עשיתי קניות באיזה חנות...

 בקיצור אני הולך לקחת משהו, פתאום אני נתקע בדמות עם שיער קצר,  אז בטבעיות אני אומר לו "סליחה אחי"

פתאום הוא קם.. ופתאום אני רואה שזו בכלל אישה חחח 

פאדיחה עתיקה וטובה מכיתה ה

נתנו לנו משימה בסניף להתרים מוצרי מזון לחיילים

הלכתי עם חברה טובה לאסוף בשכונה.

הייתי אז יותר ביישנית מהיום

והתפדחתי כל פעם לדפוק ולדבר.

ואז בבניין אחד החלטתי שהפעם אני אדבר

דפקנו על דלת של דירה

ואז פתחה אישה

עם חתול מכוער ומגולח על הכתף!

מרוב הלם שתקתי

אישה: מה אתן רוצות? 

אני: אנחנו מתרימות אוכל ל....חתולים!!!!

אה... חיילים!

צחקה 

לא תרמה (״אנחנו תורמים קבוע ללי״בי)

@רחפת..

אריאל איזק המלך

אוהבים אותך רחפת !

ואני בטוחה ורצינית   

וזה כזה חמודי שוקולד על האף!

אמרתי לך כבר שאני נהנת לראות אותך שטותניקית כזאת

בס"ד

הפאה...

מה הבעיה להרים את הטלפון, להקשיב ולענות "לא מתאים לי", "לא תודה", "תחפש משהו אחר", "אם היית מתקשר בשעה סבירה הייתי שוקל להתייחס לדבריך" וכאלה

נסעתי באוטובוס נורא צפוף נסיעה ארוכה.
היו הרבה אנשים שעמדו במעבר, ואני התיישבתי מאחורה על המדרגה בין שני הכיסאות ונמנמתי לי

באיזשהו שלב הנהג שם ברקס רציני,

ואני הקטנה עופפתי לי קדימה והפלתי כמו דומינו את אלה שעמדו במעבר לפניי...

מצאתי את עצמי שוכבת על הגב על כמה תיקים מביטה מלמטה באנשים ששואלים אם אני בסדר
ועוד כמה אנשים נפולים מלפניי שמחפשים מי זאת שהפילה את כולם

יום אחד חבר שלי עיצבן אותי אז כשהוא בא לכיתה לא נתתי לו להיכנס וצעקת אליו עזוב את הדלת טמבל !! אחרי כמה דקות הוא מצליח לפרוץ את הדלת ואני קולט את המנהל עומד מולי

יווו @גלויה אחד השרשורים הטובים

צחקתי בקול

ופתאום פלא' מצלצל סמוך לראש הכולל שליט"א

של מי? כולם מפשפשים אבל הוא בטוח לא שלי

עד שאני קולט שהמנגינה היא שיר הפתיחה של "שאלתיאל קוואק" וזה רק נהיה יותר ויותר חזק

רצתי קדימה, חטפתי את המכשיר והיידה החוצה

ישבתי בשיעור ובד"כ הטלפון שלי על שקט (הרגל מהישיבה), ואז שכחתי שהגבהתי כי חיכיתי לטלפון מוקדם יותר.

פתאום קיבלתי הודעה - ורעש מפחיד ממשחק מחשב נשמע לאוזני כל חח (כאילו מסרט אימה, והקטע שזה היה נשמע כאילו שזה בחדר)

נסי"ופ?

אבל רוויתי נחת כשאחותי כן

אני עדיין חווה את זה לפעמים......

הבעיה כשמתחילים להתעסק בדברים שלא צריך ובעומק כשאתה לא עומד בתנאים (ש"ס ופוסקים, להיות נשוי)... שם כבר זה לשחק באש חח

בשביעית הייתי מדריך חוץ, והיינו מתארחים שבתות אצל משפחות מהקהילה.

חבר שלי מהישיבה הדריך איתי. 

ערב שבת אחד, חבר שלי היה אמור להתארח אצל משפחת "מזרחי". הכרתי משפחה כזו מהקהילה (חניך שלי), אז הבאתי אותו אליהם (הם היו די מופתעים, אבל זרמו).

