ילד עכשיו או גירושיןשיש19

שלום.

השאלה שעומדת על הפרק היא מה שכתבתי בכותרת: ילד עכשיו או גירושין?

מילא אם היה לנו זוגיות טובה, אבל זמן רב שאין לנו זוגיות בכלל, למעט הדברים הטכניים, ובכלל אשתי לא מתייחסת אלי כאל שותף, והיא לא מסכימה ללכת לטיפול זוגי בטענה שהיא לא צריכה טיפול זוגי.

מילא אם לא היה לנו ילדים, אבל יש לנו יותר משני ילדים.

אני ממש לא רוצה לפרק את המשפחה, אבל מנגד אני לא רואה את עצמי ממשיך בקשר הזוגי הזה איך שהוא, קל וחומר מביא לתוכו עוד ילד. אני גם לא חושב שילד צריך לבוא באיומי גירושין, או באיומים אחרים.

מישהו היה פעם במצב דומה?

למישהו יש עצות?

בלי להיות במצב דומה..משוטט
אני לא מבין בכלל איך אפשר לשאול ילד או גירושין?
אם אתה רק חושב על גירושין תחכה עם הילד הבא עד שהמצב ישתפר (לפעמים גם גירושין זה שיפור)..
לא הבנתי את השאלה+mp8
אם רוצים גירושין- למה ילד?
ואם אתם במצב שרוצים ילד יחד- למה גירושין??
אני לא רוצה גירושיןשיש19
התנאי של אשתי לפעול ברמה הזוגיות, כלומר לייצר זוגיות חדשה ממה שלא קיים, הוא ילד עכשיו. מבחינתה זה או ילד עכשיו או גירושין
זה נשמע כמו דמי רצינותאלגריטי

כביכול, אם אתה רציני אז תוכיח את זה במוכנות שלך לעוד ילד. 

 

לי זה נשמע הזוי ביותר. אין שום ערובה שעוד הריון ועוד לידה ועוד ילד חדש בבית יולידו מוטיבציה לזוגיות טובה יותר. יש יותר סיכוי להיפך. 

 

ונניח שאתה לא מסכים והיא מוכנה להתגרש. אז ברור שאחרי הגט היא לא תמצא אבא חילופי יש מאין. אז מה התועלת בתנאי הזה?

 

צר לי אבל התנאי הזה לא רציני בעליל. אם היא באמת רוצה אותך היא יכולה לחכות עוד קצת בשביל ההריון הבא יבוא מאהבה. כי ככה צריך. אם היא תתעקש על הריון עכשיו אולי זה הטריגר שלה לפוצץ הכל.

מה תעשו אם אחרי הילד החדש לא ילך?גרוש טרי
קודם תבססו אתודה הזוגיות שלכם תבנו אותה ותכינו אותה לילד הבא...

להביא ילד זה לא פתרון למצב שהזוגיות לא טובה. זה אולי מכפר על כך...

תשקלו את הדברים טוב טוב זה הרבה אחריות והשלכות לעתיד
בהצלחה!
אם יהיה עוד ילדשירקי
איך זה אמור לסדר את המצב? נראלי הפוך הריון זה מצב של מצבי רוח כאלה אז אולי זה רק יעיק.... אולי כדאי לנסות להתייעץ עם מישהו( כאילו רק אתה כי היא גם ככה לא רוצה) מדריך חתנים או יועץ נישואין שיגיד לך איך לפעול במצב כזה.... ומה אתה מהצד שלך יכול לעשות אולי זה יזיז משהו....
פשוט תספר לו הכל! ממש הכל יש את מחלקת שלום בית בהידברות 073-2221310 , ויש גם ארגונים אחרים .. חשוב להתייעץ כמובן בלי שהיא תדע אם יש מקליט שיחות אז אחר כך למחוק את השיחה וכאלה שלא יגרום ליותר בעיות
המון בהצלחה!
ממליצה לדבר על זה עם רב חן טוהר

אם תרצה מספר אז בפרטי...

כן, ודאי שיש לפחות עצה אחת.מי האיש? הח"ח!

אתה צריך לדבר עם עורך דין (או טוען רבני) ומייד. לא כדי להגיע בהכרח לפתיחת תיק גירושין, אלא כדי לקבל עצה אמיתית ממי שמכירים את החומר ואת כל ההשלכות של כל אפשרות. ולגבי השאלה הכספית (כי לא עולה על הדמיון שתוציא כסף על כך בלי ליידע את בת זוגך) - שיחה מהסוג הזה אמורה לא לעלות כסף ואם עורך דין (או טוען רבני) מבקשים ממך כסף על פגישה או זמן שיחה אלו, אל תלך אליהם. הם אמורים לעזור, לא רק לבקש כסף, והכסף ייעשה ויינתן רק בהתאם להמשך של כל פעולה.

לא רציתי לצייןשיש19
אבל היא כבר פתחה תיק. זה התנאי שלה לסגור את התיק
שאלהסיה
מה אכפת לך שתלדו עוד ילד?
זה יעשה הרבה יותר גרוע מהיום? או שאין יותר גרוע?
או שסתם בגלל שהיא כל כך רוצה משהןא אתה לא מסכים...כאילו סוג של עונש שהיחסים לא משהןא
ממש לא סוג של עונששיש19
אני לא רוצה בעיקר כי לא מביאים ילד במצב כזה ולתוכו,
אבל אם זה כל כל קריטי לה . כל כך בנפשהסיה
אז למה לא תאפשר זאת?
זה נראה שזה לא סתם משהןא קטן.זה ממש אצלה ענין של חיים ומוות.
אם אתה מתנגד זה אומר שאתה מקריב את שאר הילדים הם יפסידו מכך .
נראה לי שאם לא יהיה יותר גרוע אז הייתי הולכת על זה.
לאישה ענין הילודה זה מאוד מאוד חשוב אולי לא תצליח להבין את זה. אני גם בעצמי לא יכולה להסביר.
אולי תלך למישהןא שיסביר לך.
להגיד לאישה שאתה לא מוכן לעוד ילדים זה ממש אכזרי לדעתי. יש לה אפשרות ללדת ויש מישהוא שמןנע את זה ממנה. .אני אומרת אכזרי כי אם היתה קצת רוצה או הרבה ולא היה נולד לא קרה כלום.
פה זה נראה שעןד ילד זה ענין של כמעט מוות וחיים. למה זה כל כל קריטי אצלה?? אתה גם צריך לברר את זה למרות שהיחסים לא משהןא.
נשים אוהבות ורוצות ללדת אבל כשזה מגיע לרמה כל כך קיצונית אני ממש מרחמת עליה
זה לקחת אותה ולהשפיל אותה עד עפר. להגיד לה את לא שווה את לא ראויה בדבר שהוא הכי נשי
היא מוכנה לסבול הריון ולידה שזה לא קל ובמקום שהבעל שלה יתמוך בה , יפנק אותה, היא מוצאת את עצמה משתטחת עד עפר בתחנונים .
כל מה שהיא פתחה תיק זה סוג של נורה אדומה של מצוקה שתבין את הרצון שלה. בטוחה שהיא אמרה וביקשה והתחננה לעוד ילד וסרבת.
אני גם בטוחה שאין בכוונתה להתגרש. ברור שלא. היא פשוט משתוקקת לילד. כשתהיה אישה תבין
סליחה אבל ממש לא מסכימהמקרוני בשמנת
א. לא משנה כמה היא רוצה ילד הבעל הוא לא מכונה וילד צריך לבוא באהבה לא כי *אפשר*

ב. אם היא כל כך רוצה ילדים שתפעל לתיקון הזוגיות שלה. כגרושה הסיכויים שלה לילדים נוספים יהיו נמוכים בהרבה! אז מה הרווח פה?

ג. מצטערת אבל במצב כזה להביא ילד זה הדבר הכי אנוכי שאפשר! את משתמשת בו כקלףמיקוח עוד לפני שהוא בבטן שלך??? הלו, אשה! זה ילד! זה יצור אנושי ומגיע לו קיום מתוך אהבה ושמחה ולא בתור כלי במלחמת הזוגיות שלך.

ד. בטח שלבעל זה משנה. אם הם יתגרשו אחרי העוד ילד הזה- זה הרבה יותר מזונות לשלם. מה יצא לו מזה? גם ככה עד גיל 6 הילד לו יהיה אצלו. זה כאילו לבקש ממנו ללדת חובות.
תגובה ממש במקום וממש יפההדוכס מירוסלב


לאור ניסיון העברשיש19
שבו אמרה כמה פעמים אם רק...הכל יהיה בסדר, והכל לא היה בסדר, אני לא חושב שעוד ילד יפתור את הבעיה.
ברור שלא.בתאל1

ילד לא מביאים מתוך מריבה. וזה אסור. אני לא זוכרת איך קוראים לילדים האלה שבאים מתוך מריבה... יגידו הלמדנים.. 

הספר מאחורי אבל אין לי כח לחפש בו...

יש הרבה במה שאמרת,ד.

[בלי להתייחס לראשית הדברים, שמשמע כאילו "יביאו ילד" לגירושין עוד רגע..]

 

באמת אפשר, בצדק, להסתכל על זה בתור משהו קורע לב. שאשה הולכת לרבנות, פותחת תיק, ואומרת - אם יהיה ילד, אני מבטלת את זה... "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי"...

מה אומרים חז"ל על מה שענה לה יעקב, "כך עונין את המעוקות"?...

 

אפשר להבין לגמרי את האיש שאינו רוצה ילד למצב של "כמעט גירושין". 

אפשר להבין את האשה שאם לא ילד, למה לה נישואין...

 

השאלה, מה גורם למה. קשה מאד לדעת מכאן.

האם האשה חוששת ש"סוחבים אותה" ואין בעיה אמיתית ביחס ביניהם, או שאולי מוכנה לסבול בין איש לאשתו לא מי יודע מה והעיקר שתגדל ילדים.

 

ולאידך, האיש צודק שאינו רוצה להיות רק ה"ספק" של רצונה, אלא גם שתהיה לו בבית אשה אוהבת.

 

חייבים חייבים, להסכים על התחלה קצרה של שיפור ביחס, עם הבטחה שאם זה הולך בכיוון - אז בשמחה..

 

נראה שזו הדרך היחידה. ה' יעזור.

אהבתי עמוק ופשוט חן טוהר


רחל אמרה את זה כשלא היו לה ילדים בכלל. ..rivki
כאן יש כבר כמה ילדים שגדלים באווירה לא משהו. לא ברור מה אשתו חושבת עליהם, ה ם לא חשובים?
זה נכון,ד.

אבל הרי לא הבאתי את זה כדימוי גמור,

 

אלא להמחיש את ההרגשה האפשרית.

 

גם אשה שיש לה כמה ילדים, לפעמים מאד רוצה עוד. גם איש.

 

ואם היא מרגישה שהמצב עלול לתקוע אותה עם המספר הנוכחי וזהו, זה יכול להיות תיסכול עצום. 

 

ומי אומר מה היא חושבת עליהם? אולי היא חושבת שהיא מגדלת אותם היטב? אולי אינה מודעת מספיק למשמעות של הקרנת היחס - או חוסר היחס - בין ההורים, עליהם.

 

על כן, השאלה אינה אם היא "צודקת" לגבי המשמעות של כרגע עוד ילדים.

אלא השאלה היא הבנת ההרגשות החזקים והמוצדקים של שניהם, כל אחד בפני עצמו.

 

אם מבינים את זה, אפשר לנסות למצוא פיתרון.

אהבתי. תגובה חיובית ואנושיתכותבת המחקר
עם הבנה לצער של שני הצדדים.


סיה את צודקת!!!רפואה שלמה
לפותח - אם תשמע לעצות ההפוכות אין בית.
ואם לסיה,- יש בית וחמש נפשות מאושרות.
הייתה לי כזו חברה
היום עשור אחרי המשבר יש זוג אוהב ו3 ילדים בלי עין הרע מוצלחים מדהימים,
ולי חלק טוב בעולם הבא כי אני גישרתי
או חמש ויותר נפשות אומללות!קוראי שמו
בית, הוא לא מקום שמתנהל באייומים ומניפולציות! את מכירה מקרה אחד ואני מכיר מכרים רבים, בהם הילדים לא סולחים להורים שלהם, על זה שגדלו בבית הרוס. לא פעם מנסים להשכיח את הקשיים, ע"י ילדים (מסכנים שגדלים בבית שנראה קיים כלפי חוץ, אבל מבפנים הוא הרוס).
אם שייך לגשר באמת, כלומר לא לאלץ את הבעל לעוד ילד, אלא להכנס לטיפול משמעותי, שיעבוד על הקונפליקטים, שישנה דפוסי התנהגות וממילא יהיה בית בריא - ודאי טוב מאוד ומתוך בית שיש בו אמון ואהבה, יוכלו להופיע עוד נשמות רבות מאושרות.
אבל אם האשה לא מוכנה להתאמץ (כמו שמוצג כאן) לעבוד על הזוגיות, ממש לא ראוי, להוליד ילדים שיהיו אומללים.
לאשה נמאס לחיות עם אריה דורסרפואה שלמה
היא מרגישה כלי למילוי תאוותיו
לכן הופיע הצירוף של תביעה לילד עם תביעה לגירושין. צירוף שמופיע רק כשאין מה להפסיד.

קראתי בשרשור אחר את הודעה שלך בנוגע מיון שערי צדק.
מדאיג.

איפה ראית את מה שאת מתארת?קוראי שמו
שם דובר על בעל שלא מתחשב באשתו. כאן (לפי הפרטים הידועים, כל תוספת אחרת היא השלמת פרטים שאולי נכונים, אבל על סמך מה את טוענת אותם???) מדובר בהכנסת עוד נפש למערכת מסובכת.
מה פירוש אריה דורסשיש19
ושאלתי כלי למילוי תאוות?
אין בינינו שום דבר מזה זמן מה, בהחלטה שלה.
אני מרגיש כלי למילוי התאווה והתשוקה שלה לילד, מעין רק מישהו שצריך להשלים את חלקו בשביל ילד, ולא חלק ממשהו זוגי.

אני אוסיף, כי לפני הפיצוץ טכניים הגירושין, הסכמנו שנינו על פרק זמן של מספר חודשים מעניין הילד, ולהתקרב לשיפור הזוגיות, כולל טיפול, אולם לאחר שכל הנושא סוכם, היא החליטה שלא בא לה לעמוד בסיכום.
אני לא אתאר את הסיטואציה שאמרה את זה, די שאגיד שהיה בסיטואציה מאוד זוגית
זה מאד משמעותי הפרט הזהפאז
כתבתי קודם ומשום מה ההודעה שלי לא כאן.
הצורת התנהלות של אשתך די מתמיהה.
אתה לא טוב עבורה כבעל אבל היא דורשת להביא איתך ילד?
או שבמקרה גרוע יותר זה אמצעי סחיטה...
כך או אחרת נשמע שהסיפור מורכב יותר
ובעיקר שהשאלה היא לא שאלת הילד או לא למרות שטכנית
זה מה שעל הפרק כיום,
אלה שאלת יחסינו האם בכלל ואם כן לאן.
אתה מתאר קשיים, היא מציבה אולטימטומים...
נשמע שהשלב הבא הוא לא גירושין ולא ילד כי אם יעוץ זוגי.
ואם היא לא רוצה לבוא- לך לבד.
או שהיא תצטרף או שלא.
בכ"מ לך תהיה הסתכלות מעמיקה ומקצועית יותר על המצב
שתאפשר קבלת החלטה מושכלת.

אני חושבת שאם תגיד בבית דין שאתה רוצה שלום בית ויעוץ בכל מקרה ישלחו אתכם לשם...

תתחיל מלשאול את עצמך את השאלות
האם אני רוצה להמשיך לחיות איתה?
(ואם לא היו לנו ילדים? ואם לא החלטנו להתחתן עדיין?)
איך הגענו למצב היום?
מן הסתם ההתדרדרות בשלבים.
נסה לחשוב מה הם היו
מה הפריע לך
מה הפריע לה

ולך ליועץ זוגי לעשות סדר במחשבות...


בהצחחה רבה בהחלטות בע"ה
אחי תחפף מהמערכת הזו היא כברהלוי מא
מתחילה את מערכת הגירושין שלכם עכשיו אל תהסס
נשמע שאשתך לא יודעת מה זו תקשורתשוקולד פרה.

היא פועלת באולטימטומים, שזה דבר שמשתמשים בו רק כשמגיעים לקצה.

אני מרשה לעצמי להאמין שצורת התקשורת הזאת מופיעה בעוד כמה אספקטים בחיים שלכם. התחשבנויות וניסיונות סחיטה כדי להשיג את רצונה. זו לא תקשורת, זה ממש ההפך הגמור שלה. זה גורם לך להרגיש מנוצל, נתון ללחצים, מתוסכל ובלי יכולת להגיד מילה. למה זה טוב?

אם היא מציבה בפניך כזה אולטימטום נשמע שהיא לא מודעת בכלל\מתכחשת לגמרי למצב שלכם. נשמע שהיא גם לא קרובה להבין מה המקום של הזוגיות במשפחה, איך מבטאים רצון לקרבה, לקשר, מה זה אומר התחשבות הדדית והקשבה לאחר.

האם היא אחת שניתן לעבוד איתה?

