הרי הלימודים זה הדבר בכי חשוב שאנו יכולים לעשות בשביל העתיד שלנו.
הרי גם בשביל זה ההורים שלנו עובדים...
הרי הלימודים זה הדבר בכי חשוב שאנו יכולים לעשות בשביל העתיד שלנו.
הרי גם בשביל זה ההורים שלנו עובדים...
אני אישית לא תמיד שונאת לימודים יש כמה מקצועות אבל..
יש גם קצת שאני אוהבת.. אבל קצת![]()
אני פשוט לא אוהבת!!! את המורות לא תמיד הן נחמדות מתייחסות יפה
ואז זה גורם לי לשנוא את המקצוע שהם מלמדות..!!!!!!!!!
וגם נגיד ואתה לא טוב במשו לא הולך לך.. אתה גם מתחיל לאבד את זה ולשנוא אתזה..
זאת אני כל אחד משו אחר..
ככה החיים
ב"הצלחה לנוו
דרשתי קרבתך!!!!למי יש כוח ורצון לשבת שעות על גבי שעות ופשוט ללמוד?!
ואחר כך עוד לשבת בבית וללמוד עוד!!!!!!!
זה מ-ש-ע-מ-ם!
נקודה.
זה שמשרד החינוך ורוב המורים הופכים את החומר לשיעמום וסבל כי הם שונאים אותנו, לא אומר שהחומר משעמם!
זה אומר שהם שונאים אותנו!
עובדה שכשאני לומד לבד זה מעניין!
עם אנשים בעלי סמכות עליהם, כשזה בצורה ככ חזקה, במיוחד כשיש להם דרישות רבות ולפעמים גבוהות...
וזה עובדה שאם יש לך קשר טוב עם המורה, שהוא בעצם זה שאחראי עליך יש סיכוי גדול שתהנה ותאהב את השיעורים שלו ותעריך יותר את ההשקעה שלו!!
וחוץ מזה- תלמידים ביסודי ובתיכון לא לומדים מתוך בחירה.... לעומת זאת למשל באוניברסיטה או בעבודה למרות שיש לאנשים סמכות ואחריות עליך, אתה ניגש לשם מתוך בחירה (חלקית...) ובוחר בנושא שמעניים אותך, שתשקיע בו ושתצליח בו!
מתיישב בנשמהרוב האנשים אוהבים לדעת דברים חדשים ולפתח את הידע שלהם.
הבעיה היא המערכת. שמושיבים אותך על כיסא אלף שעות ביום שמונה ימים בשבוע ומלמדים אותך, לא תמיד בצורה מעניינת, ובשביל הספק חומר.
השנה הייתי באולפנא חקלאית, שלוש שעות לימודים ביום- לי אישית היה פחות טוב כי הרגיש קייטנה, אבל היו בנות שזה היה להן נפלא של ממש!! לעשות משו מעבר- אנחנו נוער!!!! לשבת כל היום וללמוד- זה משעמם!
פוסעתנכון, אם מערכת החינוך הייתה משנה רפורמה, אנשים היו אוהבים יותר ללמוד.
בוודאות.
אבל לימודים היום צריכים להעשות (לדעתי), שכל אחד יבחר מקצוע בערך בסוף כיתה ח' ויתמקצע דווקא בו.
עד סוף ח' אתה רוכש ידע בחיים כדי לבחור במה להתמקצע.
השיטה הזו עוזרת כדי שלא תלמד דברים 'סתם'.
צריך גם ללמוד עוד דברים לעומק, לא לדעת דבר אחד ובשאר להיות בול עץ.
הם פשוט לוקחים יותר מידי זמן בחיים אז אנחנו לא אוהבים אותם
גם אם זה משעמם אני כל הזמן אומרת לעצמי שזה יותר טוב ממתמטיקה...אני שונא איך שמלמדים...
|פוסעת
נגרינסקיאוי... רחמי שמיים!