בשבת פגשתי אותו, והוא הסביר לי שיש עוד משפחת מזרחי (חניך שלו) ואצלם הוא היה אמור להיות.  

מסקנה - לא להתארח במקומות זרים בשבת 

בחמישית נסעתי עם חברה שלי כל יום ראשון באוטובוס לאולפנה

עכשיו במוצש באחד חורף אמא שלה מתקשרת אלי ואומרת לי שיש לה יומולדת ושהיא הכינה עוגה ושאני יבוא  ויקח אותה זה איתי לאולפנה ונחגוג לה שם

טוב בבוקר אנחנו בתחנה עם עוד מיליון חיילים ורוחות מטורפות הנחתי את העוגה על התיק שלי ועמדתי ליד

אחרי כמה דקות אני מסתכלת אחורה ואני רואה שכל העוגה עם כל הקצפת עפה על תיק של חייל וכל התיק מלא קצפת..... 

 בסופו של דבר החייל דווקא היה נחמד ועזר לי לנקות ואמר לי שעבר על התיק שלו דברים יותר גרועים....

הייתי צריך לחשוב הרבה כדי למצוא משהו אז:

פעם היה איזה אירוע של הישיבה שלמדתי בה והצלחתי להשיג טרמפ עם חבר שנסע לשם עם רכב. 

בקיצור - הוא מגיע לתחנה ועוצר לי, אני רואה שהוא עם כמה חברים שלנו מהשיעור שלא ראיתי שנה בערך ואני בהתרגשות מחכה להיכנס ולדבר איתם. אני מושך את הידית (באמת שלא חזק..) והידית של הרכב הדנדש נשארת לי ביד

במקום לדבר ולהעביר חוויות עברה עלי נסיעה בשתיקה מבויישת

ועוד אחת:

פעם הלכתי לישון אצל סבא וסבתא שלי אבל הגעתי מאוחר מאוד בלילה ולא הייתה לי בטרייה בפלאפון אז לא היה לי איך להודיע. אני מגיע והם כבר ישנים, מנסה למצוא דלת או חלון פתוחים ואין, מנסה לדפוק בדלת - לא עוזר.

ואז ראיתי אור בבית של השכנים, דפקתי בדלת והאישה פתחה לי, ביקשתי ממנה להתקשר לסבא וסבתא שלי אז היא הזמינה אותי להיכנס ולהתקשר מהטלפון שהיה על השולחן בסלון. אני מתקשר ומבקש מסבתא שלי שתפתח לי את הדלת ואז פתאום נפתחת הדלת מהמקלחת שבקצה המיזדרון בדיוק מולי, כנראה שלבעל הבית לא הייתה שם מגבת כי הוא יצא בלי. 🙈

הוא רואה אותי ושנינו בהלם חיינו ואז הוא רץ לכיווני וקופץ לתוך חדר בתחילת המיזדרון ואני רץ החוצה בבהלה. שנים לא העזתי לעבור ליד הבית הזה (אפילו אחרי שהם כבר עברו משם.. ).

|המנהל|

עם מורה בשם של חברה לא ממש קרובה מהאולפנה שלא מבינה מה פתאום נפלתי עליה בשמונה בבוקר בלי קשר לחיים (ותוך כדי אני אמורה בכלל לדבר עם המורה הזאת!)

חבר שלי הביא לבית הספר עכבר צעצוע שזז אם מסובבים לו את הקצה, ואז באמצע השיעור שהייתה שם מורה הוא סובב את הקצה וחבר אחר שם את העכבר על הרצפה אז העכבר התחיל ללכת ואז וא הגיע לקיר בקצה ווזה היה נראה כאילו הוא מריח את הקיר או משהו כזה ואז המורה רואה את זה ופתאום היא צורחת אימלה'' והתחילה לבכות וברחה מהכיתה

אז אני מחכה שעות שיצא קבלה ובוהה בנהג כזה..

עד שהוא אומר לי שזה מעבר

חחח

ברכבת הקלה שבוע שעבר, הנחתי את התיק ונשענתי על עמוד תוך כדי שאני מסמסת..