 

דבר נוסף- מה מחזיק אותך בתוך הקשר הזה? למה אתה רוצה בזוגיות הזאת? האם אתה עדיין אוהב אותה?

אלו שאלות שכדאי שישאלו. ברור שאתה לא רומה להיות אב גרוש שבקושי רואה את הילדים ורדוף ע"י אישה לעוד הרבה שנים-

אבל אתה רוצה בה עכשיו? מה אתה מרגיש ביחס אליה? הלכתם לטיפול זוגי? 

במילה אחת- מניפולציהתקווה_לעתיד

היא עושה לך מניפולציה 

וזה משהו שאף פעם לא תורם ואין לו שום היבט חיובי במערכת יחסים מכבדת.

 

אין ספק שלהביא ילד על מצע כזה זו טעות מרה. 

כדאי לשקול טוב האם יש  עתיד, אי אפשר להטיל עליך תנאי (הריון נוסף) לשיפור היחסים. אבסורד.

 

תגובהשיש19
היינו בטיפול זוגי לפני כמה זמן. היה יותר "הוא/היא עשה/תה לי" מאשר טיפול
ולאן הגעתם משם?פאז
נסו מטפל נוסף.
וגם חובה להתבגר.
תנסו להבין כל אחד פנימה מה קשה לו במה הוא לא בסדר
וממליצה ממש על הספר לבסוף מוצאים אהבה של הנדריקס
לא הגענו לכלום משםשיש19
אני ממש מבין אותה ברצון לילד, ואמרתי לה, אבל גם אמרתי לה שכעת זה לא אפשר י, ואחרי טיפול זוגי מוצלח זה יהיה אפשרי
השאלה הרבה יותר מהותית מילד או גירושיןפאז
ואפשר לקרוא לה יחסינו לאן
אתה מספר על קשיים
אשתך בוחרת באולטימטומים במקום לתקשר ולהחליט החלטות מיותרות
משהו פה לא עובד טוב, וכדאי לבדוק זאת לפני שמחליטים החלטה לכל כיוון שהוא
בין אם הבאת ילד לבית עם זוגיות לא יציבה
ובין אם גירושין כשיש ילדים ולא נוסה טיפול משמעותי.

מה כן?
בעיני טיפול זוגי.
לך לבד אם היא לא מסכימה ותשמע חוות דעת מקצועית על המצב.
וגם איך להתייחס לאולטימטום
ומה *אתה* יכול לשנות כדי שהזוגיות שלכם תהיה טובה יותר.


בהצלחה רבה!!
אני דוקא קצת יכולה להבין אותהסיה
אני לא יודעת נתונים עליה
אבל אולי היא כבר מתקרבת לגיל ארבעים והיא לא רוצה להישאר עם מעט ילדים
אולי הילדים כבר גדולים וקל לה מבחינת הילדים אז היא עושה שיקול שיש לה כוחות לעוד תינוק
אולי היא מבינה שבשנים הקרובות לא תיפרדו ואז כשתיפרדו היא כבר לא תוכל ללדת .
אז היא עושה שיקול של כרגע החלטנו להישאר יחד אז למה שלא אלד? נכון שהמצב לא אידיאלי אבל בתכלס כן אתם נשארים יחד אז אם נשארים מעט ילדים לא מתאים לה. אם נשארים אז הולכים על כל הקופה
אולי היא חושבת שזה יחבר וסתם כך אין באמת לדעת לפעמים זה עושה גרוע ולפעמים זה עושה טוב
אני רק רוצה לחדד עוד משהואסיה
נגיד שתלכו ליעוץ וזה יקח זמן ואחרי זה תחליטו טוב אנחנו מסתדרים בא נביא עוד ילדים... ואז כבר יהיה מאוחר מבחינת הגיל ( שוב לא יודעת מה הגיל שלה)
ואז מה ישאר? אתם תחיו טוב אבל עם מעט ילדים בתפיסה שלה ויתכן שלעולם לא תוכל באמת להשלים עם כך ובעצם אתה תהיה האשם לכך שאין עוד ילדים.
נראה לי שאם הכוונות שלכם כרגע לא להתגרש והרצון הוא כן להישאר אז אפשר להחליט שהולכים ליעוץ ונותנים רק פגישה שתים לראות אם יש מה להתקדם ואם יש מה להתקדם אז ממשיכים ביעוץ תוך כדי ללדת עוד ילדים כדי שלא תרגיש שבעצם רק היא נותנת מעצמה שתחיו טוב ואתה לא מסכים לעוד ילדים
מה שכן. שגם לא תמיד ברגע שרוצים ילדים כבר הכל מסתדר והם נולדים וגם הקב״ה שותף.
ללדת ילדים כשרע בגלל לחץ של זמן?!?מקרוני בשמנת
זאת הגישה שלך?
אני באמת ממש לא מבינה את זה.
קודם כל עם טיפולים אפשר גם בגילאים מאוחרים ללדת. ואם היא כבר הגיעה לחמישים אז בסדר, תיהני מהחיים, תאמצי, תקחי באומנה. לא יודעת. מה כל כך נורא בלשמוח במה שיש לה???

אז מהעדיף- לסבול, שהילדים הקיימים יסבלו,והילד החדש יסבול- העיקר להספיק מהר מהר ללדת?? מה טוב בזה?
באמתסיה
בואי נדבר עוד עשר שנים . תקראי מה שכתבת ותחשבי שוב את כותבת בתור זוג צעיר אישה בת עשרים וקצת. ואני קרובה לארבעים אז אני מגיבה שונה
לא מכניסים את עצמך לסכנה של ללדת מטיפולים או בגיל מבוגר שהסבירות שהילד יצא בריא לא משהוא.
דתים גם לא יעשו מסתבר הפלה. אז לגדל ילד לא בסדר ודאי לא ישפר יחסים.
תאמצי
תקחי באומנה
באמת את לא מדברת על אישה שאין לה ילדים.
היא רוצה ילד ממנה.
השאלה עד כמה הסבל שלהם נורא. יש הרבה זוגות שלא מסתדרים וממשיכים ללדת.
לא יודעת מה השיקולים שלה שכל כך קריטים לה.
כשהיתי צעירה גם חשבתי בתמימות כל הילדים באים מאהבה.
אז רק שתדעי שמלא ילדים נולדים ממש לא מאהבה אלא מטעות. שאמא שכחה גלולה או שהסתמכה על הנקה.
ותסתכלי בפורום הריון ולידה כמה נשים בוכות , נכנסות לדכאון ורוצות להפיל כי הילד בא פתאום. לא רצו בכלל.
אם תסתכלי גם בפורום הריון ולידה תראי שיש תופעה כזאת שנשים רוצות ילדים, מתחננות והבעל לא מסכים ולא רוצה
נכון שיש תופעה שזה לא מאהבהמקרוני בשמנת
אבל לא להפוך בדיעבד לאידיאל!
על השאר אגיב אחר כך.
אם היא מבוגרת-+mp8
היא ודאי אמורה לדעת שלתוך נישואין גרועים ותוך הצבת אולטימטומים- לא מביאים ילדים.

כשמתקרבים לגיל בינה- צריכים להפעיל גם קצת את השכל, לא רק את הרגש.

נו אז בתור אמאסיה
יש לך הסבר למה היא רוצה להביא עוד נשמה לחיי אומללות?
היא יודעת מה זה ילדים הרי כי כבר יש לה.
אז מה יכול להוביל לכזאת התאבדות מצידה בשביל עוד ילד?
אין לי הסברים לכל דבר שאנשים עושים+mp8
מבינה מאוד את השתוקקות לעוד ילד- גם אם יש עוד הרבה בבית, מבינה מאוד את התחושה שהשעון הביולוגי מתקתק הוזמן הולך ואוזל,
ועם זאת- זו לא הצורה ולא הדרך.
בצורה כזו לא מאלצים בעל להביא עוד ילדים.
לא הגיל ולא שום דבר אחר מצדיקים התנהגות כזו. נקודה.
ושבעל מאלץ אישה זה בסדר?סיה
את יודעת כמה חברות יש לי שהן מתמוטטןת . אין להן כח. הן קורסות ובכל אופן הבעל אומר שהרב הסכים רק לשנה למנוע. ואסור למנוע יותר. זה גם סוג של אילוץ של הבעל. אומר למה באנו לעולם מה המטרה . ילדים זה חשוב להביא עוד נשמות וכו.
והן מקוות בסתר ליבן שאולי יהיה נס ולא יכנסו להריון.

אני לא אומרת שלפתוח תיק ברבנות בשביל ילד זה באמת צעד חריג.
פשוט זה נראה לי שאני היחידה כאן פחות או יותר שחושבת מרחמים עליה. אולי בגלל שאני ממש ילדתי לא מזמן..: אז השכל לא עובד.
מה הקשר???+mp8
אם יש בעולם גברים לא בסדר- זה מתיר לנשים לעשות ככל העולה על רוחן?
כי אני רואה שכשבעל מאוד חשוב לו עוד ילדסיה
רוב נשים ילדו ולא יגידו בשום פנים וצורה לא
יש הבדל גדול, בין ללדתקוראי שמו
ילד, כשרוצים, אבל מתלבטים על הכחות. לבין ללדת ילד, לבית מתפרק.
אולי רוב הנשים שראית?בתאל1

אני לא נתקלתי ב"ה בנשים שקורסות ורוצות הפסקה ומנגד מישהו מכריח אותם

אני בפירוש רואה רק הפוך... שהרבה נשים שאין להן כח נפשי ופיזי מונעות לזמן ארוך יותר משנה.

והן לא חשודות ככאלה שלא ישאלו רב...

באמת עצוב שיש נשים כאלה שעושות נגד הכוחות שלהן... אולי כדאי שישאלו רבנים אחרים...

שתלך בעצמה לרב שמקובל עליהם!קוראי שמו
ותציג את המקום שלה. אם הרב יתיר - מצויין (אגב, אני מכיר רבנים שלא עונים על השאלה הזו בלי לשמוע את האשה.)

ואם לא, זה לא שהבעל מאלץ, זו ההלכה!
לפי פוסקים מסויימים אפשר שנתיים מהלידהבתאל1

לא לשאול רב ולמנוע..

בעבר היו מניקים עד גיל שנתיים או שלוש ולא נכנסו להריון בנתיים...

פורום הוא לא במה לפסיקת הלכה!קוראי שמו
ואני יודע שיש דעות שונות ובכלל לא בזה עסקתי.
רק הערתי על הטענה ש'הבעל מאלץ את האשה, כי הרב התיר...'. ועליה הסברתי, שאם הבעיה היא שלרב חסרים נתונים, היות שהבעל לא הציג טוב את הדברים - שהאשה תציג לו בעצמה. ואם בכ"ז הרב שמקובל עליהם (וזה לא משנה מה דעת רבנים אחרים, בדיוק כמו בכל שאלה אחרת!) נשאר באיסור, אז זה לא ש'הבעל מאלץ'!
אין הלכה שתאלץ אשה להפגערפואה שלמה
וואו התגובות שלך לא קשורות! איפה ראית שהוא אילץ אותה?הדוכס מירוסלב

ואם שמעת על סיפורים, אין לזה שום קשר לעניין כאן!

Sheesh, איזה יציאות יש לאנשים!!

זה באמת לא ברור למה היא רוצה את זה..בתאל1

אין לנו דרך לדעת כי היא לא כותבת כאן..

מה שבטוח שבאמת לא מביאים ילד למצב לא תקין. 

דווקא לי יש. אם היא פתחה תיק נראה שזה עצה של עורך דין לסחוטהדוכס מירוסלב

עוד דמי מזונות וחזקת גיל הרך.

והתגובות שלך קצת מוזרות... איך את נותנת יד לסחטנות שכזאת? מה בעלה הוא לא בן אנוש?? 

למקרה שזה לא הובן, התאוריה שהבאתי הזויה בדיוק כמו התאוריות של מי שהגבתי לה... ר"ל - סרקזם.

אני יכולה להגיד לך שבתור אמאפאז
הרצון לילד הוא רצון חזק מאד.
קרה גם לי

ועדיין, גם כשרוצים מאד משהו לגיטימי
צריך להפעיל איזשהו שיקול דעת או מחשבה

גם ילד שרוצה משחק מאד מאד שווה
אם ידרוש לשחק בו באמצע הלילה וישכב על הרצפה וידפוק עליה ויצרח
זה לא יהפוך את זה שאופן הבקשה שלו והזמן הלא מתאים שלה יעשו את זה נכונים.

אישה בוגרת שמתנהלת כך זה בעיני מצער מאד
ומראה על חוסר בשלות מסויים.
כן, רצון לילד הוא חזק ויכול להיות שהיא ממש מרגישה צורך גדול
ועדיין יש דרכים להתנהל, בטח ובטח להתנהל בזוגיות,
וזה בעיני ממש לא לגיטימי
לפיד.

הגיל שציין על עצמו,

 

סביר שהיא די בהיסטריה. כאילו, או שכעת תזכה או שמא לעולם לא... שאף אחד לא יעמוד בנסיון כזה.

 

[יש גם חשבון, שקודם כל שיהיו, אח"כ כבר אשתדל מאד.. מעבר לחשבון ש"לתוך ניושאין גרועים".. ממש לא פשוט]

יש מצב שאתה דורש יעוץ כדי להרוויח זמןרפואה שלמה
שלא יהיה נוסף כי פשוט אתה לא רוצה ילדים?
ההודעה שלך לא אמינה בעיני
אשה שפותחת תיק גירושין בדרך כלל לא אוהבת את בן הזוג כדי לשכפל אותו פעם נוספת
נראה כצעד של יאוש מצידה
תמיד נוח לזרוק על בן הזוג שרוצה ילדים שהזוגיות איתו לא מושלמת ולמנוע.
התכוונת להגיב לפותח השרשור?ד.

אז את צריכה ללחוץ על "תגובה" בהודעת הפתיחה..

 

 

אבל כיוון שכבר קראתי את הודעתך, התגובה שלך נראית לי לא במקומה.

 

יש כאן אדם שמעיד על עצמו שכותב מתוך מצוקה. הרי אם היה רוצה להתגרש, יכל לומר שאין בעיה.. אם היה רוצה להיענות לרצונה, גם כן. 

אלא מה, את משערת שאולי הוא פשוט לא רוצה..

 

למה לשער כך, בלי להכיר?

 

[ויותר מזה - נניח שבאמת לא היה רוצה, אז הוא כבר "פושע"? " נוח לזרוק על בן הזוג"?..  גם אם סתם היה אומר שרוצה למנוע, יש לגיטימיות לדון בכך אחרי כמה ילדים. כדאי להיזהר ממסקנות חריפות, כלפי מי שכלל לא מכירים. משני הצדדים]

עצוב לראותכותבת המחקר
שרוב הפורום בעד פירוק בית בישראל
ולא תומך בשיקומו ולידת ילד יהודי נוסף
רבות דנו כאן במצוקת האשה
איך תבנה איתו זוגיות אוהבת, והוא מונע ממנה.

סיה הסבירה יפה את העניין, וכל הכבוד לה שכתבה בפירוט ובכנות
אני מבחן את המצוקהשיש19
אבל לא ככה מבקשים דברים. גם שלי היה דברים חשובים והיא לא הסכימה, לא איימתי בפירוק הזוגיות, למרות שזה 'תקע' אותי בחיים. יש צורה של דיבור בין בני זוג. ולא, מה שאני מסרב זה לא בגלל מה שעשתה לי.

איך אני אמור להביא ילד במציאות כזאת ולתוכה? כל הבית הרוס! איך אני אדע שלא עובדים עלי, שרק משתמשים בי להשיג יעד, ויתגרשו ממני לאחר מכן? איך מביאים ילד בחוסר אמון שנוצר מהמון פעולות חד צדדיות מצידה בשנים האחרונות?
החשש מובןכותבת המחקר
עושים הסכם גירושין עכשיו. כסף לפי שני ילדים וחותמים ושמים במגירה.
משלימים.
מביאים עוד ילד.
והיה אם עבדו עליך, כלכלית לא הפסדת.
עורך דין טוב ינסח ככה שיהיה תקף גם עבור שלושה והיא לא תוכל לרמות אותך. את הפינה הכלכלית ניתן לסגור עכשיו.
אשה שמחה בונה , אשה במצוקה הורסת.
מה פירוש לא תוכל לרמות?שיש19
אם יש עוד ילד, והיא מתגרשת ישר אחר כך, זאת הרמייה. עוד ילד משנה את המצב מהותית במקרה של גירושין
כוונתי הייתה להסכם ממוןכותבת המחקר
הסכם ממון יכול לקחת בחשבון מציאות א מציאות ב ובהתאם להערך. יש טווח מזונות עבור ילד. לך עם אשתך יחד לעו"ד שיבדוק איך להגן עליך מרמיה. ואז תהיה שקט, ששלום הבית לא מדומה.
יתכן שדי במגשר
זה לא רק עניין כלכלי, מה על נפש הילד השלישי?יעל מהדרום
לק"י

אם מתגרשים, אז אין מה לעשות כשיש כבר ילדים קיימים.
אבל להביא עוד ילד, ואז אולי יהיו גירושין בכל זאת, לא חבל שעוד ילד יעבור את זה?!
למה גירושין?כותבת המחקר
הוא כותב שלא רוצה לפרק את הבית.
היא פועלת מלחץ
הויכוח הוא כן או לא ילד שלישי,
למה לא לכוון לפיוס, בניה, משפחה מאושרת עם שלושה ילדים?
את באמת חושבת שכל סכסוך מסתיים בגירושין?

