התשובה טמונה במשפט

כרגע הן עדיין לא התחילו מסגרת

שנה הבאה זה יעבור

יש לי התערבות עם יהלי חתמתי לה שעד חנוכה אני אהפוך לזיכרון מטושטש שנזכרים בו במצגות.

כרגע

שנה הבאה הן ימשיכו

אני משערת שקצת יהיה מוזר בהתחלה בהמשך יעבור.

בהתחלה זה יהיה קשה כי זה שיגרה חדשה ובנות יצתרכו להתרגל לזה

זה שהם יתרגלו לזה לא אומר שהם שוכחות אותך

אני אומרת את זה ממודעות

המונח הפסיכולוגי "תסביך נחיתות" מתאר את התחושה המקננת באדם לפיה הוא נחות או פחות מזולתו במובן מסוים. לעתים זו תחושה תת⁻הכרתית, אשר מניעה את הלוקים בה לפצות עליה, מה שעשוי להביא להישגים מרשימים, התנהגות אנטי⁻חברתית קיצונית, או שניהם

אני שרופה עלייך כבר אמרתי?

המבין יבין הטיפש ינחש והמפגר (אדיוט) לא יקלוט

סתם אפי יהלי אמרה שזה דפוק שאני חושבת ככה שאני לא מודעת לעצמי אני רק הבהרתי שאני מודעת טוב מאוד לעצמי ובה הכל בסדר

אפרת אם לא תהיה לך חברה טובה את ..פשוט תעלמי

ולא ישאר זכר ל... של ...

למה שתשאר

סתם סבלתי מזה השנה אני לא צריכה את זה

אני גם לא צריכה להיות הילדה הזו שהכתה לטענתך וטעותך תלויה במצבר שלה

אני לא אהיה אפרת של החטיבה

אני אהיה מישהי אחרת.

את לא רוצה להיות הילדה הזאת בכיתה שאפחת לא זוכרת שהיא קיימת נכון?

אז תעשי עם עצמך משהו כבר

ואת לא צריכה להיות הילדה שהכיתה תלויה במצבר שלה כי זה יהיה טעות אפילו יתר גדולה פשוט תהיי את

מי שראיתי כשבאתי לכיתה 

אז לא הפריע לך כל פיפס שקרה לבת בכיתה

את היית את!

את מתכוונת פשוט להשתנות?

ביום בהיר אחד להפוך למישהי אחרת וחסרת ייחודיות כי את לא רוצה רגע להתמודד עם הפחד הזה 

לא חייב לעבור את מה שעברת בכיתה כדי להיות מיוחדת 

והבעיה שלך היא שאת לא יודעת ללמוד את הלקח את זוכרת את מה שהיה כועסת על עצמך אבל שוב חוזרת על אותה טעות

למה?

זה נשמע יותר תקיף ממה שהתכוונתי אני באמת שואלת זה לא ציני או בא לתקוף..

לא היית צריכה להוריד לגמרי את הפעמים שלך עם החבורה היה לך טוב

ובגללי...

את באת בשבוע האחרון של אדר סביר להניח שהזיכרון המוחשי הראשון שלך ממני הוא אחרי פסח

יודעת מה עוד

יש לילדה שנמצאת כרגע על המחשב מרחק של כ30 קילומטר משוער אופי מגעיל ומתי הוא הכי בא לידי ביטוי?

כשילדה מחליטה לעשות עלי פוזות

הוא לא מגעיל

הוא הישרדותי

וכשמישי רבה איתי אני מראה לה שהחיים יפים ואני יכולה בלעדיה.

אז כן ראית אותי שמחה

זה לא היה מזוייף

השתחררתי מעול כביכול

חברות זה עול

והיה לי טוב

מתישו שם התפקשש

בין היתר כי השלמתי איתה

בין היתר ההתלהבות של ההתחלה של חבורה ירדה

והיתר

מישהי לקחה אותי לשיחה על זה שהשתנתי

שאני מתנהגת כמו מופרעת

ושההתנהגות הזאת ממש לא מתאימה לי

ואז ביום בהיר לא זה לא תיאור חסר שחר באותו רגע אחרי השיחה

השתנתי

נרגעתי התמתנתי

ואז טראומה כלשהי שלא נפרט

ואז החבורה לוחצות על השינוי

ואז אני נדחפת לפינה

ונעים להכיר

אפרת

קצת שונה

קצת שקטה

קצת רוצה להיות לבד

בלי חברות העיקר שיעזבו אותה

ואז את נכנסת ועשית לי סדר

אבל לא השתנתי

שוב.

