מה יש? ....סתאם רוצים לראות לא קרה כלום..במאלה החיבור בא מכימיה וחיבור ולא ממראה חתיך\דוגמנית

אז אם הם פוסלים אז זה אומר שזה ממש לא בעל אמיתי שההיתי רוצה להתחתן איתו..והרוב לא פוסלים אחרי 

ראיית התמונה למרות שעמ"י לא עם דוגמן אחד אחד

נתת לי נקודה לחשוב עליה. זה הפריע לי ועכשיו יש לי כיוון לדון לכף זכות...

יכול להיות שמפריע, אבל כמה? לא יתחברו לחבר או חברה רק בגלל המראה?

אני לא אומרת שמראה לא חשוב בכלל ושהוא לא יכול להפריע,

אבל מפריע לי שנותנים לו הרבה חשיבות מלכתחילה

יכול להיות שיש כאלו שמבקשים סתם כדי להבין ולדעת את מי הם הולכים לפגוש מבחינת מראה וסגנון. 

חוץ מזה שיתכן אולי מקרה קיצוני שאמנם יותר נדיר אני מקוה שתראי תמונה וזה לא שלא תאהבי את המראה אלא יותר מזה. לצערנו יש מקרים שאנשים נפרדים כי המראה של הבחור או הבחורה דוחה אותם  איזה כיף אם יהיה אפשר מראש למנוע כזאת פרידה.

אדם ע"פ תמונה. רוב מי שחושב ככה מדומיין.

יש כאלה בעלי כישרון, ויתכן שאתה אחד מהם וזכית, אבל הרוב סתם נופלים בדעות קדומות

לא יכול להיות שמלכתחילה אם היית רואה תמונה זה פחות היה נראה לך

אבל בדיעבד אחרי שנפגשתם כשיש מקום והזמדנות גם לפנימיות לעלות הדברים יהיו קצת שונים?

לא אומרת שלחיצוניות אין שום השפעה אבל ככה זה רק חיצוניות. אין כאן שום הזדמנות לפנימיות ולאישיות.

ומקסימום - לא נורא אם בגלל זה יפסלו אחרי הדייט. אבל לא עדיף ככה מאשר להפסיד משהו שיכול היה להיות לו סיכוי רק בגלל התמונה?

ולצערי אני למוד ניסיון,

פנימיות מעולה לא מחפה על חיצוניות.

נאמר שאולי יש השפעה - אבל זו שאלה של מינון.

אני מתכוון לאנשים נורמליים ובוגרים שלא חיים בסרט שהם יתחתנו עם דוגמנית - 

אם מציאת חן חיצונית קיימת ברמה סבירה (וזה כמובן דבר סובייקטיבי) - מסכימים להיפגש.

אם אין גם את זה - אין טעם להיפגש.

אבל בשביל שיהיה מקום לשאלה הזו - צריך שתהיה תמונה כדי שתהיה סנן ראשון.

ואגב, זה נכון לשני המינים.

מסכים. והבנתי גם קודם מה כתבת..

אבל אם מראש אין משיכה חיצונית, שום הקשר של אישיות לא יפצה על זה.

לעניות דעתי.

מתנצל לאכזב.

משיכה היא לא דבר בינארי כי היא כוללת הרבה רבדים (שכל, רגש, מין).

אני מדבר כרגע רק על משיכה חיצונית. וגם היא לא דבר בינארי.

מה שבינארי זה הסף מינימום שלה.

קיים סף מינימום שבו בן אדם פשוט לא נמשך. לא משנה מה.

אם הוא נמשך, אז נפגשים, ואם ההיכרות תהפוך לקשר - אז הפן החיצוני יתפוס הרבה פחות מקום מאשר בהתחלה, פשוט כי באופן טבעי ייכנסו חלקים יותר משמעותיים באישיות לקשר שאותם מעריכים.

אבל לבטל לגמרי את המשיכה החיצונית ולומר שההיכרות תיצור משיכה חיצונית יש מאין, גם אם אין את המינימום הזה - לא נכון.

לפחות לא עבור גבר.

וכמובן שלדעתי.

הרגת אותי עם "אי רציפות מסדר שני".
כבר הרבה זמן לא שמעתי את המושג הזה.

בעוונותיי

זה המקצוע הכי טוב בעולם.

ההגדרה הכי טובה בעיני ל"עוסקים ביישובו של עולם"

למה זה המקצוע הכי טוב בעולם?!

בשום אופן.

לא פעם שמעתי על בחורים שמעבירים תמונות של בחורות מיד ליד, ומהנדסים.

לא מתאים לכל אחת.

שמעתי על דברים אחרים.

אפילו כשהתארסתי, בעלי אז ארוסי ביקש תמונה בשבילו.

אחרי כמה זמן בדרך אגב והוא בכלל לא הבין מה הבעיה בזה,

התברר שהוא העביר את התמונה לחברים הקרובים שלו, רק לראות.

לא אהבתי בכלל

וזה לאו דווקא בקטע דתי. גם איפה שגדלתי, כשכולם היו חילונים, לא היה קטע כזה...

ואם מישהו היה מבקש זה היה נגמר לא טוב

לגורם אחר בלי הסכמתו - זו הונאה וזו פגיעה בצנעת הפרט.

ולא ממש הבנתי את הקשר למהנדסים, למרות שאני בעצמי מהנדס

ואם הם לא מרגישים את זה- אין להם דרך לדעת את זה, אלא ע"י טעות.

