את הדרך אליך שכחתי
בנתיבותיך זמן רב לא פסעתי, לצידך, יד ביד
אך אני עדיין זוכר את הדמעות בעיני כשהלכתי
יופייך כבר לא מרגש אותי
מרוחך כבר איני מתפעם
אך בזיכרוני, מבעד לערפל, עדיין חרוטות הרגליים הכבדות במורד היכלך
בפגישות לעיתים הצל שלי פוגש בצלליך
צעד קדימה, שניים אחורה והצל(ם) מתמעט
אך עמוק בלב שמורה עוד תקווה בדמות זיכרון בחבית עץ אלון, מחכה לרגע הנכון להתמזג
מגחלים כבויות לומדים על אש גדולה
מנקיק בסלע לומדים על מעיין המתגבר
בנפש מחורצת ובלב לוחש בדממה
ברגעים של חסד מבעד למסך העלטה
אני עדיין מאוהב כבראשונה
כשתסתיים הגלות, כשישרף הכל
אשבור מסך חיית הברזל
תראי לי שוב את הדרך אלייך ונצעד יחדיו שוב בנתיבותיך, בערב, לאורך
אשוב אלייך ותשובי אלי
כי ימינך פשוטה לקבל שבים
בנתיבותיך זמן רב לא פסעתי, לצידך, יד ביד
אך אני עדיין זוכר את הדמעות בעיני כשהלכתי
יופייך כבר לא מרגש אותי
מרוחך כבר איני מתפעם
אך בזיכרוני, מבעד לערפל, עדיין חרוטות הרגליים הכבדות במורד היכלך
בפגישות לעיתים הצל שלי פוגש בצלליך
צעד קדימה, שניים אחורה והצל(ם) מתמעט
אך עמוק בלב שמורה עוד תקווה בדמות זיכרון בחבית עץ אלון, מחכה לרגע הנכון להתמזג
מגחלים כבויות לומדים על אש גדולה
מנקיק בסלע לומדים על מעיין המתגבר
בנפש מחורצת ובלב לוחש בדממה
ברגעים של חסד מבעד למסך העלטה
אני עדיין מאוהב כבראשונה
כשתסתיים הגלות, כשישרף הכל
אשבור מסך חיית הברזל
תראי לי שוב את הדרך אלייך ונצעד יחדיו שוב בנתיבותיך, בערב, לאורך
אשוב אלייך ותשובי אלי
כי ימינך פשוטה לקבל שבים