מי ערב לכל המתחסדות שהסטטיסטיקה לא תשיג אותן?

מביאים ילדים בתקווה, ברצון כן ואמיתי לבנות ולהיות מאושרים ולא מחשבים חשבונות שמים.
נראה מהודעתו שמחפש דווקא שלום ובניה, ולא לשלם את מחיר "עצות בחינם". רק רוצה להיות בטוח שלא מרמים אותו וזו זכותו להיות שקט בנקודה זו. יועץ או מגשר או אפילו עו"ד הגון וירא שמים יכול להביא מזור
כי אם הבית במצב רעועיעל מהדרום
לק"י

והאשה "מאיימת" בגירושים, אין לדעת לאן זה יתגלגל.

מלבד זאת, שגם את התייחסת לזה שאולי "עובדים" עליו, ואחרי הילד- האשה תחליט שהיא כן רוצה להתגרש.

ונתעלם מהנקודה, שגם בלי חרב גירושין מעל הראש, כל עוד המצב בבית הוא לא מצב של "שלום בית", לא פייר כלפי הילד להביא אותו למציאות כזאת.
האשה כבר השלימה נפשית עם הגירושיןכותבת המחקר
והגישה תביעה. אולי לא רוצה להיות כלי בלבד ...
זה הוא שלא רוצה לפרק את הבית.
עצתך תביא אותה ואותו למקום ששניהם לא רוצים בו.
המחיר שעתיד לשלם כבד מאד
להלחם מול אשה כואבת ונוקמת זה לא מקום טוב
עדיף גם לילדים שלום בית ותקווה טובה לעתיד
מאשר מלחמה.


אני מבינה שאת בטוחה בצדקתך (כמו רובינו לפחות)יעל מהדרום
לק"י

ואני עדיין לא מסכימה איתך.

הדיעות בפורום יותר מציפות נקודות מכל הכיוונים, שיעזרו למתייעץ להחליט או להעלות אותן בפני יועץ מקצועי.


וברור שעדיף לילדים בית עם שלום.
אבל אף לא מבטיח שהולדת ילד נוסף תביא את זה.
(זה לא כמו להשקיע בחפץ דומם או צומח שאולי יעזור, מדובר פה ביחד עם חיות ונשמה).
לעומת זאת יש ביטחוןרפואה שלמה
שמניעת ילד שלישי תפרק את הבית.

כנראה היא מרגישה "החפצה" ושלא מתחשבים ברגשות שלה.
גם הוא מרגיש "מוחפץ" וחושש שתזרוק אותו אחר כך...


אז יש להם תחושה אחת משותפת... שיתחילו את הגישור בזה...
זה אולי נכון לוגית..אבל לא בטוח שהכון להתנהל ככה נפשיתיעל מהדרום
לק"י

במקרה כזה, הייתי מחפשת דרכים אחרות לשכנע אותה שזאת לא הדרך.
ובאופן כללי, הדיון פה עוסק בנפשות ולא במשוואות מתמטיותיעל מהדרום
לק"י

אין דרך אחת.
יש הרבה, וצריך לבחור מה שיהיה הכי טוב.
לכן חשוב שיהיה מגוון של דיעות.
להתחיל גישור בהבאת ילדים?הדוכס מירוסלב


הבית כרגע מפורק!קוראי שמו
בית שמתנהל באייומים, הוא לא בית. נקודה.
אם אפשר להתחיל גישור - מצויין. שיתחילו גישור ובעז"ה יהיו עוד הרבה ילדים. להתחיל את הגישור, בילד שיוולד לבית מפורק, גם אם המסגרת הרשמית קיימת, זה סתם התעללות בילד.
הדיון תיאורטירפואה שלמה
בלבד.
הוא עשוי להיות תמרור אזהרה לזוגות שמתנהלים לא נכון בנושא הזה בשלב מוקדם יותר...
כאן אין בכלל שאלה כי הפותח לא מסוגל נפשית להענות לאף אחת מהדרישות הסותרות. הוא רק יכול לקוות שימצא המטפל שיסביר לו את התנהגות אשתו וכשיהיה מסוגל לראות את מצוקתה אולי יצליח להגיע איתה להבנה. יתכן פסק זמן מדרישותיו גם יעזור בשלב ראשון
הכסף הוא הכי שולי בעניין!קוראי שמו
ממילא העצה שלך כמעט לא משמעותית.
אא"כ התכוונת במילה "משלימים" לזה שנכנסים לטיפול זוגי משמעותי. ורק אחרי שרואים שעולים על המסלול, לא בהכרח שהכל פתור אבל יש מוכנות לעבודה נפשית משותפת, אז שייך להמשיך להרחיב את המשפחה.
לולי עבודה נפשית משמעותית, כולל מוכנות לשינוי דפוסי התנהגות, אין הצדקה להכניס עוד נפש, לבית שבו ההורים עוסקים בלהאשים אחד את השני.
אף אחד לא דיבר על פירוק בית+mp8
דיברו על זה של בית בסכנת פירוק- לא מביאים עוד ילדים עם אקדח צמוד לרקה.

לידת ילד יהודי נוסף זה דבר גדול ונפלא- לא בסיטואציה כזו.
האשה הגישה כבר תביעהכותבת המחקר
מה ההתממות הזו
טענת שהפורום בעד פירוק הבית+mp8
או שאני לא יודעת לקרוא??

הפורום לא צד בעניין. אנשים חייו את דעתם שזו לא סיטואציה נורמלית והגיונית לעוד ילד.
התכוונת חיוו אבל זה מוביל לגירושיןכותבת המחקר
המצוקהשל שני הצדדים מובנת.
האשה כמהה לילד
האיש אומר הבית בוער זה עלול להיות קלף מיקוח
בושה לפורום שבמקום לנסות לתת מענה לשתי המצוקות גם יחד - ויש מענה!
הכיוון הכללי הוא דחיפה לפירוק בית יהודי
לא תפקידנו לתת מענה למצוקות+mp8
שמענו פה צד אחד והוא נשמע רע מאוד.
רב האנשים פה הביעו את דעתם שילד אינו מענה למצוקה, זו מצוקה נוספת במצב הנוכחי.
ילד שנולד למשפחה מפורקת שההורים עתידים להתקוטט מעל ראשו כל החיים ולהאשים זה את זה- הוא עוד נדבך באומללות הקיימת.

תפקידך לקחת אחריות על מה שאת כותבתכותבת המחקר
אומרים לך ש*בית יהודי בוער*
אל תוסיפי שמן למדורה
לא אישי נגדך, חלילה, הכוונה לפורום.
מי שיש לו עצה טובה להשכין שלום שיתן
ומי שאין לו ,שלא ילבה אש.
שבת שלום

הלוגיקה שעוד לידה תשפר הזוגיות ממש לא ברורהאלגריטי

מי שחווה הורות עם טלטלות ביחסים יכול להבין בקלות עד כמה התנאי של האישה כאן הוא לא הגיוני. הרי ידוע שאצל בני אדם צריך פניות נפשית ופיזית, בשביל להשקיע בזוגיות ואילו היא מתנה את הזוגיות בהפניה שלכל המשאבים הקיימים לטובת הולדה שבעצמה צריכה בסיס זוגי יציב.  

 

תארי לעצמך שאת רוצה לצאת להליכה עם חברה שלך אחרי הרבה זמן שלא הלכתן ביחד. היא מוכנה בשמחה ואפילו מבקשת ממך שתשרייני את השעה ביומן, אבל... לפני זה היא חייבת לעשות אימון תריאתלון שמתחיל בצליחה של הכינרת מטבריה לעין גב משם ברכיבה  לקצרין ואחרי זה ריצה עד לחרמון. היא חייבת האימון הזה. מקסימום אם היא תתעכב, אז תוכלי להצטרף אליה לקטע של הריצה. מה היית עונה לחברה הזו?

 

הגזמתי והקצנתי אבל זאת הפואנטה. שיש19 מבין את זה בחוש שלו כמו שכל בר דעת מבין. אני לא תומך בגירושים לכתחילה, אבל אם אשתו לא מקבלת את ההיגיון הפשוט הזה זה סימן שהיא לא רצינית לגביו.

הוא לא ביקש להשכין שלום. הוא שאל שאלהבתאל1

וענו לו תשובה על השאלה ששאל.

 

מסכימה מאוד עם הגישה שלךהחיים תותים=)
סליחה, הפורום דוחף לדרך אחרתקוראי שמו
קודם עבודה זוגית ומתוכה בעז"ה היא גם תקבל את המענה שלה. אם היא לא מוכנה לעבודה הזו, לא ראוי להביא עוד ילד לבית מפורק!
עבודה זוגית חייבת להיות של שני הצדדיםכותבת המחקר
ולפי מה שרשם היה כישלון משותף שהביא לבעיה הנוכחית. אם הוא אינו מעונין בילדים ואשתו מעוניינת במשפחה ברוכה, הוא היה צריך להיות הגון מההתחלה.
הוא אינן מעוניין בעוד ילדים במצב הנוכחי (רצוי לדייק)יעל מהדרום
נכון. לא לילד במצב הנוכחישיש19
לא אמרתי לא באופן גורף ולתמיד
ולא יבוא עוד ילד לבית מפורקכותבת המחקר
במצב שהוא נמצא והיא נמצאת זה לא יכול לקרות
בית בישראל צריך להיות בית ולא בית סוהראלגריטי

האופציה של שיקום היא תמיד עדיפה ורצויה, אבל בתנאי שזה אפשרי. וכן, לא כל זוגיות נועדה להצליח גם אם שני בני הזוג הם אנשים צדיקים וטובים. יש מצבים של פערים מהותיים וחוסר התאמה מובהק שההתעלמות מהם הופכת את החיים למאסר ממושך. 

 

בית נאמן בישראל עומד על בחירה חופשית ולא על כניעה וכפייה עצמית. 

 

 

לא משנה מה, אם הוא לא רוצה, הוא לא חייב. זוגיות זה יחדהדוכס מירוסלב

לא כפיה.

תמיד בשרשורים של המשברים צצות כל התגובות הכי נוראיות שיכולות להיות פה...

למה לי למשוך זמן?שיש19
גם ליל א טוב במצב הנוכחי,. אני רוצה לשקם את הזוגיות לפני ילד, כי לא מביאים ילד למצב ובמצב כזה
ברור מה אתה רוצהרפואה שלמה
השאלה מה יצא מזה
ומי ישלם את המחיר
זה נראה שאשתך מאד נפגעה לפני שנקטה בצעד הזה
לא פשוט לנהל מערכה כזו
מבינה אותך מאוד, יכול להיות שאישתך מרגישההחיים תותים=)
שאתה לא רוצה עוד ילד כי בעצמך אתה מעוניין בגירושין?
ולא מהסיבה השניה, שאתה בעצם מעוניין בשיקום הזוגיות לפני הבאת ילד.

(אולי הבינה זאת מהטון בו הדברים נאמרו וכד'.)

דיברתם פעם על הנושא בנחת? יש אפשרות לדבר איתה כך?
ממשיכה להגיב על הודעתךמקרוני בשמנת
אולי אני צעירה מאוד אבל זה לא סותר את האפשרות שסדר העדיפויות שלי נכון.
אני חושבת שלהביא ילד כשרע לך בתור אולטימטום רק בגלל הלחץ של הגיל והפחד מהצורך בטיפולים (אגב לא נאמר כאן שזו הסיבה בגללה אשתו של הפותח מעוניינת, זאת רק השערה שלך)- זה דבר אנוכי מאין כמותו.
להיות אמא זה לא דבר שעושות בשביל לסמן וי דמיוני! זה לא הישג ולא תחרות ולא צריך להספיק "כמה שיותר לפני שנהיה מבוגרות". כל אחת תהיה אמא באופן שנכון לבריאות שלה ולמצבה, ולא משנה כמה ילדים יש לך- משנה איזו מין אמא את.

ואמא שרוצה תינוק בתור איום נגד גירושין לא נשמעת כמו מישהי שטובת הילד בעיניה. להביא *בכוונה תחילה* ילד לתוך זוגיות שקורסת וגוססת לתוך עצמה במצב בו ברור לה שהאבא לא מעוניין בילד הזה זו לא טובת הילד.

ונכון יש מצבים בהם האמא רוצה ילד ואין ויש מצבים הפוכים. אז מה? העולם הזה מורכב וכלהחלטה ובחירה שלנו כאנשים מבוגרים צריכה להיות מתוך שיקול דעת ושכלול כל העובדות מסביב, לא מתוך נואשות ואימפולסיביות. זה מה שהופך אותנו לאנשים בוגרים. בין אם זה כייף או לא.

ותאמיני לי שאני יודעת מה זה לרצות מאוד ילד כשאי אפשר.
אין לך פרספקטיבה כי את צעירהצדק משמים נשקף
סדר העדיפויות שלך נכון כשהבית מנהל נכון.
כשנוצרת בעיה שמפרקת בית והזוג לא צעיר, לא בטוח שיש לך יכולת להבין את המצב וליעץ.
את סה"כ נותנת חיזוק לפותח להתגרש וזה כשלעצמו לא רצוי באינטרנט.
ברור כששני בני הזוג יראי שמיים וצעירים אז התשובה נראית פשוטה. למרבה הצער אני מסופק אם זה המקרה כאן.
האמירות שלך עלולות לדחוף לעוד נשמה אומללהנשואים פלוס
אם המצב כזה חמור שהיא פותחת תיק ברבנות. סביר להניח שהריון רק יחמיר את המצב.. סורי אחריות כבדה יותר זה להכניס נשמה לבית הרוס
ואם זה הכי נכון לעשות?בתאל1

היא לא אמרה את זה אגב (שצריך להתגרש...את זה אתה פירשת לבד). היא רק אמרה שלהביא ילד למציאות כזאת זה נוראי ואנוכי.

זה ממש התעללות בילד לדעתי... 

אז שישתף פעולה עם אמא מתעללת?

 

טוב הכל בקיצוניות בלי להכיר באמת את הצדדים. רק מההודעות פה.

אבל אי אפשר לפסול דעות באינטרנט כי הן באינטרנט וכי הפותח ביקש עצה.

ידוע לכל שהפורום לא מחליף ייעוץ מקצועי.

אני לא מסכימה איתךאודי-ה
ואני גם קרובה לארבעים.
זה לא שייך...ד.

לא בונים מראש על "טיפולים" ואין ערובה להצלחה. ולא במקרה הגיל הצעיר יותר הוא גם הפורה יותר. יש גילאים שמתאימים יותר לגידול ילדים.

 

ולא מאמצם או לוקחים באומנה במקום ללדת.. זה כשאין  ברירה, או כסתם רוצים לעשות חסד מלבד מה שיש. זה לא תחליף ללידת ילדים. לא מדובר על "סחורה". ילדים משלה.

 

וזה גם לא שייך ל"לשמוח במה שיש לה". מי שרוצה עוד ילדים, זה רצון חזק, גדול ואמיתי מאד.

 

 

כמובן, לא טוב שיהיה מצב של סבל. זה ענין אחר. ולכן באמת ראוי בנידון זה שיזדרזו להתחיל לטפל בעצמם, ויראו אם יש תזוזה טובה בכיוון קבוע, שמאפשרת להמשיך בבנין הבית ראוי. 

אבל לא לנצל את הלחץ של האשה, כדי להראות כאילו לא כ"כ איכפת. צריך מאמץ משני הצדדים לשיפור ההתנהלות והיחס, וגם להתייעץ אם צריך.

לך ליעוץ זוגי!מתנחל!!!!

עדיף שתלכו שניכם, אם היא לא מוכנה - לך לבד! הרבה פעמים אחד יכול לשנות מערכת יחסים זוגית (איך לנהל שיחה, איך להתייחס להצבת תנאים כאלה וכ"ו...) מאוד עוזר!! שמעתי על הרבה זוגות שהצליחו לחזור למערכת יחסים טובה אחרי מצבים דומים בזכות יעוץ זוגי!

לא נראה לי שלהסכים לתאים כאלה במצב כזה זה הפיתרון.....

אם אתה רוצה מספר טלאפון אז באישי..

בהצלחה!!!!!

הלכתי לבדשיש19
וגם ביני לבין עצמי החלטתי להתייחס אליה יפה ובאהבה. לצערי, אני לא רואה שזה משפיע עליה (וזאת לא הכוונה העיקרית)
לוקח קצת זמן והתמדה לשינוי. אל יאושבתאל1


פעם הייתי מייעץ לך לא להתגרשאליפ

אבל ראיתי לא מעט מקרים שגרושין עשו טוב לכולם בסופו של דבר

גם לבני הזוג וגם לילידים

 

לא צריך להיחפז לזה כמובן. האם הבית מצליח להתנהל בצורה סבירה? מה היא טוענת שהבעיה? כיצד לדעתה ילד נוסף יפתור זאת? לילדים היא מתנהגת כאמא נורמטיבית?

כל הדברים הללו אמורים להשפיע על ההחלטה

 

וכל הכבוד על המאמץ, אם הלכתם לייעוץ וגם הלכת לבד זה בהחלט מעיד על הנכונות שלך להשתדל.

