עשיתי קניות באיזה חנות...

 בקיצור אני הולך לקחת משהו, פתאום אני נתקע בדמות עם שיער קצר,  אז בטבעיות אני אומר לו "סליחה אחי"

פתאום הוא קם.. ופתאום אני רואה שזו בכלל אישה חחח 

פאדיחה עתיקה וטובה מכיתה ה

נתנו לנו משימה בסניף להתרים מוצרי מזון לחיילים

הלכתי עם חברה טובה לאסוף בשכונה.

הייתי אז יותר ביישנית מהיום

והתפדחתי כל פעם לדפוק ולדבר.

ואז בבניין אחד החלטתי שהפעם אני אדבר

דפקנו על דלת של דירה

ואז פתחה אישה

עם חתול מכוער ומגולח על הכתף!

מרוב הלם שתקתי

אישה: מה אתן רוצות? 

אני: אנחנו מתרימות אוכל ל....חתולים!!!!

אה... חיילים!

צחקה 

לא תרמה (״אנחנו תורמים קבוע ללי״בי)

@רחפת..

אריאל איזק המלך

אוהבים אותך רחפת !

ואני בטוחה ורצינית   

וזה כזה חמודי שוקולד על האף!

אמרתי לך כבר שאני נהנת לראות אותך שטותניקית כזאת

בס"ד

הפאה...

מה הבעיה להרים את הטלפון, להקשיב ולענות "לא מתאים לי", "לא תודה", "תחפש משהו אחר", "אם היית מתקשר בשעה סבירה הייתי שוקל להתייחס לדבריך" וכאלה

נסעתי באוטובוס נורא צפוף נסיעה ארוכה.
היו הרבה אנשים שעמדו במעבר, ואני התיישבתי מאחורה על המדרגה בין שני הכיסאות ונמנמתי לי

באיזשהו שלב הנהג שם ברקס רציני,

ואני הקטנה עופפתי לי קדימה והפלתי כמו דומינו את אלה שעמדו במעבר לפניי...

מצאתי את עצמי שוכבת על הגב על כמה תיקים מביטה מלמטה באנשים ששואלים אם אני בסדר
ועוד כמה אנשים נפולים מלפניי שמחפשים מי זאת שהפילה את כולם

יום אחד חבר שלי עיצבן אותי אז כשהוא בא לכיתה לא נתתי לו להיכנס וצעקת אליו עזוב את הדלת טמבל !! אחרי כמה דקות הוא מצליח לפרוץ את הדלת ואני קולט את המנהל עומד מולי

יווו @גלויה אחד השרשורים הטובים

צחקתי בקול

ופתאום פלא' מצלצל סמוך לראש הכולל שליט"א

של מי? כולם מפשפשים אבל הוא בטוח לא שלי

עד שאני קולט שהמנגינה היא שיר הפתיחה של "שאלתיאל קוואק" וזה רק נהיה יותר ויותר חזק

רצתי קדימה, חטפתי את המכשיר והיידה החוצה

ישבתי בשיעור ובד"כ הטלפון שלי על שקט (הרגל מהישיבה), ואז שכחתי שהגבהתי כי חיכיתי לטלפון מוקדם יותר.

פתאום קיבלתי הודעה - ורעש מפחיד ממשחק מחשב נשמע לאוזני כל חח (כאילו מסרט אימה, והקטע שזה היה נשמע כאילו שזה בחדר)

נסי"ופ?

אבל רוויתי נחת כשאחותי כן

אני עדיין חווה את זה לפעמים......

הבעיה כשמתחילים להתעסק בדברים שלא צריך ובעומק כשאתה לא עומד בתנאים (ש"ס ופוסקים, להיות נשוי)... שם כבר זה לשחק באש חח

בשביעית הייתי מדריך חוץ, והיינו מתארחים שבתות אצל משפחות מהקהילה.

חבר שלי מהישיבה הדריך איתי. 

ערב שבת אחד, חבר שלי היה אמור להתארח אצל משפחת "מזרחי". הכרתי משפחה כזו מהקהילה (חניך שלי), אז הבאתי אותו אליהם (הם היו די מופתעים, אבל זרמו).

בשבת פגשתי אותו, והוא הסביר לי שיש עוד משפחת מזרחי (חניך שלו) ואצלם הוא היה אמור להיות.  