נשארתי ככה

אבל אחרת.

את יכולה לתאר לי את הילדה שאת רוצה להיות שנה הבאה?

אני צריכה לחשוב על זה

זה די אמור לקבוע תעתיד שלך

בכלל לא.

אבל זה פשוט יבלבל אותך פחות

אני טיפוס מתמסר

לטוב ולרע

אבל לחברות שלי ורק לאנשים שחשובים לי

למה?

שאלה טובה

על שאלות טובות אמורים לענות תשובות טובות

לי אין תשובה

הם הכי חשובים לך אז עם האחרים  לא יזיז לך

משום מה קשה לי להאמין

ויכול להיות שהשתנית אבל זאת היית את

ונכון היית צריכה להפחית תפעמים שלך איתם אבל לא לגמרי...

עוד משהו..

את לא צריכה לקבל את כל מה שאומרים לך

להקשיב-כן

לקבל-לא

הייתי טיפוס שאני לא יודעת להגדיר אותו

קפיץ לא מאוד בולט אבל עם נוכחות

ילדה טובה עם המורות

טיפה עצובה

אבל הייתי מסתירה את זה טוב

אפילו מאוד

והעתק,הדבק

"...הייתי טיפוס שאני לא יודעת להגדיר אותו

קפיץ לא מאוד בולט אבל עם נוכחות

ילדה טובה עם המורות

טיפה עצובה

אבל הייתי מסתירה את זה טוב

אפילו מאוד..."

יכול להיות שאמרתי את זה לך ויכול להיות שרק לעצמי

את מזכירה לי אותי

משו בגרסא קודמת שלי

את דומה לי ועם זאת שונה

כי אני השתנתי

ואין לא יודעת איך להגדיר את השינוי הזה

רק בגרסא פחות בולטת

לתת לצד השקט שבי לצאת

אני לא הולכת להשתנות

רק לחשוף בעצמי צד אחר

שלא בא עד עכשיו לידי ביטוי

ואולי היה כדי

חברות טובות זה הרס

זה מקבע

זה חוסם

מכניס לתבניות

אני דוגלת בשיטת ההרבה ידידות טובות

וכל פעם אחרי שרכשת לעצמך חברה חדשה השלמת עם הקודמת

לפעמים עדיין תפס אותך משהו עם הקודמת מה שגרם לסוגשל קירוב חוזר 

מה שגרם לעוד בעיה עם חברתך החדשה ואז עוד מריבה ושוב משלימים ומריבה ומשלימים 

משו לא פתור עם העבר

יש מעגלים שסגרתי

ויש שלא.

יש כאלה שאני צריכה לסגור

ויש שלא

יש כאלה שהייתי באמצע לסגור ואז הגעתי למסקנה שאני לא אמורה לסגור

אפשר יותר מחברה אחת.

במקום שהיום נגמר
בזמן שהלב מתחיל 
לילה חוזר ומתגבר
ונסגרים מעגלים

יש תנועה מדומה 
ורכבות חוצות הרים
בחזרה לנקודה 
בה נסגרים מעגלים

מעגלים, מעגלים
איך שאנחנו נשארים
בסיבובים של החיים 
נאחזים באנשים

מעגלים, מעגלים 
איך שאנחנו נשארים
מתעוררים ליום חדש
חוזרים ושוב מנסים

אולי הלילה נישאר
אם שוב תבואי לבקר
העדינות שלנו יחד
יש בה משהו מסנוור

להיזרק אל תוך הלילה
להשתכר מאור אחר 
להתנפץ אל החיים
להאמין, לא לוותר
 

אני מפחדת מקבעון

זה שוחק

עדיף כמה טובות מאחת

קחי את שתי כפות הידיים שלך ותצמידי אותן לפנים עכשיו כשהעיניים שלך פתוחות תגידי מה את רואה

וכדי שנגיע לפואנטה מהר אני אענה

כלום חושך

עכשיו תרחיקי את כפות הידיים שלך לאט לאט

מה את רואה?

