כולי עייף עם אלף תיקים על הגב ורק רוצה לאכול ולישון,

נכנס הביתה, וקולט מולי 3 בנות מהשכבה שלי יושבות בסלון.

לא מבין מה קורה, פתאום אחותי עולה מלמטה וכזה:" אתה לא חוזר מחר? אני עושה פה פעולה לחניכות שלי..."

 

אני מדריך ט' ואחותי כיתה ח'...

והם מסתדרים מצוין

אבל זה שהם מסתדרים יפה ביחד:

למדריכה שלי יש אח בגיל שלנו

גם הוא וגם אנחנו מתבאסות

מה גם שהוא שכן ממול שלי

איך הסכמת לה להיות מדריכה של הבנות מהשכבה שלך??

איך היא הסכימה לו להיות בשכבה של החניכות שלה..

היא אוהבת לא להסכים איתי.

באמת מעניין

למדריך שלי באריאל יש אחות בגיל שלנו. פעם אחת שהיינו אצלו היא נכנסה פתאום עם חברות שלה מהשבט(!) ואנחנו כזה שידוכים וכו'. מסכנות ישר ברחו.

אבל היא תעשה לי יותר מידי אווטינג.

אז תאלצו לוותר.

והייתי עם פיג'מה בחדר שלו ובאתי להגיד לו שלום אז יצאתיי מהחדר ומולי עמד חבר שלו

"אתה לא נורמאלי! למה אתה לא אומר שיש לך חבר?!" (נראלי זה רק גרם לחבר להסתכל עליי, בהתחלה הוא לא ראה אותי) פאדיחה

 

 

 

 

 

יש לי עוד לא מעט, לא עולה לי עכשיו. (זו פחות טובה)

אבל אני מפחד להתגלות...

סליחה, אני אחשוב על פאדיחה אחרת

דיברתי עם חבר שלי בתפילה, ואז קלטתי שה' מסתכל עלי...

הוא לא הזיז בדיוק תמבט לאחד בספסל ממול??

קשה, מדברים,ושום דבר.

ואולי אני גם בחיים לא אקבל תשובה...

נסתרות דרכיו.

הוא נמצא פה תמיד. אנחנו אלה שמתעלמים ממנו. בעוונתינו

וחוץ מזה, שרואים את זה

 

ואם הוא לא חייב גם אני לא חייבת. נכון?

את חייבת רק בגלל שהוא ברא אותך מנשים אותך כל שנייה ועושה בך את כל הדברים(עיניים אף פה אוזניים וכו)

הוא רואה שהוא מנשים אותי סתם וזה לא מעניין אותוו!!

ושום דבר בי לא טוב..

את לא רוצה לחיות?

למה?

מה רע לך בחיים

 

וגם 

אם הוא ממשיך להחיות אותך כניראה שיש לך יעד ומטרה!!!

 

ככה. חיים חרא. לא מבינה את מי שרוצה.

הכל רע.

 

אז ממש חבל שיש לי מטרה. אני מקום מבוזבז פה בעולם

סתם כי זה מה שאני אמרתי ביום שלישי שעבר

קמתי בבוקר

ואשקרה לא עשיתי כלום!!!!

אז כזה התחלתי לשובב

למה אני צריכה לחיות פה??

הרגשתי שאני ממש מבוזבזת

והרגשתי ריקנות

 

 

לא חבל שיש לך מטרה!!!

לכי תדעי למי תועילי בחייים???

 אם מישו יצטרך תעזרה שלך????

ורק את בעולם תוכלי לעזור לו....

לכי תדעי!!

 

הדברים הקטנים לאנשים גדולים,

עושים דברים גדולים לאנשים קטנים!!!

^^^משפט יפה ושיא נכון ששמעתי!!

את מועילה לנו,דבר ראשון,

דבר שני,למשפחה שלך,

דבר שלישי,יש בך מלא תכונות טובות

דבר רביעי-תסתכלי בחתימה שלך!!!

בכל ההודעות שכתבת בשרשור הזה הזדהיתי..(ככה כותבים?)

