את עצמך לפני האירוסין..

ולא ללכת כל הזמן אחרי העדר שאומר שמראה חיצוני זה שטיות...הגבול הוא מאוד דק, פשוט להתבונן טוב טוב בהחלטותיך.

וגם חשוב- להפתח ולקבל חוות דעת מחברים טובים, נגיד זוג נשוי שבאמת מכיר אותך.. ויכול קצת לשפוך אור על כל מיני החלטות קטנות אך משמעותיות.

זו דעתי..

לא חושבת שבחורה שמתלבטת אחרי האירוסין זה ביגלל המראה החיצוני של הבחור, כאילו עם היא לא היתה אוהבת את המראה החיצוני שלוו היא לא היתה ממשיכה איתו עד לאירוסין אלה היתה כבר מבטלת אותו בפגישות הראשונות שהיתה יוצאת איתו... עם החיצוניות כ"כ מפריעה לה.. ככה ניראה לי

ברגע שבחורה מתלבטת אחרי אירוסים אולי היא התחילה ליראות דברים אצל הבחור שלפני האירוסין היא לא ראתה.. אולי האופי או התכונות של הבחור מפריעים לה ולפני האירוסים היא לא ראתה את זה.  או שיש אפשרות כזאות שאחרי האירוסים הבחור השתנה ... אין לדעת

*שבע"ה שכולם נתחתן בלב שלם, ושנרגיש שזה זיווגנו

קשלש אם כל הכבוד אתה צודק!!  

תאמת לא חשבתי על זה שבאמת אפשר להדחיק את המראה של הבן אדם הצידה.. וזה מוביל לבסוף לאירוסים ורק אחרי זה מבינים שזה ממש מפריע..

אבל אני חושבת שאולי בחורה שמתלבטת זה גם יכול לנבוע מהאופי של הבן אדם...

זה ממש נכון.

זה קורה המון.

אני חושבת שרק צריך להבין דבר אחד.כולנו מצפים שיהיו ניצוצות והציפייה הזו גורמת לנו להרגיש לא מסופקים ביחס לבן /ת זוג,וניצוצות זו אולי טעות במידה מסוימת.

יצחק התחתן עם רבקה ע"י זה שאליעזר(רק) בירר עליה.במשך הזמן התווסף העניין של לראות את הכלה לפני.לראות את הכלה זה גם במובן פשוט של לראות במי מדובר,אבל יותר מזה- במובן שהוא צריך לאהוב את כלתו.לאהוב את האישה שהוא מייעד לעצמו.

הדבר ניתקן מתוך ההבנה שאי אפשר לחיות עם מישהו מבלי לפתח אליו רגש,אבל הרגש כפי שהוא מתואר מאוד שונה מהרגש שאנחנו מצפים שיקרה היום-"הניצוצות".

שורה תחתונה -כמו בכל דבר בחיים:צריך פרופורציה.כן צריך שיהיה רגש ביחס לצד השני(הן מבחינת המראה חיצוני,התכונות או כל דבר אחר) אבל אנחנו צריכים להבין שניצוצות זה דבר שקצת תלוש מהמציאות האמיתית שתהיה.דרך המלך היא בעצם להרגיש טוב ביחס לאחר ויחד עם זאת להבין שאין מציאות מושלמת.

ברגע שאדם מצליח להגיע לרמה שהוא חש שהוא כן אוהב את מה שמולו,יחד עם ההבנה שאין מושלמות כנראה שהקשר נושא אופי טוב.

לעומת זאת אם למרות שהוא מבין שאין מושלמות הוא לא אוהב את מה שמולו-כנראה שיש כאן משהו מהותי שמפריע ואולי צריך לשקול דברים אחרת..

שיהיו רק בשורות טובות בע"ה

אתמול קראתי את זה..

אני חושבת שהרב ממש צודק!

לדעתי חשוב שיהיה קליק אבל שההתאהבות תהיה נפשית כמו שהוא אמר ולא חיצונית..

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