וכך לחזור לאיזון

בהצלחה!

לנוח יכול להיות עם שכר של לימוד תורה, אם זה על מנת ללמוד תורה.

החפץ חיים היה מצווה את המתמידים הגדולים שלו לנוח, והיה סוגר להם את הגמרא.

רמב"ם שמונה פרקים, פרק חמישי:

"כי הנפש תלאה והמחשבה תטמטם בהתמדת העיון בדברים הקשים, כשם שייעף הגוף בבצעו עבודה מפרכת. ולכשינוח ויינפש, ישוב אותה שעה לשוויו. 
כמו כן צריכה הנפש גם היא למנוחה והתעסק בנחת החושים, כגון ההתבוננות בציורים ובדברים הנאים, עד שתסתלק הלאות ממנה. כמו שאמרו: "כי הוו חלשי רבנן מגירסיהו הוו אמרי מלי דבדיחותא".

וספק הוא, אם באופן זה יהיו אלו "רעות" או מעשי הבל, רצוני לומר: התנועה לפיתוחים ולקישוטים בבניינים ובכלים ובבגדים."

http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/shmona/5-2.htm

גם אם נראה לך שלא יצאת ידי חובה תמשיך כאילו לא קרה כלום, ואל תתייחס למחשבות!

היצר הרע אוהב לשגע אנשים עד שימאס להם מהמצוות..

כשהוא יראה שאתה לא מתייחס זה כבר יעבור לבד.    שוב, זה מניסיון אישי!

אומרים לעניין הזה.

ולהזהר גם לא להחמיר במקומות שלא צריך להחמיר. כדאי להיות קרוב לרב (הכוונה פוסק), כדי להבין איך באמת פוסקים הלכה ולא הורגים את עצמך מרוב החמרות מיותרות (יש החמרות ויש החמרות).

בד"כ הנרווים האלה מתחילים אחרי שלא נחים תקופה ושוחקים את הנפש.

תגיד.

אבל זאת הפרעת חרדה. ממליצה ללכת לטיפול קוגנטיבי התנהגותי אצל מטפל ירא שמיים.

זה יכול להתייחס לOCD, סטרס וכו'.

אבל העצה נכונה.

אולי קצת חרדתיות מעיסוק בצורה לא בריאה בחומרות.

לא חושב שזה קשור לטיפול קוגניטיבי. צריך ללמוד הלכה כמו שצריך בשביל להפטר מזה בד"כ

כהפרעת חרדה.

Compulsive = טורדני (התרגום היותר מילולי לדעתי היה "מציקני", אבל זה לא מתעכל טוב)

שזה לא הפרעת חרדה. מפורשות. כתבתי כבר לעיל.

פעם הגדירו את זה ככה, אבל החכימו ושינו את ההגדרה המטופשת הזאת.

לא קשור לOCD.

שיצא זה לא מוגדר כהפרעת חרדה, משום שחוקרי מוח ראו שכשזה פעיל, אין מעורבות במוח של איזורי מנגנון החרדה ההישרדותי.מה שהם כנראה לא נתנו דעתם זה שחרדה מתמשכת,שיותר מתאים לכנות "דאגה",שונה מחרדה הישרדותית .

 בDSM הקודם כן הוגדר כהפרעת חרדה,ובנוסף, רוב אנשי המקצוע כן ממשיכים ומגדירים את זה כהפרעת חרדה,ואפילו הכדורים שפסיכיאטרים רושמים לזה הם כדורים שעובדים על מצב רוח-כדורים שמשהים במוח סרטונין,כדורים מרגיעים,כך שOCD בהחלט מטופל עדיין כהפרעת חרדה,אליבא דרוב אנשי המקצוע. וייתכן שבDSM הבא יחזירו להגדיר את זה כך.

אצל כל אחד זה מתלבש על עולם התוכן שלו,ולכן אצל דתיים, זה לפעמים מתלבש על "נרווים"-כל מני חרדות סביב עניינים הלכתיים.

טיפול קוגנטיבי הוגדר כטיפול הכי יעיל בהפרעה זאת.

