מה יש? ....סתאם רוצים לראות לא קרה כלום..במאלה החיבור בא מכימיה וחיבור ולא ממראה חתיך\דוגמנית

אז אם הם פוסלים אז זה אומר שזה ממש לא בעל אמיתי שההיתי רוצה להתחתן איתו..והרוב לא פוסלים אחרי 

ראיית התמונה למרות שעמ"י לא עם דוגמן אחד אחד

נתת לי נקודה לחשוב עליה. זה הפריע לי ועכשיו יש לי כיוון לדון לכף זכות...

יכול להיות שמפריע, אבל כמה? לא יתחברו לחבר או חברה רק בגלל המראה?

אני לא אומרת שמראה לא חשוב בכלל ושהוא לא יכול להפריע,

אבל מפריע לי שנותנים לו הרבה חשיבות מלכתחילה

יכול להיות שיש כאלו שמבקשים סתם כדי להבין ולדעת את מי הם הולכים לפגוש מבחינת מראה וסגנון. 

חוץ מזה שיתכן אולי מקרה קיצוני שאמנם יותר נדיר אני מקוה שתראי תמונה וזה לא שלא תאהבי את המראה אלא יותר מזה. לצערנו יש מקרים שאנשים נפרדים כי המראה של הבחור או הבחורה דוחה אותם  איזה כיף אם יהיה אפשר מראש למנוע כזאת פרידה.

אדם ע"פ תמונה. רוב מי שחושב ככה מדומיין.

יש כאלה בעלי כישרון, ויתכן שאתה אחד מהם וזכית, אבל הרוב סתם נופלים בדעות קדומות

לא יכול להיות שמלכתחילה אם היית רואה תמונה זה פחות היה נראה לך

אבל בדיעבד אחרי שנפגשתם כשיש מקום והזמדנות גם לפנימיות לעלות הדברים יהיו קצת שונים?

לא אומרת שלחיצוניות אין שום השפעה אבל ככה זה רק חיצוניות. אין כאן שום הזדמנות לפנימיות ולאישיות.

ומקסימום - לא נורא אם בגלל זה יפסלו אחרי הדייט. אבל לא עדיף ככה מאשר להפסיד משהו שיכול היה להיות לו סיכוי רק בגלל התמונה?

ולצערי אני למוד ניסיון,

פנימיות מעולה לא מחפה על חיצוניות.

נאמר שאולי יש השפעה - אבל זו שאלה של מינון.

אני מתכוון לאנשים נורמליים ובוגרים שלא חיים בסרט שהם יתחתנו עם דוגמנית - 

אם מציאת חן חיצונית קיימת ברמה סבירה (וזה כמובן דבר סובייקטיבי) - מסכימים להיפגש.

אם אין גם את זה - אין טעם להיפגש.

אבל בשביל שיהיה מקום לשאלה הזו - צריך שתהיה תמונה כדי שתהיה סנן ראשון.

ואגב, זה נכון לשני המינים.

מסכים. והבנתי גם קודם מה כתבת..

אבל אם מראש אין משיכה חיצונית, שום הקשר של אישיות לא יפצה על זה.

לעניות דעתי.

מתנצל לאכזב.

משיכה היא לא דבר בינארי כי היא כוללת הרבה רבדים (שכל, רגש, מין).

אני מדבר כרגע רק על משיכה חיצונית. וגם היא לא דבר בינארי.

מה שבינארי זה הסף מינימום שלה.

קיים סף מינימום שבו בן אדם פשוט לא נמשך. לא משנה מה.

אם הוא נמשך, אז נפגשים, ואם ההיכרות תהפוך לקשר - אז הפן החיצוני יתפוס הרבה פחות מקום מאשר בהתחלה, פשוט כי באופן טבעי ייכנסו חלקים יותר משמעותיים באישיות לקשר שאותם מעריכים.

אבל לבטל לגמרי את המשיכה החיצונית ולומר שההיכרות תיצור משיכה חיצונית יש מאין, גם אם אין את המינימום הזה - לא נכון.

לפחות לא עבור גבר.

וכמובן שלדעתי.

הרגת אותי עם "אי רציפות מסדר שני".
כבר הרבה זמן לא שמעתי את המושג הזה.

בעוונותיי

זה המקצוע הכי טוב בעולם.

ההגדרה הכי טובה בעיני ל"עוסקים ביישובו של עולם"

למה זה המקצוע הכי טוב בעולם?!

בשום אופן.

לא פעם שמעתי על בחורים שמעבירים תמונות של בחורות מיד ליד, ומהנדסים.

לא מתאים לכל אחת.

שמעתי על דברים אחרים.

אפילו כשהתארסתי, בעלי אז ארוסי ביקש תמונה בשבילו.

אחרי כמה זמן בדרך אגב והוא בכלל לא הבין מה הבעיה בזה,

התברר שהוא העביר את התמונה לחברים הקרובים שלו, רק לראות.

לא אהבתי בכלל

וזה לאו דווקא בקטע דתי. גם איפה שגדלתי, כשכולם היו חילונים, לא היה קטע כזה...

ואם מישהו היה מבקש זה היה נגמר לא טוב

לגורם אחר בלי הסכמתו - זו הונאה וזו פגיעה בצנעת הפרט.

ולא ממש הבנתי את הקשר למהנדסים, למרות שאני בעצמי מהנדס

ואם הם לא מרגישים את זה- אין להם דרך לדעת את זה, אלא ע"י טעות.

