למה לפעמים אנחנו מתעצבנים על ההורים?א"י לעמ'י
רציני. אנחנו האלה שצריכים לכבד אותם, לתת להם.
הם אלו שנתנו לנו כל החיים שלהם.
מאיפה האומץ הזה מגיע?
(בתור אחת שכיבוד הורים ממש חשוב לה)..
אמלה איזה צדיקה!!א"י השלמהה

גם לי ממש חשוב ואני ממש משתדלת אבל נראלי שזה לא מכוונה רעה..

לפעמים אנחנו לא חושבים לפני מה שאנחנו עושים ומשו מעצבן אותך את ישר מתעצבנת

ובכלל לא חושבת וכאילו שוכחת שזה ההורים שלך והם לא חייבים לנו כלום!

אז אשרייך ושנזכה

את ממש חמודה.מכורה לכתיבה!!!

אבל תביני, לא יודעת איך זה אצלך, אבל אצלי ספציפית הרגשות להורים ממש סוערים.

כנראה שככה זה בגילאים הללו.

אבל אל תביני אותי לא נכון, יש גם מלא אנשים שיש להם מערכת יחסים נפלאה עם ההורים!

 

גיל ההתבגרות...בלון הליום
זה היה עצובמשתדלת יותר


האמת שבעיקרון זה ממש נכון..פשוט להיות

אבל במציאות זה קצת יותר קשה..

כשמישהו מנסה להחליט לך את את ההחלטות

ונכנס לך לחיים..וחושב שהוא יודע בדיוק מה הכי טוב לך..

כשאתה חושב דווקא בדיוק ההפך..

אז ברגע הזה זה קצת יותר קשה לכבד את ההורים..

(למרות שב"ה אני משתדל להיות עם ההורים בקשר טוב בד"כ..)

לא תמיד זה קל..אבל כשעוצרים רגע

ואומרים שאשכרה האנשים האלה הקדישו את את כל החיים שלהם בשבילי..

אז זה יותר קל.. 

 

וואו שאלה טובה.בוערת לא"י!!!
וקשה לענות עליה.
אנחנו אוהבים את ההורים שלנו. כולנו, בלי יוצא מן הכלל. בתוך תוכנו אנחנו אוהבים אותם הכי שבעולם.
אבל, גדלנו. התבגרנו. ויש לנו דעות משלנו, מחשבות משל עצמינו. מה לעשות, לפעמים זה מנוגד למה שההורים חושבים. כמובן שיש להם חכמת חיים רבה וצריך וראוי לשמוע ולהקשיב בכל נושא מה דעתם.
אבל אם יש לי דעה, והקשבתי לדעה של ההורים בעניין והיא הפוכה, זה קצת מעצבן. ובצדק. כי אנחנו כבר גדולים, ובתכלס מעצבן שמישהו מחליט עליך כשאתה כבר גדול ויודע לחשוב בעצמך מה טוב ומה לא.
אני למשל, בתקופת עמונה ממש רציתי להיות בפינוי. לדעתי זה חשוב ממש. אבל מה לעשות, ההורים שלי אסרו עלי להיות שם. הקשבתי להם, כי כיבוד הורים זה ממש חשוב לי, ואני משתדלת בזה ממש. לא הלכתי, אבל כן זה עיצבן אותי, וכאב לי שההורים שלי כאילו לא מבינים כמה זה חשוב. זה מעצבן כשיש משהו שבוער לך, חשוב לך ממש, ואז מישהו בא וחוסם אותך.
בכללי אנחנו בגיל שכבר הרבה פחות משתפים את ההורים, פועלים לפי מחשבתנו העצמאית, וב"ה זה מעולה. זה מראה על התבגרות ויכולת עצמאית. וכשיש משהו שמנוגד או לא ממש מסתדר עם מה שאני חושבת ומה שההורים חושבים או אומרים לי לעשות, זה מוציא את העצבים. כי כן אנחנו בגיל שמתעצבנים מהר
בעזרת ה' יתברך שנזכה לכבד הורים בצורה הטובה ביותר שאפשר!!!
אשרייך צדיקה על השאלה, כל כך חשוב!!
כתבת יפה (:א"י לעמ'י
אשרייך את!
תודה רבה הכל בסיעתא דשמיא... מכוון מלמעלה.. ב"ה😁בוערת לא"י!!!
בעזרת ה' שנזכה!!
וואו איזה שאלה כל הכבוד!מבקש אמונה

בעיקרון, בגלל שגדלנו לתוך זה שהם דואגים לנו, אנחנו לא מרגישים איך זה להיות בלי.. לכן קשה להעריך

צריך כל הזמן להזכיר לעצמינו את הטובות שהם עושים... (כך מוסבר בספר חובות הלבבות)

 

 

אני אומר את גם (וקודם כל) לעצמי כמובן

כי בגיל ההתבגרות אדם רוצה לבדוק ולהכיר את העולם של עצמופוסעת

ולפעמים ההורים לכאורה מפריעים.

 

אין לי כח להיכנס להסבר של זה אבל זה פשוט הגיוני

שאלה מעולה.דרשתי קרבתך!!!!
הלוואי שהק"ה ייתן לי את הכח לעמוד בניסיון הזה..
כי אנחנו בגל ההתבגרותביחד ננצח


...אי לעם ישראל

וואי לפעמים זה מעצבן אותי שאומרים שההורים לא חייבים לנו כלום- אם הם בחרו להוליד אותי, אז שיעשו מה שזה דורש גם אחרי זה... ב"ה אני ממש סבבה עם ההורים שלי- ברור שיש אי הסכמות ווויכוחים וכו', אבל סה"כ סבבה, פשוט האמירה הזאת של הם לא חייבים לנו כלום מעצבנת אותי

לא כ"כ מסכימה איתך..א"י השלמהה

כי זה כמו להבדיל אבל הקב"ה הוא לא חייב לנו כלום!!!!

אבל מה אם הוא בחר להביא אותי לעולם אז שיעשה משו ויתאמץ בשבילי?!

לא נכוןן ממש לאא!!!!!! ההורים שלנו והקב"ה לא חייבים לנו כלום!!!

בתכלס, למה הוא לא חייב לנו כלום? הוא בחר לברוא אותנו אז הואאי לעם ישראל

צריך לדאוג לנו!

לא נכון!! הוא יכול לעשות לך לעזור..א"י השלמההאחרונה

וזה מה שהוא עושה ומעבר!! נגיד לא יודעת אם יש לך אחים קטנים..

אבל נגיד ואת שומרת עליהם אחד מהם יגיד לך את חייבת להביא לי מים!

את חייבת?! את בחרת לשמור עליהם.. את יכולה להביא לו וזה מה שתעשי אבל לא חייבת כלום..

ותו דבר הם לא חייבים לך הם לוקחים עליך אחריות וזה.. אבל חובה הם לא צריכים.! זו דעתי..

חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אולי יעניין אותך