אבל אפשר להגיב בצורה הולמת........ אוהבת אותך

@גיבעוננח

הלב באמצע מושך בשתי החוטים....

הק"בה תיתגלה אליי רק הפעם.....

מעלת א"י יותר חשובה

את יכולה להתפלל מהארץ או ללכת לקברות צדיקים.. למה דווקא אומן? בגלל רבי נחמן? 

תשאלי רב מה יותר חשוב וצודק.

לפי דעתי ארץ ישראל חשובה יותר, ואפשר להתפלל לה' זה לא פחות עוזר 

סתם לא קשור- מציק לי כל העיניין של אומן ורבי נחמן זה הפך למשהו פתתי , רואים את הרבי כאלוקים שהוא זה שמביא את הברכה ואם לא נתפלל ונלך לקבר לא נקבל את מה שאנחנו רוצים. ושוכחים את הקב"ה שהוא זה ש"זן ומפרנס לכל"

הופכים את אומן לארץ קדושה לויודעת משהו לא הגיוני!

הקבה פה לידך כל בוקר צהריים וערב מקשיב ושומע!!

 יכול להיות שזה סתם מחשבות שלי על האנשים האלו.. אבל זו דעתי!

ובהצלחה ענקית בבחירה הקשה

אולי הגיע הזמן להביא את קבר רבנו לארץ!

תודה על הרעיון לשאול רב - אבל אתה בוחר איזה רב לשאול , ובדרך כלל אתה יודע מה הוא חושב בגדול......

אני מסכימה שהגבול דק וצריך לא להתבלבל, כי יש אנשים שבאמת הופכים את הרב לאלוקים..

ויש עיניין שעל ידיי צדיק יתקרב לאבינו שבשמיים!

שהוא היה רוצה.

אבל האוקריינים לא יוותרו על הקבר כי זה מביא מלא "תיירים" ומכניס מלא כסף.

אם ימשיכו לבוא כ"כ הרבה אנשים הם לא יוותרו.

אבל אולי אם לא יבואו אנשים לאומן- הם יוותרו.

היום כמדומני שרוב החסידים בארץ.

אז רוב הסיכויים זה שהוא רוצה שיעלו את קבר שלו לארץ..

יודעים את זה מי מלא משפטים שהוא היה אומר לכל מקום שאני הולך אני הולך לארץ ישראל...

ויש עוד פווול.. אז מן הסתם שהוא גם רצה להקבר בארץ..

על החשיבות לא לצאת מהארץ

זה יחזקאותך לכל השנה

אני לא אומר שזה לא נכון שאומן היא בחינת ארץ ישראל,

אבל משום מה לא נראה לי שרבכם הקדוש התכוון שעל הקבר שלו אין טומאת ארץ העמים,

ושאומן חייבת בתרומות ומעשרות.

אז זה יפה בתור אגדה, לא בתור פשט

הרב אורי שרקי, ראש בית המדרש של "מכון מאיר", בשיעורו על ספר ליקוטי מוהר"ן, הוא מתייחס גם למנהג: "יש לדעת, שללא ספק ר' נחמן לא התכוון שיצאו מארץ ישראל על מנת לעלות לקברו באומן, למרות שהקבר הוא בבחינת ארץ ישראל. זוהי שטות גמורה לחשוב כך, לעזוב את ארץ ישראל ממש בשביל מקום שהוא רק בבחינת ארץ ישראל".

@גיבעוננח בקשה עיין והגב..

@א״י הקדושה שאני לא מצליח לתייג (שמישהו יתייג לי בבקשה)

וכל מי שחושב שאומן זה בחינת ארץ ישראל..

גם אם זו בחינת ארץ ישראל, זה לא כמו ארץ ישראל ממש. יש הבדל.

בגלל זה קוראים לזה בחינה ולא ארץ ישראל..

סליחה שכתבתי קצת מפוזר פשוט הנושא הזה בוער לי

ואני ממש לא אוהב שמעוותים דברים של רבנים וכל זה..

@א"י הקדושה

הוא בחינת ארץ ישראל, זה לא אומר שהוא ארץ ישראל ממש.

אם ר׳ נחמן רצה שיעלו לקבר שלו מא״י - לא יודע, לא באתי להוכיח

מהדברים של הרב שרקי שכן או לא.

