בעיני הכל עניין של בחירה וה' מכוון שיהיה לנו יותר משתלם לבחור בטוב. ע"י זה שכשחוטאים-נענשים ושעושים טוב מקבלים שכר. 

כתבת שאם פותחים את ארון הספרים נראהשזה אחרת... רוצה לפרט?

אתה מתכוון כאילו שזה חובה ולא בחירה שמשתלמת לכאורה?

מצד אחד באמת אדם יכול בכל שניה בחיים שלו לבחור מה הוא עושה,

ומצד שני יש את העניין שהכל לטובה, ואם היה לך/בחרת במשו גם אם את מצטערת על זה אחרי זה- זה היה רצון ה'..

אז תכלס אם הכל לטובה, וכל מה שאני בוחרת זה רצון ה'- איפה הבחירה פה??

שמעתי עלזה ממלא רבנים.. אבל עדיין ניראלי זה "תחום אפור" ולא ממש מובן לנו..

הוא יכול לא ללכת בדרך ה' לא ללכת לפי התורה אבל זה הבחירה החופשית בסופו של דבר שלא.. אולי לא בחירה נכונה אבל כן חופשית!!

אבל תכלס ה' יתברך קובע הכל ומחליט מה נבחר..

אתה יכול בבקשה להרחיב קצת?

כאילו אם יש בחירה חופשית כי ממילא ה' יודע מה יהיה? זו השאלה?

אם תשאלו את אח שלכם מה הוא מעדיף: אורז או גלידה?- אתם יודעים שהוא יגיד גלידה אבל עדיין נותנים לא את האפשרות להחליט ואז יש לו אפשרות בחירה ועדיין אתם יודעים מה הוא יבחר

לי לא ידועות המון מחלוקות. בספרים שנמצאים בארון שלי (והם כוללים פחות הרב קוק ומחברים בני זמננו לא משנה מאיזו סיבה ומה זה מסמל) אין על זה הרבה מחלוקות אלא רק דעה אחת. הרמח"ל והרמב"ם הכריעו שיש בחירה(עיין דרך ה' חלק א' פרק ב' נדמה לי) ועל מי ומה יש עוד לדון?

ולא-אין לי רמב"ם בספריה.

ויש לי עוד המון מחברים בספריה חוץ מהרמח"ל.

לא אמרתי שזה לא נכון,פשוט לדעתי,הגדולים שבגדולים הכריעו שיש ושם זה נגמר.

במישור המעשי ודאי שהאדם יכול להחליט אם לחטוא או לא.

השאלה היא יותר פילוסופית: מה היא בדיוק "הידיעה" של הקב"ה בנושא הזה? מה היחס בין הידיעה לבחירה? מה ההשלכות של הבחירה?

על הדעת ועל הדנים בה.

כמו שאין לנו מושג איך מתנהל הקב"ה שהוא מושלם,וכמו שמסביר הרמח"ל שאין בו גדרים וכח הרצון מחובר בזכרון והידיעה-אין אנו יכולים לתפוס זאת ואין אנו יכולים לתפוס את ידיעתו שהיא חלק ממנו ממש וחלק מכל שאר הכוחות שבו בשלמות אחת אין סופית.

מה היחס? לא כל כך יודע איך לענות שאלה הזו בעצמי. אבל אתה לא יכול לדון יחס של משהו בלי להבין את ערך שני הדברים-זו שיטת הרמב"ם והיא מוסכמת על כולם-מי שחולק דבריו לא הגיוניים בעניין הזה(שכדי להשוות צריך הבנה ותפיסה במושגים המושווים).

מה ההשלכות של הבחירה? לא הבנתי את השאלה,תוכל לפרט?

שמביא אפשרות שהבחירה שלנו לא משנה את המציאות בפועל, הכל מאת ד'.

מה שכן אנחנו יכולים לבחור זה הרצון... עיין בדבריו בתחילת השרשור.

או שאיך שהסברת את זה לא ממש הגיוני.

הבחירה לא משנה את המציאות בפועל כיוון שהיא מתרחשת ומשפיעה רק רגע לאחרי הבחירה במציאות.