גירושין זה נורא! והילדים הכי סובלים מזה!!החיים תותים=)
תעשה מה שאפשר כדי לשקם את הזוגיות שלכם (אם לא בשבילכם, בשביל הילדים שלכם!) .
שבו, תדברו ואם יש צורך - יעוץ מקצועי.

ה' יברך אתכם..!
הילדים סובלים עוד יותר מגירושים אמוציונליים!קוראי שמו
כמובן שגירושין זה דבר נוראי לילדים. אבל אם יש בית אחד,, שהוא 'שדה קרב', זה עוד יותר גרוע.
לכן, אם יש מוכנות, לעבודה משותפת, ע"מ לעלות על דרך המלך ולדאוג שבבית ישררו (אפשר גם שיכאב בדרך) אהבה ואחוה ושלום ורעות - ודאי ראוי וחשוב לעשות כל מאמץ.
אבל, אם המצב כמו שמתואר כאן, ואם אין שום מוכנות לעבודה, כפי שתואר כאן, לא בטוח שהשארות במסגרת, היא טובת הילדים.
לא טוב לתת כאלו עצות באינטרנטכותבת המחקר
לא טוב לתת אף עצה באינטרנט...קוראי שמו
כולנו הרי יודעים רק את מה שסופר ומן הסתם הסיפור הרבה יותר רחב. ובכל זאת גם את נותנת פה עצות.
כן, אני רואה שליחות, בגלל מקרים רבים שפגשתי, בלהוריד אנשים מהקונספציה, שהכי גרוע לילדים זה גירושין. גרושין זה גרוע, גרוע מאוד, שאף אחד לא יטען שאמרתי אחרת. אבל, לחיות בבית שהוא שדה קרב, שההורים עסוקים במריבות, או אפילו התנצחויות, בלתי פוסקות, זה גרוע יותר.
לכן, אני חד משמעי. הפתרון הטוב והנכון, הוא עבודה משותפת על הזוגיות. אבל, כל עוד שהיא לא קיימת, פשוט וברור שלא ראוי להכניס לבית הזה ילד נוסף.
אני מכיר יותר ממקרה אחד, של ילדים (כבר מזמן לא ילדים) שלא סולחים להורים, על זה שהם 'לא התגרשו בגלל הילדים'.
עדיין צריך מאוד להיזהר מעצות ספציפיותהחיים תותים=)
עבר עריכה על ידי החיים תותים=) בתאריך כ"ב בתמוז תשע"ז 18:21
ציטוט: "אבל אם המצב כמו שמתואר כאן"...

איננו יודעים לפרטי פרטים מה המצב המתואר כאן. ואיננו מוסמכים לייעץ לזוג.

גם בתורה יש אפשרות לגירושין אך במקרים קיצוניים בלבד בהם אין אפשרות לתיקון.

עד לשם יש לעשות את כל ההשתדלות לתיקון הבית!

בימינו הסטטיסטיקות מתארות אחוזים גבוהים מאוד של גירושין, אין ספק כי הרבה מהזוגות המתגרשים היו יכולים למנוע זאת.

(ועדיין אני אומרת שיש מקרי קיצון בהם אין ברירה. אך אסור להחפז לנהוג כך, ויש לעשות הכל לפני כן.. זאת כוונתי.)
לא עודדתי גירושין, הגבתי לדברייךקוראי שמו
ברור שיש הרבה מקרי גירושין (כמעט כולם) שיכלו להמנע עם עבודה נכונה, בשום מקום, לא בשרשור הזה ולא בשירשורים אחרים לא המלצתי להתגרש.
אני כן עומד על זה, שדיבורים על לא להתגרש בשביל הילדים בשום אופן, גורמים יותר נזק, לילדים וגם להורים.
עדיף לעבוד על הזוגיות, אבל גירושין אמוציונליים גרועים מגירושין ממש.
תותים צודקת בכל מילהרפואה שלמהאחרונה
איזה גירושים אמוציונליים? יש תביעה בבית משפט. אלו גירושין "לא אמוציונליים"
ראשית,ד.

לא להיבהל כלל.

 

לא פועלים מתוך איומים.

 

אתה יכול לומר לאשתך, שהיית מאד שמח בהגדלת המשפחה, אבל ילד צריך לבוא אל סביבה נורמלית, שיש בה יחס טוב בין הורים, אע"פ שבוודאי הערך שלו הוא עצמי.

 

אשר על כן, תשמח שתטפלו קצת בנושא של היחס ביניכם, ביצירה מחודשת של אוירה טובה ואמון, ואז ילד נוסף יוכל להצטרף גם למהלך, כגורם שמחזק את הקשר ביניכם, מלבד השמחה בעצם הענין.

 

יש להניח, כלימוד זכות עליה - שהרי זה נשמע ממש מבחיל "איום, שכזה - שהיא חוששת שהזמן עובר, ה"שעון" מתקתק, והיא רוצה שיהיו לה יותר ילדים, בלי קשר ליחס עם הבעל. אפשר להבין.

 

תגיד לה, הרי גם לפי ההלכה רואים שיש חשיבות ליחס בין ההורים בנושא זה. חז"ל אומרים ש"ילדי שנואה" זה מתשע מידות רעות (אע"פ שלהלכה זה תלוי ביחס באותו זמן, ולא "כללית").

 

 

ואולי תציע: את חושבת שאינך צריכה ייעוץ. אני חושב שזה יוכל לעזור לנו. בד"כ זה הפוך שאשה רוצה והאיש לא מוכן. אז בואי נלך פעם אחת, ברצון טוב ופתיחות, לא "בקיצור" - ואת תסבירי מדוע לדעתך את כלל לא צריכה את זה. אם מי שייעץ יסכים איתך, אני מוכן להמשיך את הייעוץ לזמן מה בפני עצמי ולראות אם יועיל..

מביני עניין אומריםבתאל1

שלא להביא ילד אם הזוגיות לא טובה ובמיוחד כזאת שעומדת בסימן שאלה...

אני לא בטוחה אבל נראה לי שגם הלכתית זה לא מותר...

אני רק אברך אותך שיהיו לכם את כל הכוחות לקום מהמצב הזהע מ
שלב שלב, בנחת, לזוגיות בריאה ומאושרת, ותמשיכו לבנות בניין עדי עד.
אני מאמין שזה אפשרי, תשקיעו בזה הרבה כוחות! זה יותר חשוב מכל דבר אחר שמשקיעים בו כוחות, אז בהתאם

בהצלחה רבה!
אחד לאחד מה שעברתיהלוי מא
אל תיכנס למיטה אם לא בא לך להרוס לעצמך את החיים אם בא לך גש לפרטי
הוא לא נכנססיה
למיטה אם לא בא לו.
אלא מסתבר שהיא נכנסת למיטה ולא בא לה ! לא יודעת מה המצב ביניהם אם יש יחסים.
אבל מה שברור שהיא נכנסת בתחושת החמצה כל פעם שזה יכל להוביל לילד וזה לא.
ואם היא היתה עושה דברים בכח אז יש לה עוד מלא דרכים . לדעתי זה שמאימת בגרושין זה גרוע אבל מראה שהיא אמתית איתו.
אם היתה יותר מנפולטיבית ורוצה ילד יכלה לעשות את זה בדרך הרבה יותר אלגנטית ושקטה. פשוט היתה כביכול שוכחת גלולות מניעה או מוציאה התקן או אין לי מושג איך מונעת. וגם אם תלכו לרופא אחרי זה תמיד יש את אלו שנכנסות להריון על אף אמצעי מניעה.
אני עובדת עם חילוניות ויש אחת בעבןדה שפשוט עשתה ככה עם חבר שלה שבכלל לא נשואה לו והוא סמך עליה. לדעתי זה יותר זועה , זה ממש גניבת דעת.
פה להפך, היא לא רוצה לעשות משהןא מאחורי הגב ולדאוג לעצמה .היא כן רוצה שזה יבןא בשותפות
את לא אמיתית ילד מביאים מאהבההלוי מא

נשמה ישראלית מורידים בקדושה בטהרה ובשמחה לא מתוך ברוך זוגי ואיומי גט

מה הסטטוס שלך?

 

הכותב היה בזוגיות איומה תוך איומים זהים מצד גרושתו.

תודה לאל שגמלני כל טוב

אתה מבין בעצמך שזה לא מציאותי, נכון?רפואה שלמה
הבעיה הזוגית נוצרה מכפייה של הפותח לזוגיות מסויימת והיא לא מעוניינת להמשיך ככה.
היא לא יכולה להכריח אותו... היא יכולה רק לגרום לו לבדוק את ההתנהלות שלו. וזה מה שקורה כעת.
לא נראה שיש פה כפיה מצידויעל מהדרום
לק"י

וגם אם לך נראה ככה, אף אחד פה לא יודע מה התמונה השלמה, ומה בדיוק בדיוק כל אחד מבני הזוג כופה או לא כופה.
התגובות שלך ממש מוזרות. כאילו שיש לך איזה אינטרס בזה חחהדוכס מירוסלב

שותפות זאת לא כפיה ולא איומים, שותפות זה רצון. הוא לא רוצה להביא ילד לבית הרוס.

ואין שום היגיון בעולם להביא ילד במצב כזה.

איזה אינטרס . באמתסיה
אלוקים נגלה לי בחלום ואמר שיש נשמה קדושה של המשיח שאמור לרדת לעולם והם מפספסים.

חחחחחחחחחחחחחחחחחח הדוכס מירוסלב

גם רעיון

תגובה אמיתית, ישרה ואמיצה!כותבת המחקר
סיה, כל הכבוד לך!
נהנית מהתגובות הכנות, המושקעות והמנומקות שלך.
יפה שאת משקיעה זמן ומחשבה להביא שלום בית.
חח כפיה זה אחלה שלום הדוכס מירוסלב


תודהסיה
איומים זה שותפות?מקרוני בשמנת
שתיקח תרומת זרע אם כל כך דחוף לה.
כגרושה הסיכוי שלה לילד יירד פלאים, מבטיחה.
פה יש לה סיכוי לשקם את הזוגיות ואז, בתהליך,להביא יחד ילד לבית עם חזון משותף ולפחות רצון הדדי לקשר טוב. משהו. מינימום.
כבר עשתה באחד הילדים את הנ"לשיש19
כלומר, מה היה כתבה, להביא ילד עם "לשכוח" גלולה.
משם הזוגיות שלנו התחילה להתדרדר, כשהיא עושה עוד ועוד דברים ומקבלת החלטו. באופן חד צדדי ולבד
כלומר בעצם הסכמת רק לילד אחדשרלוק

מכיר זוג שהיה במצבכם.

הגבר חשב שהאשה תעשה שיקול שממילא היא מאחרת את הרכבת ועדיף להשאר עם מה שיש.

והאשה הרגישה מה שתיארה כאן המגיבה "סיה"

התגרשו.

האשה, הקב"ה היה בצד שלה, הוא הפסיד את הדירה, הילדים כועסים עליו שמקום להביא אח נתן גט לאמא, משלם מזונות אחרי שהוצל"פ עקלו אותו מכל צד. והיא אחרה את הרכבת... שיתפה את בורא עולם בצערה...

התוצאה:

הוא הכיר אשה צעירה... חתיכה... עשירה

החדשה קנתה את "בית חלומותיו" בכספה ורשמה אותו על שמה, כמובן עם הסכם ממון...

לפני שהבין מי ומה הייתה לו בת, ועוד אחת, הזוגיות הדרדרה לגמרי, ואז  נולד עוד תינוק,  הוא התפרק:

חיי המשפחה שלו זוועה (החדשה לא מתמודדת עם כלום..), איבד את העבודה שלו, לא יכול להתגרש - אין לו כסף לדיור. השניה גם מעוניינת להשאיר אצלו את הילדים... אין לה סבלנות לאף אחד.

 

בקיצור תחשוב טוב כי יש מנהיג לבירה. 

יש בדברייךסיה
יתכן שהוא התחתן ובכלל לא בנוי לילדים.
אחרי ילד אחד הבין שבכלל לא בא לו עוד ילדים. רוצה חיי כיף של רווק בלי דאגות
ואז עשתה לו את התרגיל עם שכחת הכדורים.
ועכשיו מנסה בצורת גט.
אם גבר חושב שהןא לא רוצה הרבה ילדים הוא חייב לידע קודם לפני חתונה זה גם לגבי אישה .
לרצות רק ילד אחד ,זה ממש חריג!! זה סוג של נכות!! צריך ליידע את זה קודם לפני החתונה בזמן היכרות.
וגם אם ראה אחרי ילד שזה קשה . מה לעשות לגדל ילדים זה קשה אבל קושי שווה. אפשר לא להסכים אם רוצים שלוש ילדים או חמש.
אבל בציבור דתי אני חושבת שלפחות שלושה ילדים זה נורמה שצריך לדעת כשמתחתנים שהולכים לקראת האתגר . לא מדברת על מקרים קיצונים שנופלים בפח עם בעל או אישה ואז מתגרשים.
אבל אם יש ירידןת ועליות בזוגיות, דברים בתחום הסטנדרט
שניתן להתגבר עליהם אז למה להישאר עם מעט
ילדים
לא רוצה לציין מספר ילדיםשיש19
כתבתי שיש יותר משני ילדים.
כבר כתבתי מספיק פרטים, ואני רוצה למנוע זיהוי
יש גם את העניין מה יהיה הלאהסיה
האם כל הרצון זה רק עוד ילד אחד וזהו?
או שהיא רוצה עוד כמה?
אם היא באמת רוצה עוד כמה אז הפער הולך וגדל וזה כבר סיפור יותר רציני שבאמת קשה לגשר.
אם כל הענין באמת זה אחד בלבד. ..יכול להיות שיש לכם מין אחד ולכן חשוב לה.. באמת חסרים פרטים שאתה לא יכול לחשוף
אם הסיפור על הגלולות נכוןצדק משמים נשקף
אז בעיית הזוגיות התחילה מרגע שהכרחת אותה למנוע הריון נגד רצונה.
מה הכוונה הכרחת..למנוע הריון?נשואים פלוס
הריון הוא צעד משותף! והוא צריך להגיע מרצון של שתי בני הזוג. מאיפה מגיע לכם הרעיון שאישה מגיע לה הכל ויותר לה הכל והיא תמיד המסכנה???
לי ענית שילד שלישי ישנה את התמונהכותבת המחקר
מוזר.
כתבתי ילד נוסף, עד כמה שאני זוכר.שיש19
נכון. לא ציינת מספרכותבת המחקר
ה' ישלח לכם אמון זה בזה, ושלווה.

לא נראה לי שרוצה ממך ילד כדי להעלות מזונות.
כששונאים מישהו נעלם הרצון להביא לעולם בדמותו. היא לא שונאת אותך.
שימצא לכם שליח טוב להשכנת שלום.
הניסוח שלך יוצא דופןצדק משמים נשקף
מה רצית להגיד? שיצאת ידי החובה ההלכתית?
נראה שמיררת לאשתך את החיים בנושא הילדים.
מלכתחילה לא נכון היה להגיע למצב שצריכה לעשות את הטריק עם הגלולה. אם בכלל הפרשנות שלך נכונה.
מבין שאתה כועס ומרגיש פגוע ויותר רוצה להעניש מאשר להביא ילד עם אשתך,
אבל נראה לי שאתה מעניש הכי קשה את עצמך.
אולי העו"ד שלך מרח אותך בהבטחות כדי לקבל את כספך.
מצב הגברים התגרשים לא יותר טוב משלך. אולי בטיפול יצליחו לשחרר אותך מהכעס. זה תמיד טוב להשתחרר מכעסים.
אני רוצה ילדים, אבלשיש19
לפני כן אני רוצה זוגיות.
אני לא רואה לא בעצמי ולא באשתי גורם שמטרתו אך ורק להביא ילדים. אני חושב שבזוגיות קודמת לילדים.
לגבי הגלולה, זו לא פרשנות, אלא מה שאשתי אמרה לי לאחר שזה קרה.
אין פה שום רצון להעניש, ועל עניין הגלולה מחלתי מכבר, אבל אני רוצה זוגיות נורמלית, שאת הקשיים לא פותרים באיומים, אלא בהידברות
אני מכירה זוגות שהתגרשו, ומצבם לא קרוב לסיפור הבלהות שלךיעל מהדרום
לק"י

סיפור כזה לא אמור להוות סיבה אם להתגרש או לא.

וחוץ מזה, שנשמע שלפותח השרשור יש עוד כמה קשיים לא פתורים, חוץ משאלת הילד הנוסף.
כל אחד ומה שהקב"ה מודד לו...כותבת המחקר
כולל החכמים שמוסיפים זרדים למדורה.
מבין שאת צעירה וחסרת ניסיוןצדק משמים נשקף
אבל למה את כל כך תומכת בפירוק בית אם הוא מתלבט.
קורא את השרשור, הגבת פעמים רבות שיתגרש. למה בעצם? הוא כותב שלא רוצה לפרק. תני לו למצוא עזרה לבנות. המליצו לו לעשות שאלת רב. לפי כובד ההתלבטות וחומרתה יש להגיב בשיקול דעת.
לא מדובר בתורנות שטיפת כיור בשרי במוצ"ש
אני ממש לא תומכת בפירוק ביתיעל מהדרום
לק"י

אבל גם לא תומכת בהבאת ילדים נוספים לעולם במצב רעוע כזה.

