איך מישהו שיש לו תורה יכול להיות שמאלני, זה כבר נשגב מבינתי..

לכן, אני גם לא אצא עם בחור כזה כנראה..

יותר ברמה הנפשית, תודעתית. למשל בחור שלא שונא את חנין זועבי, הוא חושב שיש לנו חילוקי דעות שצריך ליישב אבל לא שונא.

שנאה ואהבה לא נמצאות על אותה הסקלה.

אהבה היא ההפך מאדישות - לא ההפך משנאה.

ולכן... 

יתכן שאתה צודק, ויתכן שלא.

אבל לא באתי לדון מה הרוב (וגם לא בטוחה שמה שאתה אומר הוא נכון, גם אם כלפי חוץ הם שמחים לאיד..)

ואיך זה קשור לתורה?!

מה גם שרוב הערבים אוהבי השם, לא פחות מהאנשים סביבך, כך שלא נראה שיש קשר.

לא שמעתי ערבי המדבר נגד התורה והמצוות.

גם אני לא חושב שהם נגדנו כעם, עם ישראל חי בארצותם אלפי שנים בצורה טובה יחסית.

נגד ישראל ישנם שכן וישנם שלא, אם כי אני לא יודע למדוד זאת באחוזים.

מי שמעוניין לשנוא את כל הערבים מחמת כך זכותו, ואולי אני אפילו מבין אותו, אך לראות חיסרון במי שלא שונא אותם זה נראה הקצנה מיותרת.

בפרט שאני לא יודע מדוע זה אמור להפריע לזוגיות. לא חסר דברים על מה לחתוך עכשין נוסיף גם "לא שונא ערבים"?!

אני גם לא חושב כי ההכללה שעשית לגבי כל הערבים על שריפה אונס וכו'  היא נכונה, למעשה דעתי היא כי רובם אינם כאלה, רובנו מכירים ערבים שהם בסדר גמור.

דברים הזויים ומאוחרים יותר כמו "הרמב"ם בכלל היה מוסלמי"?

לא התכוונתי לומר שהערבים מאמינים שהתורה היא האמת הבלעדית, שהלא אם היו מאמינים היו מתגיירים, לא כך?!

כוונתי הייתה כי אין להם עניין ממשי כנגד התורה והמצוות.

לא ידוע לי על מקרים במאות האחרונות על שריפת התורה, איסור למידת התורה, איסור קיום מצוות וכו' כעין שמצאנו בדתות אחרות.

זה שהם חושבים שהצדק איתם ושישמעל נבחר שיערב להם ויבושם להם, אני לא מבין מדוע זו סיבה לשנוא אותם.

הלא אף אנחנו מאמינים כי הצדק איתנו ותורתנו אמת והשאר בדאים, האם אתה חושב כי זו סיבה לשנוא אותנו?!

ובטח שיש מקרים של שריפת התורה. פה בארץ. אתה לא רואה חדשות כנראה, אשריך.

אגב, לפני אולי חודש חודשיים היה פה מקרה של חילול אחד מקברות הצדיקים ושרפו שם תשמישי קדושה

האם אדם שחושב אחרת ממך זו עילה לשנאה?! (התגייר או נשאר חסיד אומות העולם לא משנה לעניין)

גם אם אדם בודד שרף תשמישי קדושה זה לא בגלל משהו אידאולוגי נגד התורה, אלא שימוש כפעולת איבה רגילה שהתבצעה כחלק מחילול הקברים, כך שאין כל ראיה לנידון.

מה גם שזהוא אירוע של אדם בודד. משוגעים אתה יכול למצוא בכל מקום גם אצלינו, לא לזה כיוונו שאמרו שהערבים אינם נגד התורה, אין פעולות קולקטיווית כנגד התורה והמצוות.

הוא אויב ה'. זה מה שהבחור ענה לך.

לא יודע מה אתה רוצה ממני, אני אמרתי לך לרצוח אנשים?

לא מביע את דעתי בנושא הזה. מה נפלת עלי, ידידי?

ב, אף אחד לא אמר לרצוח אנשים, לא יודע איך הגעת לזה.

