עדין לא עבר..?

למה את לא יכולה שיהיה לך יום אחד נורמלי? 

זזה ממש לא נורמלי שאין לך ימים שקטים ורגועים כמו כל בת סטנדרטית

אם בנות באות אלייך לשיחה פשוט תגידי להם שאת לא יכולה כי את רוצה שקט ונחת 

מה זה הדבר הזה? זה כבר נהיה הפקרות!

את לא יכולה לתת להם ככה למוטט אותך

ואני לא כועסת עלייך אני כועסת עליהם אבל את היחידה שיכולה לגרום לזה להשתנות אחרת זה יימשך ככה עד סוף שנה 

את יכולה להחליט שאת לא עושה עם זה כלום וממשיכה לבזבז את ההפסקות והשיעורים בשביל לדבר 

ואז לגלות שאתם עדיין במבוי סתום ואין מה לעשות 

יש משהו שאומר"שום דבר לא יעבוד אם אתה לא תעבוד" בכללי זה לא בדיוק הרעיון אבל אם את תחליטי שאת מפסיקה עם האובר צומי לכמה בנות ספציפיות ומתחילה להיות עם כולם בכיתה בהפסקות בשיעורים בפעילויות במשחקים את תראי שיהיה לך יותר טוב אחרת את נכנסת לעצבות/בלבול/דיכאון/מרה שחורה ומה שלא תרצי כל יום!

זה יכול לתפוס אותך שעות וכל דבר כזה מעלה את הקצב ומוסיף עוד כמה בעיות לרשימה האין סופית האכפתיות הזאת זה טוב אבל גם את המידות הטובות שלנו אנחנו צריכים לדעת להגביל..

טוב זה לא בדיוק נחמד לי אבל אני במצב שבו אני לא יכולה להעלם כביכול לבנות אם אני רוצה לגמור יפה עשיתי כמה טעויות ועכשיו אני משלמת עליהן.. אפשר לומר שאחרי שהכל יירגע אני משערת שזה יקרה אחרי המסיבה יחזרו לי הימים הנורמליים ואם עד אז זה לא יירגע אני באמת לא יודעת מה לעשות בחיים לא דמיינתי שככה יראה הסופשנה שלי

יודעת

אני מקווה.

רגועה נינוחה מצחיקה מכניסה את כל הכיתה למצבר קפיצי ממלאת את כולם שמחה 

ולא נמצאת כל היום בשחנשים חוזרת עם מבט מעורפל ולא ברור נכנסת לעצבות בלבול וכל מה שכבר אמרתי ובלה בלה בלה 

זה נכנס כבר לקצב מסחרר וזה לא עושה לך טוב!!!

אין פה שום סמיילי שמראה עד כמה אני עצבנית..

יש מספיק סיבות גם בלי לחשוב עלי.

לא, באמת (הגרסא שלי) אני מתכוונת אל תקחי על עצמך את הצרות שלי.

אני עצבנית על המצב הזה 

על הבנות שלא מבינות את זה 

על הכיתה הזאת

ועל זה שמרוב הטוב שיש בך את לא מסוגלת לומר לא

את צריכה לשנות את זה תיתפסי כבר על עצמך!!!

את מבינה את זה שכל(בעצם לא כולם...פרצוף עצבני ביותר....) מי שיש לה בעיה כלשהיא באה להוציא את זה עלייך?

זה כבר נהיה סדר היום שלך וזה לא נראה שאת מתכוונת לעשות עם זה משהו

הקטע עם לירון הוא די באשמתי..

נעמה הסבירה לי אתמול...

אוך אני טפשה.

אין לי מה לעשות כי המצב משפיע עלי.

לא בגלל שטעית את בנאדם וגם אני טועה טעיתי וכנראה שגם אטעה בגלל שאפילו שה בגללך את לא מתכוונת לשנות את המצב 

וסתם כדי שתזכרי את היית עם לירון במשך יומיים וחצי שלמים כשבקושי יכולתי להחליף איתך מילה ואני לא יודעת למה לא אכפת לי רק שתראי שלא משנה מי ולמה זה יכול לתפוס ותך להמון זמן

תרפי...

(ערכתי תהודעה הקודמת שמי לב.)