מסקנה - לא להתארח במקומות זרים בשבת 

בחמישית נסעתי עם חברה שלי כל יום ראשון באוטובוס לאולפנה

עכשיו במוצש באחד חורף אמא שלה מתקשרת אלי ואומרת לי שיש לה יומולדת ושהיא הכינה עוגה ושאני יבוא  ויקח אותה זה איתי לאולפנה ונחגוג לה שם

טוב בבוקר אנחנו בתחנה עם עוד מיליון חיילים ורוחות מטורפות הנחתי את העוגה על התיק שלי ועמדתי ליד

אחרי כמה דקות אני מסתכלת אחורה ואני רואה שכל העוגה עם כל הקצפת עפה על תיק של חייל וכל התיק מלא קצפת..... 

 בסופו של דבר החייל דווקא היה נחמד ועזר לי לנקות ואמר לי שעבר על התיק שלו דברים יותר גרועים....

הייתי צריך לחשוב הרבה כדי למצוא משהו אז:

פעם היה איזה אירוע של הישיבה שלמדתי בה והצלחתי להשיג טרמפ עם חבר שנסע לשם עם רכב. 

בקיצור - הוא מגיע לתחנה ועוצר לי, אני רואה שהוא עם כמה חברים שלנו מהשיעור שלא ראיתי שנה בערך ואני בהתרגשות מחכה להיכנס ולדבר איתם. אני מושך את הידית (באמת שלא חזק..) והידית של הרכב הדנדש נשארת לי ביד

במקום לדבר ולהעביר חוויות עברה עלי נסיעה בשתיקה מבויישת

ועוד אחת:

פעם הלכתי לישון אצל סבא וסבתא שלי אבל הגעתי מאוחר מאוד בלילה ולא הייתה לי בטרייה בפלאפון אז לא היה לי איך להודיע. אני מגיע והם כבר ישנים, מנסה למצוא דלת או חלון פתוחים ואין, מנסה לדפוק בדלת - לא עוזר.

ואז ראיתי אור בבית של השכנים, דפקתי בדלת והאישה פתחה לי, ביקשתי ממנה להתקשר לסבא וסבתא שלי אז היא הזמינה אותי להיכנס ולהתקשר מהטלפון שהיה על השולחן בסלון. אני מתקשר ומבקש מסבתא שלי שתפתח לי את הדלת ואז פתאום נפתחת הדלת מהמקלחת שבקצה המיזדרון בדיוק מולי, כנראה שלבעל הבית לא הייתה שם מגבת כי הוא יצא בלי. 🙈

הוא רואה אותי ושנינו בהלם חיינו ואז הוא רץ לכיווני וקופץ לתוך חדר בתחילת המיזדרון ואני רץ החוצה בבהלה. שנים לא העזתי לעבור ליד הבית הזה (אפילו אחרי שהם כבר עברו משם.. ).

|המנהל|

עם מורה בשם של חברה לא ממש קרובה מהאולפנה שלא מבינה מה פתאום נפלתי עליה בשמונה בבוקר בלי קשר לחיים (ותוך כדי אני אמורה בכלל לדבר עם המורה הזאת!)

חבר שלי הביא לבית הספר עכבר צעצוע שזז אם מסובבים לו את הקצה, ואז באמצע השיעור שהייתה שם מורה הוא סובב את הקצה וחבר אחר שם את העכבר על הרצפה אז העכבר התחיל ללכת ואז וא הגיע לקיר בקצה ווזה היה נראה כאילו הוא מריח את הקיר או משהו כזה ואז המורה רואה את זה ופתאום היא צורחת אימלה'' והתחילה לבכות וברחה מהכיתה

אז אני מחכה שעות שיצא קבלה ובוהה בנהג כזה..

עד שהוא אומר לי שזה מעבר

חחח

ברכבת הקלה שבוע שעבר, הנחתי את התיק ונשענתי על עמוד תוך כדי שאני מסמסת..

אחרי איזה שניה ורבע קלטתי שהעמוד הזה נוח מידי

הסתכלתי אחורה ולמעלה והעמוד הזה היה דוס מובך שלא הבין איך הוא אמור להעיף אותי

ואני ברוב גאונותי לא ידעתי איך לאכול תצמי "אופס סליחה.. חשבתי שזה עמוד.."  ואחכ חשבתי לעצמי שזה מ-מ-ש עזר בטח שאמרתי שחשבתי שהוא עמוד

וחוצמזה!!-- אני צכה שייתפס לי הצוואר??

עבדתי בחופש באיזה מקום, והיה יום שיצא שעבדנו ה-מ-ו-ן שעות ברצף.

