חוץ מתהילים ועוד כמה דברים אז מסיימים תוך שנה?
אז איך בדיוק זה הולך?
בלי איזה פרקים לומדים?
חוץ מתהילים ועוד כמה דברים אז מסיימים תוך שנה?
אז איך בדיוק זה הולך?
בלי איזה פרקים לומדים?
אני חושבת שאת מתכוונת לסדר...
פרקים הםם לא חלוקה יהודית....
מהו תנ"ך יומי?
תנ"ך יומי הינה שיטת לימוד, על פיה מסתיימת קריאת התנ"ך כולו אחת לשנה.
בשבתות - אנו קוראים את התורה בבית הכנסת, לפי סדר פרשות השבוע.
בימות החול - קוראים את שאר התנ"ך (נביאים וכתובים - נ"ך).
באופן זה, מסיימים במקביל את כל התנ"ך תוך שנה בדיוק !
ייחודיות השיטה(1)
המייחד את שיטת תנ"ך יומי, הוא היותה מבססת על חלוקת הפרקים של המסורה היהודית, ולא על חלוקת הפרקים המוכרת - שהיא נוצרית(2) במקורה.
חלוקת המסורה נקראת "סדרים" ומסומנת באות ס' בכתבי היד העתיקים.
מסתבר כי בקריאה של סדר אחד כל יום, מסתיימת קריאת כל התנ"ך תוך שנה אחת בדיוק.
יש הטוענים(3) כי חלוקת המסורה לסדרים בנ"ך מיועדת מלכתחילה למטרה זו, של קריאה במחזור של שנה. זאת בדומה לחלוקת הסדרים בתורה, המתאימה לקריאתה במחזור של שלש שנים, כפי שהיה מקובל בארץ ישראל באותה תקופה.
איך והיכן מסומנים הסדרים ?
סימון הסדרים בתנ"ך לא מופיע בכל ההוצאות, אלא רק בהוצאות המדויקות ביותר, כגון תנ"ך קורן ותנ"ך ברויאר של מוסד הרב קוק.
תנ"ך קורן הוא היחיד בו ממוספרים הסדרים בסדר א'-ב', ולשם הדגשה אף מוקמו בצידו החיצוני של העמוד. בהוצאות אחרות מסומנים כל הסדרים באות ס'.
מי שאין בידו תנ"ך עם סימון הסדרים, יוכל להיעזר בלוחות שהוכנו למטרה זו: לוח בחלוקה לפי פרקים ופסוקים ורשימת הסדרים בנ"ך.
המעיין, ימצא כי חלוקת הסדרים בנ"ך(4) הינה באופן בולט בלתי הגיונית, כלומר אינה מהווה חלוקה לפי העניין. אדרבה, לעיתים קרובות החלוקה היא בפסוק אחד לפני או אחרי תחילתה של פסקה או תחילתו של עניין חדש. לדעתי עובדה זו מהווה ראיה לטענה כי אכן מטרת החלוקה של הסדרים הינה טכנית – לשם קריאה במחזור של שנה בדיוק. לפיכך ניתן לשער, כי החלוקה בדיוק פסוק אחד לפני או אחרי סוף העניין, מטרתה לסקרן את הקורא ולעודד אותו להמשיך הלאה עוד כמה פסוקים, או לחילופין, לציין את ההמשכיות של הלימוד באופן סמלי.
עיקרי תכולת האתר – על פי התפריט הראשי
א. דף ראשי – הסברים על שיטת תנ"ך יומי, דרך יישומה ופירוט עיקרי תכולות האתר.
ב. למה תנ"ך יומי ? – למה חשוב ללמוד תנ"ך, יתרונות הלימוד על פי שיטת תנ"ך יומי ומקורות על חשיבות לימוד התנ"ך.
ג. לוח תנ"ך יומי – לוחות להדפסה של הקריאה בכל יום מימות השנה.
ד. דף דוגמא – צילום דפי תנ"ך להדגמת סימונם של הסדרים.
ה. חישוב חלוקה – הסבר מדויק על האופן בו מתאימה חלוקת הסדרים ללוח השנה העברי וכן השוואה לשיטות חלוקה אחרות.
ו. הסכמות – הסכמות רבנים לשיטת תנ"ך יומי.
ז. קישורים נוספים – קישורים לאתרים נוספים בנושא תנ"ך ונושאים יהודיים אחרים.
