להתכתב איתן, להיפגש איתן מידי פעם, לשוחח איתן בפלאפון..

את היחידה שהולכת לבד לאנשהוו????

בשביל זה יש לך אותיי

חד משמעית. זה נשמע מוזר אבל מי שיש לו ווצאפ יש לי קשר איתו דרך הקבוצה ואני יודע מה קורה איתו ומי שלא - פחות.

בס"ד

ווצאפ זה לא דרך לשמור על קשר!!!

זה לעבוד על עצמך בעיניים!!!

חוצמיזה,

שזה פותר את הבעיה רק לחלק אנשים.

לדוגמא, אם היא הולכת לאולפנת חלוצה, טוהר (ולא עולות לי עוד אולפנות)

אסור לה סמארטפון!

אני גם טרמ"חית,

ופשוט קבענו שאנחנו נפגש כל חודש,

וכל שבוע מדברים בטלפון.

לא יודעת עד כמה זה יעזור.

אם אתם גרות באותו מקום,

תקבעו כל ער"ש נפגשים אצל מישהי

(אא"כ זה סביבה שאפשר להסתובב ברחוב)

דווקא וואטסאפ זו דרך נוחה לשמור על קשר

את עונה מתי שנח לך, זה זמין, וקל יותר לשמור כך על קשר (וזה לא סותר שצריך גם להיפגש ולדבר, כמו שהצעתי לה)

יש ווצאפ נכון להיום בבוקר אולי היה שינוי מאז לא ידועה לי

תנסי מדיי פעם לתקשר איתן (הודעות, שיחות) ובשבתות גם להיפגש (ליל שבת, שבת בצהריים, מוצ"ש) ואולי מדיי פעם גם לצאת לטיול או מה שבא לכן..

אני גם עזבתי לבד לפנימיה בכיתה ט וכל החברות שלי נשארו באולפנה הקודמת. כל מה שאמרו למעלה (וואטסאפ, הודעות, ימי הולדת, להיפגש וכו) זה ממש טוב וממש עוזר. מניסיון.

עוד דבר שאת יכולה לעשות זה לבקר אותן באולפנה שלהן, ככה את גם שומרת על קשר עם השכבה הישנה. אפילו ביקור קצר של רבע שעה.

בהצלחה

אולי זה ישמע קצת מוזר...

אני עכשיו סיימתי חמישית... הגעתי לאולפנה עם קצת חברות ועוד כמה חברות טובות שלי הלכו לאולפנות אחרות... מהבנות שהגיעו איתי עם אחת ניתקתי קשר לגמרי.. כל אחת מצאה את החברות שלה וכו... עם השנייה הקשר היה רופף כי כול אחת חיפשה את עצמה..... ורק עכשיו לקראת סוף השנה התחלנו לחזק את הקשר.

עם 2 חברות שלא הלכו איתי לאולפנה ממש ממש התחברתי בתקופה הזאת.... כי לכול אחת קצת קשה בהתחלה והיא צריכה מישהי לשפוך עליה את הכול.. ומשום מה היה לי נוח ממש בטלפון ואח"כ סתם היינו מתקשרות אחת לשניה לדבר... בקיצור הקשר עם החברות שהגיעו איתי לאולפנה יותר חלש מאשר החברות שהלכו לאולפנה אחרת........

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...