ואז סיימנו לאט לאט ונשארנו שני בנים ואני עם רגל אחת בחוץ כבר.. 

ואז אמרתי "וואי אני מריחה כמו גבר" והאלה הסתכלו עליי מוזר, ואז קלטתי תסיטואציה שאני רק עם שני גברים שם אז אמרתי "אמ. בצבא. אמ. אחרי אימון. אמ. לומשנה." והם כזה "טובטוב הבנו"

היינו כולן מסטולות..

באיזה שהוא שלב המורה הצליחה להשליט שקט וסדר, ואז איזה מישי שאל אותה משו, אז היא אמרה "זה כי אני מושלמת"

והתפוצצתי מצחוק.

וסחפתי אחרי את כל הכיתה.

והמורה הייתה ממש מובכת.

פעם אחת קרה לי משהו עם המחנכת שלי שנורא עצבן אותי, הלכתי עם חברה שלי ודיברתי מאוד בקול, לא נעים להגיד לשון הרע על המורה... ואז אני קולטת את המורה מאחורי! וזה עוד היה אחרי שהרגשתי בדיוק באותו יום שת'כלס אני בקושי אומרת לשון הרע... זאת היתה ממש סטירה.

דבר שני ומאודד מפדח זה שפעם שהייתי קטנה באתי עם אחותי לבייבי סיטר והיא נתנה לי לשמור על הקטן שהיה בן שנתיים וחצי, הוא היה צריך לשים מכנסיים ולי היה לשירותים אז נכנסתי ואני שומעת אותו מנסה לפתוח אז אני אומרת לו "חמודי תשים את המכנסיים אני כבר יוצאת" והוא ממשיך ומנסה לפתוח ואני חוזרת "שים את המכנסיים אני כבר יוצאת... עוד שנייה "אחרי מלא משפטים בסגנון הזה אני יוצאת ומגלה את האבא של הילדים מולי והילד יושב בלי מכנסיים ומסתכל עלי! אחרי זה התפדחתי מאותו אדם מלא זמןןן

עוד אחת (כן יש לי מלא אני בנאדם פאדחני) קרתה לי בשבת אולפנה, כולם שרו אשת חייל ואז בקטע של "ואת עלית" חברה שלי ואני שרנו בכוונה בזיוף נוראי וקלטנו באיחור שבדיוק באותו רגע כולם השתתקו... (כולל המורים)

בשנה שעברה, היה לנו מורה למדעים שבו נגיד לא חיבבנו... ואז בשיעור אחד שמלא בנות הבריזו ואני נשארתי משום מה, הוא אמר שכל הבנות שלא נכנסות לשיעור הוא מעביר למחנכת, ולמחנכת כולן מקשיבות... אז יצאתי מהשיעור להזהיר אותן, ואז אחרי שאני אומרת "בנות המורה למדעים איים שהוא יעביר אותכן למורה *** כדאי לכן לעלות!" אני קולטת שהוא מאחורי, קיוויתי שאולי הוא לא שמע אבל אז הוא מסתובב אלי ואומר "זה בסדר, אני לא כועס." איך התפדחתיייי....

להעתיק אם אי אפשר להבין מילה 

verstehst?!?! איך זה נשמע ורשטהיסט?!?

מזכיר לי משהו שהיה לי בדייט לא מזמן

שדכנית הציעה לו איזה בחורה... בקיצור אומרת לו בחורה טובה צדיקה וכו' וכו'

ההוא לא מאלה שמבררים יותר מידי, הסכים וקבע פגישה. 

בקיצור הוא מתארגן מתלבש הכל כולו בהתרגשות... 

בא למקום של הפגישה ואת מי הוא רואה?  בת דודה שלו!!!  

גיליתי שיש הרבה כאלה להפתעתי.

בתכלס מה הם עשו? חח

צחקו דיברו קצת והלכו הביתה חחח

מזוויע להעביר ערב עם משפחה 

כנראה שגם היא לא ביררה כ"כ..

וחשבה שאולי הבן דוד ישתכנע להתחתן איתה כי היא מאוהבת בו בסתר שנים.

פעם חבר שלי סיפר לי שהוא היה שבת אצל חבר אחר וכל השבת בת דודה שלו כירכרה סביבו והיה בולט שהיא מאוהבת בו חח

ועשתה מזימה... **אמן קונספירציות** 

מסתבר שגם היא מהאלו שלא מבררות, אולי הם דווקא מתאימים..

