עשיתי קניות באיזה חנות...

 בקיצור אני הולך לקחת משהו, פתאום אני נתקע בדמות עם שיער קצר,  אז בטבעיות אני אומר לו "סליחה אחי"

פתאום הוא קם.. ופתאום אני רואה שזו בכלל אישה חחח 

פאדיחה עתיקה וטובה מכיתה ה

נתנו לנו משימה בסניף להתרים מוצרי מזון לחיילים

הלכתי עם חברה טובה לאסוף בשכונה.

הייתי אז יותר ביישנית מהיום

והתפדחתי כל פעם לדפוק ולדבר.

ואז בבניין אחד החלטתי שהפעם אני אדבר

דפקנו על דלת של דירה

ואז פתחה אישה

עם חתול מכוער ומגולח על הכתף!

מרוב הלם שתקתי

אישה: מה אתן רוצות? 

אני: אנחנו מתרימות אוכל ל....חתולים!!!!

אה... חיילים!

צחקה 

לא תרמה (״אנחנו תורמים קבוע ללי״בי)

@רחפת..

אריאל איזק המלך

אוהבים אותך רחפת !

ואני בטוחה ורצינית   

וזה כזה חמודי שוקולד על האף!

אמרתי לך כבר שאני נהנת לראות אותך שטותניקית כזאת

בס"ד

הפאה...

מה הבעיה להרים את הטלפון, להקשיב ולענות "לא מתאים לי", "לא תודה", "תחפש משהו אחר", "אם היית מתקשר בשעה סבירה הייתי שוקל להתייחס לדבריך" וכאלה

נסעתי באוטובוס נורא צפוף נסיעה ארוכה.
היו הרבה אנשים שעמדו במעבר, ואני התיישבתי מאחורה על המדרגה בין שני הכיסאות ונמנמתי לי

באיזשהו שלב הנהג שם ברקס רציני,

ואני הקטנה עופפתי לי קדימה והפלתי כמו דומינו את אלה שעמדו במעבר לפניי...

מצאתי את עצמי שוכבת על הגב על כמה תיקים מביטה מלמטה באנשים ששואלים אם אני בסדר
ועוד כמה אנשים נפולים מלפניי שמחפשים מי זאת שהפילה את כולם

יום אחד חבר שלי עיצבן אותי אז כשהוא בא לכיתה לא נתתי לו להיכנס וצעקת אליו עזוב את הדלת טמבל !! אחרי כמה דקות הוא מצליח לפרוץ את הדלת ואני קולט את המנהל עומד מולי

יווו @גלויה אחד השרשורים הטובים

צחקתי בקול

ופתאום פלא' מצלצל סמוך לראש הכולל שליט"א

של מי? כולם מפשפשים אבל הוא בטוח לא שלי

עד שאני קולט שהמנגינה היא שיר הפתיחה של "שאלתיאל קוואק" וזה רק נהיה יותר ויותר חזק

רצתי קדימה, חטפתי את המכשיר והיידה החוצה

ישבתי בשיעור ובד"כ הטלפון שלי על שקט (הרגל מהישיבה), ואז שכחתי שהגבהתי כי חיכיתי לטלפון מוקדם יותר.

פתאום קיבלתי הודעה - ורעש מפחיד ממשחק מחשב נשמע לאוזני כל חח (כאילו מסרט אימה, והקטע שזה היה נשמע כאילו שזה בחדר)

נסי"ופ?

אבל רוויתי נחת כשאחותי כן

אני עדיין חווה את זה לפעמים......

הבעיה כשמתחילים להתעסק בדברים שלא צריך ובעומק כשאתה לא עומד בתנאים (ש"ס ופוסקים, להיות נשוי)... שם כבר זה לשחק באש חח

בשביעית הייתי מדריך חוץ, והיינו מתארחים שבתות אצל משפחות מהקהילה.

חבר שלי מהישיבה הדריך איתי. 

ערב שבת אחד, חבר שלי היה אמור להתארח אצל משפחת "מזרחי". הכרתי משפחה כזו מהקהילה (חניך שלי), אז הבאתי אותו אליהם (הם היו די מופתעים, אבל זרמו).