אחרי איזה שניה ורבע קלטתי שהעמוד הזה נוח מידי

הסתכלתי אחורה ולמעלה והעמוד הזה היה דוס מובך שלא הבין איך הוא אמור להעיף אותי

ואני ברוב גאונותי לא ידעתי איך לאכול תצמי "אופס סליחה.. חשבתי שזה עמוד.."  ואחכ חשבתי לעצמי שזה מ-מ-ש עזר בטח שאמרתי שחשבתי שהוא עמוד

וחוצמזה!!-- אני צכה שייתפס לי הצוואר??

עבדתי בחופש באיזה מקום, והיה יום שיצא שעבדנו ה-מ-ו-ן שעות ברצף.

ואז סיימנו לאט לאט ונשארנו שני בנים ואני עם רגל אחת בחוץ כבר.. 

ואז אמרתי "וואי אני מריחה כמו גבר" והאלה הסתכלו עליי מוזר, ואז קלטתי תסיטואציה שאני רק עם שני גברים שם אז אמרתי "אמ. בצבא. אמ. אחרי אימון. אמ. לומשנה." והם כזה "טובטוב הבנו"

היינו כולן מסטולות..

באיזה שהוא שלב המורה הצליחה להשליט שקט וסדר, ואז איזה מישי שאל אותה משו, אז היא אמרה "זה כי אני מושלמת"

והתפוצצתי מצחוק.

וסחפתי אחרי את כל הכיתה.

והמורה הייתה ממש מובכת.

פעם אחת קרה לי משהו עם המחנכת שלי שנורא עצבן אותי, הלכתי עם חברה שלי ודיברתי מאוד בקול, לא נעים להגיד לשון הרע על המורה... ואז אני קולטת את המורה מאחורי! וזה עוד היה אחרי שהרגשתי בדיוק באותו יום שת'כלס אני בקושי אומרת לשון הרע... זאת היתה ממש סטירה.

דבר שני ומאודד מפדח זה שפעם שהייתי קטנה באתי עם אחותי לבייבי סיטר והיא נתנה לי לשמור על הקטן שהיה בן שנתיים וחצי, הוא היה צריך לשים מכנסיים ולי היה לשירותים אז נכנסתי ואני שומעת אותו מנסה לפתוח אז אני אומרת לו "חמודי תשים את המכנסיים אני כבר יוצאת" והוא ממשיך ומנסה לפתוח ואני חוזרת "שים את המכנסיים אני כבר יוצאת... עוד שנייה "אחרי מלא משפטים בסגנון הזה אני יוצאת ומגלה את האבא של הילדים מולי והילד יושב בלי מכנסיים ומסתכל עלי! אחרי זה התפדחתי מאותו אדם מלא זמןןן

עוד אחת (כן יש לי מלא אני בנאדם פאדחני) קרתה לי בשבת אולפנה, כולם שרו אשת חייל ואז בקטע של "ואת עלית" חברה שלי ואני שרנו בכוונה בזיוף נוראי וקלטנו באיחור שבדיוק באותו רגע כולם השתתקו... (כולל המורים)

בשנה שעברה, היה לנו מורה למדעים שבו נגיד לא חיבבנו... ואז בשיעור אחד שמלא בנות הבריזו ואני נשארתי משום מה, הוא אמר שכל הבנות שלא נכנסות לשיעור הוא מעביר למחנכת, ולמחנכת כולן מקשיבות... אז יצאתי מהשיעור להזהיר אותן, ואז אחרי שאני אומרת "בנות המורה למדעים איים שהוא יעביר אותכן למורה *** כדאי לכן לעלות!" אני קולטת שהוא מאחורי, קיוויתי שאולי הוא לא שמע אבל אז הוא מסתובב אלי ואומר "זה בסדר, אני לא כועס." איך התפדחתיייי....

להעתיק אם אי אפשר להבין מילה 

verstehst?!?! איך זה נשמע ורשטהיסט?!?

מזכיר לי משהו שהיה לי בדייט לא מזמן

שדכנית הציעה לו איזה בחורה... בקיצור אומרת לו בחורה טובה צדיקה וכו' וכו'

ההוא לא מאלה שמבררים יותר מידי, הסכים וקבע פגישה. 

בקיצור הוא מתארגן מתלבש הכל כולו בהתרגשות... 

בא למקום של הפגישה ואת מי הוא רואה?  בת דודה שלו!!!  