תמיד כשמעלים פאדיחות אני נזכר בחבר.

הוא הלך להתפלל בכותל בנץ, היה קר והוא עייף,

ואחרי התפילה ניגש אליו קבצן עם כוס.

חבר שלי לא חשב יותר מדי והכניס חצי שקל.

אבל במקום רשרוש מטבעות הוא שומע: בלופ!

כוס קפה.

למותר לציין הוא נס על נפשו בלי להסביר.

***

ועוד סיפור, עם קצת מוסר:

איזה בוקר שגרתי אחד בישיבה, נכנסו גבר ואיתו אישה מגולת ראש והתחילו להסתובב בישיבה, בין

התלמידים, הסתכלו וכו'. לכאורה לגיטימי, אבל זה יצר סיטואציה קצת מוזרה. (וכבר יש לנו היסטוריה עם

אנשים מוזרים, אז קצת נמאס...). חבר התלבט אם להעיר ולומר להם משהו ומישהו אחר אמר שעדיף

להניח להם, יסתובבו חמש דקות וילכו, לא שווה להתווכח על זה.

בדיעבד מסתבר שהם חלק מהתורמים היותר "כבדים" של הישיבה והם באו לבקר פה בזמן שהם בארץ.

(פאדיחה שנמנעה זה גם חוקי?)

קיבל תוכחה מנביא חח

לא ממש פדיחה אבל נזכרתי בעקבות הסיפור של @נגרינסקי:

פעם לפני מנחה היה לי ולכמה חבר'ה דיון באיזו סוגיה בספריה, לא רק שהחוצפנים חלקו עלי הם עוד העיזו לומר שאני טועה... () אז אמרתי להם "היזהרו בגחלתי" ובדיוק ראש הישיבה בא מולנו ושמע את זה, הוא צחק אז הוא כנראה הבין שזה היה בצחוק. 

ועוד אחד קטן:

בתיכונית היה רב שממש הערצתי והיה לנו קשר טוב, למדנו חברותות ביחד וכו'. פעם למדתי בבית המדרש עם כמה תלמידים צעירים שהוא שלח ללמוד איתי (הוא היה הר''מ שלהם) ואיכשהו הגענו לדבר על הרב הזה אז התחלתי לספר להם כמה הוא אדם מיוחד ודברים שהוא עושה וכו' ופתאום אני קולט שהוא הגיע מאחורי... 

במסגרת "חפש ת'מדריך" של בני עקיבא הגענו לקניון והתחפשתי לגברת מגונדרת.

מסתבר שהתחפשתי טוב מידי וזה יצר שלל אירועים משעשעים..

אבל שום דבר לא הכין אותי לבעיית "לאיזה שירותים להכנס".

לא אגלה לכם מה אירע שם אבל זה מפדח רצח

היתה צריכה להתחפש לאישה מוכה וכזו שבתחילת הריון-כל העולם הסתכל על הבטן שלה......

ומה,כדי לעשות את זה אמיתי יותר,היא הלכה לחנות אחת של פרות וירקות(זה היה באזור השוק)וקנתה אגס ......

והמוכר כזה אומר לה לא,זה בסדר קחי......

ומזכיר לי את גברת דאוטפייר

(ומה עם 'לא תלבש'.....)

כשהיינו בטירונות, אחד החיילים בחדר העיר את כולם באמצע הלילה שיש הקפצה!

כולם קופצים בבהלה כי יש כמה דקות לעמוד לבושים על מדים במסדר בחוץ..

מתחילים להתלבש באטרף ובזריזות. פתאום, אחרי שתי דקות, קולט אחד החבר'ה שיותר מדי שקט מהחדרים האחרים..

הוא שואל את החייל שהעיר את כולם אם הוא בטוח שהיתה הקפצה..

ההוא מגמגם שנראה לו שכן..

הם בודקים בחדרים האחרים ומגלים שכולם נוחרים בשלווה..

מסתבר שמרוב לחץ של הטירונות הוא חלם שהיתה הקפצה והעיר את כל החדר..

והביאו יאמבה ממתקים לכל הפלוגה..

חחח

היה לנו הפסקת חשמל בבית וחברים של אח שלי היו אצלנו

שהלכנו ליטול ידים באתי אל אח שלי מאחורה והבהלתי אותו...

הוא הסתובב וראיתי שזה חבר של אח שלי.....