ח. צור קשר – דרכי יצירת קשר עם מנהל האתר.
בנוסף לכך, ניתן להקשיב להקלטות של התנ"ך כולו. בשלב זה הדבר מתאפשר רק על ידי רישום לקבלת הסדר היומי במייל, בראש דף זה.
בצד ימין של הדף מופיעה דרך קבע הפניה לפרקי התנ"ך על פי חלוקת הסדרים של המסורה וסדר הקריאה של תנ"ך יומי. נוסח התנ"ך מבוסס על תנ"ך מוסד הרב קוק נוסח ברויאר, המבוסס על כתר ארם צובה וכתבי יד קרובים לו.
הקראת התנ"ך לקוחה מתוך אתר ויקיטקסט (http://he.wikisource.org).
בראש העמוד – תאריך עברי ולועזי נוכחי, וקישור ישיר לסדר הנקרא ביום זה. ניתן גם לדפדף קדימה ואחורה על ידי החיצים.
לאחר מכן מופיעה תיבת סימון, המאפשרת לבחור הצגה של פרקי התנ"ך עם טעמי המקרא (טרם הסתיימה הזנת כל הסדרים עם הטעמים).
רשימת הספרים והסדרים בכל ספר, מאפשרת ניווט ובחירת הסדר שיוצג באופן חופשי.
במטרה להקל על הקורא בקריאה השוטפת, נוסף גם ביאור של מילים קשות. הביאור יושלם בע"ה לכל התנ"ך באופן הדרגתי.
עד כה ישנו ביאור לספרים יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו וירמיהו וכן כל פרקי הארמית בספר עזרא ודניאל. ספר יחזקאל מבואר בחלקו, ונמצא בתהליך עבודה.
הביאור מבוסס על העקרונות הבאים:
א. על מנת להקל על הקוראים, סומנו המילים המבוארות בצבעים שונים, על פי מקרא המופיע בראש הדף (שיטה זו יושמה עד כה רק החל מאמצע ספר ישעיהו).
ב. התמקדות בביאור (תרגום) של מילים או ביטויים קשים, וניסיון להימנע מהסבר התוכן אם אין צורך בכך.
ג. כאשר נמצא לנכון להוסיף הסבר, מעבר לביאור המילה, יופיע ההסבר בסוגריים.
ד. כיוון שהמטרה היא לאפשר הבנה של הטקסט בקריאה שוטפת, הפירוש מנסה להיות פשוט וברור תוך התייחסות למשמעות המילה בהקשר הנוכחי. אין הפירוש מתיימר להיות מדויק לשונית.
ה. ביטויים קשים החוזרים בסמיכות, יבוארו בהופעה הראשונה בלבד.
ו. בראש הסדר הראשון של כל ספר יופיע מבוא קצר, אשר מטרתו לתת רקע היסטורי או אחר, שהינו חשוב להבנת התכנים. בהתאם לצורך, יופיע מבוא קצר גם בסדרים אחרים.
ז. הפירוש מבוסס בעיקר על ספרי "דעת מקרא" של מוסד הרב קוק.
חישוב חלוקת הקריאה על פי שיטת תנ"ך יומי
להלן רשימת הסדרים בספרי הנ"ך.
בכוכבית מסומנים ספרים בהם ישנו סדר אחד נוסף, אשר מופיע רק בחלק מכתבי היד העתיקים:
|
שם הספר |
מס' הסדרים |
|
יהושע |
* 14 |
|
שופטים |
14 |
|
שמואל |
34 |
|
מלכים |
35 |
|
ישעיהו |
26 |
|
ירמיהו |
* 31 |
|
יחזקאל |
29 |
|
תרי עשר |
21 |
|
תהילים |
19 |
|
משלי |
8 |
|
איוב |
8 |
|
שיר השירים |
* 1 |
|
רות |
* 1 |
|
איכה |
1 |
|
קהלת |
4 |
|
אסתר |
5 |
|
דניאל |
7 |
|
עזרא ונחמיה |
10 |
|
דברי הימים |
25 |
|
סה"כ |
(4+) 293 |
להלן רשימת שבתות וימים טובים בהם לא קוראים נ"ך(1) .
