זה ממש מבאסס

שלום, אנסה להציע משהוא מקוטן מדרגתי
דבר ראשון, מסכת ברכות אומרת, כל העושה עברה ומתבייש בה נמחלין לו כל עוונותיו. 
וצריך להבין שהעולם הפנימי והרצון והכוונה של אדם זה דבר עצום. 
אז עצם זה שיש בידיך כוונה למחילה, חרטה ותשובה זה דבר גדול מאוד, יש לך לב בשר. 
אנו אומרים 3 פעמים ביום לפחות מזמור אשרי יושבי ביתך מזמור עצום עד שאומרים עליו חז"ל 
כל אומר מזמור זה כל יום שלוש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא. 
ואיזה חלק צריך ממש לכוונן בו -? פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ! 
משביע לחם לא נאמר --- משביע רצון . 
רצונות טובים זה ברכה עצומה. 
עכשיו , איך מיישמים? אך מביעים רצונות למימוש? 
טוב, זה תלוי איזה רצון. אבל נגיד משהוא כללי ואז משהוא לעניין הנידון. 
כללי, אם אני אדם רציני והרצון שלי חזק אז זה יתבטא חיצונית. 
מה זה אומר? שאת הניצוץ הזה של הרצון צריך להגדיל ולהגדיל עד שזה מתפוצץ מאיתנו החוצה. 
איך?  איך מגדילים רצונות שבלב? ע"י עבודת הלב , תפילה. 
אפשר לייחד תפילה על זה או לרכז על זה תפילה בתוך הברכות של תפילת ה  18 , כך חז"ל ממליצים. 
עכשיו משהוא קטן לעניין הנידון, למה קשה לי להגיד סליחה? ועוד למה קשה לי להגיד תודה אמיתית? 
בעיני יש כמה סיבות, נראה שהיום קשה לנו לפתח שיח אמיתי, כזה מלב אל לב, או יותר נכון, קל לנו לברוח מזה. 
לפעמים במקום להתקשר לחבר, להגיד לו " שמע אחי, אז שהיינו שם ופה וזה ... נראה לי שאמרתי משהוא לא קשור ואני רוצה להתנצל ..." אז במקרה הטוב נשלח הודעה ... חבל , זה פספוס . במקרה הרע ניתן לזמן לחלוף..
עוד דבר שמקשה עלינו זה, מידות לא מכוונות. לפעמים הגאווה שלנו עוצרת אותנו. אנו מנסים לשדר כל הזמן שהכל טוב, הכל סבבה . וקשה להודות בטעויות .. צריך ממש לנקות את עצמנו מזה .. אנחנו עושים טעויות וכל אחד עושה קצת טעויות , 
אדם לא נברא כדי שלא יחטא, אלא שכאשר יחטא, ישוב . מרן הרב קוק . 
תשובה זה עניין תמידי לכתחילי לגמרי. זה לא רק דבק להדביק חרסינות שבורות שנפלו בטעות. זאת תנועת נפש שברצונה לשוב אל השם, אל מקור הכל וממליא אם יצרנו בפועלינו מחסור מסויים יש רגש ופועל למלא את זה ולשוב לנועם השם . 
בהצלחה רבה רבה רבה 
צריך להרבות באהבה כמה שיותר וזה חייב להתחיל בתוך המעגלים  הקרובים כי אם לא זה לא לגמרי אמיתי ... 
נפגש בחצר כולךנו בחצר בית המקדש במהרה בע"ה !! 

אולי אפשר ללמוד את מידת ה זהירות במסילת ישרים 
שם הרמח"ל מלמדנו על הדרך של עצתיך . 
לעשות התבוננות על מקרים שהיו, לתחקר אותם ולתכנן להם תחבולות כאשר מרגישים שמקרים דומים כאלו מגיעים ... 
בהצלחה ! 

ללמוד את החשיבות של העניין,

וזה בכל דבר- ככל שיותר מובן לך הסיבה והחשיבות אתה תשתדל יותר.

שנצליח(:

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....