כתוב בפרשה :
ו לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ.
ז מִדְּבַר-שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל-תַּהֲרֹג כִּי לֹא-אַצְדִּיק רָשָׁע. (שמות כג´)
מהו פירושו של הפס´ ?
"ונקי וצדיק אל תהרוג" ? לכאורה זה היינו הך ?
רש"י על אתר מביא את דברי רבותינו בגמרא "ת"ר מניין ליוצא מבית דין חייב ואמר אחד יש לי ללמד
עליו זכות מניין שמחזירין אותו ת"ל (שמות כג) נקי אל תהרג ומניין ליוצא מב"ד זכאי ואמר אחד יש לי
ללמד עליו חובה מניין שאין מחזירין אותו ת"ל (שמות כג) צדיק אל תהרג (סנהדרין לג´ ב´)"
עכשיו אם כן השאלה איך ניתן לפרש את הסיפא של הפס´ כי לא אצדיק רשע ? להיכן זה מתקשר ?
הרמב"ם במצוות לא תעשה למד מכאן ששינה מצוות לא תעשה "רצ שלא לחתוך הדין באומד הדעת, עד
שיראו שני עדים גופו של דבר, שנאמר "ונקי וצדיק אל תהרוג" (שמות כג,ז)."
האב"ע במקום אומר "ונקי וצדיק אל תהרוג: באותו הדבר אם ידעת שהוא רשע בדבר אחר שלא תאמר
הואיל וככה עשה רשע אחר קשה ממנו אהרגנו ואסיר המכשול מהדרך כי אני אקח הדין ממנו ולא ימלט
מידי" כלומר לפי האב"ע ניתן לפרש ולומר ש"כי לא אצדיק רשע" שהולך על הדיין כי אני אקח הדין
ממנו כלומר מן הדיין אם יעשה כך ולא ימלט מידי בעבור שככה הוא עשה^
רש"י אומר דבר אחר הוא ממשיך את דבריו לעליל בשם הגמרא ואומר שאם הוצאת אדם חייב בתור זכאי
אל לך לדאוג שמא הוא חייב כי "אני לא אצדיקנו בדיני אם יצא מידך זכאי יש לי שלוחים הרבה להמיתו
במיתה שנתחייב בה" (עכ"ל)
כלומר הקב"ה הוא זה בסופו של דבר שמנהל את העולם וקובע שכר ועונש ואם יש מישהו שלא קיבל את
עונשו הקב"ה יגלגל עליו את עונשו הראוי לו כפי שמובא בתחילת הפרשה " יג וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה וְהָאֱלֹהִים
אִנָּה לְיָדוֹ וְשַׂמְתִּי לְךָ מָקוֹם אֲשֶׁר יָנוּס שָׁמָּה. (שמות כא´)" שב-2 אנשים הכתוב מדבר אחד שוגג אחד מזיד
שהרגו ללא עדים והקב"ה מגלגל על המזיד לההרג על ידי השוגג עם עדים. ולכן השוגג יגלה כפי שצריך
לקרות לו והמזיד נהרג כפי שהיה צריך לקרות לו (עיין שם ברש"י)
זה בעצם גם גישתה של הגמרא כיום שאין דנים דיני נפשות אומרת הגמרא "והאמר רב יוסף וכן תני רבי
חייא מיום שחרב בית המקדש אף על פי שבטלו סנהדרין ארבע מיתות לא בטלו לא בטלו הא בטלו להו
אלא דין ארבע מיתות לא בטלו מי שנתחייב סקילה או נופל מן הגג או חיה דורסתו ומי שנתחייב שריפה
או נופל בדליקה או נחש מכישו ומי שנתחייב הריגה או נמסר למלכות או ליסטים באין עליו ומי שנתחייב
חנק או טובע בנהר או מת בסרונכי (כתובות דף ל´)"
כמוכן נפסק להלכה שאדם שמעיד על חבירו בדיני נפשות מאימים עליו שלא ישקר כותב הרמב"ם
"וכיצד מאיימין על עדי נפשות: אומרין להן שמא תאמרו מאומד ומשמועה, עד מפי עד, מפי אדם נאמן
שמענו, או שמא אין אתם יודעים שסופנו לבדוק אתכם בדרישה וחקירה.