גיליתי שיש הרבה כאלה להפתעתי.

בתכלס מה הם עשו? חח

צחקו דיברו קצת והלכו הביתה חחח

מזוויע להעביר ערב עם משפחה 

כנראה שגם היא לא ביררה כ"כ..

וחשבה שאולי הבן דוד ישתכנע להתחתן איתה כי היא מאוהבת בו בסתר שנים.

פעם חבר שלי סיפר לי שהוא היה שבת אצל חבר אחר וכל השבת בת דודה שלו כירכרה סביבו והיה בולט שהיא מאוהבת בו חח

ועשתה מזימה... **אמן קונספירציות** 

מסתבר שגם היא מהאלו שלא מבררות, אולי הם דווקא מתאימים..

תמיד כשמעלים פאדיחות אני נזכר בחבר.

הוא הלך להתפלל בכותל בנץ, היה קר והוא עייף,

ואחרי התפילה ניגש אליו קבצן עם כוס.

חבר שלי לא חשב יותר מדי והכניס חצי שקל.

אבל במקום רשרוש מטבעות הוא שומע: בלופ!

כוס קפה.

למותר לציין הוא נס על נפשו בלי להסביר.

***

ועוד סיפור, עם קצת מוסר:

איזה בוקר שגרתי אחד בישיבה, נכנסו גבר ואיתו אישה מגולת ראש והתחילו להסתובב בישיבה, בין

התלמידים, הסתכלו וכו'. לכאורה לגיטימי, אבל זה יצר סיטואציה קצת מוזרה. (וכבר יש לנו היסטוריה עם

אנשים מוזרים, אז קצת נמאס...). חבר התלבט אם להעיר ולומר להם משהו ומישהו אחר אמר שעדיף

להניח להם, יסתובבו חמש דקות וילכו, לא שווה להתווכח על זה.

בדיעבד מסתבר שהם חלק מהתורמים היותר "כבדים" של הישיבה והם באו לבקר פה בזמן שהם בארץ.

(פאדיחה שנמנעה זה גם חוקי?)

קיבל תוכחה מנביא חח

לא ממש פדיחה אבל נזכרתי בעקבות הסיפור של @נגרינסקי:

פעם לפני מנחה היה לי ולכמה חבר'ה דיון באיזו סוגיה בספריה, לא רק שהחוצפנים חלקו עלי הם עוד העיזו לומר שאני טועה... () אז אמרתי להם "היזהרו בגחלתי" ובדיוק ראש הישיבה בא מולנו ושמע את זה, הוא צחק אז הוא כנראה הבין שזה היה בצחוק. 

ועוד אחד קטן:

בתיכונית היה רב שממש הערצתי והיה לנו קשר טוב, למדנו חברותות ביחד וכו'. פעם למדתי בבית המדרש עם כמה תלמידים צעירים שהוא שלח ללמוד איתי (הוא היה הר''מ שלהם) ואיכשהו הגענו לדבר על הרב הזה אז התחלתי לספר להם כמה הוא אדם מיוחד ודברים שהוא עושה וכו' ופתאום אני קולט שהוא הגיע מאחורי... 

במסגרת "חפש ת'מדריך" של בני עקיבא הגענו לקניון והתחפשתי לגברת מגונדרת.

מסתבר שהתחפשתי טוב מידי וזה יצר שלל אירועים משעשעים..

אבל שום דבר לא הכין אותי לבעיית "לאיזה שירותים להכנס".

לא אגלה לכם מה אירע שם אבל זה מפדח רצח

היתה צריכה להתחפש לאישה מוכה וכזו שבתחילת הריון-כל העולם הסתכל על הבטן שלה......

ומה,כדי לעשות את זה אמיתי יותר,היא הלכה לחנות אחת של פרות וירקות(זה היה באזור השוק)וקנתה אגס ......

והמוכר כזה אומר לה לא,זה בסדר קחי......

ומזכיר לי את גברת דאוטפייר

(ומה עם 'לא תלבש'.....)

כשהיינו בטירונות, אחד החיילים בחדר העיר את כולם באמצע הלילה שיש הקפצה!

כולם קופצים בבהלה כי יש כמה דקות לעמוד לבושים על מדים במסדר בחוץ..

