הקשר הוא שיש לו ארוחה אחת מבושלת ביום,כמו שצריך,בצהריים. האם את חושבת שיש צורך לאכול שתי ארוחות מבושלות ביום?

אני באתי מבית שבצהריים אוכלים ארוחה חמה בשרית ובערב לחם, גבינות, ביצה,ירקות וכד'. ולא שום דבר מבושל.

אני דואגת שלארוחת הצהריים תהיה תמיד במקרר מנה עיקרית+תוספת כלשהיא.כל יום.אבל זה בשרי,ובעלי רוצה לאכול חלבי בערב. האם לדעתך יש צורך לדאוג לתבשילים חלביים מדי ערב?

לגבי העניין שאין כוח להכין ואני גם בקושי משקיעה בארוחות של עצמי....

אצלנו זה קצת שונה, בעלי בכלל לא מבקש שאכין לו ארוחת ערב אבל אני מרגישה ייסורי מצפון.. הרי אני בטוחה שאם הייתי מכינה הוא היה שמח.

מדי פעם כשיש לי מוזה אני מכינה משהו אבל לרוב אנחנו סתם מכינים משהו ביחד או שהוא לוקח לעצמו...כי בדר"כ בערב אני לא כ"כ רעבה.

אולי אחרי שהילדה נרדמת, תשבו במטבח תדברו ואת בינתיים תכיני משהו,לא צריך להשתגע, אפשר להכין דברים פשוטים וטעימים מאוד. למשל: שקשוקה מושקעת, טוסטים מיוחדים סלטים שונים(לאו דווקא ירקות: ביצים,טונה,אבוקדו) פסטות ועוד.

ככה אתם מרוויחים גם שיחה וגם ארוחה נחמדה שלא דורשת מאמץ רב.

מספיק אוכל מבושל חם בבית. זה משגע אותי. איך זה כבר נגמר?! רק עכשיו היה סיר מלא! ואנחנו בסה"כ עם שני ילדים קטנים שלא אוכלים הרבה, זה בעיקר בעלי שיורד על האוכל ישר מתוך הסיר...     

בעיה נוספת שלי היא שאני טובה מאוד בבישול תוספות מכל הסוגים: ירקות, פחמימות, מרקים, סלטים וכו'. אבל מנה עיקרית? חלבונים? עוף בשר דגים? הצילו! אני פשוט לא מצליחה ללמוד להכין את כל הדברים האלה כמו שצריך! תמיד יוצא לי יבש, חמוץ, שרוף, מלוח, רטוב, נוזלי, או סתם לא ממש טעים. וזה דווקא עם עוף בשר דגים, שהם מוצרים יקרים.    

ואז יש אצלי תופעה של ביצה ותרנגולת: אני לא מצליחה בזה, אני בפעם הבאה אני כבר נמנעת מלהכין את זה. ואז אני עוד פחות מתאמנת בלהכין את זה. אז בפעם הבאה שאני שוב חייבת להכין את זה, זה שוב לא יוצא טוב, כי לא התאמנתי מספיק.    

ודבר נוסף: ביום שישי קצר של חורף אני מסוגלת להכין 4-5 סירים ותבניות לשבת של אוכל טעים, בתנאי שזה תוספות כאמור. אבל מנה אחת עיקרית יקח לי להכין כל יום חמישי מהבוקר עד הערב ועדיין לא יצא טוב! יוצא שזה או להכין את המנה העיקרית הלא כ"כ מוצלחת ושום דבר אחר בנוסף, או את כל התוספות הטעימות אבל בלי מנה עיקרית...  אני מעדיפה את תוספות הטעימות, אבל בעלי מעדיף כמובן את הבשר, הבשר...  

וד"א: לדעתו, כל מה שבשרי (ומבושל בבית) - טעים. כל מה שאני אבשל בשרי, טעים לו. אבל לא לי!    

עכשיו, ילדי לומד במעון אמונה והתפריט שם צמחוני, וכיון שאני לא מבשלת מספיק חלבונים, בשורה התחתונה יוצא שאנחנו והילדים לא אוכלים מספיק חלבונים, וזה לא טוב!  בקיצור באסה.  

אני ממש מבינה אותך. אני לומדת כל השבוע, ואז מטפלת בבן הגם מאוד פעלתני שלנו, ובערב ממש ממש קשה להקים את עצמך ולבשל.

ועכשיו- אני לא מושלמת, ואני לא שופטת, אבל...

יש להודות שכן יש לנו זמן לפעמים לעשות דברים אחרים, ואילו דברים הרבה יותר חשובים- אנחנו מזניחים. ולהכין ארוחת ערב זה חשוב מאוד. וזה לא חייב להיות קשה! בכלל לא!

פשטידות זה דבר קל מאוד- פשטידת בצל, טונה, אטריות, גבינה- ממש לא לוקח יותר מ-20 דקות הכנה- וגם בזה אני מגזימה!

אפשר להכין לביבות ולטרוף מהמחבת- זה אפילו רומנטי... לאכול ככה ביחד מעל המחבת...

אגב עוף בתנור עם תפו"א ממש קל להכין! יש לי מתכון מהיר ממש, וקל ממש, אם אתן רוצות אני יפרסם... וקציצות אפויות בקלי קלות!

