תפתח חלון נשמת אפי
תן לרוח להכנס
שיתערב החוץ בבפנים
תפתח חלון מבלי להרגיש
הנשימה קצת נהיית כבדה.

תפתח חלון או דלת
שהמוגן לא יחנוק ולא יהרוס
כדי שאדמיין את עצמי
בכל צורה שרק ארצה

תפתח חלון אהוב ליבי
כי אני זו שחצי מגופי
היה בחוץ בילדותי
תפתח חלון אהוב ליבי
בוא חבק אותי כמו תמיד

תפתח חלון נשמת חיי
כי אני הרי פוחדת, פוחדת בעצמי
מהחלון, מהרוח, מהריחות שהם
נושאים בחיקם


פעם כשהמכונית דהרה
הרוח שיחקה בפני ובליבי
עד שהנשימה כמעט נעתקה ממני
ופרחה וברחה


ובוא חבק אותי
כמו תמיד
כדי שאנשום את החוץ
ואחבק את הבפנים
ואתבלבל
אבל בין זרועותיך





/>יואו. תפתח.
שיר שלמות.
מדרג: 10.
(כפיים, כפיים. כן. אהבתי אותו.
למה?
גם עם קצב,
גם מילים יפות,
גם ריטה |מעריץ|)

מי נהר זורמים
הבט
אלו הם ימי חייך
הם מימי חייך
נשטפים בזרם
שמתחיל עם גשם ראשון

מי נהר זורמים
הבט
אלו הם פלגי המים
שיגיעו אל מדבר גווע
עם השקט שיבוא

גם אם אשתה את כל הים
הוא לא ירווה את צימאוני
לעוד יום קרוב אליך
לעוד יום בזרועותיך

גם אם אשב מתחת שמש
לא ישרפו אותי קרניה
כמו לבי נשרף בלהבות אהבתך



מימי חייך נשטפים בזרם.
מדרג: 10. שיר צלול ומרגיע.

וגם מעלה מחשבות. שזה מדהים.

תחרות כלבים
רצים במעגל
עיניים רעבות
דיבור מרומז

בנעלים היפות
אני רץ יחף
חלומות עמוקים
אני מגיע ראשון

נוסע במונית, לא זוכר את הכתובת
כל כך הרבה זמן בחושך
הייאוש, הבשר, הגאווה
אויבים גדולים שאני טיפחתי
להדליק את השמש
בצחוק ובכי ובמנגינה
אני כבר מגיע, אני כבר נמצא

המעקה רטוב
המדרגות גבוהות
לחישות שקטות
על הצוואר

שומע חצוצרות
בלילה במיטה
מכוון את התנועה
בלי לדעת לאן



נוסע במונית לא זוכר את הכתובת.
בנעליים היפות אני רץ יחף.

גם אני |לוחש|
מדרג: 10.
אביתר. איך לא.

/>
אם כבר אז ליפול חזק אחרי שניסית
ואם כבר אז לדעת שנתת הכול
אם כבר לא לדעת, להמשיך ולשאול

אם כבר אז בכל הכוח מול העולם הזה
אם כבר בדרכים שרק אתה תנתב
כי בשבילים האלה יחכו התשובות

אל תשכח, הכול זה כמו גלגל מסתובב
על כל אחד שעולה יש אחד שיורד
לא להביט אחור, ללכת לא לעצור
אולי תפגוש אחת, תרצה לתת לה הכול
תמצא אצלה תשובות, תדע את כל הסודות
וכשתלכו ביחד אז הזמן יעצור

אם כבר לעזוב אז להשאיר את זה מאחור
ולדעת שתשוב הכול ישתנה
ועכשיו זה הזמן אז אתה כבר לא מחכה

אם כבר אז בכל הכוח מול העולם הזה
אם כבר אז לדעת שנתת הכול
אם כבר לא לדעת, להמשיך ולשאול



ולדעת שתשוב הכל ישתנה.

יש לו קול כזה.
ומילים כאלה.
ומנגינה כזאת.
10.

כאן היה מכחול ואנו שניים
מציירים ציור בתוך צבעים, שלא יוכלו לדהות
כאן היתה טירה ונהר זורם בלי מים
עברתי רק כדי לראות

הטירה עמדה בראש הגבע
בתוכה נפלו הרבה מילים, שאיש עוד לא אמר
הפרחים שרקו מין מזמור מחמיא לטבע
היום הוא שיר מאוד מוכר

לא, אין טירה אל תביט עליה, היא איננה
אין מה לרוץ ככה, אין יותר שמיים
הגבירה כבר מתה
אין נהר בלי מים
עברתי רק כדי לראות

הקירות סדוקים, הכל קפא
ואתה יושב בראש זקוף וכבר מוכן לשלוט
קח את שתי ידי וראה בשתי עינייך
היום הכל בוער פחות



אין מה לרוץ ככה, אין יותר שמיים.
וואה.
שיר נפלא במוזריותו.

כאן היה מכחול ואני שניים..

10.

