הי את!
היית חסרה לי כ"כ היום
זה היה יום מוזר.
כל היום או שהיה מרוח לי חיוך מזויף או שלא ניסיתי להראות את זה שיש לי מצבר מזוויע. אבל די הלך לי בלהסתיר.
ש-- עצבנה אותי כ"כ.
היא הביאה לי מכתב על מה שקרה
לא בדיוק היא לא בדיוק פירטה על מה בדיוק רק שהיא פגועה ובלבלבלבלבלה 
והייתי ככה קרובה לזרוק אותו לפח ובסוף לא זרקתי..
היא קראה לי כפוית טובה רשמית נעלבתי טוב נו.. 
לובמת לא מעניין אותי מה היא חושבת נמאס לי אני לא יכולה לשלוט לאנשים במחשבות אני יכולה לשלוט בשלי בלבד ואם היא לא מעוניינת לומר לי על מה בדיוק היא נפגעה ממני אני לא אמורה להפוך את העולם כדי לגלות די התבגרתי השנה..
כלומר סביר להניח שבתחילת שנה הייתי כן הופכת תעולם כדי לגלות אבל עכשיו פשוט לא זה לא כזה מעניין אותי ואני יכולה לשרוד עוד שבועיים בלי שהיא תדבר איתי ואז לשכוח ממנה לנצח כי הסיכויים שאני אפגוש אותה שוב הם די אפסיים..
היו גם כמה רגעים טובים יותר אחד.. שממש נהניתי וצחקתי
זה היה בספריה הייתה עבודה ולא עשיתי אותה לא הייתי מרוכזת והמורה די התחשבה בי..
אז הלכתי לספריה והיו שם 2 בנות קראתי שוב את המכתב ודי הייתי מבואסת.
וסתם הסתכלתי במחשב שמה על הרשימת תלמידות בביס ואז נזכרתי שע---- הייתה ספרנית היא הראתה לי שיש משחקים במחשב ובר--- עזרה לי למצוא והיה שם משחק מפגר של קופ כזה וכל מיני צורות הנדסיות שצריך להתאים כדי שזה יכסה את כל השטח המצויר של הקופ משו כזה ..
ושיחקתי וא--- בר--- ובר-- היו אתי (מקווה שאת מסתדרת עם השמות..) והעכבר עובד רק על החצאית והזזתי את זה לאט והן צורחות שאני אזוז כבר זה היה על זמן ושיחקתי כמו סבתא עד שמתישהו א--- פשוט לקחה לי תעכבר ושחקה במקומי
בשלב מסוים באו עוד בנות וזה היה מצחיק ואז קלטנו שבכלל אפשר לסובב את הצורות עם הקליק הימני של העכבר יותר נכון כמה בנות גילו לנו ואז לא הפסקנו לצחוק על כמה היינו טיפשות
( אני אוהבת תבנות האלו שאני יכולה לצחוק לידן די בחופשיות דווקא בגלל שהן לא מקובלות כ"כ ולא מוכרות בכתה ) היה כיפ עד שהמורה באה וסגרה לנו את המחשב
איך היה היום שלך?
אני די מניחה שתראי את זה רק כשתחזרי שז"א יום שני בערב או שלישי בצהריים אבל עדיין נחמד לכתוב ככה במקום להסתבך עם מכתבים בכתה בלי קשר לזה שכבר נגמרו לי הניילוניות בקלסר ואני די מסתבכת בלתארך תדפים וכו וכו 