הלכתי לבקר חברה שילדה. פעם ראשונה שאני עולה לדירה החדשה שלה, בקיצור אני מדברת איתה תוך כדי בפל' והיא אומרת לי לעלות לקומה הראשונה וללכת עד סוף המסדרון ולפתוח את הדלת, בקיצור אני רואה שיש על הדלת שלטים של אמא מזל טוב לתינוקת החדשה וכל מיני כאלה, פותחת את הדלת ותוך כדי עדיין בפון אני אומרת לה איזה שלטים יפים בעלך השקיע וזה, והיא איזה שלטים? אני קולטת שאני בתוך בית אחר!!! סגרתי את הדלת וברחתי אפילו מבלי להתנצל. הסתבר שעליתי לכניסה אחרת.....

יצאתי לנקות חלון מבחוץ ונטרקה עלי הזגוגית שא"א לפתוח מבחוץ, הבעיה שהייתי לבד בבית, כלואה בקומה חמישית.... בסוף איש אחד שמע אותי והתקשר לאמא שלי....

יש לי טראומה עד היום.

ואגב, פעם נתקעתי במעלית עם שתי שקיות זבל ושלושה ספרי ספריה.... 

 מזל שלא חשבו שאת רוצה להתאבד... אם מוסיפים לזה מכבי אש ומשטרה הפאדיחה הרבה יותר קשה

עשיתי פעם בייביסיטר על 2 ילדים. הייתי בערך בת 13

האימא באה לקחת אותי ובאוטו היה אחד מהילדים.

הורידה אותנו בבית שלה, נתנה לי מפתח ונסעה. 

אני מגיעה לכניסה לבניין ומגלה שיש נעילה לאינטרקום

שעה צילצלתי באינטרקום לילדה השנייה שהייתה בבית ולא שמעה, ואני מחכה עם הילד בחוץ כן?!

עד שהגיע דייר ופתח את הדלת. 

שלב אחד עברנו...

 הגעתי לבית ולא הצלחתי לפתוח את הדלת (הייתה נעילה מוזרה כזאת)

ניסיתי וניסיתי עד ש.....

שברתי את המפתח בדלת

אז תכננו להתחפש לאוטו גלידה וממש רציני- בנינו אוטו מקרשים וכו'.

את הבניה בגלל שזה דרש הרבה בלאגן ולכלוך עשינו בדירה ריקה כלשהי, ואז הגיע השלב בו אין לנו פטיש..

חברה שלי אמרה שיש לה בנין ליד בני דודים ונלך נדפוק ונבקש מהם. 

אממה יצאנו החוצה וליד הבניין שלנו היו 2 בניינים ובשניהם היה את השם משפחה של הבני דודים שלה והיא לא זכרה באיזה בניין הם גרים, החלטנו שנדפוק בבית ראשון ויפתחו את הדלת, היא תציץ פנימה לראות אם היא מזהה את הבית או את המשפחה\ילדים ואם זה הבני דודים- מה טוב. אם לא נבקש סליחה ונאמר שקרתה טעות ונלך לבית השני.

אז הלכנו 5 בנות לבניין הראשון, 3 בנות חיכו בכניסה לקומה מוכנות לכל צרה שלא תבוא, והיא ואני דפקנו בדלת, פותחת לנו אישה שמדברת בטלפון, אני לא ידעתי איך הבני דודים (או הדודה) נראים אז פשוט עמדתי לידה וחיכיתי לתגובה שלה. אז האישה בוהה בנו ואנחנו בה, החברה ההיא מסתכלת על האישה מציצה מאחורי הגב שלה בתנועה מוגזמת, מציצה לפנים הבית, מסתכלת על האישה שוב, (בשלב זה האישה כבר היתה מוכת הלם והפסיקה את השיחה) ואני עדיין שומרת על קשר עין עם האישה... ואז בלי שום הודעה מוקדמת חברה שלי התחילה לדפוק את הצרחות של החיים שלה (שימו לב חברה, כל זה ואנחנו עדיין עומדות ובוהות באישה) אני התחלתי לצרוח כי לא ידעתי מה קורה, ושתינו עומדות מולה וצורחות את החיים. הבנות בכניסה לקומה התחילו לרוץ- חלקן עולות חלקן יורדות ואז אני וחברה שלי תפסנו תרגלים וטסנו משם כל עוד רוחנו בנו. 

שיערתם נכון- אלו לא היו הבני דודים.. מה כן הם היו- המורה שלי בבית ספר. 

אז פחות שמתי לב..