אין קשר כלל ללמידת ההלכה, כי ההלכה היא לא הסיבה, אלא זה מתביית עליה,כמו שאדם עם OCD שחרד מחיידקים לא יעזור לו ללמוד רפואה (להבדיל).

לא הפרעת חרדה ואז אומרת שכולם עדיין משתמשים במושג הזה?

זה לא מעיד על כלום חוץ מחוסר הבנה של אותם הנ"ל.

לא סתם הוחלט לשנות את ההגדרה בDSM, על העתיד נדבר בעתיד.

הסיבה שרושמים במקרים כאלה כדורים נוגדי חרדה היא קו-מורבידיות.

ההבנה שלך בנבכי הנפש נראית לי הפוכה. הOCD לא מתלבש בנרווים, הנרווים מתלבשים בOCD (או הפרעות אחרות).

לגבי "נרווים" בעבודת השם, זה אך ורק קשור ללימוד של התורה כמו שצריך.

שום דבר חוץ מזה.

מאוד רפואי, כלומר ניסיון להפוך את ההגדרות הפסיכולוגיות לכאלו המקבילות לעולם הרפואי. דא -עקא, שהרבה תופעות של הנפש מתפספסות בדרך. אותם אלו שטוענים שלא ניתן להגדיר OCD כהפרעת חרדה, בחלקם מתווכחים בכלל על ההגדרה :"נפש"-מבחינתם אין דבר כזה,אלא מתעקשים להגדיר רק במונחים של תופעות מוחיות, ומה שהם לא מצאו לא תיעוד מוחי בינתיים (בדגש על הבינתיים) מבחינתם לא קיים.

עם כל הכבוד להם, הם מייצגים רק גישה אחת.לעומתם יש הרבה (אם לא הרוב)הסוברים אחרת-לא משום שהם מיושנים, אלא לא מתעלמים מתופעות נפשיות,רק כי לא הצליחו למצוא להם תיעוד. אנשים עם OCD בעצמם מעידים על החרדה בעקבותיה התפתח הOCD -לא כולם,אך בחלקם הגדול. איך ניתן להתווכח איתם על זה? 

"חוסר הבנה",זאת הגדרה יומרנית,כאשר מכוונים אותה לאנשי מקצוע- פסיכיאטרים ופסיכולוגים.הם בוודאי מכירים את הDSM החדש לא פחות ממך וממני

לגבי נרווים-אני לא ממציאה מעצמי-אני באה מהתחום-לא אמרתי שהOCD מתלבש בנרווים, אלא הנרווים הם תופעה וביטוי בOCD /

במקור מתקשר למה שאת טוענת מבחינה קלינית.

אני בספק גדול אם זה באמת OCD.

נראה לי שהמושג של ה"נערווין" הזה לא ברור לך ואת מערבבת אותו עם הפרעות נפשיות.

מהצד התורני, אני אישית חושב (והדברים מקורם בספרי חכמת הנפש היהודיים) שהכוונה היא יותר לחרדתיות (ולא הפרעת חרדה, בד"כ) שנובעת מלמידה לא נכונה של ההלכה.

אנשים מנסים להקפיד בשטויות, ויצר הרע מתלבש בזה. לזה קוראים "לא זכה, נעשית לו סם המוות".

לבין היחס לנערווין.

לגבי הדיון הפסיכולוגי הגדרתי, שלא רלוונטי בכלל לעניין, כבר דנו בזה.

לגבי העניין התורני, אני סובר שהנרווים האלה הם סוג של חרדה (לא הפרעת חרדה).

זה לא מחייב OCD, ודאי שזה יכול להיות קשור.

אך ורק ידיעת ההלכה מרגיעה, כי אדם שממציא לעצמו חומרות ומתיש לעצמו את הנפש עושה את זה בגלל שהוא לא מבין את ההלכה וממציא לעצמו חומרות.

אם, ואך ורק אם, זה כבר הפרעת חרדה (קלינית), או באמת OCD ושותפיהם, צריך ללכת לאיש מקצוע (ולאו דווקא פסיכולוג או פסיכיאטר, אבל כמובן שלהזהר משרלטנים גם בין הנ"ל).