ג, אני לא נופל עליך,פשוט הבעת דעתך על פרט שולי מתוך הדברים, ונאלצתי להשיב שלך כי הבנת את הדברים שלא בקונטקס הנכון.

בחור פה נתן סיבות ללמה ערבים הם אויבי ה' ורק על זה הגבתי. והם אוייבי ה' ודאי.

מוות לערבים זה רצח, פשוט מאוד.

השאר לא רלוונטי, כי לא התייחסתי לנושא.

על פי מה שאני יודע ברוב המקומות הם חיו בשקט ושלווה.

קחי את הקהילות הגדולות:

במרוקו, הם חיו מצוין.

בעירק, הם היו סוחרים ועשירים, כמדומני שאפילו היה שר אוצר יהודי ממשפחת ששון הידועה.

בסוריה (חלב), היתה קהילה מפוארת ועשירה.

באירן, היהודים היו עשירים ושלטו במסחר.

כך שאני לאיודע על איזה טבח מדובר.

גם כאן, אלו שרצונם לרצוח רצונם אינו נובע מהעובדה שאנו יהודים, אלא מהעובדה שהם חושבים כי הארץ שלהם.

דוגמאות בודדות ומפורסמות (ובסוף רשימה שתראה שאפילו באותן מדינות שציינת היו עוד).

מרוקו

פרעות אוג'דה וג'ראדה – ויקיפדיה

עיראק

הפרהוד – ויקיפדיה

סוריה

עלילת דמשק – ויקיפדיה

איראן

עלילת הדם בשיראז – ויקיפדיה

כדאי לבדוק עובדות לפני שמגיבים, חבל מאוד שמגיבים פה ככה בלי לבדוק ומטעים אנשים...

יש פה רשימה קצרה ובתוך חלק מהמאמרים עוד רשימות:

קטגוריה:פוגרומים ביהודי מדינות ערב והאסלאם – ויקיפדיה

מסקרן אותי אם תודה על האמת... מקווה שהרושם שקיבלתי מוטעה

באם היית קורא את המאמר עצמו, ובתאריכים בהם האירועים התרחשו, אני משער שדעתך הייתה שונה.

מחמת כך האלץ להאריך קצת, ולהביא את הנאמר ואת הקשרם של האירועים.

עלילות הדם בשיראז- "מבחינה היסטורית, באיראן חייתה אוכלוסייה יהודית משמעותית למשך 2,500 שנים!!! מעת לעת, מסיבות שונות התבצעו התקפות מסוימות אם כי בתדירות די נדירה."

דהיינו כי המדובר באירוע נדיר, וזאת במשך 2500 שנה!!!

פרעות אוג'דה וג'ראדה- אם היית מעיין בגוף הדברים היית נוכח לדעת שפרעות אלו התרחשו בשנת 1948 אירועים  שהתרחשו בעקבות הקמת המדינה.

הפרהוד- גם התבצע בשנת 1941 עקב השפעה אירופית נאצית ובעקבות המרד הערבי שהחל עקב עליית הציונות.

ואצטט: 

"ניסיונות ההשפעה של גרמניה הנאצית התבטאו, מלבד השפעה על אישי ממשל שונים, בחדירת חומרי תעמולה אנטישמיים לעיתונות"

"באותה תקופה ננקטו בעיראק צעדים להצרת צעדיהם של היהודים, שהיו בעלי השפעה פוליטית ונהנו משגשוג כלכלי"

דהיינו כי יהודי עירק נהנו מחיי רווחה פולטיים וכלכלים, ובעקבות השפעה אירופית נאצית יחד עם עליית הציונות החלה הרעה במצבם.

עלילת דמשק- הרי ששוב לו היית קורא את הנאמר בגוף המאמר מסקנותיך היו אחרות ואני אצטט:

"בתחילת המאה ה-19 היו קהילות נוצריות גדולות מאד במזרח התיכון, והן היו המקור להאשמות ברצח פולחני שהפכו תכופות יותר במחצית הראשונה של המאה. באף אחד מהמקרים הללו לא הרשיעו השלטונות העות'מאנים את הנאשמים."