בשבת פגשתי אותו, והוא הסביר לי שיש עוד משפחת מזרחי (חניך שלו) ואצלם הוא היה אמור להיות.  

מסקנה - לא להתארח במקומות זרים בשבת 

בחמישית נסעתי עם חברה שלי כל יום ראשון באוטובוס לאולפנה

עכשיו במוצש באחד חורף אמא שלה מתקשרת אלי ואומרת לי שיש לה יומולדת ושהיא הכינה עוגה ושאני יבוא  ויקח אותה זה איתי לאולפנה ונחגוג לה שם

טוב בבוקר אנחנו בתחנה עם עוד מיליון חיילים ורוחות מטורפות הנחתי את העוגה על התיק שלי ועמדתי ליד

אחרי כמה דקות אני מסתכלת אחורה ואני רואה שכל העוגה עם כל הקצפת עפה על תיק של חייל וכל התיק מלא קצפת..... 

 בסופו של דבר החייל דווקא היה נחמד ועזר לי לנקות ואמר לי שעבר על התיק שלו דברים יותר גרועים....

הייתי צריך לחשוב הרבה כדי למצוא משהו אז:

פעם היה איזה אירוע של הישיבה שלמדתי בה והצלחתי להשיג טרמפ עם חבר שנסע לשם עם רכב. 

בקיצור - הוא מגיע לתחנה ועוצר לי, אני רואה שהוא עם כמה חברים שלנו מהשיעור שלא ראיתי שנה בערך ואני בהתרגשות מחכה להיכנס ולדבר איתם. אני מושך את הידית (באמת שלא חזק..) והידית של הרכב הדנדש נשארת לי ביד

במקום לדבר ולהעביר חוויות עברה עלי נסיעה בשתיקה מבויישת

ועוד אחת:

פעם הלכתי לישון אצל סבא וסבתא שלי אבל הגעתי מאוחר מאוד בלילה ולא הייתה לי בטרייה בפלאפון אז לא היה לי איך להודיע. אני מגיע והם כבר ישנים, מנסה למצוא דלת או חלון פתוחים ואין, מנסה לדפוק בדלת - לא עוזר.

ואז ראיתי אור בבית של השכנים, דפקתי בדלת והאישה פתחה לי, ביקשתי ממנה להתקשר לסבא וסבתא שלי אז היא הזמינה אותי להיכנס ולהתקשר מהטלפון שהיה על השולחן בסלון. אני מתקשר ומבקש מסבתא שלי שתפתח לי את הדלת ואז פתאום נפתחת הדלת מהמקלחת שבקצה המיזדרון בדיוק מולי, כנראה שלבעל הבית לא הייתה שם מגבת כי הוא יצא בלי. 🙈

הוא רואה אותי ושנינו בהלם חיינו ואז הוא רץ לכיווני וקופץ לתוך חדר בתחילת המיזדרון ואני רץ החוצה בבהלה. שנים לא העזתי לעבור ליד הבית הזה (אפילו אחרי שהם כבר עברו משם.. ).

|המנהל|

עם מורה בשם של חברה לא ממש קרובה מהאולפנה שלא מבינה מה פתאום נפלתי עליה בשמונה בבוקר בלי קשר לחיים (ותוך כדי אני אמורה בכלל לדבר עם המורה הזאת!)

חבר שלי הביא לבית הספר עכבר צעצוע שזז אם מסובבים לו את הקצה, ואז באמצע השיעור שהייתה שם מורה הוא סובב את הקצה וחבר אחר שם את העכבר על הרצפה אז העכבר התחיל ללכת ואז וא הגיע לקיר בקצה ווזה היה נראה כאילו הוא מריח את הקיר או משהו כזה ואז המורה רואה את זה ופתאום היא צורחת אימלה'' והתחילה לבכות וברחה מהכיתה

אז אני מחכה שעות שיצא קבלה ובוהה בנהג כזה..

עד שהוא אומר לי שזה מעבר

חחח

ברכבת הקלה שבוע שעבר, הנחתי את התיק ונשענתי על עמוד תוך כדי שאני מסמסת..

