לא נכון!
את לא יודעת מה השני חושב
וכרגע השארת מאחורייך מספיק בנות שיחשבו עלייך יותר ממה שאת תחשבי עליהם
לא נכון!
את לא יודעת מה השני חושב
וכרגע השארת מאחורייך מספיק בנות שיחשבו עלייך יותר ממה שאת תחשבי עליהם
התשובה טמונה במשפט
כרגע הן עדיין לא התחילו מסגרת
שנה הבאה זה יעבור
יש לי התערבות עם יהלי חתמתי לה שעד חנוכה אני אהפוך לזיכרון מטושטש שנזכרים בו במצגות.
כרגע
שנה הבאה הן ימשיכו
אני משערת שקצת יהיה מוזר בהתחלה בהמשך יעבור.
בהתחלה זה יהיה קשה כי זה שיגרה חדשה ובנות יצתרכו להתרגל לזה
זה שהם יתרגלו לזה לא אומר שהם שוכחות אותך
אני אומרת את זה ממודעות
המונח הפסיכולוגי "תסביך נחיתות" מתאר את התחושה המקננת באדם לפיה הוא נחות או פחות מזולתו במובן מסוים. לעתים זו תחושה תת⁻הכרתית, אשר מניעה את הלוקים בה לפצות עליה, מה שעשוי להביא להישגים מרשימים, התנהגות אנטי⁻חברתית קיצונית, או שניהם
בוחרת.אני שרופה עלייך כבר אמרתי?
המבין יבין הטיפש ינחש והמפגר (אדיוט) לא יקלוט

סתם אפי יהלי אמרה שזה דפוק שאני חושבת ככה שאני לא מודעת לעצמי אני רק הבהרתי שאני מודעת טוב מאוד לעצמי ובה הכל בסדר
אפרת אם לא תהיה לך חברה טובה את ..פשוט תעלמי
ולא ישאר זכר ל... של ...
בוחרת.למה שתשאר
סתם סבלתי מזה השנה אני לא צריכה את זה
אני גם לא צריכה להיות הילדה הזו שהכתה לטענתך וטעותך תלויה במצבר שלה
אני לא אהיה אפרת של החטיבה
אני אהיה מישהי אחרת.
את לא רוצה להיות הילדה הזאת בכיתה שאפחת לא זוכרת שהיא קיימת נכון?
אז תעשי עם עצמך משהו כבר
ואת לא צריכה להיות הילדה שהכיתה תלויה במצבר שלה כי זה יהיה טעות אפילו יתר גדולה פשוט תהיי את
מי שראיתי כשבאתי לכיתה
אז לא הפריע לך כל פיפס שקרה לבת בכיתה
את היית את!
את מתכוונת פשוט להשתנות?
ביום בהיר אחד להפוך למישהי אחרת וחסרת ייחודיות כי את לא רוצה רגע להתמודד עם הפחד הזה
לא חייב לעבור את מה שעברת בכיתה כדי להיות מיוחדת
והבעיה שלך היא שאת לא יודעת ללמוד את הלקח את זוכרת את מה שהיה כועסת על עצמך אבל שוב חוזרת על אותה טעות
למה?
זה נשמע יותר תקיף ממה שהתכוונתי אני באמת שואלת זה לא ציני או בא לתקוף..
לא היית צריכה להוריד לגמרי את הפעמים שלך עם החבורה היה לך טוב
ובגללי...
את באת בשבוע האחרון של אדר סביר להניח שהזיכרון המוחשי הראשון שלך ממני הוא אחרי פסח
יודעת מה עוד
יש לילדה שנמצאת כרגע על המחשב מרחק של כ30 קילומטר משוער אופי מגעיל ומתי הוא הכי בא לידי ביטוי?
כשילדה מחליטה לעשות עלי פוזות
הוא לא מגעיל
הוא הישרדותי
וכשמישי רבה איתי אני מראה לה שהחיים יפים ואני יכולה בלעדיה.
