אם לא- לפני שנתיים בערך ניר ברקת בא לבקר אצלנו והיינו מלא בנות במסדרון, ואז כשהוא עבר מישהי דחפה אותי עליו ושנינו עפנו מה"הדף".. היה מביך...

הדגמתי לחברה שלי תנועה של ריקוד, בעיטה באויר או משו כזה...

ובום טראח תקעתי את הרגל שלי בפרצוף של מורה!!!!  

וגם עשיתי מלחמת מים עם חברות והשפרצתי על מורה....

ישבנו באיזו גיחה והמנהלת שמה לעצמה סוכר בתה, ואז איזו מישי שאלה "וואי המורה כמה את שמה?" אז המורה אמרה איזה משו, ואז שאלתי את המדריכה מה היא אמרה וההיא ענתה לי שמשו לפי איזה חודש היא או משו בסגנון (מאיפה היא שמעה אתזה) קיצר, אני בסקרנותי שאלתי את המורה (שהייתה בקצה השני של החדר) "מה? המורה? באיזה חודש את??"

היא לא הייתה בהריון

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....