כמו להפסיק לומר לבנות 

...אני פה

...אני פה

... אני פה

כמו להפסיק לנסות לתקן את העולם זה לא תפקיד שלך

כמו להתחיל לחשוב גם על עצמך 

כמו להפחית את השחנשים שלך עם בנות ולהתחיל להיות בתוך"כיתה" לא קבוצה ולא חבורה

כמו לומר לבנות לא  כשצריך ואם את לא יודעת מתי צריך לומר לא זה עוד בעיה

יש הרבה דברים שתוכלי לעשות הכל תלוי בך

כשהחיים נותנים לך 100 סיבות לבכות תראה להם שיש לך 1000 סיבות לחייך

במקום "להראות לחיים" שיש לך 1000 סיבות לחייך את מחליטה לתקן את ה100 סיבות

זה לא תפקיד שלך זה רצון ה' ויש לך את האפשרות לעודד לשמח וכו אבל לא על חשבון החיים שלך!!!

אבל לפני שהכרת אותי כן הייתי ככה.

כלומר די אחרי פסח היה לי שבועיים טובים.

זה כבר יוצא מגדר הנורמה!!!

למה את מגיבה לזה בכזאת אדישות...השלמה... את יכולה לשנות את זה!

אז למה את מגיבה ככה?

למה את לא עושה עם זה כלום 

זה לא תקופה טובה !למה?

כי את לא מוכנה לעשות כלום עם עצמך זה למה אם לא היית מרגילה אותם זה לא היה קורה ובסדר הרגלת אותם לזה ...אין בעיה! אבל תחזירי את זה למצב הנורמלי למה לתת לזה להימשך?

השורה הראשונה שלך קצת חיבסה אפי..

אני לא באמת משפיעה על המצבר בכתה.

ולא. הייתי שם שבת, אני די הולכת להיבלע בתוך הכתה הזאת

אני די חוששת משנה הבאה.

את יודעת מה בדיוק אני חושבת על זה

ועל הים אין לי הסבר זה סוגשל צירוף מקרים

אוך זה נשמע לא אמין.

אפי תודה במת

נסיון נחמד.

אני לעומתך משרשרת נכון

על שלהבת

נראלך?

מדהים כמה מילים שלי (משום מה יש לי צורך להוסיף את השלי הזה )  הסמילים האלה מכילים..

יש בהם משהו שמזכיר אותך....

אני יודעת זה נשמע נורא אבל זה לא עלבון

החוסר ביטחון הזה.

במי שאני.

שיהיה לי עם מי להיות.

שם זה הכי פוגש אותי.

שם אני כבר אבלע.

שם כבר יראו מי אני באמת

חסרת קיימות.

אני פתאום לא קיימת

כי הקיום שלי זה רק בתנאים מסוימים.

אחכ אני כבר לא.

הן עם עצמן, כל אחת יש מי שמחפשת אותה ואוהבת אותה.

ואני בלי אף אחת. המקום שלי נאבד.

אני כבר לא.

שכחתן אותי

הרגלתן אותי להיבלע בין כולכן

אף פעם לא היה לי מקום אצלכן ולא אהבתן אותי

ואת, את שאמרת לי שנדבר.

איפה את?

שכחת אותי? או פשוט לא רצית?

למה?

למה??

מה נשאר ממני?

אין לי כוח שהיצירה שלי מגדירה אותי

והיא מי שאני

רק אם יצרתי יש אותי.

ואם לא, מה יש בי.

כלומר כלום.

וזה כואב. וזה חותך.

בבשר.

ואני רוצה לברוח, לברוח מהכאב.

אבל הוא פה. לא הולך לשום מקום.

ואני?

אני צריכה לבכות.

לא טוב לי

אני לא רגועה היום

כשהוא לא עונה לי אני לחוצה

ובכללי יום ברוך כזה (ככה כותבים?)

קיצור תתפללו עלי שאקום מהמיטה

למה אני לא יודעת מתי זה יקרה

אולי כשהוא יכתוב לי

עלאק שמרה לי את השעה

את אמיתית?!

בכלל לא קבעתי איתה כלום מה זה החוצפה הזאת

והיא גם לא התקשרה אלי כמו שרציתי ואמרתי לה

גם לא התקשרה כדי שנקבע שעה ואסביר לה

וגם קבעה עם עצמה שאני רציתי את השעה הזאת ואני עוד צריכה לעדכן אותה אם אני מגיעה.. פחחח

יש לה בעיה אני אומרת לכם...

