אני חושבת שתקבעי לעצמך מטרות לכל יום ותנסי להספיק באותו יום את כולם.

אם את צריכה לזכור להתפלל נגיד אז תבקשי מאמא שלך או ממישהו אחר להזכיר לך בבוקר..

ואם יש למישהו עוד רעיונות אני אשמח לשמוע גם

אני נמצא ממש במקום שלך.

בישיבה יש כל היום חברים. האמת גם בבית יש חברים אבל זה לא כמו בישיבה.

בישיבה יש בית מדרש...בבית זה ממש באסה ללמוד לבד

אני ממש הולך להשתעמם בחופש.

ככה חשבתי עד לפני שלושה ימים בערך.

לפני שלושה ימים חזרתי הביתה מהישיבה,אחרי שבערך חודש לא הייתי בבית. ואז החלטתי שחאלס להתבאס, חאלס לשקוע במחשבות מייאשות כמו "איזה באסה שחופש" וכדו'. החלטתי שזה הזמן שפשוט לעשות.

החלטתי שהחופש אני גומר את יש לך כנפי רוח, לאמונת עתנו,חיי עולם,חוזר על כל מסילת ישרים ומסיים לפחות מסכת אחת. אז פשוט התחלתי וזה בינתיים עובד לי. ב"ה.

אז העצה שלי אלייך: פשוט תתחילי. אם לא תתחילי זה אף פעם לא יקרה. שימי שעון לשעה קצת יותר מאוחרת ממה שאת רגילה לקום באולפנה( למשל אם באולפנה את קמה בשש וחצי, שימי שעון לשבע) קומי ותתפללי בנחת, ותצמידי את הלימוד לתפילה. אל תעשי שום דבר לפני שאת לומדת. ככה תהיה לך קביעות,וזה יוצר סוג של מחויבות כלשהי ללימוד. את גם יכולה לקבוע חברותא עם חברה/אמא/אבא/אחות או כל בנאדם שבאלך.

עוד עצה קטנה שלי- ראיתי שב"ה עשית רשימה של כמה ספרים חשובים שאת רוצה ללמוד. אז קודם כל שכוייח על זה דבר שני,אני חושב שכדאי לך (או ככה לפחות אני עושה,זה ממש נפלא) לא ללמוד את כל הספרים האלה ביחד, אלא ללמוד ספר ספר. כלומר אם החלטת שאת מתחילה בתניא, אז תלמדי כל יום בתניא פרק/ככה וככה עמודים, עד שתגמרי. אח"כ תעברי לספר הבא. אני חושב שזה עדיף לך מאשר להתפזר על כמה ספרים...אבל את מכירה את עצמך ויודעת מה טוב לך

אז ממש שכוייח עצום לך, ובהצלוחה

נגיד - אם אני אסיים את הפרק התניא היומי (משהו שאין לי כוח אליו), אני אלך לצייר (משהו שאני רוצה).

את לא צריכה להרגיש רע עם זה שאת מרגישה שהפרק תניא זה משהו שאת לא רוצה,

כי האמת היא - שאת רוצה כל-כך ללמוד את הפרק תניא הזה, רצון עמוק מאוד,

רק מה - היצר הרע מנסה למנוע ממך, ומנסה להסביר לך כמה זה לא יהיה כיף ללמוד תורה,

ויכול להיות שבאמת אפילו כשתתגברי על היצר ותצליחי לשבת ללמוד,

עדיין לא יהיה לך כל-כך כיף בלימוד, ואפילו קצת מעיק לפעמים.

כי לפעמים העונג בא רק לאחר כמה פעמים קבועות של לימוד, 

וזהו חלק מעצת היצר הרע כדי למנוע אותך מללמוד.

דבר נוסף - את לא צריכה להרגיש רע עם ה״תגמול״ שהוא כביכול כמו פרס לילד שלא רוצה ללמוד,

כי זוהי דרך שלך לדרבן את עצמך ללמוד, והאמת - שהרצון שלך ללמוד הוא הרבה יותר חזק מהרצון לכל דבר אחר שמרגיש לך ילדותי ואת משתמשת בו בתור תגמול (כמו קוביית שוקולד, סתם, זרקתי), רק שהרצון הכל כך חזק הזה נחסם על ידי מניעות ומכשולים (וזה טבעי, זוהי דרך העולם) , אבל לאחר שתעברי אותם, תביני כמה הרצון הזה חזק וכמה מתוקה התורה הקדושה!

בהצלחה רבה

אשרייך שאת ככה נלחמת בשביל התורה!

אם באמת אני אצליח(הלוואי!)אני אעדכן בלנ"ד

אם לא כבר נראה...

כי בסדר, בתשע אני לומדת עם חברה.

מה עם כל שאר היום???

-מתעלמת מחוסר הרמיזה-

לא מאוחר

"כל זמן שהנר דולק אפשר לתקן..."

תתחילי לתכנן..

לוז יומי, לוז שבועי, לוח חופש

תעשי רשימה של כל מה שאת רוצה לעשות ותתחילי לשבץ...

אגב, יש שיעורים ממש יפים באינטרנט (ערוץ מאיר למשל...)

ותתרחקי מהמחשב...

בהצלחה!!!

תודה רבה!

אז ככה בעיניני קודש-אדם נמדד ביראת שמים שלו,בהקרבה שלו לה' בחופש שאין שגרה (כמובן גם בלימודים אבל בחופש זה מבחן)בחופש רואים תכלס מה אני עושה בחיים זה ממש קשה אבל לא ליתעצל קדימה תרימי את החופש סיפוק הוא הנאה הכי גדולה בחופש ממש קל להתעצל אין מחויבות אין כלום את יכולה להעביר יום שלם עם פרצוף בתיקרה כמו שאת יכולה שכל הזמן הזה תלמדי תיהי עם חברות אז שתי דברים1)תחשבי על ה' -תזכרי שזה המבחן האמיתי תמיד תחשבי מה ה' היה רוצה 2)לא להתעצל -נגיד ואין כח לעשות כלום תדחפי את עצמך זה סתם יצר הרע שנותן את ההרגשה ,תקבעי עם חברה ,תלמדי ,תדברי עם עצמך תעשי משהו

מקווה שעזרתי

מעדכנת בשביל המזדהים:

אני החלטתי לעצמי כמה דברים לחופש:

לנוח יהיה לי זמן בקבר. וגם במהלך שנה"ל.

עכשיו אני לא נחה.

זה אומר- השכמה כל יום בשבע.

הלכתי לישון מאוחר- אפשר להוסיף כמה שעות, הכי מאוחר שמונה.

לימוד יומי? לקבוע זמן. לא במהלך היום אני לומדת פרק תנ"ך, אלא מיד אחרי ארוחת בוקר\ לפני השינה.

יש לי משהו לעשות? עכשיו.

אח"כ לא יהיה לי יותר כח מעכשיו.

זה מה שאני זוכרת בינתיים.

ושוב תודה לכולם

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!