תכלס אנחנו יכולים להשתנות לכל מה שבא לנו. זה חארטה שאי אפשר להשתנות ונולדת וזה מי שאתה. פשוט התכונותל שנולדת איתן באות לך בטיבעי. אז אם ככה. אני יכולה להיות הכללללל. אני יכולה להפוך את עצמי לכל מה שאני רק רוצה. אז מה הפואנטה??

אוכל לנסות לעזור אולי...

באופן כללי מבינה וקצת מזדהה עם הכאב...

ואם זה מה שאני צריכה.

ואני לא מדברת על תכונות שליליות.

בכלל לא.

אני מדברת על תכונות סה"כ חיוביות,

או נטרליות,

שפשוט פחות מוערכות בסביבה שאני חייה בה.

או תכונות שיכולות להיות רחוקות ממה שהייתי רוצה להיות.

אבל נבראתי עם תכונות מסויימות, וזה לא סתם.

השאלה אם אני צריכה, או מותר לי, להשתנות בשביל להיות מוערכת יותר או להעריך את עצמי יותר..

דווקא נראה לי יפה שיש אפשרות להשתנות.שאת לא "נתקעת" עם אותן תכונות...

תחשבי על זה

בשביל להיות בנאדם טוב יותר לפי דעתך ולא לפי אחרים גם חשוב

בשביל אחרים? נגד דעתך? בחיים לא!

מהמילים שלך נראה שאת לא אוהבת את עצמך מספיק, אני לא מתכוונת לאהבה אנוכית אלא אהבה של הסכמה עם מי שאת על היתרונות והחסרונות שלך מבלי לשנוא את עצמך, אחרי שתאהבי את עצמך באמת תוכלי לשבת עם עצמך ולשאול מה הכי מפריע לך שהיית רוצה לשנות ומשם תוכלי להתחיל לשנות, גם אם תנסי לשנות ולא תצליחי אל תייאשי ותשנאי את עצמך ותרימי ידיים כי זה בדיוק מה שהיצר הרע רוצה שתעשי, תיקחי לך אפילו קצת זמן (כמה שצריך להתאבל על הכישלון) אבל משם תקומי חזקה יותר ועוצמתית יותר להילחם שוב עד שתשיגי את התוצאה שתרצי.

וכמובן שהדבר הכי חשוב תמיד תתפללי בפה שלך לבורא עולם ותבקשי ממנו עזרה גם לפני השינוי וגם אם נכשלת, הוא לא הולך לשום מקום והוא תמיד מקשיב ורואה הכל גם את הניסיונות החוזרים ונשנים שלך וחז"ל כבר אמרו שהקב"ה רוצה את הלב כמובן שחייבים להתאמץ אבל בורא עולם לא מזלזל אף פעם ברצון הפנימי שיש לך ולכל אדם(רצון טוב כמובן).

באופן כללי אני דווקא כן די אוהבת את עצמי, אבל יש תכונות מסוימות בי שנורא מפריעות לי ואותן אני שונאת.

לא נראה לי שאני שונאת את עצמי, אלא תכונות מסוימות בי.

איך אפשר לאהוב את התכונות האלה?

להשתפר בהן- יוצא שהן יוצא שהן  הטריגר שלך להצלחה.
ועל זה מגיע להן קרדיט, לא?


 

אבל זה רק אם אני החלטתי שאני באמת צריכה להשתנות, והתחלתי לשנות את התכונות האלה.

עד שאני לא משנה, אפילו רק מתחילה, אני לא יכולה לאהוב את התכונות האלה...

איך אפשר להפוך את התכונות השליליות האלו לחיוביות, ותתחילי ממידה אחת במקום "להכות" את התכונה השלילית תחשבי איך לנתב אותה למקום מועיל כלומר תחשבי כאילו היצר הוא סוס שעליו את רוכבת אל היעד שאת רוצה ולא שאת תהפכי להיות הסוס שלו, הרמב"ם גם אומר שאם רוצים לשנות מידה חייבים קודם כל ללכת מקצה לקצה, כלומר אם נניח את בזבזנית אז קודם כל את צריכה ללכת לקצה השני ולחסוך מעט זמן באדיקות ותוך כדי תוכלי לחשוב מתי אפשר להיות פזרנית, אולי נגיד במקום לקנות הרבה חולצות שאין בהם שימוש אם זה כסף מיותר לעזור איתו לאנשים שצריכים עזרה, או לחסוך לטיול גדול (ואז את לא מבזבזת ישר ומלמדת את עצמך לדחות סיפוקים) וחוץ מזה תשאלי את עצמך אם יש תכונות בעצמך שהם טובות ואת לא אוהבת אותן לא כי הן לא טובות אלא כי החברה שלך מזלזלת בהן אגב לזה צריך הרבה אומץ והרבה סיעתא דשמיא, מקווה שעזרתי בהצלחה.

נ.ב בכלל אני ממליצה לך לקרוא את ספר גן האמונה של הרב הרוש זה עוזר לתקן הרבה מידות כי ברגע שאת מבינה שלא הכל (הרב לא) בידיים שלך את מצליחה לנצח את מידת הגאווה שזו בעצם השורש של כל המידות הרעות.

למשל כמו חוש הומור אבל כולם אצלכם רציניים

(זה הדוג' הראשונה שעלתה לי- מיןם הסתם זה לא זה )

וואי זו שאלה שממש העסיקה (ולאור הצצה שליפה מסתבר שגם מעסיקה) גם אותי.

לא קראתי את כל התגובות, מקווה שאני לא חוזרת...

רציתי רק לכתוב לגבי הקנאה שדיברו עליה שנראה לי שלמרות שהיא לא ממש חיובית, יכולה להביא אותך ללמוד מאחרים. אם אני מקנאה במישהי על איך שהיא מקבלת ומכילה את כולם, אני גם אוכל לנסות ממנה איך היא עושה את זה. או אם איך שהיא עושה את זה לא מתאים לי, לקחת את זה כמטרה ממנה ולנסות להתאים את זה לעצמי.

עדיף במקום לקנא במישהו להגיד, אני רוצה ללמוד ממנו את התכונה הזאת והזאת..

הכל תלוי איך אתה מכניס את זה לעצמך למוח..

ולפםעמים כשאתה מקנא אתה סתם משאיר את זה אצלך וזה מגיע לכעס על הבן אדם ולא לשום דבר חיובי!

א. לגבי הקנאה- נראה לי הבנתי, תודה.

ב. אם הבנתי אותך נכון- את אומרת לא להשתנות?

ז"א כל עוד התכונות הם לא רעות- אז להשאר איתן?

נצטרך להיאבק איתן
שסתם יבאסו אותנו שאנחנו לא מצליחים אפילו שמנסים כל כך הרבה בניגוד למה שאנחנו כן יכולים.

אם התכונות לא מציקות ברמה מטורפת- אפשר להשתדל לשפר.[כמו בגרויות בעצם....]

שלא בטוח שאת צריכה לשנות אותם..

אולי להשתמש בהם בצורה נכונה מול החברה

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!