חוץ מתהילים ועוד כמה דברים אז מסיימים תוך שנה?
אז איך בדיוק זה הולך?
בלי איזה פרקים לומדים?
חוץ מתהילים ועוד כמה דברים אז מסיימים תוך שנה?
אז איך בדיוק זה הולך?
בלי איזה פרקים לומדים?
אני חושבת שאת מתכוונת לסדר...
פרקים הםם לא חלוקה יהודית....
מהו תנ"ך יומי?
תנ"ך יומי הינה שיטת לימוד, על פיה מסתיימת קריאת התנ"ך כולו אחת לשנה.
בשבתות - אנו קוראים את התורה בבית הכנסת, לפי סדר פרשות השבוע.
בימות החול - קוראים את שאר התנ"ך (נביאים וכתובים - נ"ך).
באופן זה, מסיימים במקביל את כל התנ"ך תוך שנה בדיוק !
ייחודיות השיטה(1)
המייחד את שיטת תנ"ך יומי, הוא היותה מבססת על חלוקת הפרקים של המסורה היהודית, ולא על חלוקת הפרקים המוכרת - שהיא נוצרית(2) במקורה.
חלוקת המסורה נקראת "סדרים" ומסומנת באות ס' בכתבי היד העתיקים.
מסתבר כי בקריאה של סדר אחד כל יום, מסתיימת קריאת כל התנ"ך תוך שנה אחת בדיוק.
יש הטוענים(3) כי חלוקת המסורה לסדרים בנ"ך מיועדת מלכתחילה למטרה זו, של קריאה במחזור של שנה. זאת בדומה לחלוקת הסדרים בתורה, המתאימה לקריאתה במחזור של שלש שנים, כפי שהיה מקובל בארץ ישראל באותה תקופה.
איך והיכן מסומנים הסדרים ?
סימון הסדרים בתנ"ך לא מופיע בכל ההוצאות, אלא רק בהוצאות המדויקות ביותר, כגון תנ"ך קורן ותנ"ך ברויאר של מוסד הרב קוק.
תנ"ך קורן הוא היחיד בו ממוספרים הסדרים בסדר א'-ב', ולשם הדגשה אף מוקמו בצידו החיצוני של העמוד. בהוצאות אחרות מסומנים כל הסדרים באות ס'.
מי שאין בידו תנ"ך עם סימון הסדרים, יוכל להיעזר בלוחות שהוכנו למטרה זו: לוח בחלוקה לפי פרקים ופסוקים ורשימת הסדרים בנ"ך.
המעיין, ימצא כי חלוקת הסדרים בנ"ך(4) הינה באופן בולט בלתי הגיונית, כלומר אינה מהווה חלוקה לפי העניין. אדרבה, לעיתים קרובות החלוקה היא בפסוק אחד לפני או אחרי תחילתה של פסקה או תחילתו של עניין חדש. לדעתי עובדה זו מהווה ראיה לטענה כי אכן מטרת החלוקה של הסדרים הינה טכנית – לשם קריאה במחזור של שנה בדיוק. לפיכך ניתן לשער, כי החלוקה בדיוק פסוק אחד לפני או אחרי סוף העניין, מטרתה לסקרן את הקורא ולעודד אותו להמשיך הלאה עוד כמה פסוקים, או לחילופין, לציין את ההמשכיות של הלימוד באופן סמלי.
עיקרי תכולת האתר – על פי התפריט הראשי
א. דף ראשי – הסברים על שיטת תנ"ך יומי, דרך יישומה ופירוט עיקרי תכולות האתר.
ב. למה תנ"ך יומי ? – למה חשוב ללמוד תנ"ך, יתרונות הלימוד על פי שיטת תנ"ך יומי ומקורות על חשיבות לימוד התנ"ך.
ג. לוח תנ"ך יומי – לוחות להדפסה של הקריאה בכל יום מימות השנה.
ד. דף דוגמא – צילום דפי תנ"ך להדגמת סימונם של הסדרים.
ה. חישוב חלוקה – הסבר מדויק על האופן בו מתאימה חלוקת הסדרים ללוח השנה העברי וכן השוואה לשיטות חלוקה אחרות.
ו. הסכמות – הסכמות רבנים לשיטת תנ"ך יומי.
ז. קישורים נוספים – קישורים לאתרים נוספים בנושא תנ"ך ונושאים יהודיים אחרים.
ח. צור קשר – דרכי יצירת קשר עם מנהל האתר.
בנוסף לכך, ניתן להקשיב להקלטות של התנ"ך כולו. בשלב זה הדבר מתאפשר רק על ידי רישום לקבלת הסדר היומי במייל, בראש דף זה.
בצד ימין של הדף מופיעה דרך קבע הפניה לפרקי התנ"ך על פי חלוקת הסדרים של המסורה וסדר הקריאה של תנ"ך יומי. נוסח התנ"ך מבוסס על תנ"ך מוסד הרב קוק נוסח ברויאר, המבוסס על כתר ארם צובה וכתבי יד קרובים לו.
הקראת התנ"ך לקוחה מתוך אתר ויקיטקסט (http://he.wikisource.org).
בראש העמוד – תאריך עברי ולועזי נוכחי, וקישור ישיר לסדר הנקרא ביום זה. ניתן גם לדפדף קדימה ואחורה על ידי החיצים.