 

ושהוא מאמין בך

לא רציתי שהוא ייתן לי לחיות. בשביל מה? בשביל סבל? בשביל לקום, לחטוא לחטוא ולחטוא ואז לחזור לישון?

והבנתי קצת אחרת. אני עוד לא הבנתי עד הסוף, אני בתהליך ב''ה.

(אם את רוצה באישי בהזדמנות אני אגיד לך מה באריכות, פשוט אין לי ראש לזה עכשיו.)

אל תשפטי אנשים

תבדקי,הוא עוזר לך תמיד!!!

ואם קשה-זה ניסיון!!!

 

הזאת זה יהיה נחמד.

קשה לי להאמין בזה.

בלג בעומר עשינו הרקדה בבית של המדריכההה

קיצור אני הייתי משוגעת וזהה

והשתוללתי רבות והכל פתאום אח שלה נכנס

 

 

פעם פתחתי את השער של הבית שלי וגיליתי תשכן שלי(בגילי) ומחזיק 6 ביצים שלקחו בהשאלה

קיצור זה סיפור איך לקחת את זה:

אני מלמעלה הוא מלמעלה

מהצדדים זורקים

קיצור זה היה מצחיקק:D

אבל זה עוד לא נגמר 

אח של חברה שלי היה חבר שלו 

והיא סיפרה שהוא סיפר לאח שלה שפעם הייתה לו פדיחה עם השכנה שלו ......

קיצור לונעים

מישהו לאמט את מה שאמרתי

@א"י השלמה!! @אדל המהממת @מישהי בעולם הזה

מאמטת כל מילה....

אמצע הלילה... מוצאי שבת...
דבר שאף פעם לא קורה בזמן הזה... האוטובוס כמעט ריק...
אני עולה לשלמן לנהג ועוד לידו...
פתאום... בום! טראח! הנהג בלם בלימה פתאומית...
מהקצה השני שלאוטובוס התעופפה אלי בחורה חרדית צעירה, נחתה לי על הכרס ונמרחנו שנינו על השמשה הקדמית ⁦⁩ ...
שהאל ירחם עלי... פאדיחה רצינית...

תגיד תודה שאתה לא מכיר אותה

איפה אני ימצא את זה עכשיו??

וואי טוב

@נגרינסקי

את מבררת. וזה חשוב.
בדיוק כמו כולנו.)

זה היה ערב רגיל לחלוטין...

הייתה מתוכננת שיחה בבית המדרש כאשר לפניה היה סדר לימוד...
למדתי בחברותא עם מישהו והתגלגלנו לנושא בזמן הראוי לנשא (נושא אהוב עלי), היה ויכוח לוהט מאוד...
הצעתי לו לצאת שניה מבית המדרש לאחת הספריות הנמצאת מחוצה לו על מנת להראות לו מקור אצל בעלי המוסר באחד הספרים העוסק בדבר זה ונותן סמך לטענותי...
המשכנו לתווכח גם שם והגענו לטונים גבוהים מאוד...
שניה לאחר שצעקתי משפט שעוסק בזה האומר דבר בסגנון "צריך לתחתן בגיל 14", יצא אחד הרבנים מבית המדרש והודיע לנו שהחלה השיחה...
כאשר נכנסתי, נוכחתי לדעת שכל הישיבה שמעה אותי...
פאדיחות ממש...

למזלי, רק שמעו שצעקתי אך לא שמעו מה צעקתי...

תנצל תזיכרון שלך!!!!!

אצלי לא מצאתי... אז נכנסתי לכא שלפוסעת ושם חיפשתי 'הרכבת הקלה'... מיד הופיע מולי השרשור...

זה היה ערב רגיל לחלוטין... - נסיונות פעילים

אז אני נמנע ממנו...

כשהייתי בכיתה ב או ג נראלי הלכתי לשוק פורים של בני עקיבא ביישוב שלנו והייתה שם הגרלה וזכיתי במגפי עקב😳😳

יום אחד דוד שלי בא אלינו וישב בסלון. אני הייתי בטוחה שזה אח שלי, אז באתי אליו מאחורה וצבטתי אותו.. 