אחרי איזה שניה ורבע קלטתי שהעמוד הזה נוח מידי

הסתכלתי אחורה ולמעלה והעמוד הזה היה דוס מובך שלא הבין איך הוא אמור להעיף אותי

ואני ברוב גאונותי לא ידעתי איך לאכול תצמי "אופס סליחה.. חשבתי שזה עמוד.."  ואחכ חשבתי לעצמי שזה מ-מ-ש עזר בטח שאמרתי שחשבתי שהוא עמוד

וחוצמזה!!-- אני צכה שייתפס לי הצוואר??

עבדתי בחופש באיזה מקום, והיה יום שיצא שעבדנו ה-מ-ו-ן שעות ברצף.

ואז סיימנו לאט לאט ונשארנו שני בנים ואני עם רגל אחת בחוץ כבר.. 

ואז אמרתי "וואי אני מריחה כמו גבר" והאלה הסתכלו עליי מוזר, ואז קלטתי תסיטואציה שאני רק עם שני גברים שם אז אמרתי "אמ. בצבא. אמ. אחרי אימון. אמ. לומשנה." והם כזה "טובטוב הבנו"

היינו כולן מסטולות..

באיזה שהוא שלב המורה הצליחה להשליט שקט וסדר, ואז איזה מישי שאל אותה משו, אז היא אמרה "זה כי אני מושלמת"

והתפוצצתי מצחוק.

וסחפתי אחרי את כל הכיתה.

והמורה הייתה ממש מובכת.

פעם אחת קרה לי משהו עם המחנכת שלי שנורא עצבן אותי, הלכתי עם חברה שלי ודיברתי מאוד בקול, לא נעים להגיד לשון הרע על המורה... ואז אני קולטת את המורה מאחורי! וזה עוד היה אחרי שהרגשתי בדיוק באותו יום שת'כלס אני בקושי אומרת לשון הרע... זאת היתה ממש סטירה.

דבר שני ומאודד מפדח זה שפעם שהייתי קטנה באתי עם אחותי לבייבי סיטר והיא נתנה לי לשמור על הקטן שהיה בן שנתיים וחצי, הוא היה צריך לשים מכנסיים ולי היה לשירותים אז נכנסתי ואני שומעת אותו מנסה לפתוח אז אני אומרת לו "חמודי תשים את המכנסיים אני כבר יוצאת" והוא ממשיך ומנסה לפתוח ואני חוזרת "שים את המכנסיים אני כבר יוצאת... עוד שנייה "אחרי מלא משפטים בסגנון הזה אני יוצאת ומגלה את האבא של הילדים מולי והילד יושב בלי מכנסיים ומסתכל עלי! אחרי זה התפדחתי מאותו אדם מלא זמןןן

עוד אחת (כן יש לי מלא אני בנאדם פאדחני) קרתה לי בשבת אולפנה, כולם שרו אשת חייל ואז בקטע של "ואת עלית" חברה שלי ואני שרנו בכוונה בזיוף נוראי וקלטנו באיחור שבדיוק באותו רגע כולם השתתקו... (כולל המורים)

בשנה שעברה, היה לנו מורה למדעים שבו נגיד לא חיבבנו... ואז בשיעור אחד שמלא בנות הבריזו ואני נשארתי משום מה, הוא אמר שכל הבנות שלא נכנסות לשיעור הוא מעביר למחנכת, ולמחנכת כולן מקשיבות... אז יצאתי מהשיעור להזהיר אותן, ואז אחרי שאני אומרת "בנות המורה למדעים איים שהוא יעביר אותכן למורה *** כדאי לכן לעלות!" אני קולטת שהוא מאחורי, קיוויתי שאולי הוא לא שמע אבל אז הוא מסתובב אלי ואומר "זה בסדר, אני לא כועס." איך התפדחתיייי....

להעתיק אם אי אפשר להבין מילה 

verstehst?!?! איך זה נשמע ורשטהיסט?!?

מזכיר לי משהו שהיה לי בדייט לא מזמן

שדכנית הציעה לו איזה בחורה... בקיצור אומרת לו בחורה טובה צדיקה וכו' וכו'

ההוא לא מאלה שמבררים יותר מידי, הסכים וקבע פגישה. 

בקיצור הוא מתארגן מתלבש הכל כולו בהתרגשות... 

בא למקום של הפגישה ואת מי הוא רואה?  בת דודה שלו!!!  

