אבל בטוח לא טוב לך

את הבנא היחיד שאוהב אותי באמת בגלל מה שאני ולא מי שאני

את הבנא היחיד שאוהב אותי באמת 

את הבנא היחיד שאוהב אותי באמת

את הבנא היחיד שאוהב אותי באמת

את הבנא היחיד שאוהב אותי באמת

למה רק עכשיו אני מבינה את זה

את הבנא היחיד שאוהב אותי באמת

אפי ...

למה ככ קשה לי עם זה

את הבנא היחיד שאוהב אותי באמת

אני מסוגלת לכתוב את גם עד שנה הבאה

את הבנא היחיד שאוהב אותי באמת

את.

הבנא.

היחיד.

שאוהב.

אותי.

באמת.

את- כן את. אין עוד אפחד אחר

הבנא-אחרי הכל את לא רוצה להיות שניצל

היחיד-כן את הבנא היחיד שאוהב אותי היחיד כי את היחידה שאוהבת אותי את מה שאני

שאוהב-את אוהבת אותי באמת

אותי-אני לא רואה פה אפחד אחר חוץ משתינו

באמת-כי אני אני את אוהבת אותי באמת

למה ככ קשה לי להבין את זה

אפחד עד היום לא באמת אהב אותי

ההורים שלי?

טוב הם חייבים אני הבת שלהם אבל הם לא אוהבים אותי בגלל שאני ...

רק בגלל שאני הבת שלהם אם לא הייתי הבת שלהם...הם לא היו אוהבים אותי 

והם היו חושבים עליי בדיוק מה שהם חושבים עליי היום

נשארת לי רק את

הבנא היחיד שאוהב אותי

אני..אני

לא יודעת מה להגיד

תהיי בטוחה שיש עוד אנשים.

חוץ ממני

שנריב על זה?

לדעתי כצפוי שתינו חושבות עכשיו על צד אחר מה שאומר שכבר עכשיו שתינו צודקות

נורא הגיוני

י יותר מאוחר

אנחנו פשוט הרסנו את השרשור הזה עם כל ההתערבות הזאת

אם לפני זה היו יורדות לי דמעות 

בפעם הבאה הם כנראה יבואו אבל פתאום באמצע אני אמצע את עצמי מתפוצצת מצחוק

ושוב דמעות

מתפוצצת מצחוק

דמעות

מתפוצצת מצחוק

דמעות

מתפוצצת מצחוק

דמעות

ונראה לי שהבנת תקטע

אנחנו פשוט הורסות...(תרתי משמע)

היום מישהי התעצבנה עלי שהינו באמצע נושא רציני

ואז הצחקתי תעצמי

ונקרעתי מצחוק איזה

חמש דקות |לוחש|

מאז שהתוודעתי לסיפור עם הבמבה נוגט...

מתי סיפרתי לך אותו |הסמילי ההוא עם יד על הסנטר שאת לא יכולה לראות|

אני תוהה מה עוד היא ספרה לך עלי

ובאיזה הקשר

זה היה

הייתי במצבר נוראי 

את לא הגעת באותו היום 

ואז היא באה לא רציתי שהיא תבוא רציתי להיות לבד אבל זה עדיין עשה לי טוב ואז סתם דיברנו ואיפהשהוא זה נכנס באמצע

סתם דיברנו לא חושבת שעלייך ואז באמצע היא הביאה לי במבה

אז עשיתי לה פרצוף כזה של

לא!! 

וסתם עלה שם הקטע הזה היא לא אמרה לי מי ומתי או מה זה היה

היא די הרסה לך אותו אם היא לא ספרה את כולו

"שיחה שבוכים בה"-לפי ההגדרה שלה 

ופתאום באמצע את שולפת במבה נוגט ושואלת את אותה הבת אם בא לה במבה

אני יותר

כן יש לי את הסריטה הזו.