מתחילים להתלבש באטרף ובזריזות. פתאום, אחרי שתי דקות, קולט אחד החבר'ה שיותר מדי שקט מהחדרים האחרים..

הוא שואל את החייל שהעיר את כולם אם הוא בטוח שהיתה הקפצה..

ההוא מגמגם שנראה לו שכן..

הם בודקים בחדרים האחרים ומגלים שכולם נוחרים בשלווה..

מסתבר שמרוב לחץ של הטירונות הוא חלם שהיתה הקפצה והעיר את כל החדר..

והביאו יאמבה ממתקים לכל הפלוגה..

חחח

היה לנו הפסקת חשמל בבית וחברים של אח שלי היו אצלנו

שהלכנו ליטול ידים באתי אל אח שלי מאחורה והבהלתי אותו...

הוא הסתובב וראיתי שזה חבר של אח שלי.....

הלכתי לבקר חברה שילדה. פעם ראשונה שאני עולה לדירה החדשה שלה, בקיצור אני מדברת איתה תוך כדי בפל' והיא אומרת לי לעלות לקומה הראשונה וללכת עד סוף המסדרון ולפתוח את הדלת, בקיצור אני רואה שיש על הדלת שלטים של אמא מזל טוב לתינוקת החדשה וכל מיני כאלה, פותחת את הדלת ותוך כדי עדיין בפון אני אומרת לה איזה שלטים יפים בעלך השקיע וזה, והיא איזה שלטים? אני קולטת שאני בתוך בית אחר!!! סגרתי את הדלת וברחתי אפילו מבלי להתנצל. הסתבר שעליתי לכניסה אחרת.....

יצאתי לנקות חלון מבחוץ ונטרקה עלי הזגוגית שא"א לפתוח מבחוץ, הבעיה שהייתי לבד בבית, כלואה בקומה חמישית.... בסוף איש אחד שמע אותי והתקשר לאמא שלי....

יש לי טראומה עד היום.

ואגב, פעם נתקעתי במעלית עם שתי שקיות זבל ושלושה ספרי ספריה.... 

 מזל שלא חשבו שאת רוצה להתאבד... אם מוסיפים לזה מכבי אש ומשטרה הפאדיחה הרבה יותר קשה

עשיתי פעם בייביסיטר על 2 ילדים. הייתי בערך בת 13

האימא באה לקחת אותי ובאוטו היה אחד מהילדים.

הורידה אותנו בבית שלה, נתנה לי מפתח ונסעה. 

אני מגיעה לכניסה לבניין ומגלה שיש נעילה לאינטרקום

שעה צילצלתי באינטרקום לילדה השנייה שהייתה בבית ולא שמעה, ואני מחכה עם הילד בחוץ כן?!

עד שהגיע דייר ופתח את הדלת. 

שלב אחד עברנו...

 הגעתי לבית ולא הצלחתי לפתוח את הדלת (הייתה נעילה מוזרה כזאת)

ניסיתי וניסיתי עד ש.....

שברתי את המפתח בדלת

אז תכננו להתחפש לאוטו גלידה וממש רציני- בנינו אוטו מקרשים וכו'.

את הבניה בגלל שזה דרש הרבה בלאגן ולכלוך עשינו בדירה ריקה כלשהי, ואז הגיע השלב בו אין לנו פטיש..

חברה שלי אמרה שיש לה בנין ליד בני דודים ונלך נדפוק ונבקש מהם. 

אממה יצאנו החוצה וליד הבניין שלנו היו 2 בניינים ובשניהם היה את השם משפחה של הבני דודים שלה והיא לא זכרה באיזה בניין הם גרים, החלטנו שנדפוק בבית ראשון ויפתחו את הדלת, היא תציץ פנימה לראות אם היא מזהה את הבית או את המשפחה\ילדים ואם זה הבני דודים- מה טוב. אם לא נבקש סליחה ונאמר שקרתה טעות ונלך לבית השני.