אז כן ראית אותי שמחה
זה לא היה מזוייף
השתחררתי מעול כביכול
חברות זה עול
והיה לי טוב
מתישו שם התפקשש
בין היתר כי השלמתי איתה
בין היתר ההתלהבות של ההתחלה של חבורה ירדה
והיתר
מישהי לקחה אותי לשיחה על זה שהשתנתי
שאני מתנהגת כמו מופרעת
ושההתנהגות הזאת ממש לא מתאימה לי
ואז ביום בהיר לא זה לא תיאור חסר שחר באותו רגע אחרי השיחה
השתנתי
נרגעתי התמתנתי
ואז טראומה כלשהי שלא נפרט
ואז החבורה לוחצות על השינוי
ואז אני נדחפת לפינה
ונעים להכיר
אפרת
קצת שונה
קצת שקטה
קצת רוצה להיות לבד
בלי חברות העיקר שיעזבו אותה
ואז את נכנסת ועשית לי סדר
אבל לא השתנתי
שוב.
נשארתי ככה
אבל אחרת.
את יכולה לתאר לי את הילדה שאת רוצה להיות שנה הבאה?
אני צריכה לחשוב על זה
זה די אמור לקבוע תעתיד שלך
בכלל לא.
אבל זה פשוט יבלבל אותך פחות
אני טיפוס מתמסר
לטוב ולרע
אבל לחברות שלי ורק לאנשים שחשובים לי
למה?
שאלה טובה
על שאלות טובות אמורים לענות תשובות טובות
לי אין תשובה
הם הכי חשובים לך אז עם האחרים לא יזיז לך
משום מה קשה לי להאמין
ויכול להיות שהשתנית אבל זאת היית את
ונכון היית צריכה להפחית תפעמים שלך איתם אבל לא לגמרי...
עוד משהו..
את לא צריכה לקבל את כל מה שאומרים לך
להקשיב-כן
לקבל-לא
הייתי טיפוס שאני לא יודעת להגדיר אותו
קפיץ לא מאוד בולט אבל עם נוכחות
ילדה טובה עם המורות
טיפה עצובה
אבל הייתי מסתירה את זה טוב
אפילו מאוד
והעתק,הדבק
"...הייתי טיפוס שאני לא יודעת להגדיר אותו
קפיץ לא מאוד בולט אבל עם נוכחות
ילדה טובה עם המורות
טיפה עצובה
אבל הייתי מסתירה את זה טוב
אפילו מאוד..."
יכול להיות שאמרתי את זה לך ויכול להיות שרק לעצמי
את מזכירה לי אותי
משו בגרסא קודמת שלי
את דומה לי ועם זאת שונה
כי אני השתנתי
ואין לא יודעת איך להגדיר את השינוי הזה
רק בגרסא פחות בולטת
לתת לצד השקט שבי לצאת
אני לא הולכת להשתנות
רק לחשוף בעצמי צד אחר
שלא בא עד עכשיו לידי ביטוי
ואולי היה כדי
חברות טובות זה הרס
זה מקבע
זה חוסם
מכניס לתבניות
אני דוגלת בשיטת ההרבה ידידות טובות
וכל פעם אחרי שרכשת לעצמך חברה חדשה השלמת עם הקודמת
לפעמים עדיין תפס אותך משהו עם הקודמת מה שגרם לסוגשל קירוב חוזר
מה שגרם לעוד בעיה עם חברתך החדשה ואז עוד מריבה ושוב משלימים ומריבה ומשלימים
משו לא פתור עם העבר
יש מעגלים שסגרתי
ויש שלא.
יש כאלה שאני צריכה לסגור
ויש שלא
יש כאלה שהייתי באמצע לסגור ואז הגעתי למסקנה שאני לא אמורה לסגור
אפשר יותר מחברה אחת.
במקום שהיום נגמר
בזמן שהלב מתחיל
לילה חוזר ומתגבר
ונסגרים מעגלים
יש תנועה מדומה
ורכבות חוצות הרים
בחזרה לנקודה
בה נסגרים מעגלים
מעגלים, מעגלים
איך שאנחנו נשארים
בסיבובים של החיים
נאחזים באנשים
מעגלים, מעגלים
איך שאנחנו נשארים
מתעוררים ליום חדש
חוזרים ושוב מנסים
אולי הלילה נישאר
אם שוב תבואי לבקר
העדינות שלנו יחד
יש בה משהו מסנוור
להיזרק אל תוך הלילה
להשתכר מאור אחר
להתנפץ אל החיים
להאמין, לא לוותר
אני מפחדת מקבעון
זה שוחק
עדיף כמה טובות מאחת
קחי את שתי כפות הידיים שלך ותצמידי אותן לפנים עכשיו כשהעיניים שלך פתוחות תגידי מה את רואה
וכדי שנגיע לפואנטה מהר אני אענה
כלום חושך
עכשיו תרחיקי את כפות הידיים שלך לאט לאט
מה את רואה?
