כל פריקת עול שמובעת גם בדרך עקיפה היא בעייתי ומשפיעה.

מה ההבדל בין טיול ליום חול?

הלכה זו הלכה, והיא לא משתנה כשיש טיול.

ולכן, אדם שבאמת חפץ לקיימה- יקפיד עליה וישמור אותה בכל עת.

כי החזיר בתורה הוא לא החזיר של היום.

ואין לי זמן לפרט כרגע

אבל אין מה להשוות בין מכנסיים (שאמנם, אין לי מושג איך היו נראים אז, אבל ודאי שלא כמו המכנסיים בימנו)

לבין חזיר

לדעתי, זה בסדר להחמיר כשנוח, אבל בטיולים זה יותר קשה אז מקלים.

אבל אם זה משהו שזה לגמרי אסור- זה גרוע.

(אני אתן דוגמא להסביר את ההתחלה... אני נגיד ברגיל הולכת עם חצאיות מקסי, אבל בטיולים לפעמים אני הולכת עם 3\4.. )

אז מותר לי להחמיר ביום יום וללכת עם מקסי.

אבל בטיולים לחזור למה שאני רגילה.. הובנתי?

אין לי כח להסביר עכשיו מה התכוונתי.. אולי יותר מאוחר.

אם זה דבר שבעיניך ובעיני ההלכה הוא אסור- אז הוא אסור גם בטיול.

אם זה דבר שהוא בסדר בעינייך ובעיני ההלכה, ואת רוצה להחמיר בו(לדוגמא בעיניך ובעיני ההלכה זה בסדר חצאית 3\4, אז אפשר ביום יום להחמיר) אבל בטיול לא חייבים להחמיר.

אלא אם כן זה קיבלתי על עצמי, ואז יש בזה עניין של נדר.

תלבשי חצאית גם בטיול ואם את חושבת שאפשר מכנסיים אז תלבשי אותם גם ביומיום                                           לא מבין איפה ההתלבטות.                

זה פשוט חוסר צניעות. והלכות צניעות והמוסר שלהם תקף בטיול כמו בכל מקום.

מה שנכון זה שיש דברים שהם לא הלכה אלא הנהגה ראויה, ובהם אפשר להקל במקרים מיוחדים.

חופש נעים.

זה דבר שמצוי במחלוקת הפוסקים ( לא לכסות כלל את השוק = מתחת לברך) .

וכמו בכל חומרה צריך לשקול מתי להחמיר ומתי לא. זה הגיוני בהחלט להקל בנסיבות מסויימות, ובנסיבות אחרות לא. 

מי שקיבל על עצמו להחמיר ומתחרט (או נהג 3 פעמים - מתוך כוונה להחמיר תמיד) צריך התרת נדרים אם לא אמר בלי נדר, ויש דברים שלא צריך התרה כלל.

היא דיברה על מכנסיים.

אמנם גם בזה שמעתי שיש מקלים, אבל הם במיעוט קטן מאד, ובדברים שהם דעת יחיד עדיף שלא להקל אם לא שזה הרב שלך. כי אי אפשר לחפש כל קולא שכתב איזשהו רב אי פעם ולהשתמש בה כשלא כ"כ נח לך.

בשעת דחק גדולה יכול להיות שיהיה אפשר להקל גם על סמך דעת יחיד, אבל לא נראה לי שטיול יכנס בגדר של שעת דחק גדולה.

וכמובן שגם לדעת המתירים- זה גם תלוי באילו מכנסיים מדובר, יש מכנסיים צנועות ויש מכנסיים שלא נראה לי יש מי שיתיר, ואפילו אם הלכתית יש מי שיתיר, מוסרית זה בעייתי מאד.

בכל מקרה יש כאן בעיקר שאלה הלכתית, וגם שאלה כמה האדם מוכן להשקיע בשביל לשמור על הדברים שחשובים לו גם כשקשה. (למשל- אני הייתי חולה מאד השבוע, ובכל זאת השתתפתי בתפילות במנין חוץ מאחת שהיתה לי סיבה מיוחדת. ובטיולים אני הולך עם ציצית צמר כרגיל. וגם עם מכנסים ארוכות.)

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!