שיר שכזה, קצוות של תווים
כיפה, שיער ארוך,
עגילים ונזמים
פאות ארוכות ארוכות
רק שפתאום נעלמות המילים ההן
הן מעולם לא היו
הן רק עוטפות מסביב את עיניי הבשר
והקול, הוא נישא גבוה וצלול
קול מאיר מבושם עם בכי
מסתחרר באוויר ההילות,
בורא חיים.
והנה, כל העם שומעים את האורות.
מחזיקים בלפידים השקופים
שרק משקפים אור אחד
בעיבודים שונים.