אז הלכנו 5 בנות לבניין הראשון, 3 בנות חיכו בכניסה לקומה מוכנות לכל צרה שלא תבוא, והיא ואני דפקנו בדלת, פותחת לנו אישה שמדברת בטלפון, אני לא ידעתי איך הבני דודים (או הדודה) נראים אז פשוט עמדתי לידה וחיכיתי לתגובה שלה. אז האישה בוהה בנו ואנחנו בה, החברה ההיא מסתכלת על האישה מציצה מאחורי הגב שלה בתנועה מוגזמת, מציצה לפנים הבית, מסתכלת על האישה שוב, (בשלב זה האישה כבר היתה מוכת הלם והפסיקה את השיחה) ואני עדיין שומרת על קשר עין עם האישה... ואז בלי שום הודעה מוקדמת חברה שלי התחילה לדפוק את הצרחות של החיים שלה (שימו לב חברה, כל זה ואנחנו עדיין עומדות ובוהות באישה) אני התחלתי לצרוח כי לא ידעתי מה קורה, ושתינו עומדות מולה וצורחות את החיים. הבנות בכניסה לקומה התחילו לרוץ- חלקן עולות חלקן יורדות ואז אני וחברה שלי תפסנו תרגלים וטסנו משם כל עוד רוחנו בנו. 

שיערתם נכון- אלו לא היו הבני דודים.. מה כן הם היו- המורה שלי בבית ספר. 

אז פחות שמתי לב..

ותאמת לא חשבתי, מה שעבר לי בראש זה ''אמאאא למה היא צורחת?!" "מי האנשים האלה" "מה אני עושה פה"

"אאההאהאהאיעיעהיעהעההה" וכו'...

שאלה טובה כשחושבים על זה.

ישנן כמה אפשרויות: |מכחכח|

-היא נראית שונה בבית

-לא לקחתי בחשבון שהיא יכולה להיות מורה

-היא לא היתה מורה שלי אלא של כיתה מקבילה

-באמת שאין לי מושג

10 פעם עכשיו אני אכתוב את הפעם ה11 

אני לא מתכתב אם בנות (סליחה)

ומתייחס אלי כזכר כדי שיהיה היתר? חח סלח לי אבל זה חסר הגיון מהכיוון שלי.

אבל כל הכבוד.

זה חסר הגיון, כי אני עדיין בת לא משנה מה תחשוב. זה יהיה לך בתת מודע.

כמה שתחשוב ותדבר אלי בלש' זכר. זה חסר טעם

אל תשתדלי פה יותר מידי...

עזבי..

בשבילך..

זה מתיש..

ומעניין אותי לדעת את ההגיון של מה שהוא עושה

תודה לך

חשבתי שהרעיון של לא לדבר עם בנות זה בגלל שהן בנות וכל המשתמע מכך

ולא בגלל שפונים אליהן בלש' נקבה

סביר להניח שהוא כן חשב שזה יתפרסם. בכ''א הגר''א

תפתח שרשור אחר כי נצלשנו פה חבל על הזמן - קשישים מעל שלושים

בתור מורה

לימדתי בכיתה

הראיתי להן משהו עם מקרן ומסך

(בכל כיתה יש מסך ומקרן)

ואז כשסיימתי משכתי את המסך למטה כדי לגלול אותו

ו...

הוא נפל עלי.

אחלה מתודה....

הייתי צריך להיות שם כדי לראות את זה

ועד שקלטתי מה קרה...

עמדתי עם הגב אליו

וזה נפל לי על הגב.

האמת שרק חצי ניתק מהקיר

ב״ה

וגם לפחות זה קרה לי ולא לתלמידה...

התגובות בכיתה נעו בין 

״המורה את בסדר??״

לבין ״הפעם זה לא אנחנו!״

1. (מעניין אם יזהו אותי..) לפני שבוע המדריכה שלי מהחמישית התחתנה, וקניתי לה ספר.. אתמול גיליתי שבמקום המכתב שכתבתי לה, שמתי את האישור יצאה מהאולפנא.. (יותר מביך ממפדח..)

2. ע"ש זכור, סעודת שבת בכיתה, הבעלים יוצאים כדי שנשיר.. אני הייתי קצת עייפה אז שרתי מה שממש קריטי, כמו עת דודים ו-ולשדך הבנות..

אח"כ הבעל של המנהלת נכנס "פוסעת, גם אם הייתי הולך עוד קילומטר וחצי הייתי שומע אותך שרה. ובמילים מסויימות"

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

תלוי איזה סגנון אוהבים