א. שיהיה יחסית עצוב לא כמו כל פעולה.. כי בכל זאת..

וב. שיהיה לי זמן וכח אני יענה לך בעז"ה מחר..!

אבל מנסיון שלי כחניכה- זה לא יהיה עצוב.

זה יהיה מביך, אז הם יצחקו.

או יברחו

ככה לפחות היה אצלינו כשהיינו פחות או יותר בגיל הזה.

ואח"כ משהי אמרה שזה פסדר, קרה גם לה.

אפשר שיהיה מגניב ושווה, ומותר גם שהם יבכו אם זה מה שהם ירצו לעשות.

רק תזכרי שלא כולפ בוכות, יש כאלה שנבוכות אז חשוב לתת להם מקום, שלא יהיה כמין לחץ חברתי לבכות..

ואני אזכר ברעיונות ויכתוב..

העזיבה האחרונה שלי היתה בתחילת ז' וזה היה יחסית עצוב הרבה בכו ומי שלא לא צחקה 

או משהו.. פשוט היתה קצת עצובה זה לא גיל כזה קטן!..

ומה שלנו עשו:

רעיון ממש חמוד לכל אחת היה פנקס עם השם שלה שהמדריכה שהמדריכה כתבה לה בו משהו אישי..

ואז זה עבר בין כל הקבוצה וכל בת כתבה כאילו לכל בת מהקבוצה איזה משהו שהיא למדה ממנה 

משהו מהלב כזה זה היה ממש יפה ואז זה גם כייף לקרוא את זה מלאאא פירוגונים וזה..

וסתם לכתוב מכתב יפה מה עברנו במשך השנתיים האלה.. ואז כזה בוכים

אם אני יזכר בעוד דברים אני אגיד לך.. בהצלחה!!

אצלינו לא היה צחוקים וזה, אבל סתם לא כזה הקשיבו למדריכה,

ואז מישהי אמרה לנו שאצלה חניכות שלה ברחו לה לרחוב..

טוב, לא יודעת.

אולי זה שונה כי המדריכה שלנו גרה ליד כולנו אז פגשנו אותה מלא אחר כך...

עכשיו היא סיימה שמינית.. אבל היה לנו קשר מממממש טוב איתה!

אז בעזיבה בכינו וזהה ויום אחכ נפגשנו באולפנא וצחקנו על איך שבכינו

טוב כנראה שזה אופי של קבוצה או משו.. אבל עצוב כזה ומרגש זה הכי יפה לדעתי בעזיבה!

ברור שיש משהו יפה בזה שזה עצוב ומרגש, רק לא תמיד החניכות זורמות עם זה.

עכשיו נגיד אני והמדשית שלי שוברות תראש איך לעשות פעולת גוש קטיף עצובה.

אבל החניכות הם לא רובוט

וזה ממש תלוי בהם..

גם אם נעשה פעולה מרגשת ממש לא בטוח שהיא תהיה כזאת עם החניכות..

מה גם שלפעמים לא כולם בוכות(בלי קשר למה שהם מרגישות) והמצב הזה מביך חניכות אחרות שמרגישות צורך לצחוק בגלל זה..

מקווה שהובנתי

וברור, זה תלוי באופי הקבוצה והמדריכה...

זה משתנה

אצלו זה הפוך מפעולה על גוש קטיף לא כ"כ יבכו.. 

כי אצלנו פחות מתחברים לזה לעזיבה יותר מתחברים שזה עצוב..

בהצלחה לך

-לצלם רשימת דברים (בתוך הסניף) נגיד לצלם את הדבר הכי קטן, חמוד, מצחיק וכו.

- סבב כזה של משהו שהשתנתי בו בקבות הסניף לפי חפצים שעומדים באמצע המעגל

- פונדו או משהו..

-אפשר אם נראה לך מתאים שכל אחת תגיד משהו שהיא אוהבת בשבט ומשהו שלדעתה צריך לשפר..

- הדף הזה שמעבירים וכל אחת כותבת דברים טובים על הבנות האחרות..

אממ... לא יודעת.

היו לי עוד רעיונות.. אז כשאני אזכר

לא יודע אם מתאים לחניכות אבל אני אעלה את הקובץ של הפעולה.20170709112421.docx

זה רעיון שלי אז אשמח אם תגידי לי איך היה(במידה ותחליטי לבצע) ועל הביצוע שלך לפעולה.

אני לא זוכרת בדיוק את כל מה שהמדריכה שלי עשתה והיא עשתה הרבה.
יש דבר אחד שהיה מהמם ממש.

ישבנו במעגל, בחושך לגמרי. ליד כל בת היה נר, היא עברה בין כולנו וחילקה פתקים עם שמות של בנות בלי לראות (הגרלה)  ואז נתנה קצת זמן לחשוב ואז התחיל סבב הבת הראשונה אמרה משו טוב על הבת שיצאה לה בפתק ועל איך שהיא תורמת לשבט וכו והדליקה לה את הנר , זו שהדליקו לה אומרת למי שיצאה לה וכן בלאה עד שבסוף כל הנרות דלוקים.

זה היה ממש מרגש ומקסים.

אצלנו למשל כשהמדריכות עזבו (אבל זה היה בתחילת ח' ככה שלא יודעת עד כמה זה אותו הדבר) ממש ממש בכינו וזה לא שהם אמרו עכשיו יש חצי שעה בדיוק- שכולם בוכות!! פשוט זה מה שקרה..

תעשו כל מני דברים של סיכום שנתיים וזה.. וצופרים עם קטעים יפים שקשורים לעזיבה..

וממש אהבתי את הרעיון עם הנרות!!!

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....