עשיתם בדיקת דור ישרים או משהו בסגנון?
ואם עשיתם, האם בדקתם התאמה לפני שיצאתם?(בהנחה שהכרתם בשידוך ולא הכרתם פשוט)
זה לא סוף העולם להתחתן עם מישהי שלא מתאימים בדור ישרים, פשוט אז חייבים לעשות ילדים דרך מבחנה.
הדרישות שלי כבר גבוהות\ספציפיות, ואין הרבה בנות כאלה בעולם, זה סתם חבל להוסיף דרישה (הדרישות שלי יחסית בסיסיות, יותר מזה)
לפחות בשבילי.
נגיד טייזקס,
אם שניכם נשאים, זה גורם לכך ש25% מהילדים ימותו.
אז בודקים במבחנה שהוא לא יהיה אחד מה25% הזה.
אמנם יש סיכוי של 25% לנשאות של הילד. אבל אתה כנראה לא מבין לעומק את ההשלכה של "לבדוק במבחנה".
לידה היא עולם מורכב, וצריך להתפלל על הזכות להיות הורים. אנחנו מאמינים בני מאמינים, ואנחנו יודעים עדיין
שהריון ולידה הם כל כך מורכבים, שאנחנו לא יכולים לקחת אותם כ"מובן מאליו".
אני לא יודע עד כמה אתה מכיר את התהליכים שעוברים זוגות בדרך ושאתה ער למשמעות של "לבדוק במבחנה",
הביצית והזרע לא מגיעים באופן טבעי למבחנות. אלו תהליכים פולשניים, כואבים לעיתים, מורכבים, שהופכים דבר שיכול להיות כל-כך יפה וטבעי למסכת של מאמצים רגשיים ופיזיים.
זה לא דבר שאפשר לזלזל בו.
אמנם אם זוג יחליט שהם רוצים להתחתן ואח"כ יגלה שיש מורכבות לא נגיד שאין סיכוי, ואי אפשר,
אבל מלכתחילה, אין סיבה להיכנס למקום הזה מתוך ידיעה כשאפשר בתהליך פשוט להימנע מכאב הלב הזה
כן, זה לא כיף, לא הייתי אומר לסתם אנשים לא להיבדק.
זה רק בגלל שלאנשים רגילים יכולים ליהיות עם רשימת מכולת גדולה.
לי אישית יש רשימת מכולת מצומצמת, אבל היא מסננת כמעט את כולם, אני חייב להוציא הרבה דברים חשובים בגלל שיש כמות מוגבלת שאני יכול להכניס לשם.
יש כ"כ הרבה דברים שונים שלדעתי כ"כ יותר חשובים, שאני אפילו לא טורח לבדוק.
אם אתה חושב שזה מובן מאליו אז זה לא, אבל באותו מידה, זה לא מובן מאליו למצוא בן אדם שמתאים.
לפחות לי זה ככה.
לא בודקת לפני הדיטיים.
דרך אחרת פשוט אחרי החתונה בודקים דרך
קופת חולים ואז יודעים אם נשאים שניהם
ורק אם צריך עושים "דרך מבחנה" כלומר הפריה חוץ גופית - לא מלכתחילה - מה פתאום!!
בודקת התאמה לפעמים לפני שמתחילה לצאת, לפעמים מעט אחר כך
תלוי איך שיוצא או מה הבחור מעדיף
אני יותר אוהבת שבודקים לפני כי גם זה פחות מחייב- בהרגשה שלי
וגם כאילו לוודא לפני שמתחילים שגם את הנקודה הזאת סגרנו...
ע מקופ"ח מעדיף שלא לעשות לבנים לבד, כי בכל מקרה האישה עושה. זה חוסך להם כסף
אבל בעיקרון היא צודקת, לא?
הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה..
פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות
הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)
אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל
את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,
הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת.
ולא הוסיף יותר.
אני בעד,
לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:
1. היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.
2. זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.
3 הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!
ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)
אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.
וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.
לפי ענ"ד.
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך 
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
עם שטויות
פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃
זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"
ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"
אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)
את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.
אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה.
והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".
רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.
יש עוד מחקרים דומים.
הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?
ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.
זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים.
המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה,
ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.
לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.
הוא כמובן לא קשור לכאן
באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
איזו בשורה משמחת ומרגשת
בשעה טובה ומבורכת ממש
שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳
שלום
האם קיים קבוצת ווצאפ עם הצעות של בחורים דתי לאומי תורני או חרדלניקים בגיליי 20-29?
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?