כאילו שלא זורם לה עם עוד חברות וקשה לה בחברה אז את סוג של "גלגל הצלה" בשבילה..

אם כן תנסי לשלב אותה בשבט.. אפילו תתני לה להעביר פעולה פעם אחת עם עוד מישהי שיש להם פוטנציאל לחברות וזה גם יחבר בינם וגם בין הבת לשאר השבט..

תשימי גם לב שבפעולות זה לא משפיע יותר מדי ושבפעולות את נותנת לכולם יחס שווה כי זה יכול לפגוע בשאר החניכות..

ד"א איזה שבט הם?

אני יכולה להגדיר אותה בין הבנות הכי מקובלות בשבט..

אוף עכשיו שאני מסתכלת אז זה נראה כאילו אני עפה על עצמי ברמווות

הם שבט מעוז

אפשר להגיד לה
אני מאד אוהבת אותך ושמחה שאת פתוחה איתי ורוצה ואכפת לך לדעת מה שלומי

אבל להסביר שלא תמיד את יכולה או פנוייה לענות לה
וזה כי יש לך עיסוקים משלך גם.
אז שלא תכעס עלייך כשזה קורה.
ולאט לאט להעמיד גבולות. לא לענות לה מייד, למשל.

ואני בכלל לא מדריך(לא באופן רשמי)-זה נובע בעיקר מהערצה.

פתרון? לא להגיב ולהסתכל על כל דבר. זה לא יגרע ביחס ובדוגמא האישית שלך ולא יזיק.[להסבר למה אזכרי בתגובה]

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....