חוץ מזה,הדברים נוגדים לחלוטין הרבה יסודות אחרים כגון יסוד התשובה. איך יתכן שבעזרת התשובה אנחנו משנים את המציאות בפועל כביכול?

[אצטט (במחילה) שוב את דברי המח"ל שפשוט עוסק ומדבר על הכול:

(מסילת ישירם פרק ד')

"וודאי מידת הרחמים היא קיומו של עולם, שלא היה עומד זולתו כלל וכלל, ואף על פי כן אין מידת הדין לוקה, וזה כי לפי שורת הדין ממש, היה ראוי שהחוטא ייענש מיד תיכף לחטאו בלי המתנה כלל, וגם שהעונש עצמו יהיה בחרון אף כראוי למי שממרה פי הבורא יתברך שמו, ושלא יהיה תיקון לחטא כלל. 
כי הנה באמת איך יתקן האדם את אשר עיוות והחטא כבר נעשה?! הרי שרצח האדם את חברו, הרי שנאף, איך יוכל לתקן הדבר הזה? 
היוכל להסיר המעשה העשוי מן המציאות? 

אמנם, מידת הרחמים היא הנותנת הפך השלושה דברים שזכרנו, דהיינו: 
שיותן זמן לחוטא, ולא יכחד מן הארץ מיד כשחטא, 
ושהעונש עצמו לא יהיה עד לכלה. 
ושהתשובה תינתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה. 

דהיינו: שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו, ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש, שהוא מתנחם לגמרי, והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא נעשה הדבר ההוא, ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר, ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. 
והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו, ו): "וסר עוונך וחטאתך תכופר", שהעוון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע. "]

כן-רצונו של אדם ובחירתו עוקרים את הדברים במציאות ומשנים אותה באופן פעיל ומוכח!

איך זה נוגד את זה(אולי אני לא מבין את הרמב"ם?)

א. כבר זכרנו היות האדם אותה הבריה הנבראת לידבק בו יתברך, והיא המוטלת בין השלימות והחסרונות, והיכולת בידו לקנות השלימות. ואולם צריך שיהיה זה בבחירתו ורצונו, כי אילו היה מוכרח במעשיו להיות בוחר על כל פנים בשלימות – לא היה נקרא באמת בעל שלימותו, כי איננו בעליו, כיון שהוכרח מאחר לקנותו, והמקנהו הוא בעל שלימותו, ולא היתה הכונה העליונה מתקיימת. על כן הוכרח שיונח הדבר לבחירתו, שתהיה נטיתו שקולה לשני הצדדין ולא מוכרחת לאחד מהם, ויהיה בו כח הבחירה לבחור בדעת ובחפץ באיזה מהם שירצה, והיכולת גם כן בידו לקנות איזה מהם שירצה. על כן נברא האדם ביצר טוב ויצר רע, והבחירה בידו להטות עצמו לצד שהוא רוצהרמח"ל דרך ה' חלק א' פרק ג' אות א')

גם אני למדתי את דרך ד'... וגם לי זה היה קשור לכל דבר שלמדתי...

(הוא כותב בהקדמה שמי שילמד את זה נקל יהיה לו למצוא דעת אלקים בכל חלקי התורה... אשריך, צדיק)

אלו ואלו דברי אלוקים חיים. זו בחירה שלך. מצד אחד "מלוא ככל הארץ כבודו" מצד שני "והארץ נתן לבני אדם". ומה הפיתרון של המדרש? זה לפני הברכה וזה אחרי הברכה. בהתחלה זה באמת בחירה חופשית. אבל אם אתה בוחר להודות לה' התגלות ה' בעולם קשורה אליך. ומה שעשית זה רצונו והיה צריך לקרות ממילא וזזו באמת השגחה פרטית. וזה לגבי הדברים הטובים שעשית, ומה בנוגע לרעים? חייב אדם להודות על הרעה כמו שמודה על הטובה. ועל ידי זה שמודה, זה הופך לרצון ה'. וזה מה שכתוב שאם אדם  עושה תתשובה ממאהבה כל העבירות נהפכים לו לזכויות. ולסיכום, ההשגחה הפרטית מונחת לכל אדם על פתחו והוא יכול לבחור אם לקבל אותה או לא.

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!