יש עוד הרבה מעבר לכפות הידיים

יש מחשב טלפון עכבר אוזניות דף מעולם קטן עט קליפס כבלוקס

ועוד

איפה כל זה היה

כפות הידיים הסתירו.

אבל את לא יכולה להתנהג עם כולם כמו שמתנהגים עם חברה טובה אחת

אם זה כמה טובות אז אסור להעמיק את הידידות הזאת יותר מידיי

מה רע בזה

אני מתעמקת עם כל אחת בנפרד

אין לי קשר בין קשר לקשר

כל אחת היא בפני עצמה

לא הכי מוסרי לפי חוות הדעת בכתתנו

אבל אני מוצאת בזה צדדים טובים.

בנות אוהבות את התשומת לב שלך-זה עובדה

אז את מביאה להם קצת במנות קטנות של "ידידה" והם רוצות עוד אבל אז את כבר עמוק בתוך בת אחרת וגם איתה אותו דבר וככה את עושה לכולם 

ואז הם מרגישות פתאום נבגדות (נבגד זה מילה חזקה ולא התכוונתי אליה זה רק הרעיון יותר יתאים פה "נבגדות" מקווה שאת מבינה)

והם מחליטות לקבל את זה מתוך מריבה שיכולה בעצמה להתחיל מתוך כך שהם נפגעו

הכל בנוי על השערות

(לא הכל)

יש ואין בזה משו

אני צריכה לחשוב על זה יותר לעומק

למרות שקריאה מרפרפת של אביטל או לא יודעת מי עוד מהכתה נמצאת פה תחשוף אותנו.. עדיין בטעות הגבתי פה פעמיים עם הניק השני וגם את בריק ונסתר קיצר קשה אבל לא מסובך לעלות עלינו.

אבל את לא מתכוונת לעשות כלום כדי שלא היה לך ממה לפחד

החוסר ביטחון הזה.

במי שאני.

שיהיה לי עם מי להיות.

שם זה הכי פוגש אותי.

שם אני כבר אבלע.

שם כבר יראו מי אני באמת

חסרת קיימות.

אני פתאום לא קיימת

כי הקיום שלי זה רק בתנאים מסוימים.

אחכ אני כבר לא.

הן עם עצמן, כל אחת יש מי שמחפשת אותה ואוהבת אותה.

ואני בלי אף אחת. המקום שלי נאבד.

אני כבר לא.

שכחתן אותי

הרגלתן אותי להיבלע בין כולכן

אף פעם לא היה לי מקום אצלכן ולא אהבתן אותי

ואת, את שאמרת לי שנדבר.

איפה את?

שכחת אותי? או פשוט לא רצית?

למה?

למה??

מה נשאר ממני?

אין לי כוח שהיצירה שלי מגדירה אותי

והיא מי שאני

רק אם יצרתי יש אותי.

ואם לא, מה יש בי.

כלומר כלום.

וזה כואב. וזה חותך.

בבשר.

ואני רוצה לברוח, לברוח מהכאב.

אבל הוא פה. לא הולך לשום מקום.

ואני?

אני צריכה לבכות.

לא טוב לי

אני לא רגועה היום

כשהוא לא עונה לי אני לחוצה

ובכללי יום ברוך כזה (ככה כותבים?)

קיצור תתפללו עלי שאקום מהמיטה

למה אני לא יודעת מתי זה יקרה

אולי כשהוא יכתוב לי

עלאק שמרה לי את השעה

את אמיתית?!

בכלל לא קבעתי איתה כלום מה זה החוצפה הזאת

והיא גם לא התקשרה אלי כמו שרציתי ואמרתי לה

גם לא התקשרה כדי שנקבע שעה ואסביר לה

וגם קבעה עם עצמה שאני רציתי את השעה הזאת ואני עוד צריכה לעדכן אותה אם אני מגיעה.. פחחח

יש לה בעיה אני אומרת לכם...

זה הזיה מארץ ההזיות

מזל שניצלתי ממנה

תשאל את המים כמה הייתי שקופה

זה כואב לי לכאוב את לכתך

והרגליים מבקשות מנוחה

הלכתי מספיק בשבילך

הלכתי מספיק בשבילך

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואייי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לאא

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואיי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לבוא

לבואאאאאא

לבואאא

כל הלילות שהיו לי איתך

מאירים לי החשיכה

בריח שלך

אני עצבנית עליה

מבואסת

ומאוכזבת.