אני רק חושב שזה לא בסדר, שכששואלים אותך מה זה אומר,

אתה אומר שזה כמו ארץ ישראל ממש.

זה ״בחינת ארץ ישראל״. יש הבדל! מסכים?

הרי ברור שיש הבדל בין ארץ ישראל עצמה לקבר שנמצא בחו״ל, כמה שהקבר קדוש 

וכמה שמי שקבור בו צדיק..

אתה לא יכול להשוות בכלל!!

שאין באף מקום אפילו באומן!

תפסיקו לבלבל את הציבור. יש טומאת ארץ העמים על אומן כמו בכל חו"ל.

אולי יש גם מצוות עשה לכבוש את אומן כמו את ארץ ישראל...

צודק מאה אחוז

אני חבדניק יותר מברסלבר )ואם זה מחזק אותה דווקא אז שתלך

שאומן היא פתח לא"י. אתה לא צריך פתח כשאתה כבר בארץ, ולכן לא יוצאים לאומן.

בטוח שהוא אמר את-זה איפה שהוא...

ושזה יכול ממש לחזק אותך בעבודת ה'- לכי על זה!
 

"אחד המרבה ואחד הממעיט, והעיקר שייכוון ליבו לשם שמיים", לא?

זה לא משנה מה תעשי בסופו של דבר- העיקר שאת עושה את זה לשם שמיים באמת. ככה לדעתי. (במקרה הזה)

בהצלחה צדיקה!

:הרב אליעזר מלמד כותב בפניני הלכה

יציאה לחוץ לארץ לצורך חשוב וטיול

"שאלה מרכזית בהלכות ישוב הארץ היא, מהו הגדר המדויק של המצווה. האם עיקרה הוא שמקום המגורים הקבוע יהיה בארץ, אבל אין חובה על יהודי להיות בארץ בכל שעה ושעה. או שעיקר המצווה הוא שאדם יחיה תמיד בארץ, ובכל רגע ורגע ישנה מצווה שישהה בארץ. בהגדרה ההלכתית הזו תלויה השאלה האם מותר לצאת מהארץ לשם טיול קצר בחוץ לארץ.

על פי התלמוד במסכת עבודה זרה (יג, א) פסק הרמב"ם (הל' מלכים ה, ט), שאסור לצאת מארץ ישראל לחוצה לארץ לעולם. אולם לצורך שלושה דברים התירו לצאת, בשביל לימוד תורה, נישואין ומסחר. וכל זה בתנאי שיסיים את ענייניו בחוץ לארץ ויחזור לארץ, אבל לשכון בחוץ לארץ בקביעות אסור. ואם ישנו רעב כבד בארץ, מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן ארוך. ואפילו במצב של רעב כבד, מידת חסידות להישאר בארץ. וכן נהגו רבים מגדולי ישראל, וכפי שציווה ה' ליצחק אבינו ע"ה בעת שהיה רעב: "שְׁכֹן בָּאָרֶץ" (בראשית כו, ב).

אם כן יוצא שישנן שתי דרגות במצוות הישיבה בארץ. האחת היא הישיבה הקבועה, דהיינו קביעת מקום המגורים, ולגביה רק כאשר ישנו רעב קשה בארץ, עד שבלתי אפשרי להתקיים בה, רק אז מותר לו לאדם לקבוע את ביתו בחוץ לארץ, אולם ללא כן, מצווה עליו לקבוע את ביתו בארץ ישראל. וכיום ברוך ה', אין רעב כבד בארץ, ולכן אסור לרדת מהארץ לשם השתקעות.

והדרגה השניה היא השהייה בארץ, שאין לבטלה בחינם. אולם מותר לצאת לחוץ לארץ לזמן מוגבל לצורך מסחר ופרנסה. וכן מי שלא הצליח למצוא אשה בארץ, מותר לו לצאת לחוץ לארץ כדי למצוא בת זוג ולעלות אח"כ לארץ. וכן מי שרוצה ללמוד דווקא אצל רב מסוים בחוץ לארץ, מותר לו לצאת וללמוד אצלו, ובתנאי שיתכנן אח"כ לחזור. אמנם בתקופה האחרונה רובם הגדול של תלמידי החכמים גרים בארץ, ולכן אין כמעט סיבה לצאת לחוץ לארץ כדי ללמוד שם תורה. אולם מצוי מאוד שמבקשים מרבנים ומחנכים מהארץ לצאת לחוץ לארץ כדי ללמד שם תורה ולחנך לעלייה לארץ, וזה מותר ומצווה. וגם לצורך רפואה מותר לצאת מהארץ. וכן מותר לצאת לתקופה קצרה לצורך כיבוד הורים.

