אני אישית לא תמיד שונאת לימודים יש כמה מקצועות אבל..

יש גם קצת שאני אוהבת.. אבל קצת

אני פשוט לא אוהבת!!! את המורות לא תמיד הן נחמדות מתייחסות יפה

ואז זה גורם לי לשנוא את המקצוע שהם מלמדות..!!!!!!!!!

וגם נגיד ואתה לא טוב במשו לא הולך לך.. אתה גם מתחיל לאבד את זה ולשנוא אתזה..

זאת אני כל אחד משו אחר..

ככה החיים ב"הצלחה לנוו

למי יש כוח ורצון לשבת שעות על גבי שעות ופשוט ללמוד?!

ואחר כך עוד לשבת בבית וללמוד עוד!!!!!!!

זה מ-ש-ע-מ-ם!

נקודה.

זה שמשרד החינוך ורוב המורים הופכים את החומר לשיעמום וסבל כי הם שונאים אותנו, לא אומר שהחומר משעמם!

זה אומר שהם שונאים אותנו!

עובדה שכשאני לומד לבד זה מעניין!

  עם אנשים בעלי סמכות עליהם, כשזה בצורה ככ חזקה, במיוחד כשיש להם דרישות רבות ולפעמים גבוהות...

וזה עובדה שאם יש לך קשר טוב עם המורה, שהוא בעצם זה שאחראי עליך יש סיכוי גדול שתהנה ותאהב את השיעורים שלו ותעריך יותר את ההשקעה שלו!!

וחוץ מזה- תלמידים ביסודי ובתיכון לא לומדים מתוך בחירה.... לעומת זאת למשל באוניברסיטה או בעבודה למרות שיש לאנשים סמכות ואחריות עליך, אתה ניגש לשם מתוך בחירה (חלקית...) ובוחר בנושא שמעניים אותך, שתשקיע בו ושתצליח בו!

רוב האנשים אוהבים לדעת דברים חדשים ולפתח את הידע שלהם.

הבעיה היא המערכת. שמושיבים אותך על כיסא אלף שעות ביום שמונה ימים בשבוע ומלמדים אותך, לא תמיד בצורה מעניינת, ובשביל הספק חומר.

השנה הייתי באולפנא חקלאית, שלוש שעות לימודים ביום- לי אישית היה פחות טוב כי הרגיש קייטנה, אבל היו בנות שזה היה להן נפלא של ממש!! לעשות משו מעבר- אנחנו נוער!!!! לשבת כל היום וללמוד- זה משעמם!

נכון, אם מערכת החינוך הייתה משנה רפורמה, אנשים היו אוהבים יותר ללמוד.

בוודאות.

אבל לימודים היום צריכים להעשות (לדעתי), שכל אחד יבחר מקצוע בערך בסוף כיתה ח' ויתמקצע דווקא בו.

עד סוף ח' אתה רוכש ידע בחיים כדי לבחור במה להתמקצע.

השיטה הזו עוזרת כדי שלא תלמד דברים 'סתם'.

צריך גם ללמוד עוד דברים לעומק, לא לדעת דבר אחד ובשאר להיות בול עץ.

הם פשוט לוקחים יותר מידי זמן בחיים אז אנחנו לא אוהבים אותם

אני שונא איך שמלמדים...

אוי... רחמי שמיים!

אנחנו שונאים לימודים מכמה סיבות:

הסיבה העיקרית, לצערנו הלימוד היום הוא כוללני, כלומר, כולם חייבים ללמוד בדיוק כמו כולם, אסור שיהיו חריגים וכדו', ויוצא - שאנשים לא לומדים את מה שבאמת מתאים להם אלא מה שמכריחים אותם ללמוד, וכשמכריחים מישהו ללמוד משהו לא מתאים לו - סביר שהוא ישנא את הלימודים...

(ראה הרחבה גדולה בעניין הלימודים ובתי הספר בספרו של הרב דוד אביחיל - "היערן", ספר מומלץ בחום!)

עוד סיבה הגיונית - אנחנו לא מבינים את הערך ואת הלימודים, וזה או כי המורה לא טוב, ולא מעביר את החומר בצורה טובה, או כי אנו פשוט לא מספיק מבינים את החשיבות בחומר הזה, ולכן זה לא מעניין אותנו, וכתוצאה מזה אנחנו שונאים ללמוד. (לדוגמא, רק אחרי שגמרתי את רוב הבגרויות, ועכשיו כשאני בא להשלים את השאר - פתאום אני מבין את החשיבות שלהם...)

וכי כנראה שלא לומדים בשיטה שאנחנו אוהבים. שאנחנו מתחברים אליה.

כמו שכתבתם כבר, ילדים בכיתה א' נהנים להגיע לבית ספר. אבל כבר בכיתות הנמוכות ילדים יספרו לכם שהם לא אוהבים מתמטיקה ואנגלית. למה? יכול להיות שלכל הילדים יש שנאה מובנית למקצועות מסוימים? ולמורים שמלמדים אותם?

אישית, נראה לי שלא. הסיבה היא פשוט שילד שיגיד שהוא אוהב את הבית ספר/ את המורה לאנגלית יחשב לחנון ויגידו לו שהוא מוזר. למה?? כי ככה למדנו.

וכן, זה לגמרי בשליטתנו. כי הרבה מזה זה לחץ חברתי. אם נפסיק לספר לאחים הקטנים שלנו שבית ספר זה משעמם, בגרויות זה סיוט ומתמטיקה זה קשה, אולי יום אחד יגדל פה דור של ילדים שאין להם בעיה לומר שהם נהנים מדברים מסוימים, בלי שיכתיבו להם את זה.

כי לי אישית אין שום בעיה לומר שאני אוהבת את המורה הזה והזה.

ואני מודה, יש לי כמה מורים שהם באמת ממש אחלה.

ואני לא מתביישת לומר זאת.

וגם חברות שלי לא.

אבל אני הגעתי למסקנה שלימודים זה ממש חשוב!!

נכון שבאמת החיים האמיתיים הם החופש, כי אז אין לכם מסגרת ואתה שולט בעצמך, ומציב לעצמך גבולות, אבל זה לא סותר שהלימודים הם לא חשובים. ולא צריך לשנוא אותם.

כי בכך הכל הם נותנים לנו הכל. את הכל. אם לא היה לנו לימודים פשוט לא היינו יודעים איך לעשות דברים ממש בסיסים. אולי זה נשמע מוקצן, אבל זה האמת בתכל'ס.

מדברים...

אנחנו עצלנים מטבענו. 

כמו שמרן הראי"ה אומר, החינוך לוקה בהחצנה, יותר מדי. צריך לפתח עצמיות, אישיות.

אדם מטבעו הוא סקרן, רוב האנשים אוהבים ללמוד דברים חדשים בתחומים שמעניינים אותם, אבל בבית הספר לומדים גם הרבה דברים שלא מתחומי העניין שלי או שאם הם כבר היו מתחומי העניין שלי אז לא עוררו סקרנות ורצון ללמוד אלא רק איך לעבור את המבחן בציון טוב.

כשמחייבים אותך ללמוד אתה לא רוצה כתינוק הבורח מבי"ס.

לעומת זאת, הלימודים באקדמיה וכדו' הם מבחירה ולכן שם אין הפרעות וכו'

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....