כל הפעמים שדיברתי על גירושים, היו בהקשר לזה, שזה עלול להגיע בלי קשר לילד נוסף.
בשום מקום לא כתבתי המלצה להתגרש.

תקראו טוב מה שכותבים, לפני שאתם מתחילים להתנגד ולהתייחס אלי כצעירה וחסרת ניסיון!
(יש פה עוד כמה אנשים, מבוגרים ממני ונשואים יותר שנים ממני, ודעתי כדעתם).
אתה מנבא לו? או שאתה כותב על מקרה שהיית עד לו?הדוכס מירוסלב

כי לא מביאים ככה ראיות לבן אדם.

הנבואה ניתנה לשוטים...צדק משמים נשקף
אבל אני מניח שכאדם מאמין אתה מכיר את 13 העיקרים
הנבואה לא ניטלה מהחכמים וניתנה גם לתינוקות הדוכס מירוסלב

בכל מקרה, לא צריך להביא מקרה אחד ולהפחיד את הבחור... אני בכלל נגד לשאול שאלות כאלה קריטיות בפורמטים מהסוג הזה

אתם צריכים להתרכך! ללמוד לתקשר!עובד
אין כזה דבר ללדת ילד בערמה!
קשר לא יכול להיות בלי אמון!
ילד מגיע כי יש רצון משותף ללדת
אותו- אם לא , הוא מסכן!
קח בחשבון שמצוות פריה ורביה היא לא מחוייבתהלוי מא
אז שתתפוס בלמפה
אתה צודק לגמרי.שוקולד פרה.

לחיות בכאב זוגי - זה כואב וזה נורא.

להתגרש - זה יותר כואב ויותר נורא , בשבילך וגם בשביל ילדיך. 

 

אז כמה דברים- 

נשמע שאתה מנסה להתנהל מתוך כינות ותקשורת.  וכך נכון וראוי.  בלי איומים ודרישות.
אם אין יעוץ זוגי באופק - תנסה לחשוב בעצמך מה הנקודות המרכזיות שגורמות לחיכוך ומתח ביניכם, ומה *אתה* יכול לעשות כדי שיהיה לכם יותר טוב.    [ אולי אולי היא מסרבת לטיפול זוגי כי היא מרגישה שאתה רוצה ש*היא* תשתנה . ואולי כי היא אטומה לקשייך...]

 

להביא ילד לעולם בתוך זוגיות כ"כ קשה , כשיש איומי גירושין ברקע- נראה רעיון לא טוב בכלל. 

גם להתגרש - רעיון לא טוב בכלל. בפרט שיש ילדים. [ואני משער שהיא מבוגרת ולכן חשוב לה ילד נוסף עכשיו...]

ובעיקר- זה די אגואיסטי לחשוב על הבאת ילד במצב כזה , כדי שלאמא יהיו מספיק ילדים, בלי לראות את טובת הילד שיוולד לתוך משפחה שבורה.]

 

לעצמך הייתי מציע לחשוב שוב , להתבונן פנימה- האם אתה רוצה את הזוגיות הזו? יש בך אהבה כלפי האשה הזו שהיא אישתך ואם ילדיך? 

וגם היייתי מציע למצוא כמה שיותר תעסוקות מחוץ לבית, להעסיק את עצמך בדברים שלא יוצרים חיכוך זוגי.

 

ומבחינה משפטית- 

אם בכל זאת תתעורר בך האהבה או התקווה ותחליטו להביא ילד משותף נוסף

תחשוב טוב טוב מראש על המשמעות שלו בתוך הליך גירושין. 

למשל, הייתי מציע לך לקבוע כבר מעכשיו את סך המזונות או אפילו להחתים אותה שלא תתבע מזונות על ילד זה והיא נושאת ואחראית לכלכלתו. 

יש היום גם איזה שהם הסכמים על אי הגשת תלונות במשטרה במהלך גירושין. או השלשת סכום כסף על צווי הגנה וצווי הרחקה. 

גירושין עלולים להיות הליך מכוער ורע כשאתה , כגבר, מנושל מאשתך מילדיך מכספך ומהבית והסביבה שחיית בה. מנסיון.   יש לך עכשיו הזדמנות להציב תנאים לשאלה איך יראו הגירושין [אם ח"ו יהיו] 

תחשוב טוב ותתייעץ.

 

אני גבר. לא שוקולד פרה אלא שוקלד לבן...

נראה שאשתך רוצה לקבל יותר כספי מזונותshir20

ילד נוסף זה עוד כסף למזונות. היא כנראה חושבת שמצבה הכלכלי ישתפר לאחר הגירושים הם יהיו לה 3 ילדים והיא תקבל יותר מזונות (וגם הטבות נוספות הניתנות לאם חד הורית לשלושה ילדים).

אם זה התנאי שלה אז אל תסכים ואולי תוביל אתה את מהלך הגירושים באופן שיגרום לה לבקש שלום בית

ניסיתי להמנע, אבל אני חייב להביע את דעתי.הדוכס מירוסלב

כל הדיונים מהסוג הזה בפורומים הם גרועים ולדעתי סופם להוביל לכישלון.

במקרים כאלה חשובים - כדאי ללכת לרב גדול, אחד מגדולי ישראל הפוסקים המפורסמים, ולהתייעץ איתו.

מסכים איתך מאדצדק משמים נשקף
אף אחד לא פוסק לפי מה שאומרים בפורוםשיש19
פשוט מחפש עוד זווית שלא עלו עד כה.
וכן, הלכנו לרב מוכר שאמר לה לוותר ושעוד כחצי שנה, תוך טיפול זוגי, יהיה עוד ילד. היא לא התרצתה מזה
אולי תלך לאחד מגדולי הדור הממש מפורסמים?הדוכס מירוסלב

למעמד יש השפעה גדולה במצבים כאלה.

מה גם שיש את הצד של הברכה והתפילה של פוסק מגדולי הדור...

לא קשה להגיע אל אחד מהם

מגיבה לךהחיים תותים=)
קראתי את רוב השרשור ובעיקר את דבריך, ונשמע שאתה הולך בגישה בריאה, חיובית ואופטימית!
נשמע שאתה באמת שואף לשיקום היחסים ביניכם, שואף לזוגיות טובה ולבית טוב ויציב עבור ילדיכם, ועבור עצמיכם.

נשמע גם שאתה עושה הרבה השתדלות למען זה, ללכת לרב, לטיפול, לשפר את היחס שלך כלפיה... וזה מדהים ומוערך מאוד בעיני!


כמו כן נשמע שישנה בעיה קשה של חוסר אמון בקשר ביניכם. (ואולי זו לא הבעיה היחידה..)

צריך לבחון טוב האם זו בעיה שניתנת לטיפול, לעבודה, ועד כמה היא עמוקה. (בעיני רק אדם מקצועי יכול לעזור בזה).
גם השאלה היא כמה נכונות לשת"פ יש מצד אישתך, וודאי שאיומים זאת לא הדרך.

אין פה מספיק פרטים שלכם, וגם אף אחד כאן לא מוסמך לייעץ לך מה לעשות (וגם כדאי שתזהר מאוד לא ליפול שולל אחר עצות שונות שניתנות פה, כולל העצה שלי.. אלא תקשיב לעצמך)

אתה כותב שכבר ניסיתם טיפול והיא פחות זורמת איתך. נשמע שאתם די בפלונטר.

אם כבר ניסיתם לדבר בינכם ואתה מרגיש שזה עדיין תקוע, חשוב להמשיך ולהתייעץ, עם אדם מומחה בעל גישה בריאה בנושא. מספיק שגם רק אתה תשאל ותתייעץ,(לפחות בתור התחלה)
אני מכירה אישה מדהימה, בעלת גישה כזאת, שיכולה בעז"ה לנסות לעזור (אשמח בפרטי לפרט, לי היא מאוד עזרה כמה פעמים)

תתייעץ ואל תרפה עד שתקבל את התשובה שתספק אותך ותתישב על ליבך.
זה ממש דיני נפשות...

בכל מקרה, כל החלטה שתעשה ותהיה לך טובה, ותהיה שלם איתה, בעז"ה תהיה טובה גם לילדיך.

הרבה ברכה והצלחה, המון תפילות
ובעז"ה סיעתא דישמיא גדולה.
מקרה מצער.hap19

שלום לך.

אני לא יודע מה עליך לעשות, וגם לא יכול לתת לך שום עצה לאיזה כיוון לפנות.

אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבך לאפשרות כואבת מסוימת. אולי היא נכונה ואולי לא.

אך כדאי שתכיר אפשרות זאת ותחשוב בעצמך האם היא נכונה:

 

הגעת למצב גרוע ביותר.

אשתך סחטה אותך במשך כל השנים. אשתך לא אוהבת אותך כלל.

כל מה שאשתך רוצה זה ילדים, כמה שיותר ילדים, וכסף ממך, כלומר מזונות.

ואשתך ממשיכה לסחוט אותך גם היום.

כמו שנאמר בקהלת: "ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה..."

אשתך סחטה "בטעות", "בתום לב" עוד ילד ועוד ילד, בלי ששמת לב.

היא נראית נחמדה, היא טוענת שהיא רוצה רק בטובתך, ובטובת המשפחה.

היא גורמת לך לחשוב שרק אם אתה תשקיע יותר, עוד קצת, הכל יחזור למקומו בשלום. המשפחה תשוב למסלול תקין.

בפועל היא פרסה את המלכודת שלה כבר לפני שנים רבות.

ואתה נפלת.

 

אם זה נכון. שוב: אם זה נכון, יש לך שתי אפשרויות:

האחת, לפרק את החבילה עכשיו, לשלם מזונות ולקוות לטוב.

השנייה, להוליד עוד ילד, אשתך תפרק את החבילה מאוחר יותר, לשלם מזונות על עוד ילד (ואולי יותר ויותר) ולקוות לטוב.

 

ואולי אני לחינם מלחיץ אותך יותר מדי וכל מה שכתבתי הינו קשקוש מוחלט, ואשתך נמצאת באמת עם כמה בעיות קטנות שייפתרו בעזרת השם.

 

מה שאני כן יכול להמליץ לך - אתה נמצא במצב מסוכן, וחשוב שתכיר בכך.

כלומר, יש פוטנציאל של סכנה גדולה.

אל תסמוך לגמרי על אף אחד! תהיה עם ראש פתוח, תחשוב היטב על צעדיך.

תתייעץ עם כמה שיותר אנשים.

תכין תוכנית פעולה.

תתקין מצלמות נסתרות ומכשירי הקלטה, על פי התייעצות עם עורך דין.

שלא תופתע יום ארור אחד "עד אשר לא יבואו ימי רעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ".

 

מקווה בכל לב לטובתך, לטובת משפחתך, ולטובת הילדים!

מי ייתן וכל הסיפור ייגמר בשלום על הצד הטוב יותר!

הוא כבר הופתעכותבת המחקר
היא הקדימה אותו והגישה תביעה
יש לזה משמעות מי מגיש ולאן...
בהנחה שהיא בגיל גבולי
לא שווה להתגרש כדי למנוע ילד


הלוגיקה הזאת מוזרההדוכס מירוסלב

היא זאת שרוצה להתגרש, והיא זאת שרוצה ילד.

הוא לא רוצה להתגרש, ככה שהוא לא רוצה למנוע ילד. הוא בסה"כ רוצה שהיא תתנהג כמו בן אדם מוסרי.

התנהגותו מוסרית בעיניך? באמת?שרלוק

בעיני זה סוג של רמיה להתחתן,

ואז להעמיד את האשה מול הגילוי שרוצה רק שני ילדים.

מספר ילדים שרוצים זה נושא שיחה בסיסי לפני שמתחתנים. 

 

אולי תפתח על זה שרשור בפורום השני?

הוא כתב שיש יותר מ2פאז
ומי אמר לך שדיברו על זה לפני החתונה והיה אחרת?
בנוסף, אם אישה מועלת באמון של בן זוגו ושוכחת באמת בכוונה גלולה
כלומר מביאה איתו ילד לעולם שלא ברצונו
(וכולנו יודעים ש3 שותפים לאדם. ועל אביו לפרנס אותו ולטפל בו יחד עם אמו
וגם לדאוג לאישה ולשאר הילדים בזמן ההריון ואחרי הלידה שזה בערך שנה...)

שלא תבין לא נכון-
אני בעד ילדים ובעד משפחות ברוכות *ושמחות*.
ילדים שמובאים לעולם בצורה כזאת
ח"ו יגדלו להיות נשמות אבודות
יש ביהדות חשיבות גדוחה למקום ולקשר בין בני הזוג שממנו מגיעות לעולם נשמות.

כמובן שכל נושא הילדים פה מעט סתום.
לא ברור לנו על מה הם דיברו לפני החתונה ועל מה אחרי
ולמה הוא רצה למנוע ואשתו הביאה ילד בניגוד לרצונו.

אבל זה התדרדר מפה לכיוונים נוספים וגרועים יותק

הנשמות האבודות הגיעו לפה...רפואה שלמה
נושא הילדים לא "סתום" במקרה.
"החושד בכשרים......"יעל מהדרום
לק"י

עדיף לא לשפוט בלי לדעת.
טוב שהגעת סופסוף למסקנהכותבת המחקר
כי היית שיפוטית מאד בתגובות שלך.
אשמח לראות איפה הייתי שיפוטית וכלפי מייעל מהדרום
לק"י

בדר"כ אני בכלל לא כזאת, ועברתי שוב על התגובות שלי, ולא מצאתי שיפוטיות.

ונראה לי שאחסוך מעצמי את המשך הדיוח העקר הזה...
ודוד המלך?כותבת המחקר
מה לגבי דוד המלך?פאז
מאיפה הסקת את זה?אודי-ה
זה לא מה שהוא אמר.
איפה ראית שהוא אמר *שמלכתחילה* הוא רצה רק 2 ילדים?
ולא כל זוג מסכם כמה ילדים יהיו לו...
היא פתחה תיק לגירושין. שתטפל קודם ביחסים בינה לבין בעלה ואחר כך תבקש מנו להביא עוד ילדים. זה לא מצב נורמלי.
והחיוב לפרו ורבו הוא בכלל לא עליה, אלא עליו. אז מבחינה הלכתית הוא לא גורם לה לבטל שום מצווה.
אז חבל מאדכותבת המחקר
שלא חשבו על זה לפני הנישואין, כי להכניס בן זוג למצב של תסכול מתמשך(אשתו) או פחד מתמשך (שלו) זה מתכון להרס.
סביר להניח שהם ימצאו את עצמם בטיפול זוגי ויצטרכו להתעמת עם הפער בציפיות כששלושה ילדים מסכנים לפחות סובלים מאד.
אי אפשר לתכנן את החיים.
אבל לברר ציפיות לפני הנישואין בודאי שצריך.
הרבה יותר חשוב מכל השאלות שרצות בפורום המקביל.
מי שחושב שניתן עשרים שנה מראש לתכנן ציפיותנשואים פלוס
כנראה בן עשרים או פחות.
החיים דינמיים ולא ניתן לחיות אותם על פי תכנון מלפני עשרים שנה.
מי אמר שיש פער בציפיות?אודי-ה
יש פה אנשים (חוץ ממך יש פה עוד כמה) שמספרים את סיפור חייו של הפותח בלי להכיר אותו בכלל.
להביא ילד כשיש בעיות שעלולות להביא לגירושין זה לא כדאי. ואין פה שום עניין של פער בציפיות. אם הוא הולך להתגרש ממנה (ח"ו) אין שום סיבה שיביא איתה עוד ילד. ולא משנה כמה היא תהיה מאוכזבת מזה.
גם אם לא יביא לגירושיןעובד
להביא ילד בתקופה של משבר,
זה צעד שבקלות יכול להחריף
את המשבר...
הורמונים, חולשות, דיכאון,
צורך נפשי בתמיכה ואהבה
פיזית ונפשית, חוסר תפקוד
אלה דברים שמחריפים משבר
ומאריכים אותו-
ילד זה קודם כל הריון ואח"כ לידה
הנקה, התאוששות מהלידה ועוד ועוד-
ילד לא צונח מהשמים...
נכוןאודי-ה
בדיוק...יעל מהדרום
לק"י

גם ככה הריון הרבה פעמים מלווה בקשיים, גם בלי רקע קשה בזוגיות.
אז כשגם ככה קשה- אין לדעת אם ההריון לא יחמיר את המצב.
יש לדעת...עובד
יחמיר בוודאות...
בלי כלים ועבודה זוגית ואישית
אפשר בהחלט להעריך מה יקרה...
למי לא שווה?נשואים פלוס
לזה שיצטרך אחר כך לשאת בתוצאות?
מי את בכלל שתדברי נגדו על כך שהוא לא מעוניין בעוד ילד.. סורי. התגובות שלך לאורך השירשור הזויות לחלוטין!
זכותו של בן זוג להחליט על חייו בדיוק כמו שזכותה להחליט על חייה. ולך?! אין זכות לדבר נגדו בצורה כל כך מגעילה, להסיק מסקנות על התנהלותו, ולהצדיק אישה שמעולם לא שמעת את דעתה
יצרת בעיה שרק אתה יכול לפתורשרלוק

באותו מעשה אינטימי אתה דורש מאשתך פעם אחר פעם לוותר על כמיהתה,

 כלומר היא צריכה לספק אותך אבל לא אתה אותה.

