הייי אני חדשה בפורום הזה.. תציגו ת'צמכם יפה.. =]
אני בת 14 בכתה ח' גרה בבקעת הירדן....
אצלנו זה סניף מעורב בני עקיבא.. איך אצלכם??
יאללה דברווו!! תגיבוו אנשיםם!!! ...
ביושש
עד שהשלב הזה של להפריד מגיע,(שזה לוקח אצל כל שבט מלא זמן)אז אותו שבט כבר יוצא ואז באים אחרים..ואם זה לא יהיה מעורב-הם לא יבואו.ואני לא מדברת רק על סניפי פיתוח..!ברור שמקומות שהחבר'ה שם הם לא כאלה שייעלמו בשניה אז חייבים להפריד..אבל הרבה(אם לא הרוב)מהסניפים לא יכולים פשוט לא יכולים להפריד.זאת המציאות היום לצערינו אבל במקום לצאת נגד זה אפשר לשנות בזה דברים.לא ובטוח.
אגב,אני מסכימה עם העניין של הצוות מעורב.אם הייתה לי אפשרות הייתי מדריכה בצוות נפרד.
ערב טוב
קודם כל.. אנחנו דתיים אבל לא דוסים או משו..
דבר ראשון- אם זה לא מעורב זה יויצור מצב של 2 בנים בצד אחד ו-2 בנות בצד השני..
השבטים כרגע גם מעורבים וגם 2 גילאים ובכל זאת הממוצע הוא 11 חניכים לשבט (וכמובן לא כולם מגיעים מידי פעם)
דבר שני- בנים-בנות זה דבר שכל כך רגיל אצלינו שזה יהיה רק מוזר עם נפריד..
אני חייבת לצייון שיש עוד פעילות במושב שהיא נפרדת.. אבל זה לא תחליף לבני עקיבא
לדעתי סניף נפרד/מעורב הוא ממש קשור לאיפה שנמצאים..
וזהו =)
כי היא החשיבה דוסים יענו פאנטים!! ששמים גדרות להכול ומפחדים מהצל של עצמם!
ודתיים זה יותר נורמטיבי וקליל
עם כל הכבוד,עניין ההפרדה אמור להיות בכל מקום.
זה הלכה.וזה שמי הולך לפי ההלכה הפשוטה לא הופך אותו ל"פנאט,ששם גדרות להכל ומפחדים מהצל של עצמם"
דתיים יותר נורמטיבים וקלילים-אלה שמתירים מה שלא בסגנון שלהם?
ככה הפרדה זה דבר חשוב!! אבל לבוא ולהוסיף על ההלכה ועל חכמים שזה הגזמה!
ולעבור ליד בת שאתה מכיר ולא להגיד שלום זה הגזמה!קליל זה דלעת להשים את הגבול אבל שיהיה גבול יחסי ארוך ולא מפחד
כי תאכלס תראי את החברה החרדית בסדר שלא מרשה פלאפונים לא כשרים ומחשבים וכו' למה הם שמים את כל הגדרות האלה מסביבם ומרחיקים את עצמם מכל אוכלוסיה אחרת??כי הם מפחדים להטמע ושיכנס אליםה דברים פשוט מפחדים!
הדר תפסיקי לחוש מעצמך שאת תמיד צודקת לפעמים מותר לטעות ועוד בכלל מעלה גדולה להודות שטעית!
לנוער יש הרבה בעיות.....זה מתחיל בדברים כ"כ קטנים..
זה מזה לא מה שאתם חושבים... אנחנו יותר ממאה משפחות בישוב ואנחנו יכולים להפריד ולשמור על מספר חניכים מכובד רק שאנחנו לא רוצים. זה ישוב דתי ולא מסורתי או חפיפניק- ממש לאא!!
וזה הדרך חיים של הישוב שלנו- מעורבת.
רק שתדעו שבניגוד להרבה ישובים נפרדים לגמרי, אין אצלנו כמעט חברים וענינים של בנים ובנות בישוב...
נפגשים ביחד ומדברים לא יותר מזה. לדעתי אם מפרידים את הסניף זה גורם להרבה יותר התרגשות שאת רואה ב-נ-י-ם.. "וואו"
לדעתי זה אחלה סניף כמו שלנו... =]
טוב... רציתי להגיב לכמה..
m.f - אין דבר כזה "מעורב זה הכרחי"! ממש לו כל אחד אחראי על עצמו..