אני לא יכולה להרגיש שבנא יותר מידי מדוכדך לידי זה.. לא יודעת.. כאלו אני לוקחת את זה עלי..

זה באמת היה שיחה שבוכים בה

ולפני זה ביקשתי מיהלי שתביא לי תבמבה מהתיק

והיא הביאה וקלטה את שתינו והלכה

ואני מכורה לנוגט

אז פתחתי.. והצעתי לה.. והיא לא רצתה אז אמרתי שלא נעים לאכול לבד

וכל כמה שניות שאלתי אותה אם היא רוצה..

חח זה עזר בסופ היא צחקה

ו.. התעצבנה עלי שאני מעלה לה תמצבר כשהיא רוצה לשקוע בו

מי אותה הבת?

ושוב סליחה

אני לא התכוונתי, אני אוהבת אותך

כן.שש ורבע בוקר.

הייתי צריכה אותך איתי הלילה.

שאני אוכל לדעת עד כמה את מבינה אותי גם עכשיו

ציטוט שלך

אגב זה לא זה אלא *זו

אם הבנת למה אני מתכוונת.

זה מפריע לך ולי אז דיי

(חוץ ה"בכל זאת" למעלה)

אני יודעת ששתינו נמשיך לחשוב עליו וזה יציק ואולי גם יכאב

אבל ככול שנדון בזה יותר זה יכאב יותר...אז נשאיר את זה פתוח,זה הכי טוב לשתינו

אני מבינה אותך תמיד ובהכל גם אם הדעות שלנו שונות במשו וגם אם אני אשלול את כל מה שתאמרי אני אבין אותך ואני אבין מאיפה זה בא לך

בכללי,אני מבינה בנא וגם אם אני יגיד שהם התנהגו בצורה מטומטמת אני מבינה אותם

אצלך זה הכי חזק,את יכולה רק לספר לי משו ואני כבר מרגישה,כן מרגישה כואב לי איתך שמח לי איתך עצוב לי איתך טוב לי איתך(תרתי משמע) רע לי איתך קשה לי איתך -הכל

ולכן כשאני מסרבת לך,אני יודעת מה את חושבת ומה את מרגישה 

בטח את שואלת את עצמך,אם את מבינה אותי ככ למה את לא מספרת וזהו...

טוב אז כביכול אני נלחמת גם מהצד שלי וגם מהצד שלך כששני הצדדים האלה הם בעצם(סוגשל)אני.

אז נכון אני מבינה אותך ומרגישה אותך אבל אני לא יכולה להתעלם בעצם מהצד שלי...

אז זה קשה לי ואני נלחמת וזה כואב ומרגיש לי רע

אז כמובן שבסוף אפחד מהצצדים האלה לא מנצח ואני מצטערת שפתחתי תנושא הזה

 פתחתי אותו כי היה לי רע,הרגשתי רע עם עצמי ועכשיו רע לי אפילו יותר...אז למה עשיתי את זה

בעצם סוגשל התווסף בי עוד "עצמי" העצמי שלך,אז בעצם אני מצליחה להכיל בתוכי עוד חלק מהרגשות של בנא

ואז ביום בהיר אחד שתי ה"עמצי" שלי יוצאים למלחמה,"מלחמת אחים" הם אוהבים אחד את השני

ובעצם המלחמה הזאת נובעת מאהבתם הרבה

כמובן שהעצמי שלי יותר חזק אבל כשברקע את גם מגיעה,זה תיקו

אז שוב אפחד לא מנצח,וכרגע גם קצת כואב לי

אבל הכאב הזה יחלוף (אני מאוד מקווה)

ונשארת לי את

אמנם קצת רע לי עכשיו בשתי העצמי שלי וגם לך רע בגללי 

אבל אם נעזוב את זה,זה יהיה הדבר הכי טוב שנוכל לעשות

אגב.