משוואה עקומה, לא מבין מה ההתנגדות הנחרצת לספק גם אותה.

איך אתה רוצה שתתיחס אליך כשותף? אתה היית שותף לה?

אני מבין את המשפט "יש לנו יותר משני ילדים" = אני רציתי רק שני ילדים. 

במשפחה דתית, עמדתך נראית לי לא הוגנת כלפי האשה. 

לא העלת שום טענה  פרט לעניין הגלולה. כנראה אינך מבין את הצרכים הנפשיים והרגשיים של אשתך.

 

רצית עצה?

זו דעתי: אשתך לא צעירה. לא יהיו עוד ילדים. יהיה אולי עוד ילד אחד.

יש גמרא בעניין שלך...

וכאדם דתי זו השקפתי.

 

מקווה שאתה לא מחפש צידוק ותמיכה  ל"מודל חדש יותר".

מתנצל מראש אם הסיפור שונה, ואינך רוצה לשתף.

 

דעתימציצה

לדעתי, ברור שעוד ילד לא יפתור את הבעיה.

מצד אחד - מבינה מאוד את ההשתוקקות שלה לעוד ילד,

מצד שני - ברגע שהיא תיכנס להריון תהיה לה גם יותר "לגיטימציה" למצבי רוח וכו' שלא בטוח שיתרמו למצב (הן כי היא תוכל "להרשות לעצמה" יותר, והן כי אתה, לפי איך שזה נשמע, לא יהיה לך כח להיות הבעל התומך וכו' במצב הזוגיות הנוכחי וכאשר ההריון הזה נכפה עליך באיומים...)

מה כן הפתרון? בשביל זה כנראה צריך יועץ יותר מקצועי ממני...

אם אני בתור אישה מנסה בדמיון איכשהו להיכנס לסיטואציה הזאת - אולי שיחה נוסח "תקשיבי, אני מאוד מאוד אוהב אותך, ומרגיש שאני רוצה קשר הרבה יותר חזק וקרוב איתך, כזה שנהנה מכל יום שאנחנו ביחד, האולטימטום הזה של עוד ילד לא עושה לי טוב ואני מרגיש (עם אישה מדברים ברגשות...;)) שלא טוב לנו להביא ילד נוסף במצב הנוכחי של הזוגיות, בואי נעשה מאמץ של [שבועיים/חודש/תחליט כמה זמן הגיוני לדעתך אבל שלא יראה לה מידי רחוק] להתקרב ולהיות הכי הכי אחד בשביל השני, ואז שבעז"ה נצליח אני מבטיח לך מצידי גם 20 ילדים (לפעמים אישה צריכה לשמוע את ההגזמות האלה)"

זאת העיצה שלי...

 

וכמובן, להוסיף את עניין הייעוץ הזוגי לבקשהמציצה

ואולי כדאי לספר ליועץ מראש בטלפון את כל מה שאתה חושב/מרגיש, שהייעוץ באמת לא יהיה "הוא עשה לי... היא עשתה לי...", את ה"היא עשתה לי" תספר לו בטלפון, ובפגישה שישאר רק הצד שלה (היא נורא תופתע בטח שאתה לא מגיב בהאשמה חזרה...) וייעוץ של היועץ שמכיר כבר את הצד שלך (סתם רעיון שעלה לי עכשיו, לא ניסיתי את זה אף פעם ולכן לא בטוחה ביעילות...)

אולי יעזור לךהשקט שבא אח"כ
אתה מרגיש, שאשתך מצמידה לך אקדח לרקה, ויש לה אי הבנה בסיסית לגבי מהות הנישואים, חשיבות הקשר הזוגי, שיתוף וגם הגינות כלפיך...
אך שמתי לב שאתה זה שלא רוצה לפרק.
כמו כן אתה שולל ילד כעת, אולם "אחרי טיפול מוצלח" זה יתכן. אתה תגדיר כמובן מהו טיפול מוצלח...
למעשה אינך מתחייב לכלום רק מנסה להחזיר את המצב לקדמותו - להפטר מחרב הגירושין המתנופפת, ולחזור לחיי זוגיות נורמלים. ואז- אולי כן. אולי לא.
בשלב כלשהו תצטרך להתחבר גם לרגשות של אשתך, אם אתה מעוניין בזוגיות כלשהיא איתה.
אחרי כל מה שקראת פה, והועלו כאן נקודות שאולי לא היה נעים לך לקרוא, תוכל לחשוב בכנות בינך לבין עצמך מה אתה תרמת למצב שאליו נקלעת.
אשה בדרך כלל מרחמת על הילדים. מה בהתנהגות שלך הביא לכזו מצוקה חריפה שהיא לא מוכנה לחיי אישות למרות שהיא כה חפצה בעוד תינוק, וגם מוכנה לפרק בית על ראשם של ילדים שהיא אוהבת.
ואם תצליח לערוך את הברור בכנות עם עצמך, אולי משם יפתח לך הפתח לשיחה עם אשתך. זה בעצם מה שנשאר לך- לנסות ליצור איזשהו חיבור רגשי. תמצא קודם במה פגעת בה ובקש ממנה סליחה. תנמיך להבות. אין מצב זוגי שרק צד אחד אחראי עליו, כמו התמונה שציירת.
וזכור, שגם אם אנשים מסוימים בפורום מגבים אותך מקיר לקיר, אתה הוא זה שמשלם את המחיר. יש להערכתי הרבה סיבות בגללן אינך רוצה לפרק. תתחיל למנות...
ה' ישכין שכינתו בינכם.
האם זה נכון?רועישםטוב
לאגפן36

אתה לא מכיר זוגות שנשואים עשורים וטוב להם?

וודאי שיש קשיים. גם כרווקים וגם כנשואים.

אבל בסך הכולל- לא סתם הרבה אנשים מתחתנים.

יש בזה הרבה מאוד טוב.

ובזוגיות טובה ונורמלית זה באמת כיף וטוב וממלא, היחד.

לאאריק מהדרום

גם לא נכון עובדתית.

90 אחוז חיים גרועים יותר?

חצי מתגרשים? לא נכון עובדתית

גם לא נכון שאי אפשר לעשות ילדים לבד מבחינה ביולוגית זה עדיין בלתי אפשרי.

גם לא נכון כי יש מחיר לחופש, יש מיעוט של "חופשיים" אחרי גיל 40 שהם היו מתים שתהיה להם משפחה או קריירה אבל הם התמכרו לחופש והם משלמים את המחיר החברתי של להיות "חופשיים" הרוב המוחלט חוזר לתלם אחרי גיל 20 ומשהו, מקימים משפחות, פוצחים בקריירה ומשמחים את אמא, זה האושר האמיתי, החופש שהוא מתאר בגיל 40 זה מקור לאומללות.

לא!!!הסטורי

זה שיקוף של עולם ערכי מערבי מנותק משורשים, של אכול ושתה כי מחר נמות. כשאין מוכנות להשקיע, להתאמץ, ליגעת ומצאת - תאמין, באמת זוגיות נראת סוחטת.

כשחיים נכון, כשמבינים שאדם - לעמל יולד, כשבאמת דואגים אחד לשני ומתאמצים לראות אחד את השני - אין דבר שיותר משלים וממלא ונותן שייכות מזוגיות שמתפתחת למשפחה.

לא חושב שזה תרבות מערביתפשוט אני..

גם בתרבות המערבית, רובם המוחלט של האנשים מתחתנים...

לא כל דעה מוזרה היא תרבות מערבית

ברור שזה קשור לתרבות המערביתאריק מהדרום

העלאת על נס דגל החירות.

הרווקות המאוחרת.

הפרוגרסיביות שרואה במשפחה אויב.

אחוזי הגירושים.

עשיית ילד "לבד".

מה זה כל החרא הזה אם לא תרבות המערב על סטרואידים?

כמה אנשים בתרבות המערב בוחרים לא להתחתן?פשוט אני..

וכמה אנשים מנסים באופן אקטיבי להטיף לזה שחתונה זה דבר רע?

מיעוט שבמיעוט.

הו הרבהאריק מהדרום

הפרוגרסיביזם לגמרי תומך בהשמדת המשפחה.

מעצימים את האינדיבידואליזם.

הרבה מאוד באירופה ובארהב בוחרים שלא להתחתן אני לא יודע איפה אתה חי.

לא מיעוט שבמיעוט בכלל.

יש פהoo

מרמור והתקרבנות

ויש גם דברים נכונים:

כ50% מתגרשים

אנשים נשארים לעיתים גם כשגרוע להם

ידע מגיע רק מניסיון (ולפעמים ניסיון גם הוא לא מספיק בשביל ידע)

מערכת יחסים יכולה להיות משהו רע (וגם אם היא בינונית היא יכולה להיות דבר מאד רחוק מזוגיות תקינה)

באיזו מדינה 50 אחוז מתגרשים?אריק מהדרום

שקר גס.

השקר הכי ברור בכל הפוסט.

לא שקרoo

מבט מסוים על הסטטיסטיקה

גירושין סטטיסטיקה

מה זה 47.3 אחוזאריק מהדרום

זה מספר הזוגות שמתגרשים מתוך אלה שמתחתנים? מה פתאום? אפילו לא קרוב.

צודק זה נראה שגויoo

האחוזים פחותים

לאנעמי28

ומי שלא מוכן להסתכן להיפגע לא מוכן להסכים לחיות.

זוגיות היא לא סטטית

כל זוג עובר רגעים שחורים ורגעים מאושרים.

מי שמוכן ללמוד ולעבוד על עצמו ישיג יחס גבוה של רגעים מאושרים לעומת רגעים קשים

לא כל זוגoo

עובר רגעים מאושרים

כדי להשיג אותם לא די בעבודה ותהליך עצמי

צריך פרטנר מתאים

לפעמים הוא פשוט לא

כל זוג נורמלי התחתןנעמי28

מהסיבה שחווה רגע מאושר אחד עם השני

לידה, רגע שקט ונחת עם הילדים

זה רגע של אושר ביחד

אפילו תקווה ביום החתונה שהחיים יהיו מאושרים ביחד

מי שלא חווה שום רגע כזה בשום שלב של הדרך אני בספק אם יש עם מה לעבוד

טובoo

רגע או חודש או כמה חודשים

של איזשהו אושר

לא יכול להיכנס למשוואה על חיים שלמים

אם יש טיפת פוטנציאלנעמי28

עם מספיק נכונות אפשר להגדיל אותה

תקופותoo

קטנות של אושר

זה לא בהכרח פוטנציאל

במיוחד בזוגיות ארוכת שנים

אנשים משתנים

ככל שאדם עושה יותר עבודה עם עצמו

הסטנדרטים שלו עולים

ואז הרגעים של האושר זה פירורים

מול חיים שלמים

אם יש נכונות משני הצדדים

וגם מודעות ויכולת לשניהם

אז אולי

אם זה רק מצד אחד

זה רק עוד פער לרשימת הפערים

כנראה שלא. כי לא היו ימים טובים לישראל.אדם פרו+

אמר רבן שמעון בן גמליאל שלא היו ימים שמחים וטובים לישראל כמו ט"ו באב ויום הכיפורים, משום שבימים אלו היו בנות ירושלים יוצאות בבגדים לבנים שאולים כדי לא לבייש איש, רוקדות בכרמים ומוצאות את בני זוגן.

אולי הבן אדם לא גר בירושלים?

וגם אם נכון.

אין עצה ותבונה נגד ה'

שגילה דעתו שזה טוב להתחתן.

ואמר "לא טוב היות האדם לבדו"

ומכלל לאו אתה שומע הן.

ומתפרש כאיסור הלכתי.

"שלא לישב בלא אשה".

אנחנו לא יכולים לחלוק על ה'

גם אם הוא שלח אותנו לשדה מוקשים

של סיכויי הפסד של 90%

שנקרא "זוגיות"

אנשים כאלו בעיקר מעוררים תהיה על עצמםחושבת בקופסא

הוא באמת לא ראה בחייו שום מודל זוגיות מתפקד? אפילו אחד?

ההורים שלו? חברים? הוא עצמו?

זה בעיקר נראה כמו דיבור מתוך כאב רגשי, ולא איזו התעמקות פילוסופית בטבע האדם.

ברור מאליו שמי שיש לו את התפיסה הזו לגבי זוגיות, לא יכול בהגדרה להיות בזוגיות מאושרת. זה למה אני ממש לא אוהבת את הבדיחות "נישואים זה כלא" וכל השטויות האלו. שפה ותפיסה משליכות על ההתנהגות בפועל. מי שבא מתוך נקודת הנחה שנישואים זה דבר אפשרי ודורש כבוד ההדי ועבודה על הקשר, יהיה הרבה יותר מאושר לא רק בזוגיות אלא גם בכל החיים שלו. זה דורש עבודת המידות שאנשים מהסוג הזה לא ששים לעשות.

ולא סתם מבחינה תורנית "קשר קליל ולא מחייב" זו זנות לכל דבר. להפריד את האינטימיות ממחויבות והתיחסות מכבדת לכל הרבדים באדם שמולי ולא רק הגוף, זה דבר מבזה לכל המעורבים בעניין.

הבלים לא מדעיים בעלילנקדימוןאחרונה

זה הגיג של אדם מתוסכל, פסימיסט, לא-מדעי בעליל, שחי במעגל חברתי אומלל.

מה הסקרים אמרו על זוגיות מוצלחת לפני 30 שנה? מסקנות אחרות לגמרי.

מה החרטה הכי גדולה של אנשים עריריים לפי הסקרים? מסקנות אחרות לגמרי.

לרב חיים נבון יש המון מה לומר על זה.

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעש

בול כמוךאר

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

מנסה לענות לשתיכןנהג ותיק

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

נסינו לעשות תאום ציפיותרק שואלת10

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אם העניין זה שהוא "דרוך"משה

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

מבין לגמרי את הקושינהג ותיקאחרונה

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

הבייסיקסשבורת,לבאחרונה

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

רק את זה אני לא יכול לספר להחוזר תמיד לאשתי

אוף, קשה לי ממש שעל הכל אני יכול לדבר עם אשתי, לשתף אותה, חוץ מהאתגר של שמירת הברית, התמודדות מול נשים אחרות וכו'.

אני מרגיש בוגד שאני מסתיר ממנה את זה.

ברוך השם אני הולך בתלם, אולי קצת יותר מאותגר מהרבה אחרים, אבל ההתמודדות נשארת בגזרת ההתמודדות וברוך השם לא מעבר.

אבל זה קשה מאוד, כל היום להתמודד עם משהו חזק ממך, והכי קשה שאני לא מעיז לספר לה.

אף פעם לא ניסיתי אבל אני מרגיש עליה שהיא לא תוכל להכיל את זה.

אז אני מרגיש בוגד מעצם ההסתרה הזו.

מה אתם אומרים? אתם מספרים? יצא לכם לספר, ומה היו התגובות?

והנשים - מה אתם חושבות על הנושא הזה? זה אמור להיות שיח פתוח ביניכם או משהו שהבעל סוחב לבד?

מה אתם מצפות ממנו, לספר או לא, ומה נראה לכם יהיו התגובות שלכם כשהוא יספר.

אני תוהה איזה תגובות אתה מצפה לקבלאריק מהדרום

בפורום פתוח שקוראים בו נשים וגברים וניער גם כשחלק גם מכירים אחד את השני אישית.

לקחתי את זה בחשבוןחוזר תמיד לאשתי

פשוט אני קצת נואש, זה מציק לי כבר הרבה זמן.

אולי יהיה מישהו אנונימי שיוכל לשתף

אולי מישהו מכיר איזה רב שיוכל לייעץ לי מה לעשותחוזר תמיד לאשתי

הרב יהושע שפירא והרב שלמה אבינראריק מהדרום

שניהם כתבו ספרים בנושא.

הרבנית נעמי שפירא אשתו של הרב שפירא גם כתבה ספר מקביל לנשים בעניין זה.

מכיר אותם טוב. לא מתחבר לסגנוןחוזר תמיד לאשתי

ולצורת הסתכלות על הנושא.

מחפש רב עם רוח יותר צעירה

הרב חגי לונדין?אריק מהדרום

יש לו שיעור ביוטיוב עם עבודת סאונד לא מוצלחת אבל אפשר להתאמץ להקשיב.

זה כבר יותר בכיוון, אבל הוא מאוד פתוח.חוזר תמיד לאשתי

יותר מידי בשבילי

חחחחח הרב לונדין פתוח??כְּקֶדֶם

טוב

לא יודעת כמה המחשבה שלי בעניין רווחתהמקורית

אבל ביקשת תגובה נשית - לא מעניין אותי איך בעלי מתמודד ואני לא רוצה לדעת

זה שלו עם עצמו ועם בורא עולם ושיהיה לו בהצלחה

בעיניי לא נכון ולא צריך להכניס אותה להתמודדות הזו, זה יכול מאוד לאתגר אותה נפשית מולך ומול עצמה ובשביל מה בעצם? מה אתה מצפה שיקרה אחרי? שהיא תתמוך בך? לא יקרה. זה יחליש אותה

שהיא תהיה אוזן קשבת? היא לא המטםלת שלך ואל תיצור בה תלות כזו, זו ציפייה לא הוגנת

חוץ מזה שזה מאוד לא גברי בעיניי לשתף את אשתף בדבר כזה. שמור על פאסון גם אם זה רק כלפי חוץ

ואין פה בגידה בעיניי

אשתך נושאת אליך עיניים וסומכת עליך. אם היא מציאותית היא יודעת שיש לך התמודדות

אם לא - למה לפרק לה את האשליה?

