אני חושבת שאת מתכוונת לסדר...

פרקים הםם לא חלוקה יהודית....

תנ"ך יומי - שיטת חלוקת התנך לקריאה יום יומית במחזור שנתי

מהו תנ"ך יומי?

תנ"ך יומי הינה שיטת לימוד, על פיה מסתיימת קריאת התנ"ך כולו אחת לשנה.

בשבתות - אנו קוראים את התורה בבית הכנסת, לפי סדר פרשות השבוע.

בימות החול - קוראים את שאר התנ"ך (נביאים וכתובים - נ"ך).

באופן זה, מסיימים במקביל את כל התנ"ך תוך שנה בדיוק !

ייחודיות השיטה⁽¹⁾

המייחד את שיטת תנ"ך יומי, הוא היותה מבססת על חלוקת הפרקים של המסורה היהודית, ולא על חלוקת הפרקים המוכרת - שהיא נוצרית⁽²⁾  במקורה.

חלוקת המסורה נקראת "סדרים" ומסומנת באות ס' בכתבי היד העתיקים.

מסתבר כי בקריאה של סדר אחד כל יום, מסתיימת קריאת כל התנ"ך תוך שנה אחת בדיוק.

יש הטוענים⁽³⁾ כי חלוקת המסורה לסדרים בנ"ך מיועדת מלכתחילה למטרה זו, של קריאה במחזור של שנה. זאת בדומה לחלוקת הסדרים בתורה, המתאימה לקריאתה במחזור של שלש שנים, כפי שהיה מקובל בארץ ישראל באותה תקופה.

איך והיכן מסומנים הסדרים ?

סימון הסדרים בתנ"ך לא מופיע בכל ההוצאות, אלא רק בהוצאות המדויקות ביותר, כגון תנ"ך קורן ותנ"ך ברויאר של מוסד הרב קוק.

תנ"ך קורן הוא היחיד בו ממוספרים הסדרים בסדר א'-ב', ולשם הדגשה אף מוקמו בצידו החיצוני של העמוד. בהוצאות אחרות מסומנים כל הסדרים באות ס'.

דוגמאות

מי שאין בידו תנ"ך עם סימון הסדרים, יוכל להיעזר בלוחות שהוכנו למטרה זו: לוח בחלוקה לפי פרקים ופסוקים ורשימת הסדרים בנ"ך.

לוחות תנ"ך יומי

המעיין, ימצא כי חלוקת הסדרים בנ"ך⁽⁴⁾ הינה באופן בולט בלתי הגיונית, כלומר אינה מהווה חלוקה לפי העניין. אדרבה, לעיתים קרובות החלוקה היא בפסוק אחד לפני או אחרי תחילתה של פסקה או תחילתו של עניין חדש. לדעתי עובדה  זו מהווה ראיה לטענה כי אכן מטרת החלוקה של הסדרים הינה טכנית – לשם קריאה במחזור של שנה בדיוק. לפיכך ניתן לשער, כי החלוקה בדיוק פסוק אחד לפני או אחרי סוף העניין, מטרתה לסקרן את הקורא ולעודד אותו להמשיך הלאה עוד כמה פסוקים, או לחילופין, לציין את ההמשכיות של הלימוד באופן סמלי.

עיקרי תכולת האתר – על פי התפריט הראשי

א.    דף ראשי – הסברים על שיטת תנ"ך יומי, דרך יישומה ופירוט עיקרי תכולות האתר.

ב.     למה תנ"ך יומי ? – למה חשוב ללמוד תנ"ך, יתרונות הלימוד על פי שיטת תנ"ך יומי ומקורות על חשיבות לימוד התנ"ך.

ג.      לוח תנ"ך יומי – לוחות להדפסה של הקריאה בכל יום מימות השנה.

ד.     דף דוגמא – צילום דפי תנ"ך להדגמת סימונם של הסדרים.

ה.    חישוב חלוקה – הסבר מדויק על האופן בו מתאימה חלוקת הסדרים ללוח השנה העברי וכן השוואה לשיטות חלוקה אחרות.

ו.       הסכמות – הסכמות רבנים לשיטת תנ"ך יומי.

ז.      קישורים נוספים – קישורים לאתרים נוספים בנושא תנ"ך ונושאים יהודיים אחרים.

ח.    צור קשר – דרכי יצירת קשר עם מנהל האתר.

