יש המון מהם

לערבון ליבי ולשמחתי

כתבתי לך את זה כשאמרת שיש לך אופי של אחת שנסגרת במקומות חדשים וכו ןכו

אני טיפוס סגור ושקט במקומות חדשים 

ויש לי משו לומר לך...את לא מכירה את מי שהייתי במת אבל מי שהייתי בכיתה זו לא מי שאני השתניתי

ואילולא אוראל שבאה והתחברה איתי הייתי כרגע במצב הרבה יותר גרוע ממה שאת יכולה לדמיין

ונכון יכול להיות שבכללי לי עצמי החברות הזאת איתה לא עשתה לי טוב אבל לפחות זה עזר לי למצוא תמקום שלי בכיתה

יכול להיות שמי ומה שהייתי ביום הראשון בא לפצות על דברים אחרים ...זה המשיך ככה עד היום אם לא שמת לב אפחת לא יודעת מה הייתי בביתר ואפחת כנראה לא תדע כי אין משו מוגדר לשינוי הזה שעברתי אבל אני הייתי משו אחר. עובדה קשה לך לקבל את זה שאני טיפוס סגור ושקט במקומות חדשים 

חוץ מזה שכיתה זה משו אחר אני ידעתי מה יכול לעשות לי אותו אופי של כזה טיפוס אז הייתי חייבת לעשות עם עצמי משו וככה נולדה לה אפרת גרסה 2 

בפנימייה לדוגמא אני סגורה ושקטה יותר מידיי (לפי דבריה של אמא שלי)

למה?

אני לא רוצה להשתנות בהתאם לפנימייה ואני לא אוהבת תמקום הזה אז אני ישארת אני עצמי ולא חולקת את העצמי הזה עם אפחד אני סגורה ושקטה אפחד לא מכיר אותי כאןואני לא אומרת שטוב לי עם זה אפילו רע לי עם זה וזה מציק לי ואני לא הולכת לעשות עם זה כלום 

למה?

ככה!לא רוצה להתחבר לכזה מקום אני לא אוהבת את הסגנון הזה ואני לא אוהבת את מה שזה דורש ממני 

מסקנה:

יכול להיות שכרגע את לא רואה אותי בתור אחת כזאת כי השתניתי כלפי חוץ מבפנים אני אותו דבר

אף אחד כנראה לא הולך להכיר אותי ממש באמת...אף פעם...גם לא את...

אני לא יודעת איזה עצמי אני לידך...אז אני הכי אמיתית 

אבל השאלה אם זה הכי אמיתית של פעם או היום?

ואם זה הכי אמיתית של היום עד כמה אמיתי זה אני לא מי שאני 

אולי הפכתי לכזאת אזל זאת לא מי שאני רוצה להיות

את טוענת שאת טיפוס שסגור במקומות חדשים

אבל בכתה כשבאת

פעלת לפי הכללים

חיוך

ביטחון עצמי

דברת על עצמך במידה

לא יותר מידי

לא פחות

עמידה טובה

קיצר פתחת טוב

וגם המשכת

עצם העובדה ששיחקת אותה טיפוס כזה כבר שולל את הטענה שלך.

את יכולה להגדיר את עצמך בפנימייה לעומת את בביתר

איפה היית את באמת הרי גם אני בכתה זו לא אני האמיתית

הסביבה המוכרת זו לא בהכרח הסביבה שבה אנחנו הכי אמיתיים

איפה את יותר את

להיות את (בהגדרה שלי) זה לא לשים לב לחברה לתת לעצמך להיות את בלי להתחשב אם זה מתאים לסביבה או לא

וזה גורם לי לתהות אם בפנימייה את יותר עצמך מבביתר

בביתר באמת היית את עצמך?

הרי אמרת לי אז שחזרת מהטיול

שלא הרגשת בתוך הכתה

הרגשת שהן חסרות בגרות

מזא נתת לצד בתוכך צד אחר לצאת

וכשחזרת לצד הראשון הוא היה לך טיפה זר יותר כי התרגלת למשו אחר

אני די משערת שבחודשיים שעזבת הן לא השתנו

זו את שחשפת בעצמך עוד צד

איזה צד יותר מזוהה איתך כרגע הצד שאת מגלה פה או הצד שגילית בביתר

הבנת בעצם למה אני מתכוונת

אין דבר כזה להיות לא עצמך

אפשר להמציא את עצמך מחדש

לחשוף עוד צדדים

אבל את תמיד תשארי את.

אף בנא לא יכול להכיר אותך באמת

יש בנא שיכיר בך יותר צדדים

יש צדדים עמוקים ויש רדודים

תלוי כמה צדדים הבנא מכיר בך

וכמה הם עמוקים

אף בנא לא יכיר את כל הצדדים שלך לא יוכל את רובם אולי אבל לא את לא את כולם

במיוחד לא אני

שאני מכירה אותך חודש וחצי

לא בפנימיה אני לא אני אני פשוט סגורה כי אני לא מתכוונת להיפתח בהתחלה זה היה כי אני סגורה במקומות חדשים אחכ זה נהיה כי אני לא רוצה להיות פה מי שאני וזה כי אני לא אוהבת תמקום הזה ולא מרגישה חיבור

גם בכיתה אני לא מרגישה חיבור...אולי זאת הסיבה ללמה אני לא אני

מזתומרת לא אני?