ו היו יודעין שלא כדיני ממונות, דיני נפשות: דיני ממונות, אדם נותן ממונו ומתכפר לו; דיני נפשות, דמו
ודם זרעותיו תלויין בו עד סוף העולם, שהרי לקין נאמר "קול דמי אחיך, צועקים" (בראשית ד,י), דמו
ודם זרעותיו.
ז לפיכך נברא אדם יחידי בעולם--ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלין עליו כאילו איבד עולם מלא, וכל
המקיים נפש אחת, מעלין עליו כאילו קיים עולם מלא.
ח הרי כל באי העולם, בצורת אדם הראשון הן נבראין, ואין פני אחד מהן, דומה לפני חברו; לפיכך כל
אחד ואחד יכול לומר, בשבילי נברא העולם. (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יב´)
אז אם כזה חמור מדוע ציווה הקב"ה לדון דיני נפשות
הרי הקב"ה קובע שכר ועונש והורג מדוע ציווה עלינו להרוג מי שעשה פשע^^ ?
הרמב"ם שם בסיפא של דבריו פותח צוהר לתשובה הוא מסיים ואומר " ט שמא תאמרו מה לנו ולצרה
זו, הלוא כבר נאמר "והוא עד, או ראה או ידע . . ." (ויקרא ה,א); או שמא תאמרו מה לנו ולחוב בדמו של
זה, והלוא כבר נאמר "ובאבוד רשעים, רינה" (משלי יא,י)." (רמב"ם הלכות סנהדרין פרק יב´)"
כלומר הקב"ה שמח באבודן של רשעים אבל א"כ שיפרע מהם הוא בעצמו ? מה לנו ולחשש הזה ?
אלא צריך להבין מהי אותה משמעות של הריגת מחוייב מיתה על זה נאמר "וביערת הרע מקירבך" כלומר
עצם זה שהורגים את האדם שעשה את אותו עוון ויוצא מזה קול גדול זה כבר השיג את מטרתו הגדולה
כי הרי בפועל מיתה לא הייתה כל כך מתבצעת כי סנהדרין שהרגה אחת לשבע שנים (או אחת
לשבעים שנה) נקראה ´סנהדרין חובלנית´ )משנה מכות ז ע"א( ולכן בסופו של דבר ירדה הסנהדרין
"מלשכת הגזית לחנויות - חנויות עשו להם בהר הבית וישבו שם לומר שלא דנו דיני נפשות
דחזו דנפישי רוצחים כמו דאיתא בסנהדרין (דף מא.("
לכן עיקר העניין הוא תיקונו של העולם הוא לא רק עבור אותו אדם שחטא (שמתכבר לו כמו לגבי עכן
שים נא כבוד לאלוקי וכו) אל בעיקר עבורנו שאנו עם ישראל בעצמינו נקיא את מי שחטא ואת החטא מן
הארץ כי אחרי המעשים נמשכים הלבבות שלא יחטאו עוד.
דבר זה גם גורם למחשבה נוספת והסתכלות אחרת על כל ענין החטאים ברגע שיוצא קול גדול על אדם
שנהרג וכך לא עוברים על דברים כאלה לסדר היום ונמנע כהות החושים
שבת שלום !
---
^ ניתן לפרש שקאי גם עבור אותו רשע שלא ימלא מידי הקב"ה כפי שהבאנו לקמן בשם רש"י
אבל בכוונה ניסנו לפרשו בצורה אחרת.
^^הרי זו מצוות עשה רמב"ם בהקדמת הלכות סנהדרין "הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם. יש
בכללן שלושים מצוות--עשר מצוות עשה, ועשרים מצוות לא תעשה; וזה הוא פרטן... (ו) להרוג בסקילה;
(ז) להרוג בשריפה; (ח) להרוג בסיף; (ט) להרוג בחנק; (י) לתלות.."
לע"נ
מו"א ירוחם ן´ סעדיה ז"ל
מו"ז סעדיה ן´ נסים ז"ל
מו"ז שרה ז´ריפה בת ליזה ז"ל
|להבדיל| לרפואת
מו"א דינה בת שרה ז´ריפה הי"ו
מו"ז סלמה בת מרים הי"ו
מו"ז ויקטור צורי בן רג´ינה הי"ו
שב"ש