אנחנו שונאים לימודים מכמה סיבות:
הסיבה העיקרית, לצערנו הלימוד היום הוא כוללני, כלומר, כולם חייבים ללמוד בדיוק כמו כולם, אסור שיהיו חריגים וכדו', ויוצא - שאנשים לא לומדים את מה שבאמת מתאים להם אלא מה שמכריחים אותם ללמוד, וכשמכריחים מישהו ללמוד משהו לא מתאים לו - סביר שהוא ישנא את הלימודים...
(ראה הרחבה גדולה בעניין הלימודים ובתי הספר בספרו של הרב דוד אביחיל - "היערן", ספר מומלץ בחום!)
עוד סיבה הגיונית - אנחנו לא מבינים את הערך ואת הלימודים, וזה או כי המורה לא טוב, ולא מעביר את החומר בצורה טובה, או כי אנו פשוט לא מספיק מבינים את החשיבות בחומר הזה, ולכן זה לא מעניין אותנו, וכתוצאה מזה אנחנו שונאים ללמוד. (לדוגמא, רק אחרי שגמרתי את רוב הבגרויות, ועכשיו כשאני בא להשלים את השאר - פתאום אני מבין את החשיבות שלהם...)
וכי כנראה שלא לומדים בשיטה שאנחנו אוהבים. שאנחנו מתחברים אליה.
כמו שכתבתם כבר, ילדים בכיתה א' נהנים להגיע לבית ספר. אבל כבר בכיתות הנמוכות ילדים יספרו לכם שהם לא אוהבים מתמטיקה ואנגלית. למה? יכול להיות שלכל הילדים יש שנאה מובנית למקצועות מסוימים? ולמורים שמלמדים אותם?
אישית, נראה לי שלא. הסיבה היא פשוט שילד שיגיד שהוא אוהב את הבית ספר/ את המורה לאנגלית יחשב לחנון ויגידו לו שהוא מוזר. למה?? כי ככה למדנו.
וכן, זה לגמרי בשליטתנו. כי הרבה מזה זה לחץ חברתי. אם נפסיק לספר לאחים הקטנים שלנו שבית ספר זה משעמם, בגרויות זה סיוט ומתמטיקה זה קשה, אולי יום אחד יגדל פה דור של ילדים שאין להם בעיה לומר שהם נהנים מדברים מסוימים, בלי שיכתיבו להם את זה.
כי לי אישית אין שום בעיה לומר שאני אוהבת את המורה הזה והזה.
ואני מודה, יש לי כמה מורים שהם באמת ממש אחלה.
ואני לא מתביישת לומר זאת.
וגם חברות שלי לא.
אבל אני הגעתי למסקנה שלימודים זה ממש חשוב!!
נכון שבאמת החיים האמיתיים הם החופש, כי אז אין לכם מסגרת ואתה שולט בעצמך, ומציב לעצמך גבולות, אבל זה לא סותר שהלימודים הם לא חשובים. ולא צריך לשנוא אותם.
כי בכך הכל הם נותנים לנו הכל. את הכל. אם לא היה לנו לימודים פשוט לא היינו יודעים איך לעשות דברים ממש בסיסים. אולי זה נשמע מוקצן, אבל זה האמת בתכל'ס.
מדברים...![]()
אנחנו עצלנים מטבענו.
כמו שמרן הראי"ה אומר, החינוך לוקה בהחצנה, יותר מדי. צריך לפתח עצמיות, אישיות.
אדם מטבעו הוא סקרן, רוב האנשים אוהבים ללמוד דברים חדשים בתחומים שמעניינים אותם, אבל בבית הספר לומדים גם הרבה דברים שלא מתחומי העניין שלי או שאם הם כבר היו מתחומי העניין שלי אז לא עוררו סקרנות ורצון ללמוד אלא רק איך לעבור את המבחן בציון טוב.
כשמחייבים אותך ללמוד אתה לא רוצה כתינוק הבורח מבי"ס.
לעומת זאת, הלימודים באקדמיה וכדו' הם מבחירה ולכן שם אין הפרעות וכו'
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!