היא כל פעם אומרת ואז מתחרטת

אי אפשר ככה

קשה לי כל פעם חוסר וודאות

כל פעם אולי

ואז בסוף לא

ואז שניה לפני מבטלים

ואז מתחרטים

תחליטי

כאילו לא יודעת אי אפשר ככה

אז הגבתי לה יבש

ומותר לי.

עכשיו אני צכה לקום..

איך?!

כואב לי הבטן.

התקלחתי, התלבשתי, ציחצחתי.

שטפתי תכלים.

צריכה להתארגן

יאלה קומי יפה שלי קומי..

ואני לא אוהבת את זה!

יש דברים שכן אני מחכה להם אז באלי שיעבור הזמן,

אבל זה גם מעצבן ויש לזה השלכות שלא באלי לשאת.

באלי להישאר ילדה.

לנצל כל יום כל דקה.

לחיות את הרגע.

ולהתקדם!

יצאתי קצת לגינה

איזה כיף לי

נעים פה

יש שמש

שקט

אני לבושה כמו בקיץ

מרגיע

לרוב אני לא באה לכאן ..

לעיתים מתעצלת, לעיתים שוכחת

לעיתים צריכה דירבון.

אבל היום?

היום זה היום לצאת

יש שמש

חם נעים רגוע

אז לא היה לי ספק

היום בחרתי לבוא

ואני שמחה על זה

מבחינתי זה עשייה.

זה לא עוד יום שאני מעבירה

זה דרך

וואלה היה נחמד ב*****

לא ציפיתי!

הצלחתי להשתלב הרגשתי בנוח זקפתי את הגב את הכתפיים

הבאתי את עצמי, דיברתי בשוטף, צחקתי

אני אוהבת אותי ככה!

וגם בסוף הצחוקים עם *****

שלחתי לה עכשיו הודעה בוא נראה מה היא תענה..

באלי 

טוב היא בהתחלה התלהבה ואז פתאום היא לא בטוחה.

וזה קשה לי..

אני צריכה וודאות מותק

ולא כל פעם לחכות למה שהיא מחליטה

תקשיבו יום הזויי מארץ ההזויים

דיברתי איתו שעות ותכלס לא היה לי כוח

ואז דיברתי איתו

ואז נפגשתי איתה

ואז היה דווקא נחמד היום הייתי יותר משוחררת.. לא דפקתי חשבון מה שנקרא.

עד גבול היכולת כן?

ואז התחיל הגלגל..

קרה משהו כזה

וזה ביאס וכזה לקחתי את זה קשה

והלכנו במיוחד ואז גילינו שלא

ואז הגענו

והתבטל..

ואז עוד משהו..

ואז עוד משהו

ואז הוא אמר לי את הבשורה ..

ועכשיו עוד אחת

ואי אפשר ככה אי אפשר

מרגישה יום מעפן עם יותר מידי שיגעונות

לא מתאים לי בכלל!

רציתי רוגע שלווה וזה התהפך בצורה לא נורמלית.

ואני דואגת לה קצת

וגם מפחדת קצת שהיא תכעס

באלי שנהיה בטוב

וגם בכלל לא הייתי אמורה לנסוע היום לרוב אני לא הולכת ופתאום דווקא היום קרה כל מה שקרה...

אוף.. אני מבואסת

משהו אחד חיובי זה שהצלחתי לתקן את מה שרציתי. וגם לנקות. אז לפחות משהו

טוב היו ליד אנשים

אבל לא יודעת מעניין

אוף מי זה?

כאילו היא יותר שווה ממני

יאללה מטומטם אחד

מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל

לכו שניכם

מפגרים

שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי

מטומטם!

אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!

מטומטם!

חושב שאני כלום!

די כבר להשתמש בי כצעצוע!

אני לא הצעצוע שלך

נמאס לי מהטמטום שלך

שירדתי הכי נמוך

אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי

יאלה. ת***** איתה מצידי

אני כועסת על עצמי

ושונאת את עצמי

ומבולבלת

ולבד

ושונאת את כולם

ואותו

ואותו

נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.