וברצינות, תקחי לעצמך 20 דקות כל לילה- לא יותר, ואל תכיני דברים מדי קשים, ולא מדי שטותיים, ואז גם הילדים יכולים להינות מהם ויוצא שהרווחת גם ארוחת ערב וגם ארוחת צהריים לילד יום אחרי!

את בטוח יכולה! תאמיני בעצמך!

אולי תנסי פשוט להכין תתוספות כמו שאת רגילה, ותערבבי בתוכם עוף או בשר- נגיד תפוא בתנור, פשוט תתקעי בניהם כמה ירכיים בלי להתייחס אליהם באופן מיוחד.. או- אורז, אז תוסיפי חתיכות קטנות של בשר, ואל תשני כלום מאיך שאת רגילה לבשל! זה אמור לצאת טעים מאוד!

מתי הוא בא מהעבודה?

את בבית ולא עובדת?אם כן, אז בכלל צריך לתכנן את היום כך שתספיקי..

מתי הבת הולכת לישון?

אלו שאלות שאם התשובה עליהן משאירה זמן כלשהוא פנוי בין לבין אז תדעי תמיד שבזמן זה את מכינה אוכל.תכל'ס [או שלא] יש הרבה דברים פשוטים ומספקים לארוחת ערב שלא לוקח הרבה זמן להכינם. בעיקר אם צהריים הארוחה המסודרת.

אותי לימדו [הכנה לחתונה ובכלל] שכדאי כמה שאפשר לפנות את ארוחת הערב לזמן של בני הזוג לעצמם. ככה בסוף היום יושבים ,רצוי בנחת, ומדברים ומבלים קצת..בעיקר אם במהלך היום לא נפגשים. זה בונה ומחזק את הקשר.כך שמעבר לעניין האוכל נטו אפשר להרוויח עוד דברים מארוחה מבושלת.

גם אם מכינים כמות מספקת אפשר להכין לשני ערבים ארוחה כך שלא כל יום צריך לבשל.ואני מדברת על בישול של דברים פשוטים-פסטות למיניהם,מרק [פשוט],עם תוספות של חביתה/טוסט/ תפו"א מבושל ועוד וסלט או ירקות חתוכים.וכו' אני בטוחה שבסופו של דבר את תרגישי מזה טוב ותצאי עם תחושת סיפוק מעצם הכנת האוכל ומהרגשתו של בעלך.

ייתכן והצהבקשה לארוחת ערב זה בעצם בקשה ליחס וישיבה משותפת בזמן זה?

קיצור זה אפשרי גם אם זה קשה ומעייף לפעמים.שבע"ה תראי שכר בפעולתך.

על התגובות.זה ממש מחמם את הלב!

אני חושבת שזה באמת עזר לי להבין יותר את הצורך שלו,ובהחלט נתתן לי גם רעיונות

הלוואי ובעלי היה מקבל אוכל מבושל בעבודה. אני נאלצת לשלוח לו יום יום אוכל מבושל בקופסאות ולפעמים פשוט נמאס לי. עליך לשמוח שאת לפחות פטורה מהכנת ארוחה עיקרית.

חוץ מזה, גם אני, כמוך, לא אוכלת סדיר ומוסיפה ויטמינים לאיזון. זה ממש לא טוב.

מה דעתך להכין בצק לפיצה, או פיצה על פיתה. אם את מכינה את הבצק לבד, את יכולה להקפיא אותו אפילו מצופה ברסק עגבניות/קטשופ וג. צהובה ורק לאפות מעט לאחר שהפשרת.

את יכולה להכין חביתיות ולמלא אותן בגבינה מתוקה (סוכר וניל). תכיני מנה כפולה ובערב רק תחממי. זאת ארוחה טובה גם לך.

זקשוקה: תוכלי לרסק עגבניות בזמנך הפנוי ולהוסיף מעט שמן ומלח ולשמור לערב, או להקפיא במנות ובערב לטגן מעט בצל, להוסיף את העגבניות ולאחר בישול קצר, לצקת ביצה.

עכשיו חורף וזו עונת המרקים. את יכולה להשיג שתי ציפרים במכה אחת, להכין מרקים פרווה לארוחת צהרים לך ולבתך הקטנה, ובערב רק לחמם לבעלך. מרקים יכולים להיות במגוון עצום של טעמים ויכולים להיות משביעים מאד כשמוסיפים להם קטניות חומוס/עדשים/שעועית ודגנים- גריסים/שיבולת שועל/אורז/חיטה  או קניידלך/ כופתאות ביצים וכו'.

כל הכבוד על הרצון! בהצלחה!

נראה לי שלא צריך להכנס ללחץ מהקטע שאין מספיק חלבונים באוכל. כעיקרון הבנתי שאין צורך בהמון חלבונים בתפריט. אני מצטרפת לאני ירושלמית בהערה על המרקים כי כל הצמחונים יודעים שאם אוכלים פחמימה יחד עם קטניה זה מצטרף ביחד ומרכיב חלבון מלא.  לכן למשל מרק עם אפונה וגריסים זה מעולה!

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

הוא יותר פעיל.

בהצלחה!!

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.

יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.

כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.

אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.

לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.

אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...