בנוסף לכך, ניתן להקשיב להקלטות של התנ"ך כולו. בשלב זה הדבר מתאפשר רק על ידי רישום לקבלת הסדר היומי במייל, בראש דף זה.

דגשים לקריאת התנ"ך באתר

בצד ימין של הדף מופיעה דרך קבע הפניה לפרקי התנ"ך על פי חלוקת הסדרים של המסורה וסדר הקריאה של תנ"ך יומי. נוסח התנ"ך מבוסס על תנ"ך מוסד הרב קוק נוסח ברויאר, המבוסס על כתר ארם צובה וכתבי יד קרובים לו.

הקראת התנ"ך לקוחה מתוך אתר ויקיטקסט (http://he.wikisource.org).

בראש העמוד – תאריך עברי ולועזי נוכחי, וקישור ישיר לסדר הנקרא ביום זה. ניתן גם לדפדף קדימה ואחורה על ידי החיצים.

לאחר מכן מופיעה תיבת סימון, המאפשרת לבחור הצגה של פרקי התנ"ך עם טעמי המקרא (טרם הסתיימה הזנת כל הסדרים עם הטעמים).

רשימת הספרים והסדרים בכל ספר, מאפשרת ניווט ובחירת הסדר שיוצג באופן חופשי.

במטרה להקל על הקורא בקריאה השוטפת, נוסף גם ביאור של מילים קשות. הביאור יושלם בע"ה לכל התנ"ך באופן הדרגתי.

עד כה ישנו ביאור לספרים יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיהו וירמיהו וכן כל פרקי הארמית בספר עזרא ודניאל. ספר יחזקאל מבואר בחלקו, ונמצא בתהליך עבודה.

הביאור מבוסס על העקרונות הבאים:

א.    על מנת להקל על הקוראים, סומנו המילים המבוארות בצבעים שונים, על פי מקרא המופיע בראש הדף (שיטה זו יושמה עד כה רק החל מאמצע ספר ישעיהו).

ב.    התמקדות בביאור (תרגום) של מילים או ביטויים קשים, וניסיון להימנע מהסבר התוכן אם אין צורך בכך.

ג.      כאשר נמצא לנכון להוסיף הסבר, מעבר לביאור המילה, יופיע ההסבר בסוגריים.

ד.     כיוון שהמטרה היא לאפשר הבנה של הטקסט בקריאה שוטפת, הפירוש מנסה להיות פשוט וברור תוך התייחסות למשמעות המילה בהקשר הנוכחי. אין הפירוש מתיימר להיות מדויק לשונית.

ה.      ביטויים קשים החוזרים בסמיכות, יבוארו בהופעה הראשונה בלבד.

ו.     בראש הסדר הראשון של כל ספר יופיע מבוא קצר, אשר מטרתו לתת רקע היסטורי או אחר, שהינו חשוב להבנת התכנים. בהתאם לצורך, יופיע מבוא קצר גם בסדרים אחרים.

ז.    הפירוש מבוסס בעיקר על ספרי "דעת מקרא" של מוסד הרב קוק.

חישוב חלוקת הקריאה על פי שיטת תנ"ך יומי

להלן רשימת הסדרים בספרי הנ"ך.

בכוכבית מסומנים ספרים בהם ישנו סדר אחד נוסף, אשר מופיע רק בחלק מכתבי היד העתיקים:

להלן רשימת שבתות וימים טובים בהם לא קוראים נ"ך⁽¹⁾ .

הרשימה נקבעה על פי החגים הנכללים בסדר א"ת - ב"ש של ימי הפסח, כלומר ימי החג של פסח נופלים באותו היום בשבוע כמו החג המתאים, כמפורט בטבלה.  

בכל שנה יש לפחות חג אחד שנופל בשבת, כלומר יש לכל היותר 61 ימי שבת וחג. כלומר נקבל: 293 + 61 = 354.

בשנה רגילה

בשנה עברית רגילה ישנם בדיוק 354 ימים⁽²⁾ .

בשנים אחרות

כיון שכל שנה בלוח העברי נראית קצת אחרת⁽³⁾ , בחלק מן השנים יכולים להיות יותר ימי חול לקריאת נ"ך. נמצא כי באופן זה יכולים להיות לכל היותר 4 ימים נוספים - בדיוק מספר הסדרים הנוספים המפורטים בטבלה לעיל.  הקריאה לפי סדרים אלו, בדומה לפרשות מחוברות בקריאת התורה, תשתנה משנה לשנה על פי מספר ימי החול המדויק באותה שנה.

