וזה קורה
כשמישהו פתאום עוזב
אחד הולך, שני חושב
על כל מה שבִּפנים
טוב אז כן אני מתחילה לעכל זהו אני עוזבת.
אחד הולך שני חושב? לא הוא ישכח מהר מאוד. מי שהולך יזכור יותר
הסביבה הביטחון לא ישארו לי
אני עוזבת
חברות
מעמד
תחושת ביטחון
אני עוזבת את כל זה.
וזה קורה
כשמישהו נשאר לבד
מרגיש פתאום מעט נפחד
מהגעגועים
כן אני מרגישה לבד
לבד בתוך כתה חדשה של בנות
ועם אופי מפגר שגורם לי להסגר בחברה חדשה
ואכן אני מפחדת מהגעגועים
הם חזקים
והורסים
אותי
אני לא רוצה להרגיש אותם אני מעדיפה לשכוח
מעדיפה להשכיח
אני לא רוצה לשמור על קשר
אמרתי שאני אעשה את זה רק בגלל שכשאמרתי שלא עשו לי בעיות
אני לא רוצה להרגיש את הכאב הזה של חיסרון של אדם כל יום/ שבוע/ חודש או אפילו פעם בשנה
כל שיחה איתן תדגיש כמה היה לי טוב פה וכמה שם לא יהיה
אני לא רוצה את ההרגשה הזו
אבל אני גם לא רוצה לנתק
אני לא יודעת מה יותר גרוע
החשיבה על זה שהן קיימות וממשיכות בלעדי או המחשבה על זה שהן קיימות ואני ממשיכה בלעדיהן.
והדמעות -
דמעות של אהבה
דמעות של דאגה
דמעות ששוטפות את החיוך שבלב
שוטפות?
הן מוחקות אותו לגמרי
אז קח תרמיל
ושים בִּפנים את הזכרונות
שים בִּפנים את החוויות
אם יש שם עוד מקום
תרמיל? לשים? לא
אני רוצה למחוק אותם אז לשים לשמור לצבור
לא אני לא רוצה לזכור
זה סתם יכאיב
מקום יש אבל מי שינצל אין.
ואל תשכח
שאבא שוב דואג לך
ואמא היא תמיד שלך
צלצל תגיד שלום
שלי? שלי לא היא לא.
עליו אני לא אגיב
מתי באמת הרגשתי את המשפחה שלי מאחורי
זה לא היה בשנים האחרונות
אני לבד
העולם הזה ככ גדול
ואני לבד.
אז קח תרמיל
ושים בִּפנים את השיר הזה
שמתישב שם בחזה
עמוק בתוך הלב...
בין אם אני ארצה או לא השיר הזה ישאר אצלי עוד הרבה זמן
ככ הרבה זמן לא שמעתי אותו.עד עכשיו קרוב לשלושה שבועות
אין לי חשק לכלום
אני סתם מורחת תזמן מול המחשב
ולא עשיתי כלום מועיל לאנשות היום כאלו כן אבל לעצמי לא
והקבוצת ווצאפ הזאת
לא אני לא הולכת להגיב שמה בזמן הקרוב
5 בנות שהתקשרו
0 בנות שעניתי להן
0 בנות שאני רוצה לענות להן
ועוד מלא שיחות ווצאפ שלא הקשבתי להן
פפפפ
<כנזכר למטה על הצורך להגיב. רק אם את מרגישה צורך עדיף שלא.>