הרשימה נקבעה על פי החגים הנכללים בסדר א"ת - ב"ש של ימי הפסח, כלומר ימי החג של פסח נופלים באותו היום בשבוע כמו החג המתאים, כמפורט בטבלה.
|
המועד |
מס' ימים |
ימי הפסח |
א"ת ב"ש |
|
שבתות |
51 |
- |
|
|
פסח (חג ראשון ואחרון) |
2 |
- |
|
|
ט' באב (יום ללא לימוד תורה) |
1 |
א' |
תשעה באב |
|
שבועות |
1 |
ב' |
שבועות |
|
ראש השנה |
2 |
ג' |
ראש השנה (וסוכות) |
|
סוכות (חג ראשון ושמיני עצרת) |
2 |
ד' |
קריאת התורה (שמע"צ) |
|
יום כיפור |
1 |
ה' |
צום כיפורים |
|
פורים (של שנה קודמת) |
1 |
ו' |
פורים |
|
יום העצמאות |
1 |
ז' |
עצמאות |
|
סה"כ |
62 |
|
|
בכל שנה יש לפחות חג אחד שנופל בשבת, כלומר יש לכל היותר 61 ימי שבת וחג. כלומר נקבל: 293 + 61 = 354.
בשנה רגילה
בשנה עברית רגילה ישנם בדיוק 354 ימים(2) .
בשנים אחרות
כיון שכל שנה בלוח העברי נראית קצת אחרת(3) , בחלק מן השנים יכולים להיות יותר ימי חול לקריאת נ"ך. נמצא כי באופן זה יכולים להיות לכל היותר 4 ימים נוספים - בדיוק מספר הסדרים הנוספים המפורטים בטבלה לעיל. הקריאה לפי סדרים אלו, בדומה לפרשות מחוברות בקריאת התורה, תשתנה משנה לשנה על פי מספר ימי החול המדויק באותה שנה.
בשנה מעוברת
נוספים 25 ימי חול (+ 4 שבתות) - לפיכך קוראים שוב בסוף המחזור, את ספר דברי הימים, בו ורק בו בדיוק 25 סדרים
שאני ארצה את הנכון...
והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …
דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅
אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה
חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)
ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻
ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות
2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח
ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅
אבל רואים תסוף באופק(;
קשוח 5 יחל לא?...
*תגובה לGini פשוט קפץ למטה
המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.
היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.
ותודה על איחולי ההצלחה!
מטורף, תגיע רחוק
אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב
ומעדיפה לזכור (;
לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות
זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם
זה היה ככה עוזר באנגליתת
בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות
זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)
ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.
(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)
ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?
בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר
(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)
ואנחנו נהיה הדור הישן😂
אבל זה דיון ארוך מאוד
אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה
למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים
שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח
(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)
העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר
ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅
לשרשור הזה
(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)
לילה טוב ובהצלחה לכולנו !
זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב
לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?
צומח מהאדמה?
היה פעם הולך על האדמה?
מטוגן?
מבושל?
מטוגן
יענו על זה תענה:
לא
כן
לא
מכינים את זה בבית?
זה ארוז בדרך כלל?
שניצלים?
זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)
מורכב מירקות?
מפירות?
עם פירורי לחם?
לביבות?
חציל מטוגן?
ירק כלשהוא מטוגן?
אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.
שום
כמו סופגנייה

ל המשוגע היחידיאבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.
היו ימים שהייתי צעיר לפורום הזה
אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈
כאילו כי יהיה חופש
לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...
או בוואצאפ או באסמס
וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק
ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן
פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער
ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.
תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי
ל המשוגע היחידיאבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.
ואולי לא
חח אז אולי התכוונו לפה😅
להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….
אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה
ואז מהר מאד מתחילים חגי תשרי
ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף
למה צריך לימודים? אוףףףף
שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):
הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:
מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת
• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.
• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.
• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.
• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.
• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.
ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:
• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.
• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.
• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.
• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.
במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂
נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם
טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו
אז..... חייב (:
וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅
ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.
(המשך תשובה מ Gemini)
לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.
התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:
• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.
• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".
• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.
• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.
השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.
תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.
חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן
אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול 
גמני מתחילה עוד רגע😬
נו אז איך להתחיל?
אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,
זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.
חח זה יתרונות וחסרונות..
ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:
מה עובד במאפייה?
חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית
והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן
אני רואה פשוט שאתם פעילים...
