המורה לספורט אמרה לנו את זה,

אחרי שעושים ספורט משתחרר חומר שנקרא אידרופידים (משו כזה) שגורם לשמחה, ותחושה של קלילות.

אחרי שאוכלים, את/ה על בטוח יודע/ת שמרגישים מבוסמים, ונינוחים.

אבל תחושת הסימום בהתחלה זה אולי כיף, אבל אחרי זה, זה לא בדיוק נחמד...

אני זוכרת שפעם אחת הייתי ממש בדיכאון, ואז פתאום איזה שמחה השתלטה עלי, ונהייתי ממש כמו מסוממת.

או לפעמים קורה שאתה שומע חדשות טובות, או קורה לך משו ממש שמח- וגם אז אתה "מסתמם" באיזשהו מובן,נהייה מאוד שמח..

לא מסומם אלא בקריז. שאתה אוהב משהו ומכור אליו ואז לוקחים אותו ממך ואז אתה עצבני ומסוחרר ומדוכא. מכירים?

אוקי עכשיו שהבנתי, אז כן!

אני מכורה למחשב, ברמות מטורפות. וכשלוקחים לי, אני דיי נכנסת לקריזה. זאת תופעה טבעית, אתה קשור למשו ואתה לא רוצה שיקחו אותו.

אוקי עכשיו שהבנתי, אז כן!

אני מכורה למחשב, ברמות מטורפות. וכשלוקחים לי, אני דיי נכנסת לקריזה. זאת תופעה טבעית, אתה קשור למשו ואתה לא רוצה שיקחו אותו.

החל בסמים דרך סיגריות, מחשב,שוקולד ויכול להיות אפילו בחברות.

בכל אופן(רוני בלילה) בהצלחה בהתגברות. ויש לך חתימה מיוחדת.

כמה עצוב, אבל בדיוק לפני יומיים לקחו לי את המודם.. ופשוט הרגשתי בקריז.. שאני חייבת מחשב..

בינתיים אני מחוברת מאמא שלי.. היא לא מרשה תמיד, זה מחשב עבודתי.

בינתיים גם אפשר לצאת מההתמכרות. יותר בריא!

בס"ד

זוועה של חתימה!!!!!

דווקא הכינוי מצא חן בעיניי (ואני אחד שלא מתלהב מכאלה דברים) : "רוני בלילה". "קומי רוני בלילה לראש אשמורות שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'"

אני יכולה להרגשי מסוממת, אבל זה כלום לעומת כשאני ב-א-מ-ת מסוממת!

הכל תלוי בכמות ובחומר.... <צ>

שאיפה קטנה זה נחשב?

רק אני.. |אסמטי|

אבל אתה היחיד שלא הבנת שזה היה בציניות...

שרוקדים כמה שעות\

שממש ממש עייפים ולא ישנים 3 ימים...=0

לא יודע מה איתכם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....