טוב.. אני יודעת שבמושב קטן קשה לשמור על זה
אבל- כמו שיש פעילות אצליכם שהיא נפרדת- זה אומר שזה אפשרי!
מיסטר דום- ממש אבל ממש לא אהבתי מה שכתבת-- כאילו
אתה מציג תדברים כאילו להיות "דתי- חפיפניק" זה האידיאל- אז זהו שלא!
דוסים לא מפחדים מהצל של עצמם..!!!
כן כן.. גם אם הייתי מדריכה בתנועה נפרדת (...) זה ממש לא אומר
שאני פאנטית או משו-- אוקי.. זה אומר שאני גאה בדת שלי!!!
רחובות..- מסכימה.. כל הקטע של "נוער בסיכון" זה ממש מתחיל בדברים הקטנים
מתנחלתת- חח.. ש ל ו ם!!! תכירי ככה זה הפורום הזה..
רק תתחילי להעלות נושא.. יתחילו לדבר.. אין פה חסך של מילים!!!
אוקי--- אני לא מסכימה איתך.. גם כשהסניף נפרד זה לא גורם לבנות להיות בוואו.. כמו שאת אומרת..
מניסיון- הדרכתי 'באריאל'.. ועכשיו ב'סניף פיתוח'-- וזה ממש לא ככה!!!!!!!
זהו-- בהצלחות לכולם
אני חושבת שהעניין של ה"וואו" כשרואים בן, יקרה רק אם רוצים שהוא יקרה. ורק אם באמת שמים דגש על זה. יכול להיות שבחברה מעורבת זה באמת לא כזה משנה וכולם חברים של כולם וכו'. אבל זה בהחלט לא האידיאל.
הסיבה שבגללה התירו סניף מעורב היה, בגלל שהשני אופציות היו או סניף מעורב או התבוללות. אז כן, יכול להיות שבימינו יש נוער שבסיכון להתחלן ועל כן יכול להיות שאיכשהו ימצאו לזה היתר. מה שכן, אני לא חושבת למשל שהיישוב שלי בשום סכנה, אני חושבת שסניף נפרד זה כן האידיאל, ישנם המון חטאים ודברים שאינם רצויים שקורים בסניף מעורב, כמובן שזה לכאן ולכאן, אבל ביישוב שלי אני ממש נגד העובדה שאנחנו מעורבים. בדיוק כמו שישה''ז אמרה- יש מקומות שלא צריכים את זה, אבל איכשהו זה נכנס לנו שזה כן בסדר סניף מעורב...
זה שאלה נורא קשה, האם צריך להפגיש את הנוער בדברים מסויימים כדי שהוא יהיה מודע ולא ירצה להתקרב- אבל אז יהיו כאלה שיתקרבו. ומצד שני האם להתעלם מהמן השני- ובסופו של דבר יקרו דברים יותר גרועים כי החיפוש יהיה יותר מעמיק, ותהייה יותר תאווה כי זה נושא לא מוכר וגם אסור (!) לי אישית אין על זה תשובה, כל מקרה לגופו. אבל כן צריך לעשות החלטה ולפעול לפיה. היישוב שלנו בחר מעורב, אני שמחה שזה ככה? לא! אני כנראה ילך להדריך בסניף אריאל הפיצי שהוקם לפני כמה שנים. שם אני יוכל להיות אני, ושם הם מקיימים אידיאל חשוב לדעתי.
דוסי זה ממש לא מילה רעה, זה הכי טוב. זה שוס להיות דוס. אנחנו צריכים תתמיד לשאוף קדימה, וסניף מעורב זה אחד הדברים שכביכול יותר פשוטים, סך הכל פחות בנים ובנות יחד. לא נורא! העולם לא ייחרב.
הקיצר של הקיצורים, בהצלחה בפורום, תהני ותתמכרי
אני חושבת שהעניין של ה"וואו" כשרואים בן, יקרה רק אם רוצים שהוא יקרה. ורק אם באמת שמים דגש על זה. יכול להיות שבחברה מעורבת זה באמת לא כזה משנה וכולם חברים של כולם וכו'. אבל זה בהחלט לא האידיאל.
