אני אחות רעה.
רעה.
אחות רעה ומגעילה.
לפעמים, בשקט בשקט, אני מרחמת עליו שהוא אח שלי.
אני מרחמת עליו שהוא סובל אותי.
אני כותבת ומתכווצת לי הבטן. ואני כבר לא רואה מסך, הדמעות שוטפות את כולי.
אי, הלב. זה כואב לי.
כואב לי שאני אחות כזאת.
כואב לי שאני כזאת רעה.
כזאת הרסנית.
כזאת רומסת.
כזאת חסרת רגישות.
לא מגיע לו. לא מגיע לו שיש לו אחות כמוני.
מסכן שלי.
הוא השאיר לי פתק.
הוא אוהב אותי.
נסיך טהור שלי, מחר שוב אחבק אותך
אבל לא ראית אותי ערב קודם, קוראת את הפתק החם שלך ובוכה, בוכה.
בוכה מהתרגשות.
ואז מכאב.
האמת הצליפה בי מכות. ואני כולי מתקפלת.
כואב לי, איי.
תסלח לי אח אהוב שלי.
תסלח לי על שנים שהייתי מגעילה, ורעה, מתנשאת.
אני יודעת שכשפגעתי, ביקשתי סליחה.
אני יודעת שאני משתדלת להיות יותר טובה.
אני זוכרת אירועים שלך ודואגת לכתוב מכתב ולצרף שוקולד.
אבל אני יודעת שזה כלום.
אני יודעת שמגיעה לך אחות טובה ממני.
תודה שאתה אח שלי, למרות המריבות ביננו.
תודה שאתה חופר לי, למרות שאתה באמת לא סותם את הפה.
תודה שאתה קיים, כי מה היינו עושים בלעדיך.
תודה על המכתב, שניער לי את הלב, הגוף עד שאני מפורקת של ממש.
תודה לך ריבונו של העולם על היכולת לכאוב. להרגיש. לאהוב. לחבק.
וגם. תודה על זה שאני רעה ומגעילה.
אני אשתדל, עוד, חזק יותר להיות יותר טובה.
רעה.
אחות רעה ומגעילה.
לפעמים, בשקט בשקט, אני מרחמת עליו שהוא אח שלי.
אני מרחמת עליו שהוא סובל אותי.
אני כותבת ומתכווצת לי הבטן. ואני כבר לא רואה מסך, הדמעות שוטפות את כולי.
אי, הלב. זה כואב לי.
כואב לי שאני אחות כזאת.
כואב לי שאני כזאת רעה.
כזאת הרסנית.
כזאת רומסת.
כזאת חסרת רגישות.
לא מגיע לו. לא מגיע לו שיש לו אחות כמוני.
מסכן שלי.
הוא השאיר לי פתק.
הוא אוהב אותי.
נסיך טהור שלי, מחר שוב אחבק אותך
אבל לא ראית אותי ערב קודם, קוראת את הפתק החם שלך ובוכה, בוכה.
בוכה מהתרגשות.
ואז מכאב.
האמת הצליפה בי מכות. ואני כולי מתקפלת.
כואב לי, איי.
תסלח לי אח אהוב שלי.
תסלח לי על שנים שהייתי מגעילה, ורעה, מתנשאת.
אני יודעת שכשפגעתי, ביקשתי סליחה.
אני יודעת שאני משתדלת להיות יותר טובה.
אני זוכרת אירועים שלך ודואגת לכתוב מכתב ולצרף שוקולד.
אבל אני יודעת שזה כלום.
אני יודעת שמגיעה לך אחות טובה ממני.
תודה שאתה אח שלי, למרות המריבות ביננו.
תודה שאתה חופר לי, למרות שאתה באמת לא סותם את הפה.
תודה שאתה קיים, כי מה היינו עושים בלעדיך.
תודה על המכתב, שניער לי את הלב, הגוף עד שאני מפורקת של ממש.
תודה לך ריבונו של העולם על היכולת לכאוב. להרגיש. לאהוב. לחבק.
וגם. תודה על זה שאני רעה ומגעילה.
אני אשתדל, עוד, חזק יותר להיות יותר טובה.