אנשי הגשם מתכווצים במעיליהם
הם כבר למדו איך להצניע את עצמם
טיפות גדולות זולגות מכחול לילותיהם
טיפות גדולות זולגות על עלבונם.

את מרוחקת ואינך רואה אותם
הם מקבצים את חיוכייך בגניבה
ומבטך עוד לא פגש במבטם
עוד לא אמרת להם מילה טובה.

אם אהובייך יפקירוך
אם תחניק אותך בגידה
אם לשלום כבר איש אותך לא יברך -
אנשי הגשם יכתירוך
למלכתם היחידה
ויחלקו איתך את לחם צערך.

עודך חוגגת ואינך זקוקה להם
אנשי הגשם מביטים בך בחמלה
לו רק יכלו היו נותנים את חייהם
לשמור אותך מעוני או מחלה.

אנשי הגשם ממתינים לך בפינה
נאמנים כצל, סבלניים כזמן
וכל יום שעובר, כל חודש, כל שנה
לוקחים אותך לעבר מפתנם.

כשאוהבייך ישכחו
וכל כלבייך ינבחו
אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם.
והם ירימו את ראשך
ויאמצו את ייאושך
לחממך בפרורי אהבתם.



טיפות גדולות זולגות על עלבונם.
הביצוע של השיר הזה משוגע.
המילים מפחידות.

10.

מה קרה לילד שדיבר אל כוכבים
שהמתיק סודות עם סביונים ושחפים
שספר כל נמש חרש ובחול נרדם -
מה קרה לו יום אחד שקם ונעלם?

אני רוצה לחזור
אל הימים הכי יפים שלי
הימים היחפים של בנימינה -
כן, אני זוכר, הכל זרם לאט,
השמש לא מיהר
אנשים אמרו שלום,
חבר היה חבר.

"היורה ירד מחר הבט בלבנה"
"איך היה יבול הענבים השנה?"
"היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה",
"ובלילה תתכסו כי תהיה צינה."


ועכשיו אם יום או ליל, אם רע לי ואם טוב
אין לי רגע זמן לשבת ולחשוב.
לפעמים אני כמעט מדעתי יוצא
כל ימי אני הולך לשם ולא מוצא.


מה קרה לילד שנרדם בחול החם
שיום אחד, לפתע, קם ונעלם?



צריך לומר יותר מזה?
הורסות אותי השורות-
"היכנסו הערב יש ריבה מתות גינה",
"ובלילה תתכסו כי תהיה צינה."
זה כל כך זה.
10.

מעילי הפשוט ופנס על הגשר,
ליל הסתיו ושפתי הלחות מני גשם
כך ראית אותי ראשונה, התזכור?
והיה לי ברור כמו שתיים ושתיים,
כי אהיה בשבילך כמו לחם ומים
וכאל מים ולחם אלי תחזור.

בענינו המר, בעבור אותך זעם
גם למוות אתה קיללתני לא פעם
וכתפי הקרות רעדו משמחה
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שיובילו אותך בגללי בנחושתיים
וגם אז לבבי לא יסור מעמך

כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל זכור איך נפגשנו בליל מלילות
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה עניה וסוררת,
באותו מעילון עם אותו ציץ הורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת
יהיה כך, כך יהיה אות באות

וקינאתי לך ובחושך ארבתי
ושנאתי לך ועד דמע אהבתי
וביתנו שמם מחיוך ומצחוק
ובשובך אל הבית, מרוד כמו כלב
עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף
ואדע כי חשבת עלי מרחוק
ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת
והלכת לעד ואני נושאת ילד
רק חשך אור עיני אך לבי לא נשבר
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שתשוב עוד אלי ותיפול על ברכיים
ואני בפניך אביט ואומר
כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה עניה וסוררת
באותו מעילון עם אותו ציץ הורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת
יהיה כך, כך יהיה אות באות

הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדך
וידעתי: המוות יבוא מידיך
ואני מחכה ומצפה לזיוו
הוא יבוא פתאומי, כגרזן על עץ יער
או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער
אבל לא מידי זר - מידיך יבוא
וגם אז לביתך, בליל שכול וליל עוני
בחלום עוד אשובה, כסילה שכמוני
ואומר: הנה באתי מנדוד בשבילי
כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
שאבוא לביתך בעצמך עיניים
עד אשר ישאוך בדרך אלי

כן היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
אבל עד לי האל החורץ גורלות
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
רק אותה אהבה עניה וסוררת
באותו מעילון עם אותו ציץ הורד
באותה השמלה הפשוטה משמלות
אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
יהיה כך, יהיה אות באות



התזכור?
10.

זקן עברי מה יש לו בחייו?
יש לו רב. יש לו כל צרכיו
שסידרו לו ילדיו.

פיליפינית יושבת עמו בגינה
מאזינה בפנים חתומות
לתלונות שאיננה מבינה.

בולגרייה טורחת במטבחו
על תבשילים זרים
שאינם ערבים לחכו.

זקן עברי מה יש לו בחייו?
יש לו רב. יש לו כל צרכיו
שסידרו לו ילדיו.

