אין הרבה דרכים.

ולי אישית עוזר פשוט לחשוב על זה שלא הייתי רוצה להתחלף עם אף אחד בעולם הזה בהכל... נגיד אם יש מישהי שהייתי רוצה להיות חכמה כמוה אבל לא הייתי רוצה את האישיות שלה... אז בגדול לא הייתי רוצה להיות היא

כתבתי ממש מבולגן, מקווה שהבנת משהו

אבל יש אנשים שכן הייתי רוצה להתחלף איתם בהכל

אולי זה קצת קלישאתי אבל אם תחשבי על הכל הכל בטוח תביני בסוף שלא באמת

קחי בחשבון גם דברים שלא מיד רואים, משפחה מצב תורני אמוני תכונות מסויימות משברים חוויות, הכל.

אני יודעת שזה ישמע כזה משו רגיל ובדר"כ זה לא ככה וכו' אבל עלי המקרה הזה ממש השפיע. הכרתי מישו, ממש התלהבתי ממנה ואולה- באמת שלא היה אכפת לי להתחלף איתה באמת בהכללל. ואז היא סיפרה לי על המשפחה שלה שיש דברים ממש לא פשוטים שהיא צריכה להתמודד איתם יומיום וכו' ובקטע הזה אני לא הייתי רוצה להחליף איתה בחיים. כאילו את מגלה שבתכלס לאף אחד אין חיים תותים. 

ותנסי באמת שאת משווה את עצמך לאחרות, באמת לחשוב מה רק לך יש. משו שלא היית רוצה לוותר עליך ולנסות להבין שאת בהשוואה לאחרים -ישלך חיים ממש טובים וזכית. 

זהו.. מקווה שעזרתי

בעיקר השערים הקנאה, הגאווה, העצבות והשמחה.

כי אם אדם יפנים את השמחה, ממילא הוא יהיה שבע רצון.. גם הספר "מי שטעם יין הונגרי" של צבי אייל והרב רן שריד.

בהצלחה... 

המשמעות של זה שמישהו יותר עשיר, חכם ומוצלח ממני היא שאותו אדם יותר עשיר, חכם ומוצלח ממני.

אבל המטרה שלנו זה לעבוד את ד', להדבק בו....

ולכן העושר, החכמה, ההצלחה וכו' הם לא רלוונטיים.

לי יש את עבודת ד' שלי עם נקודת פתיחה משל עצמי: מי המשפחה שלי, איזה מידות יש לי, כמה אני עשיר וחכם, כמה קל לי לשמור על צניעות, כמה קשה לי ללמוד תורה וכו'.

ומישהו אחר נולד עם נקודת פתיחה יותר טובה: ההורים שלו יותר צדיקים, הוא יותר חכם, הוא עם מידות טובות, כיף לו ללמוד תורה וכו'.

אבל מה שחשוב זה הבחירה, תהליך ההשתלמות, המשא ומתן שלי עם ריבונו של עולם. יכול להיות מישהו שלא חטא כל החיים שלו אבל לא באמת הייתה לו בחירה... ויכול להיות מישהו שנולד במשפחת פשע והוא השתדל כל החיים שלו לא לרצוח. היה לו ממש קשה לא לרצוח, אבל הוא רצה להידבק בקב"ה והוא ידע שהוא לא רוצה שנרצח. וואו, הוא כל החיים התגבר ולא רצח אף אחד. הלוואי שאני הייתי צדיק כמוהו. פושע קדוש.

אני מקווה שהייתי ברור. תגידי לי אם לא ואני אנסה להסביר יותר טוב.

ומה עושים אם מקנאים לא בנקודת פתיחה- אלא בבחירות שעשה הבן אדם?

וזה כבר אומר שאת ברמה גבוהה.

ב) זה ששישהו לא מצליח תמיד לבחור בטוב, אולי זה כי יש לו נסיונות מאוד קשים, יותר מלאנשים אחרים. ואולי זה כי ד' רוצה לראות איך הוא מגיב לנפילות שלו. (זכור לי שיש גמרא שאומרת שדוד מצד הדרגה שלו לא היה חוטא, אלא ד' גרם לו לחטוא כדי ללמד אותו/אותנו דרך תשובה).

כלומר, את לא יודעת באיזה רמה גבוהה את מצד הבחירות שלך ולכן את מקנאת כי נראה לך שיש מישהו בדרגה יותר גבוהה מצד הבחירות שלו. 

אבל את ברמה גבוהה.

(אני לא בא לזלזל באף אחד ולהגיד שהוא ברמה נמוכה. אני בא להגיד שעבודת ד' זה משהו סובייקטיבי לכל אחד וא"א להשוות בין העבודה של מישהו אחד לעבודה של מישהו אחר).

בהצלחה בכולופן.

ברור שאני לא רוצה להתחלף עם אף אחד אחר בעולם, אבל הייתי שמח אם היו לי עוד/ פחות תכונות שיש/אין לאנשים אחרים..

וחוצמזה- הקינאה היא לא רק על תכונות, היא גם על חפצים וכדו'. למשל ציוד טיולים טוב שיש לחברים והייתי רוצה גם.. או אפילו על דברים בקודש כמו ספרי קודש וכ"ו

אשמח לתשובה על 2 השאלות...

כי כל דבר שקורה לנו מבחוץ- מהחברה, משפחה וכו', הוא כי הנשמה שלנו רוצה משהו. היא רוצה שנשים לב לחוסר שלה ובגלל שאנחנו כ"כ רגילים להסתכל על הכל בהסתכלות חיצונית (שהיא לאו דווקא שלילית, צריך לראות איך לעבוד אתה) אז גם הנשמה שלה מוציאה את הכאב שלה בצורה חיצונית (במקרה הזה- קנאה),לכן אנחנו צריכים להסתכל כמה שיותר פנימה, מאיפה הכאב הזה בא? מה חסר לי בתוכי?

ומהניסיון שלי, במקרה הזה של הקנאה, הנשמה שלנו רוצה שנאהב אותה. שנאהב את הכוחות שה' נתן לנו דווקא!!למה אני מקנא במישהו שיש לו ציוד טיולים שלי אין? אולי כי אני לא מספיק יודע לשמוח בכל מה שיש לי. פשוט לשמוח ולהודות כל הזמן על מה שה' מביא לנו בתוכנו- כל ההרגשות, הכוחות לפעול ולעשות.. ויש עוד המון. כל אחד והטוב המיוחד שבו.

ההבדל הוא המבט פנימה ולא רק ליישר מבחוץ. 

וברור שזה דורש מוכנות לעבודה קשה.. וללמוד הרבה כדי להגיע למבט פנימה (כמו בספרים שכתבו קודמיי)

בהצלחה רבה וסיעתא דשמייא בע"ה!!

ואם אני יוכל לעזור עוד אז אפשר בשמחה במייל שלי- nturarvbhx@gmail.com

הנושא של תכונות טובות יותר חזק בקטע של הקנאה, ועל זה לא כ"כ ענית לי...

ממליצה לך לקרוא את הספר :"בגן האמונה" של הרב ארוש. עזר לי יותר מכל פסיכולוג/סדנה לראיה חיובית..

הרבה אנשים מעידים שהספר שינה להם את החיים.

זה לא מדבר תיאורטית דיבורי אמונה שנשארים למעלה ,אלא בפשטות מכניס לך את הידיעה וההרגשה של האמונה באופן שמרגיע ומשרה שלווה.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...