יש עוד הרבה מעבר לכפות הידיים
יש מחשב טלפון עכבר אוזניות דף מעולם קטן עט קליפס כבלוקס
ועוד
איפה כל זה היה
כפות הידיים הסתירו.
אבל את לא יכולה להתנהג עם כולם כמו שמתנהגים עם חברה טובה אחת
אם זה כמה טובות אז אסור להעמיק את הידידות הזאת יותר מידיי
מה רע בזה
אני מתעמקת עם כל אחת בנפרד
אין לי קשר בין קשר לקשר
כל אחת היא בפני עצמה
לא הכי מוסרי לפי חוות הדעת בכתתנו
אבל אני מוצאת בזה צדדים טובים.
בנות אוהבות את התשומת לב שלך-זה עובדה
אז את מביאה להם קצת במנות קטנות של "ידידה" והם רוצות עוד אבל אז את כבר עמוק בתוך בת אחרת וגם איתה אותו דבר וככה את עושה לכולם
ואז הם מרגישות פתאום נבגדות (נבגד זה מילה חזקה ולא התכוונתי אליה זה רק הרעיון יותר יתאים פה "נבגדות" מקווה שאת מבינה)
והם מחליטות לקבל את זה מתוך מריבה שיכולה בעצמה להתחיל מתוך כך שהם נפגעו
הכל בנוי על השערות
(לא הכל)
יש ואין בזה משו
אני צריכה לחשוב על זה יותר לעומק

למרות שקריאה מרפרפת של אביטל או לא יודעת מי עוד מהכתה נמצאת פה תחשוף אותנו.. עדיין בטעות הגבתי פה פעמיים עם הניק השני וגם את בריק ונסתר קיצר קשה אבל לא מסובך לעלות עלינו.
אבל את לא מתכוונת לעשות כלום כדי שלא היה לך ממה לפחד
שכבר מהכותרת רואים שוצה לקום תחייה.
בקושי את עצמי אני מצחיק. שוין
איזה חתיך הוא היה..
ונסיך כזה
רואים שיש לו מידות טובות
למה הוא לא פנה??
טוב היו ליד אנשים
אבל לא יודעת מעניין
אוף מי זה?
אני שונאת אותך
אתה נטשת אותי
וחבל שנתתי בך אמון
וחבל שהקדשתי את הלילה הזה בשבילך
שביזבזתי את הזמן שלי עבורך
לקבל ממך טיפת יחס
אני כועסת עליך
ורוצה להתאבד
לא רוצה את החיים המרים האלה
אתה לא רוצה אותי
אתה מעדיף מישהי אחרת על פניי
איבדת אותי
אני הולכת מהעולם הזה
לא מעוניינת להיות פה יותר
רע לי פה
לא מוצאת את עצמי
כולם שומעים אותי
אתה מעדיף אותה על פניי
אני סוג ב
חבל שדיברתי איתך
לא הגיוני המצב הזה
שאתה תדבר איתי על אחרות
כאילו הן יותר שוות ממני
ויותר מעניינות אותך ממני.
אני כלום בשבילך
אתה לא שווה את הכאב שלי
אתה לא שווה אותי
מי שלא רוצה אותי
שילך
שונאת אותך
ביי
כאילו היא יותר שווה ממני
יאללה מטומטם אחד
מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל
לכו שניכם
מפגרים
שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי
מטומטם!
אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!
מטומטם!
חושב שאני כלום!
די כבר להשתמש בי כצעצוע!
אני לא הצעצוע שלך
נמאס לי מהטמטום שלך
שירדתי הכי נמוך
אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי
יאלה. ת***** איתה מצידי
החיים שלי לא יתקדמו לשום מקום
הם אף פעם לא היו נורמלים
והם גם לא יהיו
לא חווה אותם נורמלי
אני לבד בזה
אבל אחד לא יבין
ואני גם לא מבינה מה עובר עלי
ואין לזה פיתרון
I need someone to hey me
קשה לייי
מרגישה לבדדד.
0מרגישה שהרסתי הכל.