הסיבה שבגללה התירו סניף מעורב היה, בגלל שהשני אופציות היו או סניף מעורב או התבוללות. אז כן, יכול להיות שבימינו יש נוער שבסיכון להתחלן ועל כן יכול להיות שאיכשהו ימצאו לזה היתר. מה שכן, אני לא חושבת למשל שהיישוב שלי בשום סכנה, אני חושבת שסניף נפרד זה כן האידיאל, ישנם המון חטאים ודברים שאינם רצויים שקורים בסניף מעורב, כמובן שזה לכאן ולכאן, אבל ביישוב שלי אני ממש נגד העובדה שאנחנו מעורבים. בדיוק כמו שישה''ז אמרה- יש מקומות שלא צריכים את זה, אבל איכשהו זה נכנס לנו שזה כן בסדר סניף מעורב...
זה שאלה נורא קשה, האם צריך להפגיש את הנוער בדברים מסויימים כדי שהוא יהיה מודע ולא ירצה להתקרב- אבל אז יהיו כאלה שיתקרבו. ומצד שני האם להתעלם מהמן השני- ובסופו של דבר יקרו דברים יותר גרועים כי החיפוש יהיה יותר מעמיק, ותהייה יותר תאווה כי זה נושא לא מוכר וגם אסור (!) לי אישית אין על זה תשובה, כל מקרה לגופו. אבל כן צריך לעשות החלטה ולפעול לפיה. היישוב שלנו בחר מעורב, אני שמחה שזה ככה? לא! אני כנראה ילך להדריך בסניף אריאל הפיצי שהוקם לפני כמה שנים. שם אני יוכל להיות אני, ושם הם מקיימים אידיאל חשוב לדעתי.
דוסי זה ממש לא מילה רעה, זה הכי טוב. זה שוס להיות דוס. אנחנו צריכים תתמיד לשאוף קדימה, וסניף מעורב זה אחד הדברים שכביכול יותר פשוטים, סך הכל פחות בנים ובנות יחד. לא נורא! העולם לא ייחרב.
הקיצר של הקיצורים, בהצלחה בפורום, תהני ותתמכרי
בת כמה את? איזה כיתה?
או לפחות תני טווח כלשהו.
בס"ד
"נפגשים ביחד ומדברים לא יותר מזה."[מתנחלתת]
זה בפני עצמו זו בעיה.
בס"ד
השאלה היא לא, מה אצלכם?, השאלה היא בגדול 'האם את/ה חושב שצריך שיהיה נפרד או לא?'..
השאלה היא את/ה חושב/ת שהסניף צריך להיות נפרד או מעורב, זתומרת למה אנו שואפים, האם מלכתחילה או אפילו שואפים שיהיה מעורב בדוקא או ההפך?
זה שמסיבה מסוימת הסניף לא נפרד לא אומר שזה התכלית..
שהאידאל היה תורה ועבודה! והיו שואלים על התנדבויות שיעורים ופעולות שעושים בסניף ולא אם הוא נפרד או מעורב....
חבר'ה! צאו מהסרט! מעורב/נפרד זה לא המטרה והאידאל של התנועה! זאת רק הדרך....
כמה פעלויות כבר יש שהמטרה שלהם היא לא חינוכית?
עבודה כבר אין כל מה שנשאר לבני עקיבא זה לנסות לחנך ולהכין לעבודה.
נראה לי שיש. אבל היא חלק מהחינוך.
אני חושבת שבנ"ע מיצתה את עצמה יפה מאוד - חוץ מהעניין של חינוך, שהוא לא מתאים לכולם - אלא יותר ל'מתחזקים'.
לא צריך לבכות שכיום בנ"ע כבר לא אידיאליסטית כמו פעם - כי חלק מבנ"ע אלו גם ישיבות תיכוניות, ישיבות גבוהות, אולפנות ושאר מוסדות אידיאליסטים שגורמים לנוער לפעול. הם עושים את ה'עבודה' (וה'תורה') של בני עקיבא, בני עקיבא עושה את החינוך הבסיסי לתורה.
בב"ח לתו"ע (אין מתאים מזה).
למה כ"כ משעמם פה?????
או לשטו"ל
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"
הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.