גיליתי שיש הרבה כאלה להפתעתי.

בתכלס מה הם עשו? חח

צחקו דיברו קצת והלכו הביתה חחח

מזוויע להעביר ערב עם משפחה 

כנראה שגם היא לא ביררה כ"כ..

וחשבה שאולי הבן דוד ישתכנע להתחתן איתה כי היא מאוהבת בו בסתר שנים.

פעם חבר שלי סיפר לי שהוא היה שבת אצל חבר אחר וכל השבת בת דודה שלו כירכרה סביבו והיה בולט שהיא מאוהבת בו חח

ועשתה מזימה... **אמן קונספירציות** 

מסתבר שגם היא מהאלו שלא מבררות, אולי הם דווקא מתאימים..

תמיד כשמעלים פאדיחות אני נזכר בחבר.

הוא הלך להתפלל בכותל בנץ, היה קר והוא עייף,

ואחרי התפילה ניגש אליו קבצן עם כוס.

חבר שלי לא חשב יותר מדי והכניס חצי שקל.

אבל במקום רשרוש מטבעות הוא שומע: בלופ!

כוס קפה.

למותר לציין הוא נס על נפשו בלי להסביר.

***

ועוד סיפור, עם קצת מוסר:

איזה בוקר שגרתי אחד בישיבה, נכנסו גבר ואיתו אישה מגולת ראש והתחילו להסתובב בישיבה, בין

התלמידים, הסתכלו וכו'. לכאורה לגיטימי, אבל זה יצר סיטואציה קצת מוזרה. (וכבר יש לנו היסטוריה עם

אנשים מוזרים, אז קצת נמאס...). חבר התלבט אם להעיר ולומר להם משהו ומישהו אחר אמר שעדיף

להניח להם, יסתובבו חמש דקות וילכו, לא שווה להתווכח על זה.

בדיעבד מסתבר שהם חלק מהתורמים היותר "כבדים" של הישיבה והם באו לבקר פה בזמן שהם בארץ.

(פאדיחה שנמנעה זה גם חוקי?)

קיבל תוכחה מנביא חח

לא ממש פדיחה אבל נזכרתי בעקבות הסיפור של @נגרינסקי:

פעם לפני מנחה היה לי ולכמה חבר'ה דיון באיזו סוגיה בספריה, לא רק שהחוצפנים חלקו עלי הם עוד העיזו לומר שאני טועה... () אז אמרתי להם "היזהרו בגחלתי" ובדיוק ראש הישיבה בא מולנו ושמע את זה, הוא צחק אז הוא כנראה הבין שזה היה בצחוק. 

ועוד אחד קטן:

בתיכונית היה רב שממש הערצתי והיה לנו קשר טוב, למדנו חברותות ביחד וכו'. פעם למדתי בבית המדרש עם כמה תלמידים צעירים שהוא שלח ללמוד איתי (הוא היה הר''מ שלהם) ואיכשהו הגענו לדבר על הרב הזה אז התחלתי לספר להם כמה הוא אדם מיוחד ודברים שהוא עושה וכו' ופתאום אני קולט שהוא הגיע מאחורי... 

במסגרת "חפש ת'מדריך" של בני עקיבא הגענו לקניון והתחפשתי לגברת מגונדרת.

מסתבר שהתחפשתי טוב מידי וזה יצר שלל אירועים משעשעים..

אבל שום דבר לא הכין אותי לבעיית "לאיזה שירותים להכנס".

לא אגלה לכם מה אירע שם אבל זה מפדח רצח

היתה צריכה להתחפש לאישה מוכה וכזו שבתחילת הריון-כל העולם הסתכל על הבטן שלה......

ומה,כדי לעשות את זה אמיתי יותר,היא הלכה לחנות אחת של פרות וירקות(זה היה באזור השוק)וקנתה אגס ......

והמוכר כזה אומר לה לא,זה בסדר קחי......

ומזכיר לי את גברת דאוטפייר

(ומה עם 'לא תלבש'.....)

כשהיינו בטירונות, אחד החיילים בחדר העיר את כולם באמצע הלילה שיש הקפצה!

כולם קופצים בבהלה כי יש כמה דקות לעמוד לבושים על מדים במסדר בחוץ..