אתן שתיכן (ואולי ארבעתכן) עשיתן את הקפיצה הממש, אבל ממש, לא מתבקשת והמוגזמת להניח שפותח/ת השרשור סובל מאיזו צורה של טקסיות, כשהוא לא כתב על זה שום דבר. זה חוסר אחריות.

אנחנו מדברים פה על פותח השרשור שאנשים ישר ירו עליו אבחונים פסיכיאטריים, כשהוא כותב במפורש שהוא בלחץ.

אתן מבינות את חוסר האחריות הזה?

הבן אדם בלחץ אז אתן אומרות לו "יכול להיות שיש לך בעיות נפשיות"???

@הדסדס זה נכון גם לגביך.

זה לא משנה מה קבעת או לא, לא מוסיפים לחץ לבלון שעומד להתפוצץ

קשה מאד להתייחס לדברים הנכונים שאתה אומר, כשאתה נותן למתדיין מולך הרגשה כ"כ לא נעימה. 

אתה צודק מאד בעניין ה-OCD. יכול להיות ששווה לדבר על זה בזהירות יתר כשמדובר בפורום אינטרנטי, וכן לא להסתמך על מילה אחת של כותב ההודעה המקורית.

אבל עם כל הכבוד, אתה פתחת בוויכוח אינטלקטואלי (שלא לומר- וויקיפדי משהו) עם נשים שמבינות לפחות כמוך, וכשהן ענו לך תשובות ענייניות, ישר קפצת להגיד ש"כבר דנו בזה" (רק לא טרחת לענות לטענותיהן או לסגור את הדיון בכבוד), ויצאת עליהן עם מלא סימני פיסוק.

אז אנא, קצת אחריות לא הרגה אף אחד; אם יש לך הערות נכונות, אל תתנשא. ככה לא יקשיבו להן, והן יתפספסו (וכמו שאמרתי, בגרעין ההודעה שלך עמדה טענה מאד נכונה וחשובה).

"אין לך שום דבר" כשאין לך הכשרה או ניסיון בתחום.

ממילא הפסקנות ש"רוב אנשי המקצוע כנראה מיושנים", "לא קשור לטיפול קוגניטיבי", "הסיבה שרושמים במקרים כאלה כדורים נוגדי חרדה היא קו-מורבידיות" הן יומרה אחת גדולה. אני מתלבט כמה נחרץ היית בפורום פסיכיאטרי. אתה משתמש לכל הפחות באותה שיטה שאתה יוצא חוצץ נגדה.

והאמירה "ללמוד הלכה כמו שצריך" היא זלזול עמוק במצב נפשי מסובך של הרבה בני-אדם.

לו ?אם תסתכל בתחילת השרשור, תראה ששאלתי אותו -כולל סימן שאלה .

מתי זה מתעורר בעיקר?

במה זה מתבטא?

כמו שאמרו לפניי, חוץ מהעצה הראשית לפנות לגורם מקצועי (לא בושה בכלל), יתר תשומת לב לדברים שמעוררים את הבעיה יכולה להחמיר את המצב. לכן לך לטייל, תעשה משהו מעניין, קנה ספר חדש, צא לריצה, תצייר, תנגן, מה שמרגיע אותך. יש בתורה ממד של עמידה ברף מעשי ומוסרי מסוים, לפעמים הוא קשה להשגה וצריך ליצור איזו פינה נייטרלית, שאתה לא מחויב בו לגדר מסוים. אל תקפיד מדי על ההשלכות ותתרכז בהווה. יכול להיות שזו תקופה לחוצה חולפת.

ראיתי דברים שהרב בעל 'קהילות יעקב' כתב על זה, בעז"ה אחפש ואעתיק.

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

לא הלכתי אגב

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

איזה עבודה עם נוער יש שהשיא שלה בלילה?

(שמחתי לראות אותך)

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

מהשנה של הבחירות הקודמות

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

פורום דתי.

זה הכי מקורי שעלה לי

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

זה הנושא

אבל בגילי זה באמת אחרת

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