גם בעלי לא יודע כל מה שאני חושבת ועובר עליי

לא על כל דבר צריך לדבר לדעתי

סתם מעלה שאלהצופה אנונימי

למה אם היא אוזן קשבת זה הופך אותה למטפלת?

כלומר האם אין איזה אלמנט של כנות בנישואין גם בלי מטרה לפתור את הבעיה בה משתפים?

האם אין חשיבות לשיתוף (גם בדברים קשים והתמודדויות בין השאר) בפני עצמו?

באמת שואל מתוך רצון לשמוע עוד דעות ולא מתכוון חס ושלום לתקוף אם זה נשמע ככה

תשובההמקורית
  1. כי זה לא שיתוף בעלמא, זה שיתוף על קושי שגם משפיע על ההסתכלות שלה עליו הרבה פעמים, וכמו שכתבתי יכול לגרום לה לסיבוכים עם עצמה. היית רוצה שאשתך תשתף אותך בזה שיש לה קושי דומה מול גברים אם היה לה כזה? היית מסתכל על זה כשיתוף בעלמא ולא היה פוגע לך בתחושת הבלעדיות מולה?

    אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

  2. כי בהרבה מערכות יחסים יש דינמיקת אמא ילד שגורמת לאישה לרצות לפתור לבעלה את הבעיות. אף גבר לא רוצה שאשתו תיזום לו פתרונות בעניין

  3. בטח שיש עניין של שיתוף.

    גם גברים נופלים בזה אגב, שאישה משתפת לשם השיתוף והפריקה והגבר רץ למצוא לה פתרונות במקום לתת לה אמפתיה ולהכיל

    תלוי מה משתפים ואיך.

    אולי אחרים יענו לך אחרת, שיתפתי את דעתי בעניין

לדעתי, תלוי מאד בסוג הקשר ובדינמיקה הזוגיתפינג פונג

לשאלתך אין תשובה אחת שמתאימה לכל אחד או ליתר דיוק לכל זוג,

זוג שלכל אחד מהם יש את החוסן, ההכלה, האמון והביטחון בקשר ומצליחים לשתף דברים כאלה בצורה טובה, זה נפלא, ויכול גם לעזור בהתמודדות.

אך אני מתאר לעצמי שאצל רוב הזוגות זה לא ככה.

וזה גם בסדר.

אם אתה מרגיש שהיא לא תוכל להכיל - מציע שלא תכניס אותה לזה. מדובר באתגרים שמטבע הדברים אמורים להתמודד איתם כעיקרון לבד.

אבל - זה לא אומר שאשתך לא יכולה לעזור לך בהתמודדות. היא יכולה לעזור גם מבלי לדעת כלום.

מבלי לעשות כלום.

עצם זה שאתה אוהב אותה ומרגיש שהיא היתה לוקחת מידע על כשלונות בצורה קשה - יכול להוות כלי נשק עוצמתי במלחמה זו.

בפרט לפי תיאורך שאתה מרגיש שיש בזה מימד של בגידה בה.

בכל התמודדות, תזכיר לעצמך שאתה אוהב את אשתך יותר מאת עצת היצר השפל הז:

נשים אחרות? מה לך להן שה' כבר נתן לך את האשה הנפלאה בתבל עבורך?

להסתכל על מישהי ברחוב? מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק? כל השאר זה שקר והבל.

אי שמירת הברית? איך תכניס את הפולש הזה למרחב הזוגי - מיני המקודש שאמור להתקיים רק בינך ובין אשתך?

יש מצבי קיצון, (אף אם אולי לא כל כך נדירים למרבה הצער), שבהם צד אחד (לרוב הבעל) ממש נזקק לתמיכה לפחות רגשית מהצד השני (לרוב האשה) על מנת לצאת מבור שהוא לא מצליח להיחלץ ממנו לבד, למרות שניסה שוב ושוב ושוב. אך הכאב והפגיעה עלולים להיות משמעותיים מאד, ולא תמיד הצד הפגוע יצליח באמת להתגבר על הכאב ולסייע.

בכל אופן, נשמע שאתה כעיקרון מתגבר ומצליח, ואם כן אתה אתה ראוי להערצה!

תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה), אך לכן במקום לספר לה - תתחזק על ידה!

בהצלחה גיבור!

אני חולק על התשובה שלךפשוט אני..

תתאר לך אדם שמן מאוד מאוד, שמגיע לדיאטנית.

נניח שהיא תגיד לו ''מה זה בורקס? סתם פחמימות ריקות עם שומן טראנס, פויה!

ומה זה שווארמה בלאפה? אתה לא צריך את זה! אתה יכול להיות שבע ומאושר גם עם אוכל בריא!'' וכיוצ''ב.

עובדתית, היא צודקת בכל מילה שהיא אומרת. אבל בפועל, זה יעזור לו אולי לכמה שעות, מקסימום ליומיים.

בסוף לגוף ולמוח יש רצונות, חשקים, מאוויים ויצרים, והם לא יושתקו על ידי החדרת משפטים מהסוג הזה.

אציין שגם אני עצמי חוויתי משפטים כאלה על נושא אחר כשהייתי נער, ולמעט תסכול, דיכאון והאשמה עצמית - הם לא הועילו בדבר.

בנוסף, יש לך כשלים שפשוט לא מסתדרים עם המציאות (להבדיל מהדיאטנית בדוגמה למעלה שאמרה אמת אבל זה לא מועיל ולא מוביל לשינוי התנהגות, אצלך חלק מהדברים פשוט לא מסתדרים עם המציאות):

''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?'' - אשתו היא לא האחת והיחידה שבה הוא חושק, הוא בן אדם אנושי ולא רובוט, יצרים ומאויים לא נכבים ביום שבו אנחנו מתחתנים.

לתת לו הרגשה כאילו המצב הנורמלי זה להימשך רק לאשתך ואילו הוא יוצא דופן, זה רק מוריד ומשפיל ומכניס לעצב ולא מקדם כלום וגם לא אמת.

ברור לי ששום דבר ממה שכתבתיפינג פונג

לא מנטרל את ההתמודדות.

אך גישה כזאת לדעתי מסייעת למי שרוצה להצליח בהתמודדות יותר מאשר הגישה ההפכית - יצירת ניתוק בין ההתמודדות עם היצר ובין המרחב הזוגי, ובחירה לראות בכשלונות כמשהו אישי שלא נוגע לבת הזוג. התפיסה הנכונה היא שההתמודדויות הדתיות שלנו הן לא רק אישיות אלא כל אחד הוא חלק מכלל, וההצלחה בכל התמודדות מזכה את הכלל, ונפילה פוגעת בכלל.

והכלל מורכב ממעגלים מעגלים, הזוג, המשפחה, הקהילה, האומה, והעולם. זו תפיסה שמעבר לכך שהיא צודקת - היא גם מעצימה, ומסייעת מאד בהתמודדות.

כשכתבתי ''מה זה רלוונטי כשאשתך היא האחת והיחידה שבה אתה באמת חושק?''

הדגש הוא על באמת. חבל שלא הדגשתי במקור.

כשבוחרים בשכל שהחשק לאשה הוא נפלא, מקודש, ואמיתי - וחשקים אחרים הם רעים, רדודים, מתעתעים ושקריים - קל יותר להתגבר.

לא שהם לא קיימים - אך אפשר לבחור להתייחס אליהם בביטול, עם כל הקושי שבדבר.

ממש תשובה יפהאוריןאחרונה

הבגידהסוסה אדומה

היא לא בזה שאתה לא מספר.

בכל מצב אתה לא אשם בהתמודדויות שלך, אבל אם משהו בהתמודדות שלך פוגע גם בה גם בלי שהיא יודעת, אתה אחראי לטפל בזה אצל מטפל. מסכימה עם מי שאמרה שהיא לא המטפלת שלך. אל תצפה ממנה שתחבק אותך עם סכין קצבים ביד.

זה אומנם לא קשור אליה ולא באשמתה בשום צורה, אבל ההשלכות של זה ושל השיח איתה על זה בהכרח קשור אליה.

תודה לכולם על התגובותחוזר תמיד לאשתי

מעריך מאוד שנתתם מעצמכם בנושא רגיש כזה.

@פינג פונג

אהבתי מאוד את המשפט הזה: תחשוב כמה אשתך היתה מעריצה אותך על כל ההצלחות, לו רק היית יודעת ומבינה.

אז נכון, אולי היא לעולם לא תקלוט, ואילו היית מספר לה היתה אולי נתפסת לכשלונות או נגעלת מעצם זה שקיימת התמודדות (מתוך חוסר הבנה).

לצערי מסכים עם @פשוט אני..

בפרקטיקה של החיים מרגיש שיש פה משהו גדול יותר מהרוח החיובית והסיסמאות האלו.

יש פה קושי עמוק של תחושת הסתרה ובגידה. אני הכי בעולם רוצה שהיא תגיד לי שהיא אוהבת אותי גם אם היתה יודעת...

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך...

מרגיש שקרן, בוגד, ולא ממצה כלום מהקשר שלנו.

אני כל כך מנסה להיכנס לראש שלה, לנסות להבין מה היא תחשוב אם תדע.

אשתי יותר פתוחה, יותר משתפת, גם בנושאים האלו. היא צדיקת עולם לעומתי, הדברים שהיא משתפת וזה מה שעובר עליה באמת אני מרגיש שהיא לא מסתירה, זה דברים קטנים ממש ובכל זאת ממש קשה לי להכיל את זה. אז מה היא תגיד כשהיא תשמע מה עובר עליי???

תודה ל@המקורית

על הזווית הנשית בעניין. לימד אותנו הרבה מאוד.

רק אשמח לשאול את כולכם, בסוף כולנו מודים שהדבר הזה קיים, יש משיכות בין שתי המינים גם בקשר הזוגי. האם נכון לטאטא את זה, להטיל וטו על הנושא הזה כביכול על זה לא מדברים.

הרי בסוף הרבה זוגות מאותגרים בזה. אולי הגיע הזמן לפתוח הכל, לחשוף, לעבור כמה ימים/שבועות/חודשים קשים ואז, אחרי המבול נראו ראשי ההרים - אולי אז הקשר בינינו יהיה טוב יותר? עמוק יותר, מודע יותר מכיל יותר נאמן יותר?

לא הרבה זוגות מאותגרים בזההמקורית

הרבה גברים מאותגרים בזה

צריך לעשות הפרדה בין הקשר שלך איתה לניסיון שלך

ולא, זה לא משבר שעובר אחרי כמה חודשים

זה עלול ליצור פצע עמוק של אי אמון לטווח ארוך

לדעתי לא חכם אבל תעשה מה שאתה חושב

מה מטרת השיתוף?נעמי28

אתה או היא?

שאתה תרגיש יותר טוב עם עצמך ופחות בוגד (מילים שלך)

שהיא תנחם ותכיל למרות שהיא במצב הנבגד? (לדבריך)

אם אתה מחפש מקום לפרוק ולהתנחם, תתחיל במישהו שהוא לא ה"נפגע", תטפל במה שאתה רוצה לטפל, וכשאתה בתהליך של טיפול, אפשר לשתף.

אצלנו זה נושא שכן מדובר, אבל לא נחשב כבגידה אלא יותר התמודדות אישית, אבל אתה כן רואה את זה כבגידה, אז מה מטרת השיתוף?

תשובה בפניםחוזר תמיד לאשתי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ח' באב תשפ"ו 18:24

עצם המציאות שאני לא מספר מרגישה לי כבגידה.

זה מה שכתבתי

הבגידה היא לא בזה שאתה מסתירסוסה אדומה

אלא בזה שיש לך משהו להסתיר.

לא כל דבר נכון לומר לבן הזוג. יש דברים שהשתיקה יפה להם.

תפתור את ההתמודדות בדרך אחרת. היא צריכה להיפתר, אבל לא זו הדרך.

אישתך ממש לא צריכה לשמוע ממך שאתה נמשך לנשים אחרות. זה הדבר הגרוע ביותר שאתה יכול לעשות.

תשים אותה במרכז ולא אותךנעמי28

זה שיתוף שיכול לפגוע בה, אל תשתמש בה רק כדי להרגיש יותר טוב עם עצמך.

אני לא נגד שיתוף, אנחנו דווקא כן מדברים על זה ואני מאמינה שככל שיש פחות הסתרות בזוגיות הקשר יותר עמוק, אבל לא ממקום כזה שרואה יותר אותך ופחות אותה.

החלטתי לערוךעוד מעט פסח

אגיד רק שאחרי 20 שנה, וכשכבר יש לנו ביטחון מאוד עמוק בקשר, אנחנו בהחלט משתפים אחד את השני, וזה בעיקר עוזר להבין יותר איך השני עובד (למרות שלעולם לא נבין באמת), ויוצר אצלי יותר ויותר הערכה על המלחמה היומיומית שהוא נלחם בה עבורנו.

ושתי עצות בשבילך-

  1. לשתף בצורה כללית יותר (נגיד- 'איזה קשה זה ללכת ליד הים בקיץ'). גם יתן לך קצת אפשרות לפרוק, וגם לגלות איך היא מגיבה לשיתוף כזה כללי (אני מניחה שזה לא משהו שיפיל אותה מהכיסא).

  2. להבהיר בשיתוף שאתה נלחם. מתאמץ. בשבילה ובשבילכם. כי היא זו שבאמת באמת חשובה לך, וכל הפיתויים שמסביב הם רק רגעים חולפים- מול הטוב הנכון, הנצחי והאינסופי שיש ביניכם.

  3. להחמיא לה בלי סוף. להתפעל ממנה. לבנות אצלה את הביטחון שהיא שלך ולא משנה מה. זאת התשתית שבעזרתה תוכל יום אחד לשתף באמת ולקבל את התגובה שאתה רוצה.

תודה. מלמד מאודחוזר תמיד לאשתי

מסכימה מאוד, בעיקר לגבי 3שלומית.

אישה שיודעת ומרגישה שהיא ה דבר מבחינת בעלה, יש לה הרבה יותר כח וחוסן להתמודד עם דברים שקורים ושיתופים מורכבים

כי הרבה מהקושי הוא סביב הרגשה שאולי היא לא מספיק שווה או שיש מישהי יותר ממנה. ברגע שהיא רגועה מהבחינה הזו יכולה להיות לה הרבה יותר פניות להקשבה ותמיכה

אם אתה רוצה להיות צדיק...שנונימי

אז תלך בדרכי הצדיקים ותדבק בהם!

העיצה על הכל היא תפילה!

תקפיד מאוד על תפילות בזמנן זה מגן ומציל חיים.

השכמת הבוקר ותפילת שחרית בזמנה,

כי ללא זה אין טעם לתפילה, וזו ההתחלה ממש.

מקווה כל יום ותיקון הכללי מציל חיים, הטומאה נעלמת.

לגביי שיתוף עם האישה -

היא לא תבין כי אין לה!!!

תשתף את בורא עולם ואת הצדיקים,

רק הם יעזרו לך.

כל אדם הוא בבחינת רצוא ושוב עליות וירידות -

עד שזוכה לחזור בתשובה שלימה ואין לו נפילות.

גם אין יום ללא פגע אז זה מלחמת נצח.

אבל תמיד מנצחים.

יש פה משהו ומתלבט אם אתם רואים?Hakuna.Matata

כרגע, בלי קשר לשאלתך. בהמשך אולי אצליח להתייחס.

"

מטריף אותי לחיות בצילה של מחשבה מאיימת שאם באמת אשתי תדע מה עובר עליי היא לא תרצה להמשיך..

"

"

אצל אישה זה קריטי להיות הכי חשובה בעולם לבעלה, הכי יפה, הכי טובה, הכי הכי בהכל. שיתוף כזה יכול להכניס אותה בעיניה לתחרות מול כל הנשים בחוץ על בעלה ובכנות - תמיד יש מישהי שהיא יותר. אז למה?

"

זה דוגמאות מבחינתי לשני הצדדים. לשני הקצוות שאתה מעלה פה.

מניסיון שלי נשים אינן יכולות להבין את מורכבות ההתמודדות ואת האופי שלה. מצד שני, אנחנו הגברים לא מסוגלים להבין את המורכבות אצלן.

בין אם אנחנו מבינים ובין אם לא, יש משהו שצריך להיות לנגד עיננו תמיד. גם הגבר וגם האישה צריכים לדעת דבר אחד עקרוני. התתמודדות שלך היא לא ההתמודדות שלי.

על ההבנה הזו אפשר לבנות עוד קומה.

הקומה השניה היא - אסביר לאור דברים שלמדתי בספר התניא (אלו הדברים שלי ולא של בעל התניא - לכן אם יש שגיאה או חוסר דיוק זה לא מה שהמחבר התכוון). שאם יש לאדם הרהור עבירה והוא הסיח אותה - הוא צריך 1. לשמוח שהוא בינוני. כלומר, שהצליח בהתמודדות. 2. אם הוא עצוב זה גלל שהוא גס רוח (גאוותו) שהוא חושב שהוא צדיק ולא מגיע לו שייפלו לו מחשבות רעות. (פרק כז בליקוטי אמרים).

הקומה השלישית היא - אמון.

