אני לא יודעת אם היא תבין..ולדעתי היא לא תיקח אתזה ברצינות..

קודם כל אני רוצה להרגיע אותך - זה קורה לכולם. לחלק יותר, לחלק פחות.

גם אני הרגשתי שהחברה שלי עוזבת אותי.

את יודעת, בגיל שלך (וגם שלי) אז מתבגרים.

לפעמים זה גורם שלא תהיי בטוחה מה את רוצה.

יכול להיות שזה מה שקורה לחברה שלך. היא לא בטוחה שהיא רוצה אותך.

אם תשמרי על הקשר הרופף הזה, יתכן מאוד שבאיזה שהוא שלב החברה החמודה שלך תחזור לרצות את הקשר.

יתכן, שההורים שלך, יודעים טוב יותר ממך מה לעשות, היות וכבר היו להם חברים רבים.

מקווה מאוד שהכל יסתדר. אשמח אם תכתבי מה קרה בסוף.

בהצלחה!!!

כן, אני שומעת שזה קורה לעוד הרבה בנות ואולי גם בנים בגילאים שלנו..

אבל אני לא חושבת שזה כבר הגיע לרמה שהיא כבר לא רוצה אותי..

הקטע הוא, שאני גם לא רוצה לערב בזה את ההורים שלי..אני לא אוהבת שהם מעורבים בסביבה החברתית שלי..

הבעיה היא, שאני לא יודעת אם גם היא מרגישה את אותו דבר כמוני..כי את צריכה להבין שאני ממש "דבק" אחת לשנייה.. אני לא רוצה להגיד לה אתזה כי אולי היא תחשוב שאני ילדותית מדי..אבל זה לא נכון! כי אני באמת רוצה את החברות הזאת איתה והיא באמת יקרה וחשובה לי..

את בעצם רוצה מה שרוב הבנות רוצות באיזה שהוא שלב: שהבת שמולך תרצה בך.

אבל אין לך דרך לידע אותה בעובדה הפשוטה הזו.

צדקתי?

כןן ממש ככה..

אני באמת לא יודעת מה לעשות עם זה..

קיצר לדעתי יש שתי אפ שרויות 1.סתם תדברי איתה ותשאלי אותה- אם היא לא תיקח קשה 

2.היא מתבגרת תראי לה שאת רוצה בא ו...

ותיתפללי לאבא הוא תמיד שומע אות תדברי איתו הוא מבין אותך 

בעזרת ה' מקווה שיסתדר

אמרת לגם לך היה דבר דומה.. וזה הסתדר? עשית משו עם העניין הזה?

בכללי על דברים ואז ברוך ה' חזרנו לדבר הרבה וזה 

תקשיב רגע, לדעתי מה שקרה לשנינו זה טיפה שונה..כי אתה אומר שאתה זרת לדבר איתו..

אבל לעומת זאת אצלי, אני כן מדברת איתה פשוט הקשר הוא נורא רופף לעומת מה שהוא היה..

עליך .תשפכי לפניו.

וניסית לדבר איתה תכלס על העינין או שלדעתך זה לא ילך?

וואוו אתה לא יודע איך אתה מחזק אותי..יש לי פשוט דמעות בעיניים ממך..

כמו שאמרתי, אני כן פונה לקב"ה ומבקשת ממנו שיעזור לי.. אבל לא, לא יצא לי לדבר איתה ספציפית על הנושא הזה כי אני חושבת שהיא לא ממש תבין..

אל תדאגי ה' לא משיב ריקם ולגבי החברה תמשיכי לשתף תראי שהקשר הזה חשוב לך ממש אולי היא תשים לב. ובאמת שיש אנשים שפשוט ביגלל הגיל אז הם לא שמים לב אז אם תתן להם איזה הערה על זה הם פיתאום ישימו לב 

אני מדברת עם ה' כמעט כל הזמן וברור לי שהוא עוזר.. אבל אני ממש ממש לא רוצה לדבר איתה על העניין הזה כי אני יודעת בוודאות שהיא לא תבין ושהיא תיקח אתזה בחפיף ותגיד לי שאני ילדותית ולוקחת הכל ללב..אז אני בכלל לא רוצה לפתוח אתזה..בנתיים זה ביני לבין עצמי ופשוט קשה לי עם זה ממש..

