1. ראשית חשוב להתחיל משתיית כוס מים או נוזל אחר בריא כגון מיץ פירות טבעי.

2. לאחר שהרגענו מעט את הקיבה, ניתן לשתות משקה חם כלשהו (עדיף תה) ו'להעביר' אותו עם פרוסת עוגה – אולם בלעיסה ובליעה איטיות ולא מתוך בולמוס.

3. מיד לאחר מכן אפשר לאכול פרי או מאכל קטן אחר, שלא יעיק על הקיבה ולא יאלץ אותה לעבור ל'הילוך חמישי'. מהלך איטי זה ישדר למוח שאתם כבר על המסלול, והוא זה שכבר ידאג לספק לגוף כולו את תחושת הרוגע הנצרכת.

4. אחרי שהרגענו את הקיבה ועזרנו לה לחזור לפעילות תקינה, אפשר לאכול ארוחה מלאה וטוב שהיא תכיל בתוכה ירקות וחלבונים. אם אתם מסוג האנשים שלא יכולים בלי לחם כדי להרגיע את הרעב, אז עדיף שאת פרוסת הלחם תאכלו יחד עם התה ובמקום העוגה, כדי שלא יווצר עומס בארוחה עצמה.

ארוחה כבדה מדי עלולה בעצמה לגרום לתחושות של כאבי בטן, כאבי ראש ועייפות כללית – אותן נבקש למנוע

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

חורף בריא לכולם