צמצום של מה?

בית של תורה לא אומר בהכרח חיי אברכות (תלוי גם באיזה גיל מדובר)

בחיי אברכות באמת צריך להצטמצם בהוצאות, אבל ענו כבר יפה

מי אמר שהילדים שלה חסכוניים? 

אצלי לדוג' זה יותר מתבטא בחסכון לילדים,

אני לא רוצה שהילדים שלי ירגישו שחסר להם..

זה גם מאוד תלוי עד כמה ההורים יכולים ורוצים לעזור...(יהיו כאלה שיגידו שאסור להיעזר בהורים, אני לא מסכימה עם זה...)

כי הם ההורים שלנו ורוצים לעזור, ואם יש להם אפשרות, ולנו זה באמת יכול לעזור, אז למה לא?

שבוע וחודש טוב ובשורות טובות! ושימי התענית יהפכו לימי שמחה בימינו! 
לעניות דעתי הכל שאלה כמה האידיאל הזה חשוב? 
אבל באמת. 
כי אמא ,שחס ושלום, הבן שלה בבית רפואה, ישנה לידו, על ספות, על הרצפה ...
אפילו אם היא בדרך כלל רגישה בזה  
למה? 
כי עכשיו הילד, רפואתו, שלומו מוציאים אותה מעצה. יש לה משהוא יותר גדול ממנה מולה 
ואז היא מסתדרת בתנאים שהיא לא חלמה שהיא תגיע אליהם. 
אם מבינים באמת איזה דבר עצום זה בית של תורה. בתור אידיאל . 
וגם כמה ברכה זה נותן בקשר ובחיים. אז הקשיים, אם יש כאלו,  נהיים קטנים מאליהם. 
איפה שיש אהבה גדולה וזרימת חיים אז זה ממלא . ממילא גם הדרישות החומריות יורדות . 
מבינים שהשמחה היא משהוא נשמתי , קשר ובית שיש בו שמחה אמיתית זה משהוא שאין לו ערך ...
וגם זה כל כך ממלא שמה באמת חסר ? 
וגם בית מלא בשמחה יש בו ברכה וגם מזונותיו מצויים . 
בכלל כל מזונותינו מהשם והקבה זן ומפרס את כל בריותיו עד הכינות הכי קטנות .. 
אז את בניו ! בני מלך . שמה פתאום יחסר לו ? 
וועד אנשים שבאים לפתחו ואומרים בפה מלא . אנחנו עבדיך! 
אנא השם כי אני עבדיך !! בן אמתיך , פיתחת למוסרי 

מה הוא לא ידאג ? ועוד איך ידאג! ברוחב יד ! 
רחמיו על כל מעשיו . אז על בניו על אחת כמה . 
בנים אתם להם אלוקיכם ! כמה זכינו . אין מה לדאוג 
צריך לברר קצת את הרצונות בצורה חזקה , על שממש אפשר להגיד , זה העניין שלי בחיים . 
בית של תורה, אידיאלים, בניין עם ישראל ... אני בוחרת לבנות בית שמשרת 
בהצלחה !  

לצערנו הציבור היום מניח את הערך הזה של לימוד תורה קצת ...
חבל... 
בנייה של בית , במיוחד בהתחלה . ברור שהקשר לבית המדרש ייטיב מאוד 
וכן , ישיבה ממושכת . 
ברור שכל אחד צריך ללכת לפי דרכו ודרגתו 
אבל בלי לימוד תורה חיי התורה נשחקים ונאבדים ורואים את זה היום מול העיניים ..
לכן 
לפחות בהתחלה ברור שבנייה חזקה זה דבר עצום!! 
איך ממשיכים משם , אחרי שנתיים? 
תתחילו שנתיים ותחליטו משם ... הרי הכל כל יראה אחרת משם ...
בהצלחה 

שמעתי מכמה אנשים מבוגרים

שכל שנה בישיבה השפיע עלייהם המון לכל החיים,

בהחלט שווה להצטמצם בשביל זה.