זה ארוך אני מתנהגת אחרת ב"גרסה" השניה שלי 

ממתי פתאום יש לי גרסה שנייה בערך 5 דקות לפני שהכרתי אתכם אחרי שעברתי כבר פעם אחת והתחברתי לכיתה שלי רק אחרי שנתיים וחצי בערך החלטתי שאני מתחילה אחרת

 יש לי תחושה שאם היית/ם מכירות את הגירסה השניה שלי הייתם יותר מתחברות אליי אבל אין לי ככ שנתיים ולא בא לי לבזבז אותם בשעמום טוטאלי עד שתקלטו אותי

אז התחלתי אחרת...

אני אמשיך יותא מאוחר אמא שלי צכה תמחשב...

סורי

חדשות או שהיו כבר קיימות אצלי וכמעט לא השתמשתי בהם 

לדוגמא..

ביטחון עצמי...תמיד קינאתי באלה שיש להם ביטחון עצמי ,תמיד, בערך חצי שנה לפני שעברתי החלטתי שאני צריכה תדבר הזה לעצמי

לא היו לי הרבה הזדמנויות אבל כשהם הגיעו ניצלתי אותם. קצת לפני המעבר... איבדתי את זה

***

לפני שהגעתי הבנתי שאני חייבת להתחיל באופן שונה אחרת זה יהיה כמו מה שהיה בביתר

מה היה בביתר?

הגעתי בכיתה ד הייתי ילדה בינונית ומטה מבחינה לימודית,מבחינה חברתית הייתי בלתי מספיק בעליל -אולי בגלל המעבר

סוף כיתה ד תחילת ה תפסתי תצמי בזכות איזה מקרה השתפרתי לימודית ונשארתי אותו דבר חברתית

בכיתה ו עשו לנו סלט זתומרת שיש לי אופציה להתחיל מחדש ניסיתי לנצל את זה-הייתי מי שאני

וגם בכיתה ד ו-ה הייתי אחלה של ילדה פשוט אולי קצת יותר מידי בוגרת לגילי...מה שגרם לבנות לצחוק איתי ולהנות איתי למקסימום 5 דקות

כאילו בנות לא הבינו אותי כי התנהגתי אליהם כמו ילדה ב-ו

בקיצור שוב אני נסגרת כי זה היו בנות שלא ממש הכרתי (רובן)

ולאט לאט נפתחת, בנות בכיתה שלי קצת התבגרו ויותר הבינו אותי

באמצע ו כבר נהייתי ממש מקובלת סוג של מלכת כיתה אבל לא משו מוגזם 

די רוב הבצפר הכיר אותי כי הייתי ילדה טובה

המורות המנהלת המזכירות כמובן חברות שלי בנות מכיתות גבוהות שמעו את השם שלי

כיתה ז המשיך כרגיל הייתה לי מורה שלא סבלתי שמשום מה אהבה להפיץ תשם שלי 

גם בנות מ-ח כבר הכירו אותי

כיתה ח'

תחילת שנה...המורה שאני הכי אוהבת והיא (כך גיליתי אחכ)הכי אהבה אותי מחכה בפתח

אחרי חודש חודשיים הבצפר שומע על המעבר שירה שלי

אם היו כמה בנות בודדות בבצפר שלא הכירו אותי ,הם ישר גילו מי אני

בוא נאמר שלא היה לי שום יום מאז "שקט"

חפרו לי מורות מזכירות בנות בכיתות א-ז מורות מיקצועיות וכו וכו

מתישהוא התחיל לקנן בי הפחד מהמעבר אמנם נמאס לי כבר להיות מוכרת בתור"----"

אבל ידעתי שאני עומדת לאבד את זה...זה לא מאוד הפריע לי יותר הפריע לי מה אני הולכת להיות איך יקבלו אותי שם וכו...

השאר...ידוע(אני מקווה)

*** 

לא לא הייתי משתעממת מלהיות אני הייתי משתעממת מהזמן שלוקח לי להיות אני...

לא הייתי משתעממת מלהיות אני,הייתי משתעממת מהזמן שיקח לכולם להבין מי אני+הזמן שאני באמת אתחיל להיות אני(בהתחלה אני סגורה ושקטה)

אני עדין לא מסכימה אתך.

יש לך יכולת

את לא סגורה במקומות חדשים.

במקומות שלא שווים לך את הטרחה את נסגרת בתוך עצמך

במקומות שכן

את באת

ולא הית סגורה

ואז ירד לך טיפה החשק

והורדת פרופיל..

טוב היו ליד אנשים

אבל לא יודעת מעניין

אוף מי זה?

כאילו היא יותר שווה ממני

יאללה מטומטם אחד

מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל

לכו שניכם

מפגרים

שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי

מטומטם!

אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!

מטומטם!

חושב שאני כלום!

די כבר להשתמש בי כצעצוע!

אני לא הצעצוע שלך

נמאס לי מהטמטום שלך

שירדתי הכי נמוך

אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי

יאלה. ת***** איתה מצידי

אני כועסת על עצמי

ושונאת את עצמי

ומבולבלת

ולבד

ושונאת את כולם

ואותו

ואותו

נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.

איכס איזה חרא של בנאדם

ודי אני עוזבת את הבית החרא הזה

לא מוכנה עוד לחיות עם הזבלים האלה

אנשים רעים 

מפלצות

עושים רע

לא שווים את הכאב שלי

ה**** הזה הוא רע

חושב רק על עצמו

לא מספיק רגיש