והנדוס זה התבטאות אישית שלי כשמישהי/ו בוחן כל פרט לעומק.

לא כי אני מכוער 

שלא יפלו שדודות ובסוף תאלץ לחתוך?

*נכתב בחיבה* 

אז זה נכתב בתור חצי מחמאה 

והתשובה היא: כי אני לא אוהב את כל הקטע הזה של התמונות... אני חושב שזה קצת רדוד

אבל טוב שהארת את עיני.. לא חשבתי על זה חחח

אשריך צדיק

את האדם שממול רק מתמונה, אבל זה נכון ליחידי סגולה.

כל השאר מדמיינים

סיפור ששמעתי מפי מורי ורבי.

מסופר על חסיד שהלך ברחוב וראה בחורה. מייד הפנה את פניו אל הקיר . הבחורה תפסה בבגדו ואמרה לו:

״עדיף שתסתכל עליי ותחשוב על הקיר מאשר תסתכל על הקיר ותחשוב עליי!״

וזה לא להלכה!

המושג הקהילתי-אשכנזי הוא שם מושאל.

לא מאמינה בתמונות. שום תמונה לא יכולה לשקף בנאדם. את שמחת החיים שלו, את האור בעיניים, את הרצינות או המחשבה העמוקה. דברים שאני אישית מעוניינת לפגוש ביחד. בלי לעשות הפרדה בין פנים וחוץ ע"י תמונה.

לאחר מחשבה, הגעתי למסקנה שאעדיף אחד שלא בררן על מראה חיצוני. או לפחות לא מציב אותו בפרמטרים הראשונים שהוא בודק.

כמו שאפשר לבקש, אפשר גם לסרב.

למה כן?

הטיעון הטכני: לזהות אותך במקום המפגש.

הטיעון הפסיכולוגי: לפני הפגישה יש הרבה מתח, ורוצים לברר כמה שיותר נתונים ולפזר את הערפל.

הטיעון הפסימי: עבר כבר כמה פגישות לא מוצלחות בגלל הסיבה הזאת.

הטיעון האסתטי: יש כאלו שבודקים התאמה על-פי יופי...

אם אלה טיעונים מוצדקים - תחליטי בעצמך.

בתור גבר, אני עד עכשיו רק נתתי...

ולמנוע את הלחץ של יוווו מעניין איך הוא נראה...

חוסר טאקט לא אומר שזה שקר

זה מצער שהם דפוקים, אבל מה זה שייך לדיון?  העיקר שהם גילו לה משהו שהיא לא ידעה קודם..

@משיח בן דוד, תורך 

המון המון מזל

אני לא חושב שצריכים להסתכל על מחמאה כעלבון פשוט.

ותפסיק לקשקש בשכל.. 

אלוקים נותן אגוזים וכו' .....

ואהבת לרעך כמוך לא רק לרעותך

אם אני זוכר נכון מחושן משפט הוא יכול להיות כל אדם בתנאי שיש הסכמה

ושאר נושאים מסביב

אני איתך

את לא מדוייקת היום אופטימית

(עזבו את זה שזה טיפשי לכתוב "את לא מדוייקת היום אופטימיות" ובחרתי באופטימית שישמע סביר ,

אבל הי! היא הכניסה לי )

העניין הוא כמה דגש אתה שם על התמונה.

האם פשוט אתה רוצה לדעת איך היא נראית?

האם על זה תפול הצעה?

כמו הכל,איזון.

אם אתה מכיר את עצך ויודע שאתה לא מחפש מלכת יופי,אלא פשוט לא להגיד עליה שהיא נראית לא טוב בעיניך,זה סבבה,בבאמת עדיף את זה מאשר אי נעימות של השניייה הראשונה שנפגשים.

למרות שעדין אני לא מבקשת תמונה,אבל אם יבקשו ממני תמונה,אשלח,גם לא תמונת אירוע או משהו,תמונה שלי של היום יום.

ועדין בא מישהו פעם ושאל אותי אם אני זוהרת בטורקיז,ואמרתי שכן,ופשוט התחיל ללכת איתי, בראש שלי היה אימלה מתי קבעתי פגישה עם מישהו,חייבת לציין שהוא היה חמוד

באמת הייתי בטוחה ששכחתי(מתאים לי לשכוח)

ואנחנו הולכים והוא מחויך,

ואז אחרי שתי דק' אני קולטת שאני אפילו לא יודעת איך קוראים לו,ושאין מצב שקבעתי פגישה שאני לא זוכרת,

ואז הוא מקבל טלפון מזוהרת בטורקיז אחרת,ואני מתפקעת מצחוק,

את עמדת ברחוב ופשוט בא משהו ושאל "אם את ..." ופשוט התחיל ללכת איתך ?
זה יכול להיות רעיון מצויין למצוא דייטים. 

וחשובה לנו החיצוניות. ומה עדיף? לצאת עם בנאדם לראות שהוא לא נראה טוב לטעמנו ואז לחתוך?

(אני באופן אישי שללו אותי לא מעט פעמים בגלל תמונה)

אפשר לפסול מישהו בגלל דברים שהוא פוסל.
אם אני הייתי פוסל מישהי כי היא לומדת גמרא, אז זה סיבה לכמה בנות לפסול אותי

(אני אישית בעד שבנות למדו גמרא)

אבל די הרבה בנים פוסלים בגלל מראה חיצוני
לפעמים זה טוב שלא יבזבזו זמן ואנרגיה ריגשית של הצד השני סתם ככה.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.