הוא צעק איייי פתאום אני קולטת שזה דוד שלי  ברחתי לחדר והתחלתי לבכות כמו סתומה.

 

עוד פאדיחה, יום אחד הלכתי עם אחי לאסוף מצרכי מזון לארגון מסויים, דפקנו אצל שכנה אחת ושאלנו אם היא יכולה להביא לנו מצרכי מזון... היא כזה, "שניה אני אלך להביא לכם משהו.." היא חוזרת עם תפוז וקלמנטינה, ואומרת "לך תפוז, לך קלמנטינה" בתאבון חמודים. הדלת נסגרת--- 

 

יש לי עוד מלא אבל זה מה שתמיד עולה לי..

קפצתי על חברה במרכזית מהמאחורה.

וזו לא היתה היא. והיא קפצה כי הייתב בטוחה שאני מחבל.. פאדיחות

לקראת סוף שנה כזה המורה העיפה אותי ואת עוד חברה שלי מהשיעור אז היינו בחוץ משועממות רצח ואז נזכרתי שיש לנו כזה מעל הדלת של הכיתה חלון קטן כזה אז הבאתי שולחן וקירבתי אותו לחלון ואז סתם הסתכלתי על הכיתה מהחלון ואז פתאום המורה פתחה את הדלת ובגלל שהשולחן היה יחסית צמוד לדלת אז היא לא הצליחה לפתוח עד הסוף את הדלת אז היא חשבה שניסיתי לנעול אותה בכיתה..
קיצר בסוף הושעתי כי היא לא האמינה לי ..
פחות פדיחה יותר סיפור עצוב על חוסר הצדק בעולם...

פעם אחת הייתי בצמב כפית של ממש, ואז ראיתי את חברה שלי (גם היא במצב כפית) בברזייה, עכשו היא התכופפה

ככה שלא ראיצתי שזה בכלל היה המורה של הכיתה השנייה שהיה להם אותו סוודר (לא ראיתי את המטפחת)

ואז קראתי לה כזה במשוגע כזה בעע כזה שלא תבינו ואז המורה הזותי מסתובבת כזה ואני כזה "אופס" וברחתי משם....

 

שנה אח"כ המורה הזאת נהייתה המורה שלי.

ואז היה ערב כיתה ואני הייתי מהאלה שמארגנות, אז היינו שם רק הוועדה וכשסיימנו לארגן ועדיין אף אחת לא הגיעה

אז נכנסתי למזכירות והתחלתי לבלבל בשכל ברמקול הזה שכל הבי"ס שומע (היינו רק הוועדה אז מה אכפת לי)

ואז אחרי איזה 10 דקות שלמות (!!!) שבלבלתי בשכל בצורה נוראית כזה...

אני יוצאת, וחברות שלי מהוועדה קרועות מצחוק כזה...

ואז הם אומרות לי: "לא רק אנחנו הקשבנו לך"

אני מסובבת את הראש ואני רואה שהמורה באה לעזור לנו.... (אותה מורה של מקודם כאילו)

פאדיחה....

 

עכשו משו אחר,

היה לנו כזה פעילות וכזה היה צינורות בפעילות (כאלה עבים וקצרים, קשיחים כאלה)

ואני כזה לוקחת צינור כזה ושמה אותו בצורת גיטרה וכזה אומרת קצב כזה ועושה עם הראש

פתאום אני קולטת שאני עומדת מול (!) הרכזת, עכשו בלא מספיק זה, אני אומרת (עדיין מולה כן? והיא מסתכלת עלי כאילו נפלתי מהירח) "אופס!"

וכל הכיתה שלי נשפכת מצחוק.

הי! ספרי גם את!

 

זכיתי בחידון וקיבלתי נשיקה מהמנהלת המחנכת והמורה מקצועית ובנוסף חיבוקים וליטופים מהסגנית(נגעל)

 

אומללה

אשכרה.