כשאפשר לא לפגוע - ברור שעדיף.
אבל כאשר זה עובר על ההלכה, אין מה לעשות.
עדיף לפגוע בקב"ה?
לא דיברתי על המצב הנ"ל, אלא על העיקרון.
דיברתי על כך שלקחו כ"כ רחוק את החשש לפגוע, שכאשר מישהו עלול להיפגע אז ההלכה תשב בצד, כי הרי בן אדם לחברו חשוב יותר.
לדוגמה.
אישה שלבושה בחוסר צניעות - שיערב ויבושם לה, אבל עם כל הכבוד לא רק היא נפגעת.
זה מאוד פוגע כשהיא בעצמה מתלבשת כך.
אפילו החוק ברוב המדינות מכיר בכך שיש לבוש מינימלי שעל האדם ללבוש. אפילו כך, הלבוש המקובל היום היה נחשב פריצות לשמה לפני כמה דורות, ולא כ"כ רחוק.
אז הם פרימיטיביים וחשוכים ואנחנו נאורים ויודעים הכל.
כן, גלשתי לנושא אחר. מה זה קשור? אל תערבב!
מה היא כולה רצתה, לשבת לידך? מה אתה עושה מזה עניין?
אז נעצור רגע.
זה מאוד תלוי במי מדובר. אנשים שבאים להתריס (ואני בטוח שהדודה הנ"ל לא התכוונה לכך) אז אין עניין לוותר, שיפגעו.
אבל מי שעושה זאת בתמימות (וזה מאוד קשה לדעת.) אז צריך להיזהר. לא להיכנס למצב בעייתי, אבל לא לפגוע במידת האפשר.
אל תהיה צדיק על חשבון הזולת?
ומה עם הזולת לא מתחשב בי?
אל תשכח באיזה דור אנחנו חיים. זו מלחמה על הקודש. דוחפים לנו לפנים "בית מקדש חרב על שנאת חינם" כל הזמן, כדי שניזהר כ"כ שלא לפגוע ואז נוותר על הערכים. בכוונה שוכחים את שאר החלקים שגרמו לחורבן - שבטלו ממנה אנשי אמנה, שהשוו בה גדול וקטן... לא חסרות סיבות.