לאחר מכן מופיעה תיבת סימון, המאפשרת לבחור הצגה של פרקי התנ"ך עם טעמי המקרא (טרם הסתיימה הזנת כל הסדרים עם הטעמים).
רשימת הספרים והסדרים בכל ספר, מאפשרת ניווט ובחירת הסדר שיוצג באופן חופשי.
במטרה להקל על הקורא בקריאה השוטפת, נוסף גם ביאור של מילים קשות. הביאור יושלם בע"ה לכל התנ"ך באופן הדרגתי.
עד כה ישנו ביאור לספרים יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו וירמיהו וכן כל פרקי הארמית בספר עזרא ודניאל. ספר יחזקאל מבואר בחלקו, ונמצא בתהליך עבודה.
הביאור מבוסס על העקרונות הבאים:
א. על מנת להקל על הקוראים, סומנו המילים המבוארות בצבעים שונים, על פי מקרא המופיע בראש הדף (שיטה זו יושמה עד כה רק החל מאמצע ספר ישעיהו).
ב. התמקדות בביאור (תרגום) של מילים או ביטויים קשים, וניסיון להימנע מהסבר התוכן אם אין צורך בכך.
ג. כאשר נמצא לנכון להוסיף הסבר, מעבר לביאור המילה, יופיע ההסבר בסוגריים.
ד. כיוון שהמטרה היא לאפשר הבנה של הטקסט בקריאה שוטפת, הפירוש מנסה להיות פשוט וברור תוך התייחסות למשמעות המילה בהקשר הנוכחי. אין הפירוש מתיימר להיות מדויק לשונית.
ה. ביטויים קשים החוזרים בסמיכות, יבוארו בהופעה הראשונה בלבד.
ו. בראש הסדר הראשון של כל ספר יופיע מבוא קצר, אשר מטרתו לתת רקע היסטורי או אחר, שהינו חשוב להבנת התכנים. בהתאם לצורך, יופיע מבוא קצר גם בסדרים אחרים.
ז. הפירוש מבוסס בעיקר על ספרי "דעת מקרא" של מוסד הרב קוק.
חישוב חלוקת הקריאה על פי שיטת תנ"ך יומי
להלן רשימת הסדרים בספרי הנ"ך.
בכוכבית מסומנים ספרים בהם ישנו סדר אחד נוסף, אשר מופיע רק בחלק מכתבי היד העתיקים:
|
שם הספר |
מס' הסדרים |
|
יהושע |
* 14 |
|
שופטים |
14 |
|
שמואל |
34 |
|
מלכים |
35 |
|
ישעיהו |
26 |
|
ירמיהו |
* 31 |
|
יחזקאל |
29 |
|
תרי עשר |
21 |
|
תהילים |
19 |
|
משלי |
8 |
|
איוב |
8 |
|
שיר השירים |
* 1 |
|
רות |
* 1 |
|
איכה |
1 |
|
קהלת |
4 |
|
אסתר |
5 |
|
דניאל |
7 |
|
עזרא ונחמיה |
10 |
|
דברי הימים |
25 |
|
סה"כ |
(4+) 293 |
להלן רשימת שבתות וימים טובים בהם לא קוראים נ"ך(1) .
הרשימה נקבעה על פי החגים הנכללים בסדר א"ת - ב"ש של ימי הפסח, כלומר ימי החג של פסח נופלים באותו היום בשבוע כמו החג המתאים, כמפורט בטבלה.
|
המועד |
מס' ימים |
ימי הפסח |
א"ת ב"ש |
|
שבתות |
51 |
- |
|
|
פסח (חג ראשון ואחרון) |
2 |
- |
|
|
ט' באב (יום ללא לימוד תורה) |
1 |
א' |
תשעה באב |
|
שבועות |
1 |
ב' |
שבועות |
|
ראש השנה |
2 |
ג' |
ראש השנה (וסוכות) |
|
סוכות (חג ראשון ושמיני עצרת) |
2 |
ד' |
קריאת התורה (שמע"צ) |
|
יום כיפור |
1 |
ה' |
צום כיפורים |
|
פורים (של שנה קודמת) |
1 |
ו' |
פורים |
|
יום העצמאות |
1 |
ז' |
עצמאות |
|
סה"כ |
62 |
|
|
בכל שנה יש לפחות חג אחד שנופל בשבת, כלומר יש לכל היותר 61 ימי שבת וחג. כלומר נקבל: 293 + 61 = 354.
בשנה רגילה
בשנה עברית רגילה ישנם בדיוק 354 ימים(2) .
בשנים אחרות
כיון שכל שנה בלוח העברי נראית קצת אחרת(3) , בחלק מן השנים יכולים להיות יותר ימי חול לקריאת נ"ך. נמצא כי באופן זה יכולים להיות לכל היותר 4 ימים נוספים - בדיוק מספר הסדרים הנוספים המפורטים בטבלה לעיל. הקריאה לפי סדרים אלו, בדומה לפרשות מחוברות בקריאת התורה, תשתנה משנה לשנה על פי מספר ימי החול המדויק באותה שנה.
בשנה מעוברת
נוספים 25 ימי חול (+ 4 שבתות) - לפיכך קוראים שוב בסוף המחזור, את ספר דברי הימים, בו ורק בו בדיוק 25 סדרים
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!