אמת או חובה
אסוציאציות
שרשור שירים
ועוד...
איזה מהרר עבר החודש הזה🙈
רעיונות?🙏
ואז לפי ההמלצות והאטרקטיביות של המקומות
המומלצים, בוחרים לאן ללכת.
(למשל, לצורך הדוגמא, אם אבקש מעיין מומלץ באיזור טבריה, ואין כזה - אז לא אדע על מעיינות אחרים בארץ שכן מומלצים…🙂)
(אפילו שאת פחות
)
פה אין כמעט מגיבים,
יש באזור גוש טלמונים כמה, - עינות ענר, מעיין חרשה, עין דני.
וגם לכיוון ואדי זרקא (עטרת) אמור להיות מעיין חדש שאפשר ללכת, לא זוכר את שמו.
בשומרון באזור שילה/עלי, - עין עוז, מעיין הקטורת, מעיין הגבורה.
בצפון יש את המפורסמים בסגנון המשושים ובאזור שלהם, - משושים, ג'וחדר, ונראלי עוד...
צפון סביבות בית שאן/שדה אליהו, יש - עין נזם, בריכות המפלים, ועוד כמה.
אזור ירושלים יש הרבה בסביבות הדסה עין כרם וההרים, - סטף, עין לבן, עין טייסים, עין חינדק, ועוד הרבה שיש במפות של המקום,
כמובן ליפתא בכניסה לירושלים.
אזור לטרון לכיוון מודיעין יש עין מח"ר
זה מה שעלה לי עכשיו בראש.
טוב אני כותבת כאן דווקא כי באלי להחיות אותו
למרות שכבר מלא ניסו ולא הצליחו.. אממ אז צודק, אולי אני יעבור לצמ"ע🙃
ל המשוגע היחידיאז נראלי אני באמת היחידה כאן🙈
ולא צריך לפרט עוד
פשוט אין להם סמארטפון עם אינטרנט
(כמוני, אני מהמחשב
)
לפחות בהרגשה....(: גם אני מהמחשב
מעניין מה יקרה עוד כמה שנים עם הנוער? כי מצד אחד יש התחזקות ומצד שני התדרדרות...
מה יקרה עוד כמה שנים, נדע עוד כמה שנים,
אני חושב שכרגע הרוב בנקודה של הימשכות אחרי התרבות, אבל ב"ה יש הרבה שלא, והם מספיקים.
בסוף תמיד היה אתגרים ונסיונות ובסוף אנשים נהיים לאנשים טובים ברובם הגדול
(ראו את זה במלחמה שאותו נוער לשעבר שקיטרו עליו קם כמו אריות והגן על עם)
אני לא ידעת אם יש פה בכלל נוער שלא נכנס בצמ"ע😅😅
בכבוד, גורל העולם תלוי בידיכם 
בצמ"ע אין כמעט נוער, אם בכלל, אבל יש עדיין קצת אנשים פה בפורומים שנמצאים בכל מיני פינות מוסתרות
וטוב אני עדיין לא גיליתי אותם😅
למרות. שאני בגבול בין נוער לצמה
אני בד"כ לא כ"כ זמין באינטרנט...
אבל העיקר הרצון
חחחח
אם לקרוא לזה בעיה,
אבל בשביל זה יש את בין הזמנים 
אין על ביה"ז
אבל ברמת יעילות שלי זה עדיף ככה
לרוב החופש בתיכון ארוך מידי ואתה מאבד את זה
אבל הגיוני שהייתי באמת ממצה אותו
ביהז באמת קצר, על הממוקד אני לא יודע
שאף פעם לא היה לך חופש ארוך?
יש את עין סמיה מעיין חדש ליד כוכש, טוב מאד ויחסית נגיש, יש את עין ראשש פחות נגיש ופחות אנשים, מגיעים דרך מלאכי השלום, יש את הבריכות החדשות בבקעה שדי קרובות לשומרון בריכות הורדוס בריכה ענקית 40×40 מטר בערך גבוה יפה קצת חם, כמובן מלא אנשים אבל תמידיש פינה ריקה במים בגלל הגודל.
באמת שמעתי דברים טובים על עין סמיה, (וגם שיש שם עגלת קפה🙃🙃)
לא מכיר את העגלה קפה האמת
נראלי זה יותר בכיוון של "מצב הנוער בימינו" 
מתוך כמה,
שקשורה לכותרת.