גם בהודעה הזאת היו חילוקי דעות רבים אם לשלוח או לא

כמובן ששלי ניצח,אבל הפעם במובן מסוים גם"שלך" ניצח

(אל תנסי אפילו להבין)

גם שם אמרתי לך את זה

לא יודעת אם שמת לב לזה בכלל

זה ההודעות האחרונות באותו שרשור

כל פעם שאני קוראת את  זה שאני לא יכולה להסתכל עלייך ושאני משפילה תמבט(2 הודעות פה בשרשור)

אוטומטית הראש שלי זז הצידה כאילו מתחמק מהמבט שלך

וחייב כבר להעיף מפה תשרשור הזה כי כל פעם שאני רואה אותו אני קוראת אותו ומתחילות לרדת לי דמעות

מותר לשאול איזה שתיים?

"לא הייתי יכולה להסתכל לך עכשיו בעיינים"

"גם עכשיו אני משפילה תמבט"

החוסר ביטחון הזה.

במי שאני.

שיהיה לי עם מי להיות.

שם זה הכי פוגש אותי.

שם אני כבר אבלע.

שם כבר יראו מי אני באמת

חסרת קיימות.

אני פתאום לא קיימת

כי הקיום שלי זה רק בתנאים מסוימים.

אחכ אני כבר לא.

הן עם עצמן, כל אחת יש מי שמחפשת אותה ואוהבת אותה.

ואני בלי אף אחת. המקום שלי נאבד.

אני כבר לא.

שכחתן אותי

הרגלתן אותי להיבלע בין כולכן

אף פעם לא היה לי מקום אצלכן ולא אהבתן אותי

ואת, את שאמרת לי שנדבר.

איפה את?

שכחת אותי? או פשוט לא רצית?

למה?

למה??

מה נשאר ממני?

אין לי כוח שהיצירה שלי מגדירה אותי

והיא מי שאני

רק אם יצרתי יש אותי.

ואם לא, מה יש בי.

כלומר כלום.

וזה כואב. וזה חותך.

בבשר.

ואני רוצה לברוח, לברוח מהכאב.

אבל הוא פה. לא הולך לשום מקום.

ואני?

אני צריכה לבכות.

לא טוב לי

אני לא רגועה היום

כשהוא לא עונה לי אני לחוצה

ובכללי יום ברוך כזה (ככה כותבים?)

קיצור תתפללו עלי שאקום מהמיטה

למה אני לא יודעת מתי זה יקרה

אולי כשהוא יכתוב לי

עלאק שמרה לי את השעה

את אמיתית?!

בכלל לא קבעתי איתה כלום מה זה החוצפה הזאת

והיא גם לא התקשרה אלי כמו שרציתי ואמרתי לה

גם לא התקשרה כדי שנקבע שעה ואסביר לה

וגם קבעה עם עצמה שאני רציתי את השעה הזאת ואני עוד צריכה לעדכן אותה אם אני מגיעה.. פחחח

יש לה בעיה אני אומרת לכם...

זה הזיה מארץ ההזיות

מזל שניצלתי ממנה

תשאל את המים כמה הייתי שקופה

זה כואב לי לכאוב את לכתך

והרגליים מבקשות מנוחה

הלכתי מספיק בשבילך

הלכתי מספיק בשבילך

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואייי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לאא

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי בואיי

אל תאמר אל תאמר אל תאמר לי לבוא

לבואאאאאא

לבואאא

כל הלילות שהיו לי איתך

מאירים לי החשיכה

בריח שלך

אני עצבנית עליה

מבואסת

ומאוכזבת.

היא כל פעם אומרת ואז מתחרטת

אי אפשר ככה

קשה לי כל פעם חוסר וודאות

כל פעם אולי

ואז בסוף לא

ואז שניה לפני מבטלים

ואז מתחרטים

תחליטי

כאילו לא יודעת אי אפשר ככה

אז הגבתי לה יבש

ומותר לי.

עכשיו אני צכה לקום..

איך?!

כואב לי הבטן.