אבל לצאת לטיול לחוץ לארץ, לדעת רבים אסור, שכן למדנו שרק לצורך גדול, כלימוד תורה, פרנסה ונישואין, התירו, ולא לצורך טיול (כך משמע ממשפט כהן קמז, וכ"כ ביחו"ד ה, נז).

אמנם נראה שאפשר ללמד זכות על היוצאים לטיול לחו"ל, שאם היציאה לזמן קצר, כגון שהיא למשך זמן של פחות מחודש, והיוצא קונה לעצמו 'כרטיס-חזור', הרי שיציאה זו שונה בתכלית מהיציאה שעליה דובר בתלמוד וברמב"ם. באותם הימים היוצא לחוץ לארץ היה יוצא לזמן ארוך, שכן הדרך עצמה ארכה חודשים, וממילא מי שכבר יצא לחוץ לארץ היה יוצא לשהייה ממושכת, ואף היה חשש מסוים שמא בסוף לא יחזור לארץ.

וכן הסיבות שלמענן התירו חכמים לצאת מהארץ, דורשות יציאה לזמן ממושך של שנה ואף יותר. שכן היוצא לשאת אשה היה צריך למצוא כלה, להתקשר עמה ולהתחתן. וכן היוצא ללמוד תורה, היה צריך לשבת לפני רבו חודשים רבים, ובדרך כלל כמה שנים.

ואפשר לומר לפי זה, שכל הדיון בתלמוד היה על יציאה ממושכת, שבה האדם קבע את מקומו לזמן משמעותי בחוץ לארץ. ואף היה חשש שמא ישתקע שם ולא יחזור לארץ. אבל על יציאה לזמן קצר ביותר לא דיברו ואין בה איסור. כי אין חובה להיות בכל רגע ורגע בארץ ישראל. ולכן יציאה לטיול קצר של פחות מחודש, כאשר קונים מראש את כרטיס החזרה – אינה אסורה. ובמיוחד כאשר מתווספת לטיול איזה מגמה של מצווה, כגון להיפגש עם יהודים בגולה ולקשרם ליהדות ולארץ, או כדי להחכים בראיית אנשים ומראות שונים.

ומכל מקום אף אם נאמר שאין איסור לצאת מהארץ לזמן קצר, בוודאי מעלה גדולה להישאר תמיד בארץ, שכל רגע ורגע שיהודי נמצא בארץ ישראל יש בידו מצווה של ישיבה בארץ. ועיקר מעלת המצוות כשמקיימים אותן בארץ, נמצא שהיוצא מהארץ מאבד במשך זמן שהייתו בחוץ לארץ חלק משמעותי ממעלת המצוות ושכרן, ועל כן טוב להיות תמיד בארץ.[7]"

[7]. בין המחמירים שלא לצאת לטיול לחו"ל, יחו"ד ה, נז; עשה לך רב ח"ח מט; וכך משמע מדברי מרן הרב במשפט כהן קמז; וכן משמע מהרב גורן "במשנת המדינה" ע' 31 בשאלה על אילת. וכן מובא בספר "ארץ צלצל כנפים" בשם הרב ליאור, והרב זלמן נחמיה גולדברג. ולכך נוטה הרב אריאל באהלה של תורה ב, ט. בין המקלים: הרב ישראלי בארץ חמדה ספר א' א, י, שהקל לצאת על מנת לחזור לכל צורך אפילו של רשות. ושלא לצורך כלל – אסור. וכ"כ בשבט הלוי ה, קעג. וכ"כ הרב שלמה דייכובסקי בתחומין כ'. וכן נלענ"ד עפ"י הסברה שכתבתי למעלה. עוד נראה שאם האיסור לצאת הוא אפילו לשעה קלה, הרי שאסור לצאת מגבולות הארץ אפילו למרחק של מאה מטר כדי לקנות ירקות בזול, ולא מצאנו בדברי חז"ל שום דיון המגדיר איסור זה ואת הגבולות המדויקים של הארץ, שמהם אסור לצאת.

