עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך א' בתמוז תשע"ז 22:14
אשתדל שלא
]- אם חזרתי על דברים אז סליחה לא ממש עקבתי אחרי כולם פה...
1. אני לא יודעת אם אתם מכירים- אבל הרב קוק כתב פעם מאמר בשם "מאמר הדור" . המאמר הזה נכתב בתקופה של דור החלוץ- והיחס אליו בתור דור שלא שומר תורה ומצוות. שם הוא בהרבה עין טובה מסביר שהקילקול לא נעשה סתם. ואומר שם משפט כזה:
- "דורנו, הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמה בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד, גם רם ונישא; הוא כולו חייב גם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופייו למען נוכל לצאת לעזרתו" (עקבי הצאן, עמוד קח).
באופן אישי אני מבינה את המשפט זה ככה- הדור מאד מתוק ובריא, כשם שעוצמת החולי גדולה. אנחנו צריכים להשתדל "לדבר בשפה שלו" כדי לעזור לו לגלות את הצדדים הבריאים שקיימים במהפכה הזו [=לא מהפכה של חילוניות, אלא מהפך תודעתי שמתחיל קודם כל מתפיסה תורנית משמעותית]
1א. אותו הרב קוק כתב בערך באותם זמנים קשים שהיו בארץ [להתיישבות בפרט, וממילא למבט על כל התהליך הזה בעיניים של יהודים דתיים שרואים אנשים חופשיים מקימים פה ישות התיישבותית] את המאמר "להוסיף אומץ". שם עיקר העניין הוא ממשיל חפירת מאר- כשהיא כבר חפורה מתחילים לנבוע מים אבל מעופשים ומלוכלכים. ואז הוא מתאר את תגובות האנשים- יש מי שמתייאש והולך- ויש מי שאומר "אם יוצאים מים- סימן שבהמשך בטח יש מים נריים וטובים! בואו נתחזק !" וממשיכים עד שבאמת מגיעים למים זכים וטובים.
נראה לי שהנמשל מובן. מי שבכל זאת רוצה מוזמן בפנים להסתכל זה מאד יפה.
2. עוד סיפור שנזכרתי בו זה שידור ברשת מסויימת . דיבר שם הרב שמואל אליהו שליטא. עלה שם מישהו שהתאונן באוזמיו על אישה שלא כיסתה את שיערה כמו שההלכה דורשת. במקום לענות לו בתקיפות [או להסכים איתו בעצם כי תכלס מהדין הוא צודק]
הרב במשך עשר דקות הילל ושיבח את אותה אישה שבמסירות נפש מקפידה לכסות את שיערה ולו בצורה חלקית, בזמן שזה נדיר בסביבה שלה!! אתם מבינים?? הרב יכל להסכים איתו, אל הרב נקט בגישה של עין טובה כלפיה. לראות את הצד הטוב שבמעשים שלה. וככה הראה לאותו מאזין שאמנם מהדין הוא צודק, אבל הקיטרוג לא יועיל כאן...ולימד אותו בדרכי נועם לשנות את צורת ההסתכלות על עמ"י שעדיין אולי לא מקפידים על כל המצוות, אבל רחמנא ליבא בעי [= הקב"ה רוצה את הלב.].
[אני יכולה לספר מעצמי- שמעתי שיח של שתי נשים לא דתיות שהניב את אותה תובנה- אחת מהן סיפרה כיצד היא מתכוננת לחג, היא אמנם לא מקפידה על קלה כחמורה אבל בהחלט משתדלת ומכבדת את החג כפי הבנתה, ומאד התרגשתי מעצם השיח על כך!]
3. מסתכלים עלינו בתפילה? מסתכלים ושואלים על מצוות? - מצויין! 1. "לא יבוש מהמלעיגים עליו"..."ישראל אשר בך אתפאר-"- אנחנו יכולים לפתח ככה שיח אגב הסבר על מהות הדבר שאנחנו עושים. 2. ככל שנסביר בצורה נעימה- הרושם ייצטייר יפה ואנשים יילמדו מאיתנו, ואם לא יילמדו לפחות ייתרשמו מאד לטובה כך שכך המבט יכול להשתנות על דתיים/ תורה ומצוות. ואם לא ייתרשמו?- נו.....לפחות לא ילעגו בחומרא....
4. - אני חושבת שכדאי לנו להתאמן בדברים האלה- הכלה. סבלנות. כלפי מי ששונה מאיתנו, ומקיים דברים אולי בצורה פחות מהודרת, אבל בואו לא נשכח שהוא גם מקיים!
האם האמת נמצאת רק אצלינו?
האם כל מי שלא "טוב" כמונו- דינו ברותחין?!
ולאמץ את המשפט של הרב צבי יהודה "יש להרבות בשני האלפין"
אהבה.
אמונה.
הם נוער. ונוער כמו נוער- מקיימים בעצמם לפעמים "התנערי"- מנערים מעצמם כל עול- אם זה עול גשמי- בגרויות, הורים, מורים....ואם זה ברוחני- מנסים לבחון מרחוק חיי תורה ומצוות. בדרך כלל זה כדי לשוב אליהם מבחירה ולאמץ אותם אל לבבם בחיבה יתירה למשך חייהם העתידיים כיהודים יראים בע"ה...
וכדי שנתמיד בזה- כדאי לנו לעשות "תרגילי עיניים"- להביט את תוכיות לבבם של אותם נערים- כשם שהקב"ה יודע שנשמתנו חוצבה ממקור טוב והרע שלעיתים אנחנו נשבים בו הינו רק חיצוני ובשום פנים איננו שייך למהותנו הטובה מעצם היותינו בניו.
ככל שנתמיד בעין טובה כלפי חברינו
כך בע"ה הקב"ה ישפיע עין טובה של חסד וגאולה שלימה הרחמים
אכי"ר.