הַיְנוּ
כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
אֲזַי עַל פִּי רֹב
בָּאִים עָלָיו דִּינִים וְיִסּוּרִים וּמְנִיעוֹת רַבּוֹת וַעֲצוּמוֹת, וְנִדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ מְרַחֲקִים אוֹתוֹ,
אֲבָל כָּל זֶה לְטוֹבָה בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת
, וְצָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק וּלְהִתְגַּבֵּר
וּלְהִתְאַמֵּץ וְלַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן הַזֶּה
שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק חַס וְשָׁלוֹם
עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהַהִתְרַחֲקוּת,
וְאַל יִטְעֶה בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁמַּרְחִיקִין אוֹתוֹ חַס וְשָׁלוֹם,
רַק יֵדַע וְיַאֲמִין -
שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו הַכֹּל לְטוֹבָתוֹ,
כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר
לְהִתְקָרֵב יוֹתֵר,
כִּי הַהִתְרַחֲקוּת הִיא רַק בִּשְׁבִיל הַהִתְקָרְבוּת.
(משיבת נפש כ' - ע"פ ליקוטי מוהר"ן)



ברור שבכך יש איסור חמור