והנדוס זה התבטאות אישית שלי כשמישהי/ו בוחן כל פרט לעומק.

לא כי אני מכוער 

שלא יפלו שדודות ובסוף תאלץ לחתוך?

*נכתב בחיבה* 

אז זה נכתב בתור חצי מחמאה 

והתשובה היא: כי אני לא אוהב את כל הקטע הזה של התמונות... אני חושב שזה קצת רדוד

אבל טוב שהארת את עיני.. לא חשבתי על זה חחח

אשריך צדיק

את האדם שממול רק מתמונה, אבל זה נכון ליחידי סגולה.

כל השאר מדמיינים

סיפור ששמעתי מפי מורי ורבי.

מסופר על חסיד שהלך ברחוב וראה בחורה. מייד הפנה את פניו אל הקיר . הבחורה תפסה בבגדו ואמרה לו:

״עדיף שתסתכל עליי ותחשוב על הקיר מאשר תסתכל על הקיר ותחשוב עליי!״

וזה לא להלכה!

המושג הקהילתי-אשכנזי הוא שם מושאל.

לא מאמינה בתמונות. שום תמונה לא יכולה לשקף בנאדם. את שמחת החיים שלו, את האור בעיניים, את הרצינות או המחשבה העמוקה. דברים שאני אישית מעוניינת לפגוש ביחד. בלי לעשות הפרדה בין פנים וחוץ ע"י תמונה.

לאחר מחשבה, הגעתי למסקנה שאעדיף אחד שלא בררן על מראה חיצוני. או לפחות לא מציב אותו בפרמטרים הראשונים שהוא בודק.

כמו שאפשר לבקש, אפשר גם לסרב.

למה כן?

הטיעון הטכני: לזהות אותך במקום המפגש.

הטיעון הפסיכולוגי: לפני הפגישה יש הרבה מתח, ורוצים לברר כמה שיותר נתונים ולפזר את הערפל.

הטיעון הפסימי: עבר כבר כמה פגישות לא מוצלחות בגלל הסיבה הזאת.

הטיעון האסתטי: יש כאלו שבודקים התאמה על-פי יופי...

אם אלה טיעונים מוצדקים - תחליטי בעצמך.

בתור גבר, אני עד עכשיו רק נתתי...

ולמנוע את הלחץ של יוווו מעניין איך הוא נראה...

חוסר טאקט לא אומר שזה שקר

זה מצער שהם דפוקים, אבל מה זה שייך לדיון?  העיקר שהם גילו לה משהו שהיא לא ידעה קודם..

@משיח בן דוד, תורך 

המון המון מזל

אני לא חושב שצריכים להסתכל על מחמאה כעלבון פשוט.

ותפסיק לקשקש בשכל.. 

אלוקים נותן אגוזים וכו' .....

ואהבת לרעך כמוך לא רק לרעותך

אם אני זוכר נכון מחושן משפט הוא יכול להיות כל אדם בתנאי שיש הסכמה

ושאר נושאים מסביב

אני איתך

את לא מדוייקת היום אופטימית

(עזבו את זה שזה טיפשי לכתוב "את לא מדוייקת היום אופטימיות" ובחרתי באופטימית שישמע סביר ,

אבל הי! היא הכניסה לי )

העניין הוא כמה דגש אתה שם על התמונה.

האם פשוט אתה רוצה לדעת איך היא נראית?

האם על זה תפול הצעה?

כמו הכל,איזון.

אם אתה מכיר את עצך ויודע שאתה לא מחפש מלכת יופי,אלא פשוט לא להגיד עליה שהיא נראית לא טוב בעיניך,זה סבבה,בבאמת עדיף את זה מאשר אי נעימות של השניייה הראשונה שנפגשים.

למרות שעדין אני לא מבקשת תמונה,אבל אם יבקשו ממני תמונה,אשלח,גם לא תמונת אירוע או משהו,תמונה שלי של היום יום.

ועדין בא מישהו פעם ושאל אותי אם אני זוהרת בטורקיז,ואמרתי שכן,ופשוט התחיל ללכת איתי, בראש שלי היה אימלה מתי קבעתי פגישה עם מישהו,חייבת לציין שהוא היה חמוד

באמת הייתי בטוחה ששכחתי(מתאים לי לשכוח)

ואנחנו הולכים והוא מחויך,

ואז אחרי שתי דק' אני קולטת שאני אפילו לא יודעת איך קוראים לו,ושאין מצב שקבעתי פגישה שאני לא זוכרת,

ואז הוא מקבל טלפון מזוהרת בטורקיז אחרת,ואני מתפקעת מצחוק,

את עמדת ברחוב ופשוט בא משהו ושאל "אם את ..." ופשוט התחיל ללכת איתך ?
זה יכול להיות רעיון מצויין למצוא דייטים. 

וחשובה לנו החיצוניות. ומה עדיף? לצאת עם בנאדם לראות שהוא לא נראה טוב לטעמנו ואז לחתוך?

(אני באופן אישי שללו אותי לא מעט פעמים בגלל תמונה)

אפשר לפסול מישהו בגלל דברים שהוא פוסל.
אם אני הייתי פוסל מישהי כי היא לומדת גמרא, אז זה סיבה לכמה בנות לפסול אותי

(אני אישית בעד שבנות למדו גמרא)

אבל די הרבה בנים פוסלים בגלל מראה חיצוני
לפעמים זה טוב שלא יבזבזו זמן ואנרגיה ריגשית של הצד השני סתם ככה.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?