מתחילים להתלבש באטרף ובזריזות. פתאום, אחרי שתי דקות, קולט אחד החבר'ה שיותר מדי שקט מהחדרים האחרים..

הוא שואל את החייל שהעיר את כולם אם הוא בטוח שהיתה הקפצה..

ההוא מגמגם שנראה לו שכן..

הם בודקים בחדרים האחרים ומגלים שכולם נוחרים בשלווה..

מסתבר שמרוב לחץ של הטירונות הוא חלם שהיתה הקפצה והעיר את כל החדר..

והביאו יאמבה ממתקים לכל הפלוגה..

חחח

היה לנו הפסקת חשמל בבית וחברים של אח שלי היו אצלנו

שהלכנו ליטול ידים באתי אל אח שלי מאחורה והבהלתי אותו...

הוא הסתובב וראיתי שזה חבר של אח שלי.....

הלכתי לבקר חברה שילדה. פעם ראשונה שאני עולה לדירה החדשה שלה, בקיצור אני מדברת איתה תוך כדי בפל' והיא אומרת לי לעלות לקומה הראשונה וללכת עד סוף המסדרון ולפתוח את הדלת, בקיצור אני רואה שיש על הדלת שלטים של אמא מזל טוב לתינוקת החדשה וכל מיני כאלה, פותחת את הדלת ותוך כדי עדיין בפון אני אומרת לה איזה שלטים יפים בעלך השקיע וזה, והיא איזה שלטים? אני קולטת שאני בתוך בית אחר!!! סגרתי את הדלת וברחתי אפילו מבלי להתנצל. הסתבר שעליתי לכניסה אחרת.....

יצאתי לנקות חלון מבחוץ ונטרקה עלי הזגוגית שא"א לפתוח מבחוץ, הבעיה שהייתי לבד בבית, כלואה בקומה חמישית.... בסוף איש אחד שמע אותי והתקשר לאמא שלי....

יש לי טראומה עד היום.

ואגב, פעם נתקעתי במעלית עם שתי שקיות זבל ושלושה ספרי ספריה.... 

 מזל שלא חשבו שאת רוצה להתאבד... אם מוסיפים לזה מכבי אש ומשטרה הפאדיחה הרבה יותר קשה

עשיתי פעם בייביסיטר על 2 ילדים. הייתי בערך בת 13

האימא באה לקחת אותי ובאוטו היה אחד מהילדים.

הורידה אותנו בבית שלה, נתנה לי מפתח ונסעה. 

אני מגיעה לכניסה לבניין ומגלה שיש נעילה לאינטרקום

שעה צילצלתי באינטרקום לילדה השנייה שהייתה בבית ולא שמעה, ואני מחכה עם הילד בחוץ כן?!

עד שהגיע דייר ופתח את הדלת. 

שלב אחד עברנו...

 הגעתי לבית ולא הצלחתי לפתוח את הדלת (הייתה נעילה מוזרה כזאת)

ניסיתי וניסיתי עד ש.....

שברתי את המפתח בדלת

אז תכננו להתחפש לאוטו גלידה וממש רציני- בנינו אוטו מקרשים וכו'.

את הבניה בגלל שזה דרש הרבה בלאגן ולכלוך עשינו בדירה ריקה כלשהי, ואז הגיע השלב בו אין לנו פטיש..

חברה שלי אמרה שיש לה בנין ליד בני דודים ונלך נדפוק ונבקש מהם. 

אממה יצאנו החוצה וליד הבניין שלנו היו 2 בניינים ובשניהם היה את השם משפחה של הבני דודים שלה והיא לא זכרה באיזה בניין הם גרים, החלטנו שנדפוק בבית ראשון ויפתחו את הדלת, היא תציץ פנימה לראות אם היא מזהה את הבית או את המשפחה\ילדים ואם זה הבני דודים- מה טוב. אם לא נבקש סליחה ונאמר שקרתה טעות ונלך לבית השני.

