אני מכורה ללומר רע לי
מכורה לזה יותר מהכל
אני מכורה ללהכנס לדכאון הגדול הזה
למה?
כשרע לי אני מצליחה להכיל את עצמי יותר
לאנשים הרבה יותר קל לקבל אנשים שרע להם
(למה זה ככה? יום אחד כשאלמד בפסיכולוגיה אבין)
לרוב אני כבדה לי מדי ואז אני בורחת מעצמי
זה לא באמת אפשרי
אבל איך אני עובדת על עצמי שאני עושה את זה?
משנה את השגרה
הולכת לים המון, ולכותל
ואז אני מתמכרת גם ללצאת מהשגרה
זה מחזיק אותי להמשיך להאמין בעצמי