התקלחתי, התלבשתי, ציחצחתי.

שטפתי תכלים.

צריכה להתארגן

יאלה קומי יפה שלי קומי..

ואני לא אוהבת את זה!

יש דברים שכן אני מחכה להם אז באלי שיעבור הזמן,

אבל זה גם מעצבן ויש לזה השלכות שלא באלי לשאת.

באלי להישאר ילדה.

לנצל כל יום כל דקה.

לחיות את הרגע.

ולהתקדם!

יצאתי קצת לגינה

איזה כיף לי

נעים פה

יש שמש

שקט

אני לבושה כמו בקיץ

מרגיע

לרוב אני לא באה לכאן ..

לעיתים מתעצלת, לעיתים שוכחת

לעיתים צריכה דירבון.

אבל היום?

היום זה היום לצאת

יש שמש

חם נעים רגוע

אז לא היה לי ספק

היום בחרתי לבוא

ואני שמחה על זה

מבחינתי זה עשייה.

זה לא עוד יום שאני מעבירה

זה דרך

וואלה היה נחמד ב*****

לא ציפיתי!

הצלחתי להשתלב הרגשתי בנוח זקפתי את הגב את הכתפיים

הבאתי את עצמי, דיברתי בשוטף, צחקתי

אני אוהבת אותי ככה!

וגם בסוף הצחוקים עם *****

שלחתי לה עכשיו הודעה בוא נראה מה היא תענה..

באלי 

טוב היא בהתחלה התלהבה ואז פתאום היא לא בטוחה.

וזה קשה לי..

אני צריכה וודאות מותק

ולא כל פעם לחכות למה שהיא מחליטה

תקשיבו יום הזויי מארץ ההזויים

דיברתי איתו שעות ותכלס לא היה לי כוח

ואז דיברתי איתו

ואז נפגשתי איתה

ואז היה דווקא נחמד היום הייתי יותר משוחררת.. לא דפקתי חשבון מה שנקרא.

עד גבול היכולת כן?

ואז התחיל הגלגל..

קרה משהו כזה

וזה ביאס וכזה לקחתי את זה קשה

והלכנו במיוחד ואז גילינו שלא

ואז הגענו

והתבטל..

ואז עוד משהו..

ואז עוד משהו

ואז הוא אמר לי את הבשורה ..

ועכשיו עוד אחת

ואי אפשר ככה אי אפשר

מרגישה יום מעפן עם יותר מידי שיגעונות

לא מתאים לי בכלל!

רציתי רוגע שלווה וזה התהפך בצורה לא נורמלית.

ואני דואגת לה קצת

וגם מפחדת קצת שהיא תכעס

באלי שנהיה בטוב

וגם בכלל לא הייתי אמורה לנסוע היום לרוב אני לא הולכת ופתאום דווקא היום קרה כל מה שקרה...

אוף.. אני מבואסת

משהו אחד חיובי זה שהצלחתי לתקן את מה שרציתי. וגם לנקות. אז לפחות משהו

טוב היו ליד אנשים

אבל לא יודעת מעניין

אוף מי זה?

כאילו היא יותר שווה ממני

יאללה מטומטם אחד

מה אני יורדת לרמה הזאת בכלל

לכו שניכם

מפגרים

שונאת את זה שאתה יוצא עם כל החברות שלי

מטומטם!

אני לא מספיקה לך אתה מוכן לקפוץ!

מטומטם!

חושב שאני כלום!

די כבר להשתמש בי כצעצוע!

אני לא הצעצוע שלך

נמאס לי מהטמטום שלך

שירדתי הכי נמוך

אשכרה להתחנן אליו להיפגש איתי

יאלה. ת***** איתה מצידי

אני כועסת על עצמי

ושונאת את עצמי

ומבולבלת

ולבד

ושונאת את כולם

ואותו

ואותו

נעלבתי נפגעתי ואני לא מאמינה לך.