בשנה מעוברת

נוספים 25 ימי חול (+ 4 שבתות) - לפיכך קוראים שוב בסוף המחזור, את ספר דברי הימים, בו ורק בו בדיוק 25 סדרים

או אם לא היה חרם דרבינו גרשום אז שתי סיבות...😜😜

יאללה עוד מעטט חח רציני הייתה רוצה 2?

והיא תהיה כולה שלי...

אז.. כן גם אני גם ממש רוצה זה

זה הדבר היפה בלחכות עד לחתונה ולשמור למרות שזה קשה רצח....

והאחת הזאת היא תהיה כולה רק שלי, ואני אהיה כולי רק שלה ולא של עוד אחת...

אצל אף אומה ועם בעולם, מלבד מי שחיים בתרבות של העולם העתיק, באורח חיים של שבטים, חמולות…

לא פשוט בכלל לתחזק זוגיות ומשפחה רגילה, נדרשת השקעה יומיומית, אז להחזיק משפחה של יותר מאישה אחת?

חג טו באב שמח

ומה היו אומרות הבנות לבחורים? התלמוד מחלק אותן ל-3 קבוצות:

1. יפהפיות – הבנות הנאות היו אומרות: "בחור, שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. תן עיניך ליופי, שאין האישה אלא ליופי…".

2. מיוחסות – הבנות המיוחסות היו אומרות: "בחור, אל תיתן עיניך בנוי, תן עיניך במשפחה. שאין האישה אלא לבנים…".

3. מכוערות – הבנות המכוערות היו אומרות: "שקר החן והבל היופי" – אל תלכו אחר החן של המיוחסות ולא אחר היופי של היפהפיות, אלא "אשה יראת ה' היא תתהלל" – תלכו אחרינו, יראות השמיים, בתנאי שתעטרו אותנו בתכשיטים אחר החתונה…".

יצוין כי חג ט"ו באב נחגג במתכונת המלאה רק בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. כיום אין הוא נחשב ליום טוב, אולם לא אומרים בו תחנון.

את סוגיית 'מחוללות בכרמים' התלמוד חותם במחול אחר שצפוי להיות לעתיד לבא: "עתיד הקב"ה לעשות מחול (=מעגל) לצדיקים והוא יושב בתוך המעגל בגן עדן, וכל אחד ואחד מהצדיקים מצביע על הקב"ה ואומר: "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ".

אם יעשו את זה יהיו ישר פמינסטיות שידרשו שגם הבנים יחוללו בכרמים והבנות תבחר אותם,

והחרדים יגידו שזה שיקצע ואם משהו כתוב בגמרא זה לא אומר שצריך לעשות אותו, והשתנו הטבעים.

וזכינו לצניעות מרובה על־ידי השדכנים העוסקים במלאכת הקודש

"אני בחור נחמד מחפש בחורה נחמדה"

"וואו, שמע, אין לי ממש רעיונות בשבילך..."

דופק?

"הכאורות היו אומרות אל תתן עיניך בנוי והנאות היו אומרות תן עיניך במשפחה."

קרבן העדה: "אל תתן עיניך בנוי. אלא באשה שתמצא חן בעיניך מחמת מעשיה."

"תן עיניך במשפחה. כלומר היופי הוא לבנות מחמת שאביהן עשירים כדנתן בנדרים בנות ישראל נאות הן אלא שהעניות מנוולתן הרי היפות מסתמא בנות עשירים הן."

גם ראיתי אי־שם באמרי אמת שאחת הטעויות "שלח לך אנשים" הייתה שהיה צריך לשלוח בנות במקום בנים כי מסתמא הייתה להן עין טובה (אולי לכן בט"ו באב שזה התיקון של ט' באב זה יותר חג של הבנות. ונראה לי שזה גם קשור למחולות של יוה"כ.)

אבל זה היה בכלל אפשרי בזמנם לשלוח בנות לדבר כזה?

היו נכנסות עם ויזת תייר

אולי זה לא היה בעיה כי זה הענקים מהגובה שלהם לא הבדילו בין גבר לאישה

הקטע של הלוויות כו' המדרש הידוע

המרגלים יכלו לקחת את הבנות איתם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....