עוד מעט אחד
ולקום מוקדם כדי להתפלל.
היום כמעט פספסתי מנחה הספקתי ממש בדקות האחרונות.
אני שונאת שזה קורה לי אני.. אני יודעת את המשמעות של התפילה אבל לפעמים. כמעט תמיד. אין לי סבלנות למלמל טקסטים קרים אני צריכה מרחב לעצמי בלי שיכתיבו לי מה לעשות ולפעמים אני מוצאת את עצמי בשורות בתוכן ממש ולפעמים מתחתן. כי מעליהן אני לא אהיה אפעם כנראה.. אני שונאת להתפלל בכתה אין אווירה של תפילה אפילו לא קרוב אני אוהבת את התפילות שלי בחוץ פעם היא אמרה לי שכאני חוזרת מהתפילה אני נראת באורות. היום אני משערת שכבר לא. אסור לי להתרגל לדברים זה מכניס אותי לשאננות ופסדר תפילה בחוץ כי מותר לי קבוע רק אחרי שאני שוב מתפללת בכתה אני קולטת איזה פריוולגיה יש לי. ואני לא מנצלת אותה.
ובכלל סופשנה אופ זה עצוב.
וזה בכלל לא נקלט לי עדין כאלו מחר זה יום ראשון האחרון ואחריו שני האחרון ואחרי שישי החיים שלי משתנים. כל מה שאני מכירה ויודעת יעלם כל מה שאני רגילה אני אשכרה לא קלטתי כמה המצב שלי טוב בכתה הזאת עד שאני עוזבת. ושנה הבאה אופ לא רוצה אני אבל שם ואהיה דג אני יודעת אני תמיד ככה.
רושם ראשוני אפס
רושם משני אפס מינוס
רק מתישהו שם באמצע אני אפתח
וזה בחיים לא יהיה כמו פה ובחיים לא יהיה לי אותו דבר כמו עד עכשיו זהו זה הולך להשתנות. לא רוצה את זה לא רוצה להשתנות. לא רוצה לשנות. אוך אין לי כח לחשוב על זה זה סתם עושה לי רע. יום שני מסיבה שלישי בריכה חמישי יומולדת לשקד בקיבוץ ושישי תעודות. איך אני בכלל מתחילה את השבוע הזה.
סופ פריקה.
ולקום מוקדם כדי להתפלל.
היום כמעט פספסתי מנחה הספקתי ממש בדקות האחרונות.
אני שונאת שזה קורה לי אני.. אני יודעת את המשמעות של התפילה אבל לפעמים. כמעט תמיד. אין לי סבלנות למלמל טקסטים קרים אני צריכה מרחב לעצמי בלי שיכתיבו לי מה לעשות ולפעמים אני מוצאת את עצמי בשורות בתוכן ממש ולפעמים מתחתן. כי מעליהן אני לא אהיה אפעם כנראה.. אני שונאת להתפלל בכתה אין אווירה של תפילה אפילו לא קרוב אני אוהבת את התפילות שלי בחוץ פעם היא אמרה לי שכאני חוזרת מהתפילה אני נראת באורות. היום אני משערת שכבר לא. אסור לי להתרגל לדברים זה מכניס אותי לשאננות ופסדר תפילה בחוץ כי מותר לי קבוע רק אחרי שאני שוב מתפללת בכתה אני קולטת איזה פריוולגיה יש לי. ואני לא מנצלת אותה.
ובכלל סופשנה אופ זה עצוב.
וזה בכלל לא נקלט לי עדין כאלו מחר זה יום ראשון האחרון ואחריו שני האחרון ואחרי שישי החיים שלי משתנים. כל מה שאני מכירה ויודעת יעלם כל מה שאני רגילה אני אשכרה לא קלטתי כמה המצב שלי טוב בכתה הזאת עד שאני עוזבת. ושנה הבאה אופ לא רוצה אני אבל שם ואהיה דג אני יודעת אני תמיד ככה.
רושם ראשוני אפס
רושם משני אפס מינוס
רק מתישהו שם באמצע אני אפתח
וזה בחיים לא יהיה כמו פה ובחיים לא יהיה לי אותו דבר כמו עד עכשיו זהו זה הולך להשתנות. לא רוצה את זה לא רוצה להשתנות. לא רוצה לשנות. אוך אין לי כח לחשוב על זה זה סתם עושה לי רע. יום שני מסיבה שלישי בריכה חמישי יומולדת לשקד בקיבוץ ושישי תעודות. איך אני בכלל מתחילה את השבוע הזה.
סופ פריקה.