אל תדאגי, אם תפני היא תראה בזה בגרות.

ככה זה.

אני מכירה אותה.. היא באמת לא תבין.. עזבי, בזמן האחרון אפילו אי אפשר להייעץ איתה..אז לדבר איתה על הנושא הזה בכלל לא..

אולי יש לך אפשרות למצוא חברה נוספת?

לאו דווקא באותה קירבה שהייתה ביניכן.

אבל היא משו מיוחד היא חברה באמת עם לב טוב.. אני פשוט לא יודעת מה קרה בזמן האחרון

פעם אח שלי בכה, בכה ולא הפסיק. אמא שלי הרגישה ממש רע עם עצמה שהיא לא מבינה מה קרה לו. אחרי כמה שעות היא החליטה לפנות לקרובת משפחה, שיש לה הרבה ניסיון עם ילדים.

נחשי מה היא אמרה?

"קרה לך פעם שבכית? גם לילד שלך קורה!!! עד עכשיו את בוכה? גם לילד שלך זה יעבור!!"

המשל לא דומה לנמשל, אבל פשוט זה מזכיר לי...

לא ממש הבנתי את הקשר..

גם היא הייתה כאובה מתישהוא, או שחברה אחרת באה להתייעץ איתה במצב דומה.

ובכל זאת היא עושה את אותו דבר לך.

אני לא מכירה לא אותך ולא אותה, אני לא יודעת מה כל אחת מכן מרגישה עם עצמה.

מקווה שעזרתי. המון בהצלחה אם צריך משהו אני בפורום

ואוו אתה לא מבין כמה עזרת ליי.. תודה רבה רבה.. 

אני אמשיך להתייעץ איתך בעז"ה.. גם אם אתה צריך משו אתה מוזמן לפנות אליי בשמחה

תביני שכל אדם בריא בנפשו קרה לו פעם שמישהו לא רצה אותו.

תשאלי בבקשה את ההורים/סבים/דודים/דודות/חברות/כל אדם אחר אם קרה להם דבר דומה.

התשובה תהיה חד משמעית: כן.

קחי באיזי. ככה זה אצל כולם. החכמה היא להמשיך הלאה ולא לכעוס על כל העולם.

תראי, אני מבינה שאנחנו בתקופה של התבגרות ויש כל מיני קשיים וזה..

אבל את צריכה להבין אותי..היא חברה נורא נורא טובה שליי.

אני פשוט לא יודעת ממה זה נבע..ולא שאני כועסת, זה פשוט טיפה מתסכל..

את מחזקת אותי המוןן!! זה ממש נותן לי כוחות.

אז זהו, אצלך את אמרת לה שאת פגועה... אני לא רוצה להגיד לה כי אני יודעת שהיא לא תבין והיא תיק אתזה בחפיף..

זה כ"כ עוזר. לי לא היה את זה. לא קלטתי שיש לי את האופציה הזו...

אולי תנסי לכתוב בצורה מסודרת, לעצמך, את כל האפשריות של "מה החברה שלי חושבת כרגע". או משהו דומה.

יש הרבה אנשים שזה עוזר להם.

הרי בטוח לא יהיה כתוב שם "אני שונאת אותה, רק שתעוף לי מהעינים"....

ככה דברים נכנסים לפורפורציות, ואת יכולה לחשוב ברוגע מה לעשות.

אני יכולה לנסות, ברור.. אבל אני רוצה לדעת תכלס מה לעשותת

את לוקחת קצת יותר מדי קשה את זה. הכל יעבור

מכירה את הסיפור על המקל שהיה כתוב עליו גז"י?

אממ.. לא, לא מכירה

היה פעם זקן ששאלו אותו איך הוא חי כ"כ הרבה שנים.

אז הוא סיפר שיש לו מקל שכתוב עליו "גז"י"=גם זה יעבור.

שאלו אותו "זה הכל?לא יכול להיות"

אז הוא ענה "אז לא יכול להיות!"

ככה אני מכירה את זה. יש עוד הרבה סיגנונות...