אלא שגם למקילים יש מצווה להישאר כל רגע בארץ ישראל, שכן עיקר קיום המצוות בארץ, וכפי שאמרו חז"ל בספרי עקב לז, ורש"י דברים יא, יח, ורמב"ן ויקרא יח, כה, וכמובא לעיל א, ג. ומו"ר הרצי"ה מסר בשם ה"חפץ חיים" שלפי חשבונו ערכה של מצווה בארץ ישראל פי עשרים מערכה של מצווה בחו"ל. אמנם אפשר לומר שעיקר העניין תלוי במקום המגורים, וכלשון חז"ל "הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו א-לוה", ואפשר לומר שכוונת "הדר" למקום מגורים קבוע. ואזי מי שיוצא למטרות חיוביות לחו"ל, גם כשהוא בחו"ל הוא בבחינת דר בארץ ישראל, שכל עולמו ומגמותיו קשורים בארץ ישראל, ועל כן גם מעלת קיום המצוות שלו בחו"ל קרובה למעלת קיומן בארץ ישראל. אבל אם הוא יוצא לטיול סתמי, אכן הוא מפסיד יותר ממעלת ארץ ישראל. יש להעיר כאן כי פעמים יש בעייה חמורה יותר בטיולים בחו"ל, שיוצאים למקומות שקשה לשמור בהם אורח חיים יהודי, ומתרחקים מקיום המצוות, והנזק עלול להיות חמור מאוד."

אין חולק על זה.   מה שהזכרת לגבי חלב נוכרי, יש שסוברים שחכמים לא גזרו על אבקת חלב. ויש גם היתר שאם יהודי נכנס לפעמים באמצע החליבה, אז הגוי יחשוש לערבב חלב אסור. לכן יש מי שסובר שאם חוקי המדינה מענישים את מי שמערב חלב טמא ,אז מותר.  יש הרבה ת"ח שאוסרים בכל מקרה.  אבל מה שחשוב כאן, שחייבים לשמור על גזרות חכמים, ואין כאן מחלוקת, אלא שיש גזרות שהטעם כתוב ביחד עם הגזרה, ולכן יש סוברים שאם הטעם לא קיים אז הגזרה לא חלה, וכל דבר כזה צריך לברר אצל תלמידי חכמים.

אבל תורות של רבנו אני לומדת כל הזמן! וזה באמת מקרב לצדיק!- ברמות שאתה רוצה לבקר ולבכות על קברו!

ורבנו אמר שיש עניין וזכות  להגיע לקברו - שזה ממש לא " מה שנישאר מהעצמות שלו"!

שאם את ארץ לזמן קצוב, אז אין עם זה בעיה. בכל מקרה כדאי לשאול את הרב שלך

אני יבדוק עם רבנו אולי כתב על זה...........

ויקרא מאמרים של רבנים בעניין.......

תרגישי בנוח, לא תקפת אף אחד

ר' נחמן מודה..

אני גם מרגישה חייבת

וכל העניין של א"י וכל זה...

אם את לא עוברת לגור שם אין בזה בעייה

לפי מה שאני הולכת לפחות.

יאלה

טסתי לפני שנה...היה מדהיים!!!

לדעתי, יש צדדים לפה וצדדים לפה.

תנסי לחשוב- מה המטרה האמיתית אמיתית שלך בנסיעה לאומן?

יש לך דרך אחרת להשיג את המטרה הזו?

את בטוחה שתצליחי להשיג את המטרה הזו דרך נסיעה לאומן?

ואז אני מניחה שתגיעי להחלטה.

הכי חשוב שתהיי שלמה עם ההחלטה

בהצלוחה, צדיקה!

״אם ראשונים כמלאכים - אנו כבני אדם, ואם ראשונים כבני אדם - אנו כחמורים״ (שבת דף קיב)

קל וחומר בנו של קל וחומר שאנו לעומתם עפר ואפר.

ומדובר על צדיקים קדושים! אמוראים שלא פסק פיהם מלימוד לרגע אחד! ובכל זאת..

אז להגיד שיכול להיות שר׳ נחמן יותר צדיק - זה קצת הגזמה..

נכון שיש לו הרבה דברים טובים שפעל בהם.

כדאי לזכור שיש כרונולוגיה- מי היה לפני מי.