זה הזיה מארץ ההזיות

מזל שניצלתי ממנה

תשאל את המים כמה הייתי שקופה

זה כואב לי לכאוב את לכתך

והרגליים מבקשות מנוחה

הלכתי מספיק בשבילך

הלכתי מספיק בשבילך

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואייי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לאא

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואיי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לבוא

לבואאאאאא

לבואאא

כל הלילות שהיו לי איתך

מאירים לי החשיכה

בריח שלך

אני עצבנית עליה

מבואסת

ומאוכזבת.

היא כל פעם אומרת ואז מתחרטת

אי אפשר ככה

קשה לי כל פעם חוסר וודאות

כל פעם אולי

ואז בסוף לא

ואז שניה לפני מבטלים

ואז מתחרטים

תחליטי

כאילו לא יודעת אי אפשר ככה

אז הגבתי לה יבש

ומותר לי.

עכשיו אני צכה לקום..

איך?!

כואב לי הבטן.

התקלחתי, התלבשתי, ציחצחתי.

שטפתי תכלים.

צריכה להתארגן

יאלה קומי יפה שלי קומי..

ואני לא אוהבת את זה!

יש דברים שכן אני מחכה להם אז באלי שיעבור הזמן,

אבל זה גם מעצבן ויש לזה השלכות שלא באלי לשאת.

באלי להישאר ילדה.

לנצל כל יום כל דקה.

לחיות את הרגע.

ולהתקדם!

יצאתי קצת לגינה

איזה כיף לי

נעים פה

יש שמש

שקט

אני לבושה כמו בקיץ

מרגיע

לרוב אני לא באה לכאן ..

לעיתים מתעצלת, לעיתים שוכחת

לעיתים צריכה דירבון.

אבל היום?

היום זה היום לצאת

יש שמש

חם נעים רגוע

אז לא היה לי ספק

היום בחרתי לבוא

ואני שמחה על זה

מבחינתי זה עשייה.

זה לא עוד יום שאני מעבירה

זה דרך

וואלה היה נחמד ב*****

לא ציפיתי!

הצלחתי להשתלב הרגשתי בנוח זקפתי את הגב את הכתפיים

הבאתי את עצמי, דיברתי בשוטף, צחקתי

אני אוהבת אותי ככה!

וגם בסוף הצחוקים עם *****

שלחתי לה עכשיו הודעה בוא נראה מה היא תענה..

באלי 

טוב היא בהתחלה התלהבה ואז פתאום היא לא בטוחה.

וזה קשה לי..

אני צריכה וודאות מותק

ולא כל פעם לחכות למה שהיא מחליטה

תקשיבו יום הזויי מארץ ההזויים

דיברתי איתו שעות ותכלס לא היה לי כוח

ואז דיברתי איתו

ואז נפגשתי איתה

ואז היה דווקא נחמד היום הייתי יותר משוחררת.. לא דפקתי חשבון מה שנקרא.

עד גבול היכולת כן?

ואז התחיל הגלגל..

קרה משהו כזה

וזה ביאס וכזה לקחתי את זה קשה

והלכנו במיוחד ואז גילינו שלא

ואז הגענו

והתבטל..

ואז עוד משהו..

ואז עוד משהו

ואז הוא אמר לי את הבשורה ..

ועכשיו עוד אחת

ואי אפשר ככה אי אפשר

מרגישה יום מעפן עם יותר מידי שיגעונות

לא מתאים לי בכלל!

רציתי רוגע שלווה וזה התהפך בצורה לא נורמלית.

ואני דואגת לה קצת

וגם מפחדת קצת שהיא תכעס

באלי שנהיה בטוב

וגם בכלל לא הייתי אמורה לנסוע היום לרוב אני לא הולכת ופתאום דווקא היום קרה כל מה שקרה...

אוף.. אני מבואסת

משהו אחד חיובי זה שהצלחתי לתקן את מה שרציתי. וגם לנקות. אז לפחות משהו

טוב היו ליד אנשים

אבל לא יודעת מעניין

אוף מי זה?

כאילו היא יותר שווה ממני

יאללה מטומטם אחד

מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל

לכו שניכם

מפגרים

שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי

מטומטם!

אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!

מטומטם!

חושב שאני כלום!

די כבר להשתמש בי כצעצוע!

אני לא הצעצוע שלך

נמאס לי מהטמטום שלך

שירדתי הכי נמוך

אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי

יאלה. ת***** איתה מצידי

אני כועסת על עצמי

ושונאת את עצמי

ומבולבלת

ולבד

ושונאת את כולם

ואותו

ואותו

נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.