אין לי כוח לזה.
לכל הסיוטים האלה.
למה הייתי חייבת להרוס
ולהגיד שהרסתי.
עכשיו באמת הרסתי.
אני לא חשובה לאף אחד.
ואני צריכה למות.
ואני ראויה רק כשאני טובה.
ונחמדה ומאמינה בטוב.
וכשלא אני גרועה.
ואי אפשר לסבול אותי.
רק כשאני בלב פתוח ובאמון יש לי מקום.
הרגשות שלי הורסים הכל.
מחריבים כל חלק טוב.
והוא לא קיבל אותי.
את ההרגשה הזאת שאמרתי לו.
וזה ציער אותי 
כי מה בסה"כ רציתי. שתחבק את הרגש הזה.
ולא שזה יערער אותך גם. או יעצבן אותך. או ירחיק בנינו. את התחושה שהייתה.
והוא כבר התקדם.
וגם הוא.
ואני נשארתי לבד.
לא מעניינת אף אחד . לא מעוניינת באף אחד.
ואם רצית להזמין אז למה את עכשיו אומרת שלא?!
מעצבנתתתתתת
לא נשכח ולא נסלח!
אני כועסת על עצמי
ושונאת את עצמי
ומבולבלת
ולבד
ושונאת את כולם
ואותו
ואותו
נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.
ספונטניות
באלי מרחב בטוח.
מה יעזור לזה?
מלכתחילה להגיע עם ביטחון
לדעת מה זה חברה
ואיך קורים ההתנהלויות. ולאחרים.
ליצור לעצמי זמן לעשות דברים..
איך לפרש דברים בלי לקחת קשה.
איך לא לבוא מפוחדת.
למה מגיעה מפוחדת?
להבין
שיקופים
איך לדעת איפה הוא נמצא?
אני מבינה שכן אבל גם מבינה שלא...
ואני משליכה את זה לכל דבר
שזה לא יהיה החיים היחיד..
הבעיה שבכל מקום זה יפגוש אותי בסוף
ונמאס לי ככה
זה באמת בלתי נסבל עבורי
כל הזמן בודקת מה כתבתי
ולא שלמה עם זה
באמת התעייפתי..
איך העולם עובד
הדברים האלה לא ברורים לי
מרחב בטוח.
מקום לרגשות שלי.
הימנעות
חוסר השלמה
התחרטות
הכל יבש ותקוע
לא מרוצה
חוסר שליטה
חוסר ידיעה איך עושים את זה
איכס איזה חרא של בנאדם
ודי אני עוזבת את הבית החרא הזה
לא מוכנה עוד לחיות עם הזבלים האלה
אנשים רעים
מפלצות
עושים רע
לא שווים את הכאב שלי
ה**** הזה הוא רע
חושב רק על עצמו
לא מספיק רגיש
איפה המקום שהיה לי אצלו..?
תמיד חיפשתי מקום
ומצאתי אצלו
ואיפה הוא עכשיו?
למה אחרי כל מה שהיה בנינו שכחתי?
שכחתי מה היה?
אולי נלקח ממני היכולת להרגיש חופשיה?
היכולת הכל כך בסיסית הזאת
שהייתי זקוקה לה כמו מים
וכשזה נלקח, נשמטת לי הקרקע
ואני מנסה , באמת מנסה
להיאחז במה שיש
להתקרב ..
אבל איפה אתה?
אתה כאן?
חסרה לי כל כך ההרגשה הבטוחה
שאתה איתי
ויש לי מקום.
אצלך.
ואני לא צריכה לרדוף אחריו, זה מגיע אלי.. בשעה קבועה.. זה בידיים גם שלך..
ועכשיו זה די בידיים שלי
ואני לבד לא מצליחה
קודם כל כי לא יודעת מה אתה מרגיש ורוצה ומונח
וגם לא רוצה לאבד הכל
אז לא משתפת
כדי שלא תתעשת ותבין את סדר הגודל.
ואני תלויה באוויר
מחכה שמישהו ייתן לי להיות לקרקע
לעמוד יציבה ובטוחה
כי קשה ככה
לא לדעת איפה את מונחת
ואת כל כך רוצה להיות מונחת אצלו
זה קשה ככה
בלי לדעת
ואת מנסה
אבל על מה זה נופל
לאן החץ מגיע
כל פעם מחדש