נשאל גם אותכםכישוף כושל
בס"ד

אם הייתם יודעים שיש לכם עוד יום אחד לחיות איך הייתם מנצלים אותו?(אחרי השוק והכל)(מבוקר עד לילה)
מחבקת את האהובים שלי.הללי~

מבקשת שלא יצטערו יותר מידי.

מחזירה חובות לאנשים שחייבת להם. 

ולא מפסיקה לבכות כדי

 

 

עצוב מידי לדמיין אתזה.

נראה לי כותבתכותבתכותבתפסידונית

שופכת את עצמי החוצה כמה שאפשר

ואז מחבקת ובוכה והכל

מתפללתציף
וכותבת לכמה חברות עד כמה אהבת אותן.
נפרדת מכל המשפחהטיפה של אור

מתפללת, מנסה לעשות כמה שיותר מצוות , להגיד את כל הטוב שאני מוצאת במיוחד באנשים שאני לא אוהבת . 

הזכרת ליפה לקצת



אודי דוידי- חמש שניות
שורפת את כל מה שכתבתי בחיים.פוסעת

מספרת לאנשים כמה אני אוהבת אותם,

מתנצלת לאנשים אחרים,

לוידעת.

בעצם יש לנו יום אחד לחיותתפוז סיני
הוא רק ארוך יותר ממה שנדמה לנו
כותבת את כולי לעולםמדענית
הייתי עובר אצל כל אחד ואחד מהחברים שליפועל במהאחרונה

בעבר או בהווה, הייתי מבקש סליחה מכולם ומתנצל על כל הטעויות שלי.

הייתי נשבר. בעיקר. 

אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך