היה יום אוהלים, בנות הביאו סדינים ואדווה הביאה אוהל. בגלל החום אמרנו שבונים את האוהל בכיתה. בלאגןבלאגןבלאגן. נצח בלאגן.

לאדווה הרשינו לבנות בחוץ ועוד כמה הצטרפו אליה.

אחכ ביקשנו מהבעל של הרכזת שיתלה לנו והוא תלה.

אחכ שיחקנו כזה שמעבירים מכוס לכוס ובסוף לדלי נקי של פח.

מריבותמריבותמריבות בכיבכיבכי.

ואז עם המים האלו תכננו לשטוף איתן את הכיתה.

לא היו מספיק מים בדלי אז המדשית ביקשה משתי בנות ללכת להוסיף קצת מי לדלי, והן מילאו עד הסוף!!!!!!! מה לעזאזל.

והפילו על הרגל של רחל. ואז רחל בכתה. ה' ישמור, היא כל היום מוצאת למה לבכות.

ואז בכי על המגבים.

ורעשששש.

וההיאקיבלה יותר מיץ ממני וזאתי יותר ממנה.

בעעעע.

תקציר^

וגם כבר נשאר לך רק חודש פחות שלושה ימים!

היום הזה הולך ומדרדר מרגע לרגע

עכשיו גיליתי שקיבלו אותי לכפר פינס. הייתה לי הבטחה מהפיקוח של משרד החינוך שאם אני לא מתקבלת לשם מכניסים אותי לאן שאני רוצה. אני שונאת את המקום הזה.

כי בעולם המעוות שלנו אולפנות וישיבות ובתי ספר בכללי נמדדים לפי ממוצע בגרויות, לא לפי כמה הם קיבלו, את מי הם קיבלו, היחס לתלמידים... זה- את מי זה מעניין? העיקר בגרות טובה. תביאו ציונים. מגעילים.

המ. היית יכולה להישאר ולסבול.

(הממ אז אותו מצב.)

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.