שאלת הידיעה והבחירה תמיד העסיקה את ההוגים היהודיים ושומרי המצוות (זה מעסיק ממש לא רק יהודים אבל נעזוב את זה כרגע).
ההשלכה הראשונית, היסודית והפשוטה היא שאלת השכר והעונש. אם יש לנו באמת בחירה, מובן לחלוטין מקומו של שכר ועונש. אבל אם אין בחירה חופשית, מה מקומו של שכר ועונש?
דעתו של הרמב"ם ידועה. הרמב"ם טוען שיש בחירה חופשית.
"יסוד תורת משה רבנו ע"ה וכל ההולכים אחריה היא שהאדם בעל יכולת מוחלטת, כלומר שיש בטבעו ובבחירתו וחפצו לעשות כל מה שביד האדם לעשות" (מורה נבוכים, מהדורת קאפח, פרק י"ז, חלק ג', עמ' שי"א).
ועל כן האדם נידון על מעשיו:
"וכן מכלל יסודות תורת משה רבנו, שהוא יתעלה אין עול לפניו בשום פנים ואופן, ושכל הבא על בני אדם מן הייסורין, או מה שמגיע להם מן הטוב, האדם היחיד או הציבור, הכל מפני שהם ראויים לכך במשפט הצדק אשר אין עול בו כלל" (שם).
לעומת הגישה הברורה הזו, גדולים אחרים צמצמו או "ביטלו" כביכול את הבחירה החופשית של האדם. ר' חסדאי קרשקש, מגדולי ספרד ומתנגד להרבה רעיונות של הרמב"ם, גם התלבט בשאלה ולא כל כך הכריע אלא דן בשתי אפשרויות. אפשרות אחת שהוא מציע, שהאדם נשפט על פי רצונו ולא על פי מעשיו. הוא נשפט על הכוח שלא יצא אל הפועל. אם נשאל מדוע הוא אומר כך, תשובתו תהיה שהעולם מורכב מרצף של סיבתיות א-לוהית מוכרחת. זאת אומרת שמאחר והקב"ה מנהל את עולמו ויודע את סדרו, אין בכוחו של האדם לשנות את סדריו. גם לא רק בעיני המתבונן. יש רק ברירה א-לוהית. מעשיו של האדם מוכתבים לו, לעומת רצונו שניתן לו לבחירה (ברור שבבירור העמוק נבין שגם הרצון הפנימי הוא הכרח, אבל שם יש מקום גדול יותר של בחירה, כמו שהרמב"ם מסביר את הבחירה של האדם שניתנת לו גם במעשיו). ההצעה הזו לדעתי דומה לדעתם של "מי השילוח" - הרבי מאיזביצ׳א ור' צדוק מלובלין שגם מצמצמים את מקום הבחירה (אפשר לעיין ב"מי השילוח" לפרשת פנחס או ב"צדקת הצדיק" פסקה מ"ד).
האפשרות השנייה של ר' חסדאי קרשקש אומרת שבעצם יש בחירה חופשית מוחלטת על הכל, אבל היא סובייקטיבית. הבחירה, ע"פ הטענה הזו היא חווייתו של האדם (הסובייקט) בעולם.
סיכום לשיטתו מויקיפדיה:
"רח"ק הסיק שתי מסקנות אפשרויות בנוגע לשאלה זו. אפשרות ראשונה היא שעיקר מרחב הבחירה של האדם נמצא ברצון שלו ולא בתוצאה הסופית של הדברים, ולכן האדם נשפט על רצונו הפנימי, גם אם לא עלה בידו לממש במעשה את רצונו. האפשרות השנייה היא שהבחירה של האדם היא מוחלטת, אלא שהמושאים נמצאים לפי טבע המשיג, ולכן אינסוף האפשרויות שבידי האדם כלולות במחשבה האלוהית האחת האינסופית".
חשוב לציין שלשאלה הזו אין משמעות מעשית כי בכל מקרה אנחנו חווים את חיינו כבעלי בחירה. גם היות פסיבי כלפי העולם, משמעותה להיות אקטיבי כלפי הבחירה. שהרי להיות פסיבי זו בחירה.
רמח"ל דרך ה' חלק א' פרק ג' אות א')