תעשי מה שאת יכולה, ותבקשי מה' שיעזור לך במה שאת לא יכולה. ובכל מקרה - הכל לטובה, והכל יסתדר.

לפני 3 חודשים.

האמת היא, שאין לך הרבה מה לעשות.

או שתמצאי דרך לפנות אליה.

או שתפני לבורא עולם.

לי נראה שאת מספיק חכמה כדי למצוא דרך לפנות אליה. ומספיק דתית כדי לנסות את שתי הדרכים.

גם נראה לי שהיא תשמח מאוד שתפני אליה. יכול להיות שהיא רוצה לדעת האם את רוצה את הקשר, ומחכה שתפני.

רק בבקשה, אל תלחצי. אני מבטיחה לך שאם תרצי - הכל יסתדר.

ואוו את לא מבינה איך שאת מחזקת אותיי..

אני כל לילה מתפללת לבורא עולם שיעזור לי לפתור אתזה.. שיאיר לי את הדרך וייתן לי את הכוחות לעשות אתזה..

אבל אני מרגישה שאני גם צריכה עזרה מאנשים שסביבי..

ומה עשית שזה קרה לך? איך התגברת על זה?

פנית אל אותה אחת שזה קרה לך איתה?

קודם ביקשתי מה' סימן.

לקח איזה חודש, ובסוף יום אחד היא הציעה לי לצאת לגלידה.

שם ראיתי שהיא לא באמת התכוונה לחזק יחסים אלא רק לאכול.

פניתי אליה ושאלתי אותה האם היא מודעת לזה שאני פגועה.

את יכולה לנחש את המשך השיחה.

בסוף התברר שהיא פשוט לא שמה לב, היא ראתה בי ידידה, לא חברה קרובה.

ויותר מזה - היא רצתה שאהיה חברה שלה אבל לא ידעה איך להגיד את זה....

ב"ה הסוף טוב 

אני באמת מתפללת בשבילך שתמצאי דרך לדבר איתה.

תודה רבה לך נשמה יקרה שליי!! אני מקווה שזה יעזור..

קחי את הזמן שלך, אבל בעקרון- החברות נגמרה.

יש מצב שאח"כ תהיה חברות חדשה עם אותה בת, אבל החברות שהיתה- נגמרה.

לדעתי לא צריך לנתק קשר לגמרי, אלא להמשיך ולתת לה להכתיב את רמת החברות שמתאימה לה.

לכי, תחפשי חברות חדשות, תעמיקי קשרים עם עוד בנות.

התלות הזאת בחברה אחת לא בריאה לך. ולא לאף אחד.

בני אדם משתנים.

החיבור שהיה בניכם קצת דהה, וזה בסדר גמור וקורה לכולם.

את מסכימה איתי שגם את לא רוצה בקשר שיש בניכם היום?

למה?

כי היא בן אדם שונה, וזה משפיע גם על הקשר ביניכם.

סביר להניח שגם את בן אדם שונה.

כי כולנו משתנים, כל הזמן.

מה שקורה לך עכשיו זה געגועים לקשר שהיה.

זה בסדר, תתני לעצמך להתגעגע, אבל אח"כ תמשיכי הלאה.

תצרי לך קשרים חדשים נוספים.

ויכול להיות שבהמשך היא תרצה לחזור לחברות של עכשיו.

יכול להיות שלא.

ולדעתי ממש לא כדאי לדבר איתה, כשמדברים על משהו זה מנכיח אותו, ואני לא חושבת שבמקרה הזה נכון להנכיח את במצב..

לדעתי זה רק יקשה על שתיכן.

בהצלחה נשמה

ואני אומרת לך בתור אחת שנפרדה ממלא חברות, ועזבה מלא חברויות..

מוזמנת בשמחה לאישי,

סורי אם חפרתי..

תתחברי עם עוד בנות את תחשבי כל הזמן רק על זה שאין לך אותה תנסי להתחבר לעוד בנות!

ואת יכולה לשאול אותה יפה ובעדינות למה היא מתרחקת ממך, אולי יש לה סיבה טובה ואת יכולה להשתפר והכל יהיה טוב

בהצלחהההה אחותי

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....