ותאמת לא חשבתי, מה שעבר לי בראש זה ''אמאאא למה היא צורחת?!" "מי האנשים האלה" "מה אני עושה פה"

"אאההאהאהאיעיעהיעהעההה" וכו'...

שאלה טובה כשחושבים על זה.

ישנן כמה אפשרויות: |מכחכח|

-היא נראית שונה בבית

-לא לקחתי בחשבון שהיא יכולה להיות מורה

-היא לא היתה מורה שלי אלא של כיתה מקבילה

-באמת שאין לי מושג

10 פעם עכשיו אני אכתוב את הפעם ה11 

אני לא מתכתב אם בנות (סליחה)

ומתייחס אלי כזכר כדי שיהיה היתר? חח סלח לי אבל זה חסר הגיון מהכיוון שלי.

אבל כל הכבוד.

זה חסר הגיון, כי אני עדיין בת לא משנה מה תחשוב. זה יהיה לך בתת מודע.

כמה שתחשוב ותדבר אלי בלש' זכר. זה חסר טעם

אל תשתדלי פה יותר מידי...

עזבי..

בשבילך..

זה מתיש..

ומעניין אותי לדעת את ההגיון של מה שהוא עושה

תודה לך

חשבתי שהרעיון של לא לדבר עם בנות זה בגלל שהן בנות וכל המשתמע מכך

ולא בגלל שפונים אליהן בלש' נקבה

סביר להניח שהוא כן חשב שזה יתפרסם. בכ''א הגר''א

תפתח שרשור אחר כי נצלשנו פה חבל על הזמן - קשישים מעל שלושים

בתור מורה

לימדתי בכיתה

הראיתי להן משהו עם מקרן ומסך

(בכל כיתה יש מסך ומקרן)

ואז כשסיימתי משכתי את המסך למטה כדי לגלול אותו

ו...

הוא נפל עלי.

אחלה מתודה....

הייתי צריך להיות שם כדי לראות את זה

ועד שקלטתי מה קרה...

עמדתי עם הגב אליו

וזה נפל לי על הגב.

האמת שרק חצי ניתק מהקיר

ב״ה

וגם לפחות זה קרה לי ולא לתלמידה...

התגובות בכיתה נעו בין 

״המורה את בסדר??״

לבין ״הפעם זה לא אנחנו!״

1. (מעניין אם יזהו אותי..) לפני שבוע המדריכה שלי מהחמישית התחתנה, וקניתי לה ספר.. אתמול גיליתי שבמקום המכתב שכתבתי לה, שמתי את האישור יצאה מהאולפנא.. (יותר מביך ממפדח..)

2. ע"ש זכור, סעודת שבת בכיתה, הבעלים יוצאים כדי שנשיר.. אני הייתי קצת עייפה אז שרתי מה שממש קריטי, כמו עת דודים ו-ולשדך הבנות..

אח"כ הבעל של המנהלת נכנס "פוסעת, גם אם הייתי הולך עוד קילומטר וחצי הייתי שומע אותך שרה. ובמילים מסויימות"

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

פעם הייתה לי אפליקציה שמשתמשת בסמארטפון כעכבר. אולי זה יהיה נחמד.

אפשרות שניה תוכנה כמו TEAMVIEWER/ANYDESK שתשלוט על המחשב מהטלפון ואז אפשר לצייר.

אבל האמת היא שלא חושבת שעשיתי סקר שוק ממש מקיף

לוח גרפי Wacom Intuos Small CTL-4100 בצבע שחור

)

יש כאלה פשוטים לכתיבה רגילה?

ורעיון באמת לשאול את הנהלת המוסד אם הוא יכול לקבל מהם כזה.

למרות שלא רצה עוד משהו שמתחבר לאינטרנט...

אבל איך אפשר לעשות זום במקביל? בשביל זום המכשיר צריך לעמוד ובשביל כתיבה נוח יותר שהוא ישכב...

שתי אפשרויות:

הוא מנהל את השיעור ב zoom מהמחשב האישי, בשביל המצלמה והקול.  וגם מתחבר לאותו שיעור zoom גם דרך ה tablet.

מהטאבלט, מבצע Share Screen. כך כולם יראו את מה שהוא כותב, בזמן שהם ממשיכים לראות אותו דרך המחשב.

ואם רק דרך ה tablet:

• לחיצה על כפתור Share (שיתוף).

•לבחור ב-Whiteboard כדי לפתוח לוח חלק לכתיבה.

• או לבחור ב-Screen כדי לשתף את כל מסך הטאבלט

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!