כמו שיש סדר בברכות
ויש סדר בתורה [חומש שקודם לגמרא שקודמת לאחרונים ממש]

אנחנו לא מזלזלים באף חלק ממנה בכלל בכלל!!

אלא מה?

כל דבר
יש לו את העניין שלו.

ולכן כשרוצים למשל לברך, או לסדר ספרים אחד על השני- נוהגים בסדר מסויים.
גמרא מתחת חומש ולא להפך.

שאם אתה בחו"ל- לך לקברי צדיקים בחו"ל.

אם אתה בארץ- לך לקברי צדיקים בארץ, ואל תלך לחו"ל.

ארץ ישראל זו ארץ הקודש, ארץ אשר עיני ה' בה מראשית השנה ועד אחרית השנה, ארץ זבת חלב ודבש.. לא חסרות מעלות לארץ הקדושה שלנו.

ארץ ישראל זה המקום היחיד בו יהודי יכול לקיים מצוות ושיחשבו כמצוות. הסיבה שבגלות המשיכו לשמור תורה ומצוות זה בשביל שלא ישכחו.

כל צעד ושעל שלך בארץ זו מצווה. כל נשימה.

לחו"ל יוצאים בשביל תורה, עבודה ואשה.

תורה- אני מאמינה שיהיה לך פה מענה על מה שתרצי. ב"ה יש ככ הרבה מוסדות תורה בארץ שלא היו לפני מאתיים שנה, שזה מדהים. מדהים.

עבודה ואשה- טוב, זה לא העניין שבשבילו את רוצה לצאת.

טיול- עכשיו "נוספה" הלכה שמותר לצאת ל-פחות משלושים יום.

אומן, כמו כל ארצות הגלות, מלאה טומאה. מלאה. רבי נחמן לפני מאתיים שנה ביקש להיקבר שם כדי שליהודים יהיה מקום קדושה קטן להיתלות בו עד שיוכלו לעלות לא"י. תאמיני לי, שאם רבי נחמן היה שומע שאת רוצה לרדת מהארץ בשבילו הוא היה מזדזע.

וכמו שרמבמיסט אמר- הוא נפטר, עם כל הכבוד לרבי, הוא לא בין החיים והוא לא קורא לך. צר לי. ומכאן אני מסכימה איתו.

(חוץ מזה שבכללי אני לא מתחברת לתורת רבי נחמן.)

למה את חושבת שכמה חבר'ה ידעו לענות לך תשובה נכונה ואמיתית על שאלה חשובה כזאת?!? 

זו שאלה שצריך לשאול רבנים!!!

כאילו עובד עבודה זרה.., שה' רצה להעניש את עם ישראל מה הוא עשה להם? הוציא אותם מהארץ הטובה..

ללכת לשם זה עונש!!, זה מקום טמא, שמי שגר בו נחשב כאילו עובד עבודה זרה...

כל הקטע שאני מביא רבנים להיות סימוכין לטענה שלי...

להביא רבנים מהצד החולק זה מוזר... 

לדעתי, בשום אופן לא לצאת מהארץ אין מקום יותר קדוש מארץ ישראל!! ,אם בא לך מקום להתפלל בקדושה לכי לכותל! מה צריך יותר מזה? השריד שלנו מבית המקדש!!!!!!!! 

גם בארץ את מוגנת ובטוחה יותר מכל מקום אחר וה' נמצא פה יותר מכל מקום אחר!

מוסיף על כך, וכותב:

״מעולם לא זזה שכינה מכותל המערבי של היכל״ (=של קודש הקודשים)״

גם אני חשבתי כך, עד שגיליתי שזוהי לשון המדרש..

לכן אגב מי שמגיע לשרידים של "תפארת ישראל" ברובע-  צריך לנהוג לא בקלות ראש שם.

אבל עדיין- זה לא מבטל את העובדה שאכן
הכותל המערבי יש לו קדושה של בית כנסת
גם אם נניח שהוא בית כנסת שנחרב כבר.

וגם, 
הרבה אנשים מתפללים שם בגלל הסיבה הזאת.
מה שלא כולם יודעים הוא
שאת הרגליים בעת התפילה כריך לכוון אלכסונית- לצד שמאל
כדי להיות בתפילה מו ל מקום המקדש-  כמו שאתה אומר נכון.

ה״ציון הקדוש״ הוא רק קבר, לא יותר מזה.

למה שחשיבותו תהיה גדולה יותר מבית כנסת?

