א. קנאה. כדאי לנו לשמוח במה שקיבלנו ולא לקנא.... כל אחד והחבילה שלו
"הקנאה... מוציאין את האדם מן העולם" כדי שלא נצא מהעולם הפנימי שלנו ונהיה נאמנים לעצמינו ולטבענו שנבראנו איתו. או שזה בגדר של קנאת סופרים שאת אומרת וואלה אני גם רוצה ללמוד להיות טובה כמוה. ואז זה לא קינאה אלא רצון טוב להשתפר. כדאי לך חעשות את האבחנה מה נכון לך מבין האפשרויות .
ב. אנחנו מכירים את עצמינו כבעלי דעה מחשבה ורגש מיוחדים לנו שנשפיעים על העולם בצורה ייחודית לנו.
אם נתחיל לשנות את עורנו זה ייצור לעצמינו מצב שלא נזכור מי אנחנו ונאבד את העצמיוצ שלנו ונחטא = נפספס את האמת הפנימית שלנו. שדרכה נעצב את העולם ונטביע בו את החותם המיוחד שלנו.
מכירה את הסיפור עם העורב והיונה?
עורב חמד את צעדי היונה, רצה ללכת כמוה. הליכה טקסית ויפה כזו . אחרי הרבה אימונים שכמובן לא הצליחו הוא רצה לשוב וללכת כמו שהיה רגיל... ולא הצליח ללכת לא כמו יונה אבל גם לא כמו עורב.....
יצא קרח מכל הכיוונים.
אני חושבת שהאינטואיציה שלך יכולה להנחות אותך.
הקשבה לקול הפנימי שלך ופעולה לפיו.
לרוב את גם תחושי נעימות לפעול לפני הרצון שלך ולא לפי רצון או לחץ סביבתי.
איך מזהים מתי זה פנימי ומתי חיצוני ?
כשאת מדמיינת אוצך לבד.
מה את הכי רוצה בלי חברות. את מול עצמך. בנחת......
אם את שלמה עם ההחלטה ויודעת שזה נטו את בלי שיקולים- זה שלך.
בהצלחה!
]