אני כל כך בודדה. אני כל כך עצובה וכאובה.
אני צריכה להמשיך להחזיק את עצמי, אבל כמה אפשר לחיות ככה?
אני צריכה להמשיך להחזיק את עצמי, אבל כמה אפשר לחיות ככה?
אולי הגיע הזמן?
קצת,
בין יתר הדברים,
הבאמת מאוד חשובים פה?
מוזמןריעות.אחרונהלא יודעת, היינו חברים מלא זמן
ריעות.אני בעבודה כל הזמן, שזה מקסים, כי אני בעבודה
יש לי אחיינית
יש לי 608 ספרים
יש לי קעקוע
אני גרה בנחלאות כבר שנתיים וחצי כמעט
אני מסיימת ללמוד עוד חודשיים
מדי פעם מתחשק לי לחזור אחורה בזמן לאיזה יומיים שלושה, להראות לי שאני דווקא ממש בסדר
i keep telling her
dont make yourself small
לחזור לגור אצל ההורים
לעבוד עד אוקטובר
להתחיל ללמוד הוראת אנגלית איפשהו בסביבה
לעשות תואר
להתחיל לעבוד בזה
להיות מי שתמיד ידענו שאהיה בסוף