אם בעל בחר לאשתו על התמדדות שלו - היא צריכה לשמוח. שהוא לא מסתיר. שהיא העוגן שלו. הכי יפה בעולם היא לא תהיה - הכי יפה בעיניו - היא כן.

אישית -

כן אספר ואשתף הכל. הכל.

אם אני צריך עזרה. ואם הצלחתי. ואם נפלתי. וכשקמתי. ואני הייתי רוצה לשמוע ממנה באותה מטבע.

נכון - היא לא מבינה. ואני לא מבין. אבל אנחנו שם אחד בשביל השני.

כי

  1. אנחנו לא מבינים את התמודדות

  2. אם נפלה מחשבה רעה זה כי אני בינוני

  3. יש בנינו אמון .

אם באיזה אופן המחשבה שנפלה לא נשארה רק בגדר מחשבה. והיא התגלגלה - למעשה, מחשבה, דיבור.. יש פה משנו אחר.. חציו בגידה בה' חציו בגידה באישה.

.וגם אז יש לדון באופי וברמת השיתןף.

דילמה כלכליתאבי130

אני ואשתי נשואים 8 שנים

יחסינו עלו על עליות וגם ירדו מורדות,

לאחרונה אני מרגיש שלא איכפת לה מהמצב הכלכלי בכלל,

היא כמעט ולא הולכת לעבודה

ולעומת זאת אני מכניס את המשכורת העיקרית

כל חודש אנחנו מוצאים את עצמנו לוקחים הלוואה

וזה הגיע למצב שגם הבנק לא מוכן כבר לתת הלוואה

סיכמנו על תקציב מסוים שגם ממנו היא חרגה

ניסינו לתחום את התקציב לחן בנק שני ואז גיליתי שהיא פתחה אשראי נוסף

אני כבר שוקל להפריד חשבונות, עם כל החובות שהיא צברה אני מעדיף לעזות את זה עכשיו ולא שיהיה מאוחר מידי

כל פעם שאני אומר לה את זה היא עונה לי אם אתה מפריד חשבונות נתגרש וזהו,

לא הבנתי אנחנו נשואים רק כדי שאני אממן אותך?

זה עוד יותר דוחף אותי לעשות את הצעד הזה

מה אתם אומרים?

עוד אשה ששכחה שהיא שותפה בבניית הביתאדם פרו+
עבר עריכה על ידי אדם פרו+ בתאריך ז' באב תשפ"ו 8:50

והחליטה לשים רגל על רגל

ולתת לבעלה לג'נגל את החזקת הבית עליו.

החולשה של הדור.

המפרקת את רוב הבתים.

פינקו אותן, כל הזמן אמרו לה את יפה את שווה.

אני בתור גרוש שמחפש שידוך באתרים האלה

ולא מהיום אומר לך.

הפינוק הזה וההגזמות האלה מוביל אותם לחיי בדידות.

גרושה+6 מקצה הארץ, בת 40

בטוחה שיבוא כבר מבוגר שכבר לא רוצה

ילדים ויקבל אותה ואת ילדיה ויממן אותה.

ואני שואל

אם הוא לא מעוניין בילד משותף,

למה שהוא יעזוב את כל הרווקות 45

שאתרי ההיכרות מלאים מוצפים מהן.

ואת כל הרווקות חוזרות בתשובה 42

גם שמציפות את אתרי ההיכרות.

ויגיע לקצה הארץ בשביל לממן גרושה וילדיה

שכל מה שהיא עשתה זה לריב עם בעלה.

וכל זה בלי ציפייה שיהיה להם ילד משותף.

ואפילו אם תאמר שהיא תמצא את אותו

אדם שיממן בשביל בדל יופי שנותר בה

והולך להעלם בשנים האחרונות.

זה ממש דוחה אותי.

זהו כסף שקונה יופי.??

על זה את מתבססת?

הכל מבוסס על גאווה מטופשת שהביאה את החורבן

המביאה עוד הרבה חורבנות עד היום.

ומי שאחראי לזה הוא מי שנתן לה את התחושה

שהיא שווה והיא שווה, והוא לא שווה אותה.

הביא אותה לחיי בדידות נצחיים.

באלגנט.

חברה אמיתית

שרואה חברה שלה מתקרבת לגיל 36

גיל שממנו אפשר רק לרדת.

בגלל החוסר ביכולת לסיכויי לילדים משותפים.

נותנת לחברה שלה ניעור אמיתי

אומרת לה "תתחתני עם עמוד חשמל ברחוב

מבחינתי" את לא יפה, ולא שווה כלום,

המשפחה שאת עדיין יכולה להקים שווה יותר!!

כאילו שהיופי נועד למטרות מסחר ואגו.

זה נראה כניצול פרצה, בסוף היא תישאר לבד.

באחריות ומנסיון.

רק לידיעה...פשוט אני..

ברגע שאתם נשואים, אתה ערב אוטומטית לכל חוב שלה, וגם להפך כמובן.

כלומר אם היא תיכנס לחוב בחשבון בנק שהוא רק שלה, זה לא ימנע מהבנק לעקל חשבון בנק שהוא רק שלך.

זה לא מדויקנפשי תערוג

להבנתי זה מדויק למצב שלהםפשוט אני..

גרים באותו הבית, חיים מאותה המשכורת.

הפרדת חשבונות תיראה כצעד מלאכותי ולכן לא תמנע מהבנק או מכל נושה אחר לגעת בכל החשבונות.

אפילו זוגות פרודים עם בתים נפרדים מתקשים להוכיח שההפרדה לא מלאכותית, כדי שיהיה אסור לעקל להם נכסים בגלל החוב של השני

מחילה אבלשפוי

פה לא נראה לי המקום לפתור בעיות כלכליות ושלום בית

יש ברוך ה' כיום מלא גורמים מקצועיים שיטפלו בבעיות מהסוג הזה, מציע לך לגבי הנושא הכלכלי לפנות ל'פעמונים', זו עמותה, היא בחינם, ממש בחינם, תנסו! הם קצת (הרבה) יעזרו לכם לצאת מהברוך הזה (אולי גם אם אשתך לא עובדת)

לגבי שלום הבית כמובן שיועצים\מטפלים זוגיים הם המקום לנושא הזה, מאמין ששווה כל שקל.

מזועזע מתגובתו שלחוזר תמיד לאשתי

@אדם פרו+

אתה שופך את כל הלכלוך הזה על בן אדם שעוד יכול לעשות הרבה עבודה עם עצמו כי אתה מחפש חברים לצרה...

אני משתתף בצערך ובקושי, אבל אל תזיק לאנשים אחרים.

איך אני יודע את זה - זה שקוף! אתה מפיל עליו דברים שהוא לא אמר.. דברים שאתה פגשת בזוגיות שלך.. הוא לא דיבר בכלל על היופי של אשתו ועל כל השאר שכתבת.. כל כך לא יפה לדבר ככה... זה יכול ממש להזיק

אני הייתי מוחק את התגובה המזעזת הזו. באמת.

ועכשיו בקשר אליך,

דבר ראשון מצטער שהיית צריך לקרוא כזאת תגובה,

מקווה שלא נגרם לך נזק, ושתתקן אותו, כי זה באמת היה תגובה לא לעניין.

אני שואל אותך, למה אתה כל כך מהר מתייאש. אני במצב שלך בדיוק, הלכנו למקימי, באמצע תהליך, וזה מדהים. מכל מצב אפשר לצאת. בפרט שאתם לא נשמעים במצב הכי גרוע...

הרבה פעמים אנחנו מנסים לגלגל את כל האשמה על נשותנו, זה הכי קל בעולם. אבל תמיד תמיד אם תחשוב יותר טוב תראה איפה אתה גם קשור למצב הזה.

לפעמים הסיבה הכלכלית זה טריגר. יש דברים אחרים שמפריעים ואז גם זה.

תנסה רגע להתנתק, לחזור לרגעים הראשונים של הנישואין. כמה אתם אוהבים, כמה אתם באמת זוג משמיים. לפני שהחיים התחילו לבלוע אותכם.

בסוף האהבה הזאת זה הכי חשוב.

מכאן תתקדמו ביחד לליווי כלכלי. כי מלווה כלכלי הוא לא יועץ זוגי... ולא נעים שזה יתפרץ מולו.. גם לא יהיה לו יותר מידי מה לומר. לכן תיישבו את זה ביניכם SOS ותלכו מהר לייעוץ כלכלי.

כל יום שעובר זה הפסד.

תראה אבי היקרחוזר תמיד לאשתי

נשמע שאתה סוחב את זה הרבה זמן.

בהנחה שכל מה שאתה כותב פה לאורך השנים נכון ואמת, מדובר בסיפור שמתגלגל הרבה זמן.

קודם כל, זה ממש יפה שאתם עוד על זה, זה מראה שיש לך ולה הרבה מאוד כוחות, ואתם עושים עבודה ממש מדהימה.

קטונתי מלייעץ לך, אבל היה משפט אחד שתפס אותי, משהו שכתבת לפני כמה שנים טובות.

"אנחנו זוג נשוי כמה חודשים, אני מאד אוהב אותה"

אתה גם מתאר שם פער בסגנון ובכל זאת התחתנתם מאהבה.

תראה, כשאנחנו מתחתנים זה כי אהבנו, קליק של נשמות.

וזה האמת לעולם.

רק מה, החיים בולעים.

חיים אכזריים שכבר אין אוויר לנשימה.

כל נשוי, בהבטחה, לפעמים חושב - עדיף לי להתגרש, הרבה יותר קל...

כולם ככה.

הלוואי שנצליח להזכיר לעצמנו אהבה ישנה, איך אהבנו פעם עד השמיים, איך אמרנו על הכל עוד נתגבר ביחד, איך הבטחנו לעצמנו שביחד שום דבר לא ישבור אותנו, את אהבתנו.

לפעמים בגלל מה שעברנו הכל כבר מכוסה, הכל חסום. מה שעברנו כיסה את האהבה בתהומות של יאוש, ונדמה לנו שהיא איננה עוד. לא שייך לעורר אותה, להחזיר אותה.

בפרט אתה אחרי כל כך הרבה זמן של התמודדות...

הלוואי שהשם יתן לכם את הכח להאמין שבוודאי ישנו. שעוד לא מאוחר. שבוודאי ישנה אהבה, והיא בבית שלכם, ביניכם, מחכה להתגלות שוב מבין רסיסי הלילה.

הלוואי.

הדילמה אינה כלכלית אלא התנהלותיתהסטורי

בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי, בחלקם גם היחיד. בדורות קודמים זו היתה המציאות הנפוצה ברוב העולם, כשבמקביל כל או כמעט כל הטיפול בבית - הכנת אוכל, נקיון וכד' היו על האשה. כיום מכל מיני סיבות ונסיבות המציאות השתנתה, אבל כן, עד היום בהרבה בתים הבעל הוא המפרנס העיקרי.

יש סוגיא אחרת של התנהלות אחראית. לקחת הלוואה כשלא יודעים מאיפה מחזירים אותה, זה לא אחראי, להתנהל ככה באופן קבוע זו הפקרות.

צריך לשבת ביחד מול דף/טבלת אקסל, לעקוב אחרי ההכנסות ורק לפיהם להוציא הוצאות. זו א', ב' של התנהלות אחראית (ג' זה גם לחסוך, אבל זה שלב הבא).

אם יש מאזן שלילי - צריך לראות איפה מצמצמים הוצאות או מגדילים הכנסות.

בגדול, צריך ללמוד להתנהל בשיח ולא לעשות דברים מאחורי הגב.

היא לא דואגת מחובות?נעמי28

נשמע שאתם צריכים טיפול זוגי, לא רק כלכלי.

לראות את הצורך אחד של השני, לקחת אחריות, לתקשר.

לפן הכלכלי יש עצות פרקטיות, למשל כרטיס דביט או הגבלה של האשראי,

אבל נשמע שזה הרבה יותר עמוק מ"אישה בזבזנית"

להפריד חשבונות לא יתן לך כלום, גם שם היא יכולה להיכנס לבור שלא תהיה מודע עליו והחובות של שניכם.

היא לא דואגת שתתגרשו? היא תצטרך להתמודד עם חצי מהחובות בעצמה.

היא לא עובדת כי יש ילדים קטנים? היא מבזבזת או קונה צרכים בסיסיים?

אתה מצליח לראות את המקום שלה בתוך כל זה?

אם תרצה שיתוף פעולה, השלב הראשון הוא לראות ולהכיר בצורך שלה (לא בהכרח לספק אותו מידית).

איזו תגובה רגישהמשהאחרונה

לא יודע אם פרודוקטיבית, אבל אהבתי את השאלות פה.

דיכאוןחקלאי

האם יש פה מישהי שתחתנה עם אדם שסובל מדיכאון?

האם אני יכול להתייעץ איתה בפרטי?חקלאי

לא. אני לא מתכתבת בפרטי עם גבריםיעל מהדרום

לק"י

אם יש לך שאלות, מוזמן לכתוב כאן.

בהצלחה!!

אוקייחקלאי

אז ככה אני בתוך קשר עם מישהי, והולך ממש טוב ונעים.

אני סוכב איתי מגיל קטן דיכאון, בשנים האחרונות לוקח כדורים.

לאחרונה זה עלה הסיפור הזה של הדיכאון ומה זה אומר לחיות ליד אדם כזה.

ואני די עומד נבוך מול זה, איך אפשר לבקש ממנה לבחור במשהו שכזה? אני יודע בעיקר איך זה משפיע אלי, לא איך לחיות לידי.

בשנים האחרונות התחלת כדוריםאריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ז' באב תשפ"ו 9:28

בכללי איך אתה מתפקד מבחינת מטלות בית? מתפרנס? אושפזת כבר פעם? כל כמה זמן יש לך משבר אם בכלל? או שזה בכלל דכדוך מתמשך? מוכר בביטוח לאומי?

לאחקלאי

התיפקוד שלי די גבוה, שאני בטוב אני מתפקד כמו 3 אנשים ביחד.

לקחתי משהו כמו 4 שנים כדורים שלא היו נכונים לי, שם היה יותר נפילות, בשנה האחרונה אני לוקח כדורים שהרבה יותר טובים לי בפער. אפשר לספור על יד אחת את כמות הימים שפספסתי בגלל זה עבודה.

מעולם לא התשפזתי, הנפילה הרצינית האחרונה היית בין הכדורים, בדיוק במלחמה הראשונה עם אירן.

לדעתי זה מה שאתה צריך לענות לה.אריק מהדרום

היא יודעת את זה?חוזר תמיד לאשתי

מה היא אומרת על זה?חוזר תמיד לאשתי

יצאנו פעם ושם אמרתי להחקלאי

ועכשיו חזרנו וזה עלה עכשיו, בעיקר מצד המשפחה שלה, וזה מאוד הפחיד אותי ואז גם אותה.

כשהיא תהיה שלמה עם זה-סוף טוב

אני מאמינה שהיא תצליח לשדר את זה למשפחה שלה.

המלצה שאני מכירה היא לצאת תקופה, ולתת למשפחות של שניכם להכיר אתכם. שלא יחששו המילה 'דיכאון' אלא יכירו את האדם שמאחוריו.

נשמע שמצבך מצוין, אבל הדברים די טריים.

ממליצה גם לתת לבחורה תכנית גיבוי, למי היא פונה כשרואה שאתה לא בטוב, בהסכמתך כמובן.

תצליחו!!

המשפחה שלה יודעת?יעל מהדרום

לק"י

האמת שקשה לי לייעץ בנושא הזה.

אני רק חושבת שהיא לא חייבת לשתף את כל בני המשפחה שלה. אולי מישהו אחד ספציפי שיידע לכוון אותה.

ובנוסף אם אתה מטפל בעצמך, מאוזן, עובד/ לומד/ עושה משהו עם עצמך, זה מצב פחות מרתיע.

כן צריך לדעת, שלפעמים יש עליות וירידות במצב. אבל גם אדם שבריא לחלוטין לפני החתונה, עלול לחלות פתאום.

אני, אפשר לומרעשב לימון

כשהתחתנו הוא היה ממש בתחילת שנת אבל, וחלק ממנה הוא היה בסוג של דיכאון

אני אבל זה נודע לשנינו רק בדיעבד אחרי.על הנס

אני לא חושבת שאתה לא ראוי אני חושבת שכמו בכל נישואין צריך להכיר את הפלוסים והמינןסים של הבן זוג ולדעת שלפעמים היא תצטרך להתמודד עם ההשלכות של זה.

ושיהיה לשניכם נכונות לעבודה אישית וזוגית.

..ירושלם.

כן, הוא לא סבל מדיכאון כשהכרנו.

יש לה יתרון עצוםפשוט אני..

היא יודעת מראש חלק משמעותי מהמגבלות שלך, ויודעת שאתה מספיק אמיץ וחכם בשביל לטפל בזה.

לא כל אשה זוכה לדעת על זה מראש (וכמובן נכון גם בהיפוך המינים)

ההיסוס הזה לא נשמע טובHakuna.Matataאחרונה

סה משהו זצריך לבחור.

אם סה רק המשפחה שלה מהססת , זה אולי פחות גרוע..

אבל עדיין יכולה להיות לזה השפעה עליכם.

לצערי המושג הזה דיכאון הוא שקוף ולא מספיק במודעות

בהצלחה.

אולי יעניין אותך