בס"ד
באמת אכפת לנו מבית במקדש?
אנחנו באמת מצטערים שהוא נחרב?
אנחנו מתפללים לבניינו, או שהתפילות נשמעות כמו:
'צה ה' 'לוקינו שמך ישרל ולפילתם שה ושב הבודה לביר ביך...?
(תרגום לעברית מדוברת:
"רצה ה' אלוקינו בעמך ישראל ולתפילתם שעה והשב העבודה לדביר ביתך...")
וגם אם לא ברמה הזאת,
ניראלי שיש מעט מאוד אנשים שבאמת רוצים שבית המקדש יבנה,
ןמקריבים ה-כ-ל בשביל זה.
ניראלי שאני לא היחידה,
ויש עוד כמה שרוצים את בית המקדש,
אבל זה נשאר בגדר רצון,
כי חוץ מלכוון קצת יותר בתפילה,
זה קשה להוריד את זה יותר לפסים מעשיים,
ובאמת להחדיר את הרצון הזה עמוק לתוכנו,
ולכל עמ"י.
אז חשבתי על משהו קטן, לכאורה,
שאולי יקדם אותנו לבית המקדש.
יש המון דברים ביום-יום שלא מקפידים עליהם מאוד,
או שסתם עושים אותם בלי כוונה,
או משהו שהוא לא חובה, אלא הידור,
ובאלי לעשות אותו, וסתם אני לא מתחיל/ה כי אין סיבה.
אז אולי לקחת משהו כזה,
ופשוט להקדיש אותו לבית המקדש.
אולי אפשר שכל מי שיכול,
ייקח על עצמו משהו,
לא משנה אם משהו אישי- בן אדם למקום,
או יותר לאומי- בן אדם לחברו,
וגם משהו לארץ ישראל יכול להיות מצוין.
בעז"ה, שנזכה לראות בבניין בית המקדש, בקרוב!!!
אני בלי נדר,
יגיד את כל הברכות והתפילות מילה במילה
(ולא כפי הדוגמא למעלה...).