וגם אם זו לא חלופה טובה מספיק בשבילך (הכותל) - 

זה לא נימוק מספיק טוב בשביל לצאת מהארץ.

אני חייב להודות, שהנימוקים שלך והתגובות שלך פה

מאוד מעוררות פרובוקציה.

גם אם אתה לא חושב כמו מישהו,

אתה לא צריך לקטול אותו ,

ואתה יכול להתווכח כמו בן אדם תרבותי, ובלי לזלזל

בכל דבר שמישהו מגיב

שלא מסתדר בדיוק עם התפיסת עולם שלך.

גם אנשים אחרים לא מסכימים עם השיטה שלך ,

ואפילו חושבים שהיא מוזרה .

למרות זאת הם לא מזלזלים בך ,

הם מעלים נימוקים הגיוניים ולא יורדים עליך..

קצת חומר למחשבה..

זה שריד של החומות של הר הבית\בית המקדש.

ואתה רואה את זה שיש את הר  הבית והכותל מקיף אותו..

אתה לא מתבייש????? ה' הומלס?????. גם אם אתה חושב שזה נכון זה לא סיבה להשתמש בביטוי הזה כלפי ה'!!!

להשוות את הכותל לבית כנסת??? מה אתם חושבים סתם מאות אלפי אנשים מכל העולם באים ומתפללים, מכבדים ומבינים את קדושת המקום?, הכותל הוא חלקה המערבי של החומה.

חבל שזה ההתייחסות שלך כלפי הכותל אבל מי אני שיגיד לך להשתנות

בית מקדש מעט, הוא המקום לתחליף של הקורבנות, לתפילות. הכותל הוא המקום שבו הקדושה של ה' הכי קיימת עד שייבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן.

ואנחנו צריכים לעזור להם והחזיר אותם בתשובה, וככה יבנה ביהמ"ק

לא ניסיתי לשכנע אותך

אתה יכול להמשיך ולחשוב מה שבא לך... 

אני מצידי יודעת ומאמינה באמת.

כואב לי על האנשים שיש להם אמונה שגויה

נגמר. שבת שלום!

ה' לא זקוק לבית, בית המקדש הוא בשבילנו, שה' ישכון בתוכינו, ואנחנו אלה שצריכים להשתפר בשביל שהוא יבנה.

מה שהפריע לי  זה הביטוי הומלס, אני יודעת שאתה צודק אבל לא צריך להגזים

הרב שלמה אבינר:

ש: האם נסיעה לאומן זה טוב או רע? 
ת: כללית אין לצאת לחו"ל, אלא למצווה. ביקור בקברי צדיקים אינו מוגדר כמצווה. אמנם זו מעלה, אבל המבלי אין קברים בארץ ישראל?! אברהם יצחק ויעקב שרה רבקה רחל ולאה הינם יותר עליונים מרבי נחמן (שו"ת אורח משפט קמז).

בלי לזלזל כלל בגדולת הצדיק

ממש ״שטויות״..

השיח שלכם מאוד רדוד ולא מסתמך על שום מקור הלכתי מבוסס

או שאולי ר׳ נחמן (או אולי ר׳ נתן, בספר ההלכתי שלו) כתב על זה?

אם כן , אולי תביאו את המקור,

יעזור מאוד לויכוח התרבותי שמתנהל פה..

ברור שאסור לצאת מהארץ אפילו לקברי צדיקים, כתוב בגמרא. קברי צדיקים יש גם בארץ. יש היתרים שאפשר לסמוך עליהם אבל זה לא שטויות שאסור

אבל גם לא כתוב שמותר.

ובספרים אחרים כתוב שאסור (בבלי, ירושלמי וכו').

לא מצאתי גדול דור שאומר שמותר לכל דבר ובלי חשבון.

כשאוהבים מישהו- לא בורחים ממנו. כשאוהבים את הארץ- לא בורחים ממנה, גם לא כדי להתפלל.

וכן ראיתי בשולחן ערוך:

"ואלו מגלחין במועד... וכן הבא ממדינת הים... והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוץ לארץ לטייל"

החפץ חיים לא היה בארץ יום אחד.

והוא אמר שאסור לצאת מהארץ.

נכון.

מי שגר בארץ, אסור לו לצאת מהארץ.

החפץ חיים לא יצא מהארץ.

@שפיפול

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...