אפריקאי גאוותן מנקה
בלי חשק את ביתו,
קולומביאנית אחראית
על ניקיון גופו ומיטתו,
פולנייה שומרת את שנתו.


סיני טוב-ידיים עומד לרשותו
כל אימת שמתקלקל דבר,
נסדק או נשבר בביתו.

זקן עברי מה יש לו בחייו?
יש לו כל מה שקנו לו ילדיו.

וכשהוא על ערש-דווי
סועדים אותו תמורת שכר
והוא כזר שמת בניכר.



כואב לי לשמוע את זה. כואב לי.
9.

אולי במומבאי אולי אורוגוואי
אולי כמה ימים בטוקיו או בשנגחאי
אולי בפריס קהיר או סיאול
אולי בבוגוטה אבל יותר מהכל כן

בא לי בית מלון בקופנגן
עם יד אל השמיים ורגל על ענן
בא לי לעשות שם בלאגן
מהבוקר עד הלילה

יש לי דודה של שנתיים ליסוע לשבועיים
לחופשה אחת או שתיים
ולא מימשתי עוד עדיין
זה בתכנון בינתיים
תן משהו נעים עם שקיעה ומים
ואין כמו לנתק את העסק
לקחת פסק לקפל ולהשאיר פתק
ואם יחפשו שיחפשו אני בנתק
תעשו לי רעש אם התוכנית עושה לכם חשק

בא לי בית מלון בקופנגן
עם יד אל השמיים ורגל על ערסל
בא לי לעשות שם בלאגן
מהבוקר עד הלילה
בא לי בית מלון בקופנגן
עם יד אל השמיים ורגל על ענן
בא לי לעשות שם בלאגן
מהבוקר עד הלילה…

כבר רשמתי לי בלוח עמרי חייב לנוח גם ארז ודובדב זה בטוח
והתוכנית עוד בפיתוח אך יש לי כבר פיצוח
משהו נעים עם מנגו אננס ורוח
כי אין כמו להתחיל ת׳שבוע
על חוף נטוש רגוע במיקום לא ידוע
ואם רק יעזו להגיד לי אבוי
אומר להם יודעים מה $ יאללה קוסומוי

בא לי בית מלון בקוסמוי
עם יד אל השמיים ורגל על ערסל
בא לי לעשות שם תוהו ובוהו
כן מהבוקר עד הלילה


אולי באל.איי אולי בטולום
אולי באוצ׳ו ריוס עם הגנג׳ה והרום
אולי בנפאל ביפו או בעכו
אולי בריביירה אבל יותר מהכל…

בא לי בית מלון בקופנגן



חופש חופשי. חופש.
מקפיץ מקפיץ מקפיץ.
ורדוד.
8.

כל בוקר אני קם מוקדם
להכין לך את הבוקר
מסדר לך את התיק על הגב
את הדלת פותח
הרוח פורצת פנימה
דרך עיניך הגדולות
ולרגע נדמית בעיניי הדלת
ללוע ארי

וליבי מבקש תהיה נשמר
תהיה אהוב וקרוב
ותמיד תלך בשדות של אמת
בשדות של שמחה ויופי
וליבי כורע ומשתחווה
חסוך מליבו בושה ועלבון ופחד



אביתר, כבר אמרנו?

ותמיד תלך, בשדות של אמת.

האמנם האמנם
עוד יבואו ימים
בסליחה ובחסד
ותלכי בשדה
ותלכי בו כהלך התם

ומחשוף ומחשוף
כף רגלך ילטף
בעלי האספסת
או שלפי שיבולים
ידקרוך ותמתק דקירתם

או מטר ישיגך
בעדת טיפותיו הדופקת
על כתפייך חזך צווארך
וראשך רענן
ותלכי בשדה הרטוב
וירחב בך השקט
כאור בשולי הענן

ונשמת ונשמת
את ריחו של התלם
נשום ורגוע
וראית את השמש
בראי השלולית הזהוב

ופשוטים ופשוטים
הדברים וחיים
ומותר בם לנגוע
ומותר לאהוב
ומותר ומותר לאהוב

את תלכי בשדה לבדך
לא נצרבת בלהט
השרפות בדרכים שסמרו
מאימה ומדם
וביושר לבב שוב
תהיי ענווה ונכנעת
כאחד הדשאים כאחד האדם


כמובן זה שיר מנצח.
10.

באמצע הלילה
אני מתעורר
הלב מלא
אני מוזר לכולם
וזר לעצמי
בלי מקום בעולם
אולי צריך להיגמר
כדי מחר להתחיל
במקום אחר
הגיעה השעה
משליך גפרור בכוונה

יומנים נשרפים
אותיות פורחות באוויר

אנ'לא יודע לאן
אני ממשיך מכאן
פשוט מוכרח ללכת
משאיר זאב בודד
וערפל כבד
תמונות על הקירות
מדליק את האש
ומבקש
לא להביט לאחור
עזה כמוות אהבה
שלהבתיה



אוהו זה שיר כלכך אני.
חבל שהוא כתב אותו לפני.

אשכרה.

קפוץ לי