כמובן שכמו כל דבר צריך לתחזק כל הזמן,

אבל השנים האלה מאוד חשובות כי זה הגיל שהאדם בונה את עצמו

וכנ"ל גם לגבי השנים הראשונות לנישואים.

הלוואי והייתי יודעת מה נכון...

יש חלום, 

תנסי להביא את החלום הזה לפגישות, ותדגישי את החששות שלך בפני הבחור...

תקחי בחשבון שעול החזקת בית ומשפחה מדאיגה את כולם ולא רק את האברכים...

ותדעי שצריך חוכמה בחינוך ילדים לחיות בצמצום, כי אם אין את הגישה הנכונה עם הילדים לגבי לחיות בצמצום, הילדים ח"ו יכולים לצאת אנטי...

אבל לפעמים יש התנגשויות זמניות וצריך לדעת להיות גמיש, דינאמי.

לא לכולם החיים הם קו ישר, וכאלה שיהיו ת"חים וגם יעבדו בעולם החול מסתמא יהיו נסיונות כאלה.

אבל זה אפשרי, ויש הרבה תלמידי חכמים גדולים מהדור שלנו ומהקודם שהיו בעלי מקצועות.

כל מי שיוחסו להם ל"וניקיות בדור הקודם היו בעלי מקצוע. לא היה בהם אחד אברך.

כלומר, זה מציאותי.

ורוב האברכים שאני מכיר גם מתפרנסים בשאר היום.

אני חושב שבית של תורה זה לא בהכרח בית בו הבעל אברך.

אם בעל אברך חשוב לך, לא שאת צריכה את הסכמתי, זכותך!

אבל בכול מקרה, זה שחשוב לך בית עם בסיס כלכלי טוב, זה לא מראה על קטנוניות או נהנתנות. זה מראה על קו מחשבה בריא ואנושי.

עלינו כציבור מוטלת האחריות שבית בו הבעל אברך אמיתי, לא ייפול כל העול הכלכלי על האישה. זה חשוב כ"כ. בית בצמצום זה הכי לא אידאלי בעולם. לא לזוגיות ולא לחינוך הילדים. אבל זה בדרך אגב..

אפשרי,רק צריך לדעת את המחיר. כולם מדברים על המחיר הכלכלי,אבל זה לא רק זה שבזמן שהבעל לומד זה הדבר בסדר עדיפות הגבוה בבית.

זה להקדיש זמן ללימוד תורה,שיכול לבוא ע"ח זמן זוגי בילויים .

זה לדאוד להרבה עיניים טכניים בעצמך. כי הלימוד תורה חשוב.

את שאלת על הצד הכספי. היינו אברכים במשך11 שנה ,המלגות מעטרת כוהנים לא היו בשמים,לפעמים לא הגיעו בזמן.

נכון אני עבדתי כל השנים,אבל זאת היתה שאיפת חיי להתחתן עם בעל שימית את עצמו באוהלה של תורה.

צריך להיות מחושבים,יש "סיעת הדישמייא "ניסית.

מה הסתירה בין בית של תורה לבין מצב כלכלי טוב??

אולי את\ה מתכוונ\ת שבית של תורה זה רק אם הבעל אברך?? זאת כמובן תפיסה שגויה..

זה לא "יש מציאות" אלא זה הכי לכתחילה שיש.

המצב שיש אנשי מעשה שלא מחוברים מספיק לתורה הוא זמני וככל שיש יותר אנשי מעשה שחיים חיי תורה זה יותר מקרב את הגאולה.

גם אם הוא לומד כמה שעות זה מצויין

אבל "בית של תורה" בוודאי זה לא ההגדרה לבית שהבעל אברך.

אם המטרה היא ללמד תורה אז זה מצויין ויש גם מעלה גדולה ואולי אפילו יותר זה שאדם עובד לפרנסתו ולומד תורה ואת זה חז"ל אמרו.

בכל ייעוד יש צד חיובי.

יותר נכון לומר "בכל ייעוד יש מעלה"

ולא "בית של תורה"

במחילה

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