בואו נשנא:
את העולם
את היקום
את האנשים
ואת עצמי
בואו נברח:
מעבודה
מהבנה
מאנשים
ממילים
בואו נתכחש:
למה שאני אוהבת
ושונאת
וחומדת
וכוספת
ולעצמי
בואו נמות:
את כל החלקים הרעים
את התאוות
את הרצונות
ואת עצמי
בואו לא נאהב יותר
ולא נשנא
ולא נהנה
ולא נתאכזב
ולא נאכל
ולא נלך לישון
בואו נפסיק עם זה ודי
מוקדש ל@נקודונת.
אני מקווה שזה יעבור יותר מהר ממה שאני חושבת
וגם את , זה יעבור אם נתנגד לעצבות הזאת, זה בא מהסטן
אם זה היה לך למצע היית בכנסת הרוב.
תודה על האמת.
השר לענייני צעירים מזדקנים(חשבתי שאם כבר קואלציה לתפוס תיק)
כול האנשים מזדקנים,
אך המיואשים, הצעירים המיואשים
בזיקנה שמחים
ואותה עליהם מקפיצים
ולסופה מייחלים
אז גם להם מגיע שר שיקדם תעיניינים
שהעצבות הציבורים יופעל גם בשבת
שאף אחד לא יפגע בכותל הדמעות
ושיצא בפרוקט, קבר למשתקן, במיוחד לזוגות צעירים, שיוכלו להתחיל בביטחון כלכלי את החיים
מי מאחל שבת שלום בחמישי בבוקר
בצהרים
מה יהיה
עד כדי כך כל הבטחון העודף הזה מקיף אתכם?
לאן יש לרוץ
למה לא היום
מה שבטח יבוא
כבר מחר
זה כנראה אנשים שמאחלים את זה
יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום
כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב
אפשר למשוך את שבת גם לראשון
להאריך את הסוף
שעון קיץ
מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום
גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה
לחזור מאובק הביתה בשקיעה
דמדומים
האישה מחכה לו
מכינה לו משהו לאכול
הוא נוהם משהו לא ברור
מעשן קצת
נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה
מסוכנת
מכרות היהלומים במיר
זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו
מי שמתקרב מציץ ונפגע
חושך סיבירי קפוא במינוס 40
עולמות האסוציאציה כאן מרתקים
הייתי מגלה את העולם הזה
עולם חדש
עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה
גילוי
לצעוד עליו יחף
לעבור בתוכו
לחקור ולחשוף הכל
לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל
לטעום את מה שיש להציע
זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר
87%
In two days
And I'll probably finish it today
.This is fucked up
What the fuck is wrong with me
I hate myself about it
I feel like I'm doing something forbidden
But it's not
Why am I so hard on myself about it
I hate how much I enjoy it
I feel like shit
I want to run away to the beach
I want to sleep forever
I don't know
.Fuck
חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה
חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.
החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים
בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר
אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי
כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות
נאכל ביצים ובשר כל היום
נזיז ברזלים
נשמע מוזיקה
נישן נורמלי
האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע
עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול
צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת
פחח
את מי אתם מחפשים
במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא
מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת
מה רואים מה קוראים מה שומעים
מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט
למי אכפת
היעשה מה שהינך
אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח
חודש אייר
סוף אפריל
מזל שור שחורש ביסוד האדמה
מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר
לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול
אייר זה אור זה זיו
אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור
זה סתם בלי קשר
וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר
עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה
"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"
מי כותב ככה?
או במילים אחרות
"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"
יש בי את הפחד לפעמים
שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה
אני אפילו יודעת בעצם
אחרי 6 חודש אינטנסיביים
שכרגע זה חצה קצת את האהבה
כרגע זו הקרבה.
אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם
אבל מצד שני
לפעמים כשאתה אוהב מישהו
צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית
וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת
כמו מדינה,וצבא
לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה
קומי אהובתי
קומי
יש לך עוד לחיות
את עוד תהיי
ותחיי
יהיה לך טוב
כל כך טוב
🤍
את תהיי
אני מבטיחה לך
את תהיי ויהיה לך
יהיה לך הכל
את תהיי הכל
את כבר הכל
את עולם
עולם שלם ונסתר
אל תתני לו לרסק אותך
יש לך עוד חיים לחיות
קומי אהובה
כי בא אורך
קומי לזרוח
🤍
אמן
מפנה לילות מכלה בקרים
וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא
אין בית שאין בו מת
וחסרה חמלה
אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל
אין סבלנות באוויר
משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה
יכולה הייתי נעקדת במקומו
סדק
סדק אחד בכל יום
אין מה למהר
זה בסוף יגיע להכל
יתפרץ כמו סכר
על אדמה רעה ויבשה
הזמן לא מרפא דבר
רק מפיל אותך על חרבו
העבר מגיע כמו חסד
זכרונות מנחמים מעט
עצוב כשלא נשאר מי למות למענו
או
לחיות בשבילו