"קונסול צרפת בדמשק, ראטי מנטון, פתח בחקירה נמרצת נגד נכבדי הקהילה היהודית. החקירה התבססה על ההאשמה שהיהודים זקוקים לדם של נוצרי לצורך טקס סודי בזמן אפיית המצות לפסח. ראש ממשלת צרפת, אדולף טייר, תמך בגלוי בנציגו בדמשק, ובשיחה עם ג'יימס דה־רוטשילד אמר: "אם היהודים בימי הביניים אכן שלחו ידם, כמסתבר, ברצח פולחני, מדוע לא יעשו כמוהם יהודי דמשק החשוכים בימינו?".

דהיינו, כי אותה עלילה בדמשק הגיעה מהקהילה הנוצרית, עלילה שנתמכה ע"י ממשל אירופי צרפתי, והעותמאנים סרבו דרך כלל לקבל עלילות אלו.

ובכלל מעיון וקריאת הערך הוויקפדי קטגוריה:פוגרומים ביהודי מדינות ערב והאסלאם – ויקיפדיה עולה כי מדובר בכמות מצומצמת של אירועים  ומספרם  מגיע לכדי עשר לערך.

רובם ככולם החלו באמצע המאה ה-19 בעקבות עליית הציונות. אין חולק כי בעקבות עליית הציונות ותביעתה לייהוד ארץ ישראל חלה הרעה במצבם של הייהודים בארצות ערב, ולא על כך דובר!!

ממקרים בודדים לא מביאים ראיה! ואדרבה, מיעוט המקרים מהווה ראיה הפוכה. וכמו שנכתב בפרעות שיראז כי אירועים אלו היו די נדירים!! וזאת למשך 2500 שנה!!

הרי אתה לא תביא ראיה מרצח מוחמד חדיר, או מהטבח בכפר קסם ראיה על כך כי הערבים בארץ סובלים מרדיפות ופוגרומים, הלא כך?!

הייתי מציע להבא לא להסתפק בקריאת הכותרת בלבד, אלא  לעיין בגוף הדברים, תוך שימת לב לתאריכים, להבין את התהליכים ההיסטורים והמשמעות שלהם, ורק לאחר מכן להביא ראיה.

אתה קורא במפורש שטעית ובא לפרשן פרשנויות. כנראה שלא טעיתי!

אשריך שהבנת שאני אף פעם לא טועה.

שבת שלום וברכה

@צריך עיון שלא תאשים אותי אחרי זה

וזה שהרב קוק אמר שככה צריך להיות, לא אומר שזה המציאות אצל אדם פלוני, הוא כן שונא ערבים. הרב קוק אמר... בסדר, אולי יום יבוא ונגיע לרמה שהרב קוק רוצה. כרגע הוא לא שם. 

פחות מעניין אותי מה הדעה הנכונה בנושא.. מה בדיוק צריך לחשוב. אלא מה היא חושבת

יש אנשים שמטבעם הם פחות לאומיים, יפי נפש כאלה, וכ"ו

אל תתמקדו לנקודה מסוימת, אני מדבר על אופי.

אני לא דן על פוליטיקה אף פעם, אני פחות מדבר ברמה הפוליטית.. יותר ברמה התודעתית, שבן אדם לא מתחבר למושג לאום, למושג עם ישראל, כשהוא קורא קטעים גזעניים מהתנ"ך נפשו זזה.. וכ"ו

ויש שלא

ויש ימניים שמעריכה ויש שלא

להסתדר איתם אפשר, לא יודע אם להקים איתם בית אפשר.

הבחורה שאתה מתאר יותר מורכבת, ודווקא בגלל זה צריך שהצד השני יוכל להכיל את המציאות.

זה תלוי ביכולת שלך ובאידאולוגיה שלך, אבל לא יודע אם הייתי הולך על דבר כזה לאור מה שאני רואה פה

הערכים שרלוונטים לחיי המשפחה העתידיים שלכם . לא פחות ולא יותר .

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?