יש למישהו פה רעיון איך אפשר לחיות את החיים כאן ועכשיו, לחיות את הרגע, וגם להרגיש סיפוק, מיצוי עצמי והרגשה טובה?
תודה!!
יש למישהו פה רעיון איך אפשר לחיות את החיים כאן ועכשיו, לחיות את הרגע, וגם להרגיש סיפוק, מיצוי עצמי והרגשה טובה?
תודה!!
והודאה עליהם.
לבדוק עם עצצמך מה את אוהת ורוצה- ולהתחיל לפעול בכיוון.
בנחת וברוגע,
למצוא זמן לטיולים,
שחנשים עם חברות, או סתם פיתוח תחביבים- שירה, נגינה , טיולים וכד'....
זה יכול מאוד לעזור לשמוח
בהכי טבעי שיש
ובשמחה
+תורה...ברגע שזה חי בך...אי אפשר להפסיק.
אני יודע...זה נשמע קצת לא מציאותי...אבל זה האידיאל ואלו התוצאות.
בן/בת?
דרשתי קרבתך!!!!אין דבר שיביא אותך לסיפוק עצמי מלא באופן גופני,אין דבר כזה בעולם הזה.
דברים שנותנים סיפוק הם יותר מפיזיים. לדוג' הרגשת כבוד,קבלת מחמאות,הצלחה בבחינה,נקמה. אלו דברים לא פיזיים שמורגשים ע"י תחושות ועושים "טוב על הלב".
אבל גם הם מאוד גשמיים.
אפשר להפוך את זה לסיפוק במעלה יותר גדולה לדוג' תפילה עוצמתית, הרגשת הטיהור העצמי ע"י טבילה במקווה או בכיה לפני הקב"ה בכיפור או כל סתם תפילה. איזה ניגון רוחני או הצלחה והבנה של סוגיה בהבנה נרחבת יותר,מקיפה יותר. להבין מה מתחת לסוגיה,שורשים,יסודות,מפרשים. ההתלהבות שבקושיה חזקה של מפרש או ראשון על מהלך הגמ', או אפילו חידוש בפרשה-כל אלה מעלים תחושות סיפוק והתעלות רוחניים וטהורים (כמעט תמיד) לחלוטין.
בדרך כלל הדברים שכתבת הם לא חלק מהשגרה הממש יומיומית.. (לפחות שלי)
כי תפילה של וואו אין כל יום, וגם תורה לשמה לא ממש...
איך אפשר להגיע לזה?
לומדים את ערכה של תפילה ותורה,לומדים את הכוונות ובעיקר---
אני אגיד את דברי המחבר שאני הכי אוהב-נראה מי ינחש-צריך לעשות חשבון נפש עם עצמך באופן תדיר כדי להבין במה את לא בסדר ולנסות לחשוב איך לתקן.אני לא רוצה להווציא לעז על ישראל אבל אנחנו עוברים בכול יום על המון דברים רעים.גזל(לא לברך על אוכל לפני ואחרי),ניאוף(מראות לא צנועים וכן לבוש עצמי),אי עניית אמן, לשון הרע,אלו בסיסיים[שאני מכיר בעצמי ובסביבתי]. כשנבין כמה יש לתקן וכמה עלינו לבקש מהקב"ה שיעזור לנו-אנחנו מתחילים להתפלל בכוונה. על החולים בעמ"י ובפרט הצדיקים(הרב אהרון יהודה לייב בן גיטל פייגא,הרב אביגדור נבנצל וכו'),על גלות השכינה,על קדושת עמ"י וגאולתם על פיזור הניצוצות...לא חסר.
אנחנו צריכים להתפלל על עצמנו בפרט ועל כולם בפרט וכלל
המשך יבוא..!
אתה צודק אבל לפני שמגיעים למדרגות תיקון דברים כאלה..איך מתחילים? לא נראה לי אפשרי לנסות לתקן ככ הרבה ביחד..
מצד שני הכל חשוב......
ישנה כמה דורות.כן, דורות.
תלוי לפי מי את מרגישה שאת יותר מתחברת אליו.
החל מהרב אבינר(לא פחות[לדעתי]) עד לאבודרה"ם.
יש ספר מעולה שנקרא "יסוד ושורש העבודה"(מהדורות הקודמים,קצת קשה לדורנו אבל יש חלקים 'אפשריים' והכרחיים).
אבל הכול מתחיל מחשבון נפש בסיסי.
כמובן שיש לקבוע לימוד במסילת ישירם.
אופס..
טוב בעזרת ה'.... יש הרבה עבודה.....
שנזכה...
לא שנזכה...האמירה הזו דוחה את המעשים. דבר ראשון כדברי מו"ר יהודה לפיאן-שנרצה ולא שנזכה!
אם נרצה-אז נזכה! לא לחות לעולם באמירת שנזכה!
דבר שני-להתחיל מייד בעשייה,הרגעים הם ספורים.אילו יהודי היה יודע כמה שהעבודה מרובה,כמה שה' אוהב אותו ומחכה שיעבדו באמת--במקרה הטוב היה מתחיל לעבוד מייד ולא מפסיק לעולם.במקרה הגרוע-היה שמח ורוקד ומתהולל ומתוך כך המלאכה משתכחת מליבו והוא פורק עול!
שנרצה...
זה חזק!!
האמת שגם כשכתבתי הרגע שנזכב חשבתי בראש שאני באמת רוצה ואשתדל להתחיל לפחות קצת לעשות......
אבל זה חזק!!!
מקווה להמשיך לעזור להתחזק! רק לא להרפות ידיים!
לא לשכוח שתפילת נשים היא החזקה ביותר!
בעז"ה יותר מאוחר אני אכתוב שוב...
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...