אז הלכנו 5 בנות לבניין הראשון, 3 בנות חיכו בכניסה לקומה מוכנות לכל צרה שלא תבוא, והיא ואני דפקנו בדלת, פותחת לנו אישה שמדברת בטלפון, אני לא ידעתי איך הבני דודים (או הדודה) נראים אז פשוט עמדתי לידה וחיכיתי לתגובה שלה. אז האישה בוהה בנו ואנחנו בה, החברה ההיא מסתכלת על האישה מציצה מאחורי הגב שלה בתנועה מוגזמת, מציצה לפנים הבית, מסתכלת על האישה שוב, (בשלב זה האישה כבר היתה מוכת הלם והפסיקה את השיחה) ואני עדיין שומרת על קשר עין עם האישה... ואז בלי שום הודעה מוקדמת חברה שלי התחילה לדפוק את הצרחות של החיים שלה (שימו לב חברה, כל זה ואנחנו עדיין עומדות ובוהות באישה) אני התחלתי לצרוח כי לא ידעתי מה קורה, ושתינו עומדות מולה וצורחות את החיים. הבנות בכניסה לקומה התחילו לרוץ- חלקן עולות חלקן יורדות ואז אני וחברה שלי תפסנו תרגלים וטסנו משם כל עוד רוחנו בנו. 

שיערתם נכון- אלו לא היו הבני דודים.. מה כן הם היו- המורה שלי בבית ספר. 

אז פחות שמתי לב..

ותאמת לא חשבתי, מה שעבר לי בראש זה ''אמאאא למה היא צורחת?!" "מי האנשים האלה" "מה אני עושה פה"

"אאההאהאהאיעיעהיעהעההה" וכו'...

שאלה טובה כשחושבים על זה.

ישנן כמה אפשרויות: |מכחכח|

-היא נראית שונה בבית

-לא לקחתי בחשבון שהיא יכולה להיות מורה

-היא לא היתה מורה שלי אלא של כיתה מקבילה

-באמת שאין לי מושג

10 פעם עכשיו אני אכתוב את הפעם ה11 

אני לא מתכתב אם בנות (סליחה)

ומתייחס אלי כזכר כדי שיהיה היתר? חח סלח לי אבל זה חסר הגיון מהכיוון שלי.

אבל כל הכבוד.

זה חסר הגיון, כי אני עדיין בת לא משנה מה תחשוב. זה יהיה לך בתת מודע.

כמה שתחשוב ותדבר אלי בלש' זכר. זה חסר טעם

אל תשתדלי פה יותר מידי...

עזבי..

בשבילך..

זה מתיש..

ומעניין אותי לדעת את ההגיון של מה שהוא עושה

תודה לך

חשבתי שהרעיון של לא לדבר עם בנות זה בגלל שהן בנות וכל המשתמע מכך

ולא בגלל שפונים אליהן בלש' נקבה

סביר להניח שהוא כן חשב שזה יתפרסם. בכ''א הגר''א

תפתח שרשור אחר כי נצלשנו פה חבל על הזמן - קשישים מעל שלושים

בתור מורה

לימדתי בכיתה

הראיתי להן משהו עם מקרן ומסך

(בכל כיתה יש מסך ומקרן)

ואז כשסיימתי משכתי את המסך למטה כדי לגלול אותו

ו...

הוא נפל עלי.

אחלה מתודה....

הייתי צריך להיות שם כדי לראות את זה

ועד שקלטתי מה קרה...

עמדתי עם הגב אליו

וזה נפל לי על הגב.

האמת שרק חצי ניתק מהקיר

ב״ה

וגם לפחות זה קרה לי ולא לתלמידה...

התגובות בכיתה נעו בין 

״המורה את בסדר??״

לבין ״הפעם זה לא אנחנו!״

1. (מעניין אם יזהו אותי..) לפני שבוע המדריכה שלי מהחמישית התחתנה, וקניתי לה ספר.. אתמול גיליתי שבמקום המכתב שכתבתי לה, שמתי את האישור יצאה מהאולפנא.. (יותר מביך ממפדח..)

2. ע"ש זכור, סעודת שבת בכיתה, הבעלים יוצאים כדי שנשיר.. אני הייתי קצת עייפה אז שרתי מה שממש קריטי, כמו עת דודים ו-ולשדך הבנות..

אח"כ הבעל של המנהלת נכנס "פוסעת, גם אם הייתי הולך עוד קילומטר וחצי הייתי שומע אותך שרה. ובמילים מסויימות"

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..

לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.